"נשבר לי הלב כמו לילד בן שנה"

שנת 2024 היתה שנה מטלטלת בשביל סטטיק. הוא מתאר אותה כ"מורכבת". אחרי שהוציא את האלבום הראשון שלו בתור אמן סולו והופיע לראשונה בהיכל מנורה, הוא הרגיש שהביקורת והציפיות רק מתגברות. "הרבה אנשים הגיעו כדי לראות אם זה הסוף שלי או לא", הוא אומר, אבל המופע הוכיח שהקריירה שלו רחוקה מסיום. צפו בראיון 👆

זאת באמת היתה יריית פתיחה מושלמת, גם מבחינת השירים, גם מבחינת התגובות.

"אין מושלם. אפשר להגיד שציפיתי לפחות, אבל אפשר לומר שזה היה הרבה מעל הציפיות".

ואיך אתה מרגיש עכשיו עם האלבום השני?

"כמעט ולא הוצאנו אותו, כמעט גנזתי אותו. בגלל התקופה, הרגשנו שהמוזיקה מנותקת מאוד ממה שקורה באותו רגע בארץ, ואז אמרנו, או שגונזים אותו ומחשבים מסלול מחדש או שמוציאים אותו. ואחרי הרבה שיחות החלטנו שנוציא בסוף, וגם אז אמרתי שזו הפרידה שלי מהפופ. הרבה אנשים מיהרו להגיד 'איזה יהיר הוא, מה הוא אומר על הפופ', והיום, לימים, אתה רואה שהפופ של אז כבר לא קיים יותר. האלבום הזה ממש הוכיח את הטענה.

"הוא עבד פחות טוב מהראשון, אבל עדיין יצא לי להיט גדול משם את השיר 'מכשפה', ואני ממש שמח שזה קרה כי בצוות הפנימי היו כאלה שאמרו שזה השיר שהכי לא יעבוד, דווקא בגלל השילוב המשונה וזה ואני דווקא הייתי בטוח שזה יעבוד.

"עכשיו אני מרגיש שוב היוולדות מחדש. אני מרגיש שהשארתי את מה שעשיתי אז באלבום ההוא, ואז קרו התפניות בחיים שלי, הן תמיד לצערי הבוסט שמחזק אותי מבחינת קריירה. זה מהר מאוד הופך לי את החיים, אני מהאנשים שאולי לא רואים את זה עליהם, אבל החרדות שלי משפיעות עליי. אני נכנס לעובי הקורה של עצמי, אני מרגיש את הפחדים שלי והם פחדים חזקים".

• לא לפספס: הדר שירי פותחת הכל בראיון עם ערן סויסה

זה בעיקרון המהות של אמן, כלומר, אמן אמיתי מייצג את החיבור הזה בין מה שהוא עובר בחיים האמיתיים והפרטיים, לבין מה שהוא יוצר ויוצא החוצה. יש את הדיון המפורסם שאמן מיוסר כותב לך את השירים הכי טובים מתוך הכאב הפחד והחרדות שלו.

"נכון, ואני חושב שמה שהכי קשה לי לפחות זה האיזון בין העצב שאני חווה בחיים שיוצר את השירים האלה לבין זה שאני לא יודע לטפוח לעצמי על השכם בכלל, אני לא יודע לחגוג ניצחון. אין לי את זה. אני יודע רק להיות בסבל ההוא. כשעצוב לי, מאוד עצוב לי. אני מנתח ואני חי את זה וכשאני מצליח אני ישר אומר 'יאללה, מה הדבר הבא?', כאילו מדפדף את הלהרים לעצמי כוסית.

אני לא יודע לחגוג. אולי זה חלק ממני, אולי זה מה שאני".

אתה מטופל אצל פסיכולוג?

"כן, אותו אחד, מגיל 12".

עם כדורים?

"המטפל שלי מאוד מאמין שהבעיה היא בראש והפתרון הוא בראש. שאין פתרון  בכדורים, הכדור היה הוא כלי עזר כדי לא להרגיש את הבעיה. והוא שכנע אותי, אני גם ככה היפוכונדר, אז לקחת כדורים זה לא בשבילי. לא".

אמרת קודם משהו שתפס אותי קצת על עניין הפופ. אפרופו 7 באוקטובר, אני מרגיש שגם תחום הפופ חטף כאפה חזקה.

"פופ זה דבר שכל הזמן נולד מחדש ויוצר את עצמו מחדש, למשל נס וסטילה זה גם פופ, הם מאוד תכלסים, ואני חושב שמה שלא עובד יותר בפופ, בעיקר בגלל 7 באוקטובר וגם בכללי, זה שזה הגיע לאיזשהו מיצוי, אנשים פה צריכים את הדוגרי עכשיו. אנשים חיים מציאות קשה, וכל מה שמתייפה ומנסה להיות מושלם מדי הוא פשוט מנותק. ונס וסטילה הם מאוד דוגרים, מאוד בפנים, הם מקללים, הם כמונו, אתה מסתכל עליהם ואתה אומר, בואנה, זה אני, ככה אני מתנהג. וזה מה שאני אוהב בהם ממש".

הפרידה מרונה לי: "בכיתי כמו ילד"

אבל אם יש משהו שהפיל את סטטיק לקרשים, זו הפרידה מרונה לי שמעוני. "ממש נשבר לי הלב", הוא מתוודה, "בכיתי כמו ילד בן שנה".

באחד השירים האחרונים שלך שנקרא ״עטלף״, הכול בחוץ, זה שיר חד משמעי.

"זה שיר חד משמעי. סטטיק שהוא לכאורה בן אדם גם, אתה יודע, דמות כזו חינוכית, מזוהה עם גם ילדים ולא סתם אחרי האלבום, הסינגל הראשון מתחיל במילים; 'מעשן ושותה' כאילו, ישר לסתור את זה. קודם כל האמת בפנים, ומשם, בוא נתחיל לדבר".

• לא לפספס: דני לוי (האקסית של בן אל, הסטייליסטית של קים קרדשיאן) בראיון חשוף ובלעדי

תכניס אותי להתלבטות של השיר הראשון שמתחיל ב״מעשן ושותה״.

"אני חושב שרציתי מאוד לנקות מעצמי את הפייק, את הפלסטיק, הרגשתי שאני לא קונה את זה מול עצמי. את הישיבות האלה באופן, של מה זה להיט, פתאום מתעורר ואתה רואה שכולם לידך מדברים בשפה שקשה לך לסבול אותה ואתה חושב לעצמך, 'זה יתפוס בטיק טוק, זה להיט', ואז אתה אומר, רגע, בואנה, מה אני עושה פה? משהו הרגיש לי פשוט בלתי נסבל וחשבתי שכל כך היו לי בקרביים כבר, אחרי כל מה שעברתי, הרגשתי בלתי מנוצח שאי אפשר להתקיל אותי,  כי כבר נכנסו לי להכל,  אז החלטתי שגם המוזיקה שלי צריכה להיות כזאת,  שאין לי סיבה להתייפייף. אם נשבר לי הלב ואני מעשן ושותה כל היום, אני אומר את זה".

לא היה חשש מה יגידו הורים לילדים, נערים?

"לא היה חשש, כי זו האמת, בסוף, כמה שילדים מאוד אוהבים אותי וגם כיף לי להופיע, גם לצעירים, אבל אני לא ממשרד החינוך, אין עליי שום מחויבות לייצג שום דבר".

בתקופת סטטיק ובן אל ניסיתם להימנע מכל מסר כזה, בחיים לא הייתם לא שותים ומעשנים בשירים שלכם. אז אתה יכול להבין למה פתאום נער ששומע שאתה מעשן ושותה, יכולות לעלות אצלו תהיות, אם זה הסטטיק שהוא רגיל אליו?

"אני יכול להבין מה אתה אומר, אני פשוט לא חושב שההחלטות שלי לגבי המוזיקה והחיים שלי, צריכות לנבוע משם.  זה קצת משהו שאני רוצה להשאיר בסטטיק ובן אל, אני רוצה להיות אני".

בוא נדבר על השיר ״עטלף״, אחד השירים הכי חשופים שלך אפשר להגיד?

"אני לא יודע, אני מרגיש שדווקא הרבה מאוד החזקתי את עצמי, אני מרגיש שהמטענים הרגשיים שלי היו הרבה יותר גדולים ממה שהוצאתי.  ‏זה שיר קליל יחסית שהוא האמת הלא מוסתרת שלי. איזשהו חלק ממה שאני חוויתי".

אז למה לא נתת את כל האמת?

"כי יש דברים שהם בעיניי לא לעניין. יש הרבה אנשים מעורבים בזה, אני לא יכול על דעת עצמי לדבר על כל מי שקרוב אליי איך שאני רוצה. אני לא עוצר את עצמי כי אני רוצה להגיד יותר ואני לא אומר. אני פשוט לא רוצה להגיד יותר. זה קצת כמו בשיר 'אמא' אז דיברתי על אמא, אז מה, אם אמא שלי היתה מעצבנת אותי, הייתי גם יוצא על אמא שלי בשיר? יש קווים אני ספציפית, לפחות כרגע, לא רוצה לעבור אותם".

יש איזה משהו שכתבת ומחקת?

"לא, אבל מצד שני, הרבה אנשים שמבינים עניין כמוך, אומרים לי: 'בואנה, זה אחד השירים הכי חשופים'״.

באיזה שלב השיר נכתב? כמה זמן אחרי הפרידה מרונה לי?

"האמת, שכתבתי כמה וכמה שירים הרבה הרבה יותר גרועים שלא הוצאתי, ואז אותו".

כמה שירים גרועים על מערכת היחסים או על הפרידה?

"כן, ולא הוצאתי אותם. חלקם לא היו שירים מספיק טובים וחלקם היו לא משהו שאני לא רוצה להוציא. תשמע, זה כמו לפרוק לחבר הכי טוב שלך, לא כל מה שאתה פורק עם חבר הכי טוב שלך אתה אחרי זה תספר לכולם, נכון? אז אותו דבר, אז פרקתי את זה, והמשכתי הלאה בחיים".

מתוך כבוד אליה?

"מתוך כבוד ואהבה אליה ולמה שהיה בינינו, מתוך כבוד ואהבה לעצמי, לאיך אני עובר את זה,  חלק גדול מהתהליך הוא לעכל את מה שהיה ואני חושב שאני עדיין מעכל את זה. מצד אחד, אני במקום טוב מאוד, כי הייתה תקופה שרק בכיתי ועכשיו אני כבר לא שם, אני עוד באיזה תהליך של ריפוי. אחד הדברים הכי מוזרים לי עכשיו, זה שאני לא מעוניין במערכת יחסים, בכלל.

"אף פעם לא הכרתי את ההרגשה הזאת. אני מרגיש שהתגברתי ואני עדיין לא רוצה. אז או שאני משקר לעצמי ולא התגברתי, או שבאמת אני אומר לעצמי, תשמע, אתה צריך להבין מה אתה רוצה, תפסיק לקפוץ לכל דבר שנראה לך טוב. כאילו, בוא רגע, תירגע".

‏ החשש מהרומנים: "זה מלחיץ אותי"

סטטיק מודה שעדיין לא יצא לדייט אחד מאז הפרידה. "מפחיד לי את החיים, זה לא בשבילי. לא יודע להסביר לך. פשוט מפחיד, מלחיץ אותי. אפילו המחשבה הזאת עכשיו קצת עושה לי בגוף. זה מלחיץ אותי".

אתה צריך מישהי לידך כל הזמן?

"כן. אני רוצה מישהי שאני יכול לסמוך עליה וזהו. זה נשמע מאוד מוזר, אבל לא להכניס זרים לחיים, למיטה. הקונספט הזה מפחיד אותי".

• לא לפספס: יפתח וסהר מהמירוץ למיליון כבר לא רווקים. ראיון מיוחד

אז אתה חשדן?  כשבחורה מתחילה איתך, אתה עכשיו רווק, בטח מתחילות איתך הרבה?

"מאוד, אני לא מיד חושד שיש לה כוונות רעות, אבל אני אומר לעצמי, אל תעשה את זה. כאילו משהו מבפנים מפחיד אותי. אני אפילו לא יודע להסביר לך אותו. הלוואי שהייתי יכול ובאמת יש לי את היכולת הסמנטית להגיד לך מה שאני מרגיש, אבל אין לי את המילים לזה. אני לא יודע להגיד לך למה אני כל כך פוחד, אבל אני מפחד".

יצאת לדייט מאז הפרידה? כי אני לפעמים מקבל תמונות שלך עם נשים.

"לא,אפילו לא אחד. יש  ידידות, יושבים בשולחן, ווייב כזה".

כשקיבלתי את הפפראצי עם עדי ביטי, אגב, זה יכל להיות פפראצי מאוד סתמי שלא היה קורה בו כלום, אם היא לא הייתה נורא נבהלת כי היא נורא נבהלה שצילמו אותה, זה היה עניין.

"בגלל זה אני גם ישר עניתי על זה, ישר, בלי למצמץ".

למה היה חשוב לך כל כך מיד להגיב על זה?

"כי אני ראיתי מה קורה כשאני שותק. אמרתי שלא אתן לדמיון של אף אחד ללכת לשום מקום, אני עכשיו עוצר את זה. כן. זה היה חשוב לי מאוד".

אפשר להגיד שנשבר לך הלב בעיקרון?

"ממש. זה לא סוד. ממש נשבר. היה לי מאוד כואב ומאוד קשה".

 אני זוכר שפירסמתי שאתה ורונה לי ביחד, היה לי נורא מוזר. זוג לא קשור, כאילו, על פניו. אתה יכול להבין מה אני אומר? לא ציפיתי, לא ראיתי את זה בגיל, לא בקשר, אתם לא עובדים ביחד, לא ראיתי את זה בא.

"הייתי בטוח, משוכנע, במיליארד, מיליארד אחוז שזה זה, מזל שלא הימרתי, כי הייתי מהמר על זה. הרגשתי שהחיים האמיתיים הגיעו. נתנו לך מישהי שהייתה נראית לי הכי מדהימה שבעולם, והיא באמת בן אדם מדהים. אמרתי, יאללה, זה זה".

אתה יודע להצביע על הרגע שהרגשת, שאולי לא?

"כן, כשהיא נפרדה ממני, זה היה די חד משמעי".

שיחה קשה? בכית?

"כן, בכיתי כמו ילד בן שנה".

והיא בכתה?

"אני מעדיף לא לענות על זה, שהיא תספר מה שהיא רוצה על עצמה. אבל אני בכיתי לא פעם אחת, בכיתי תקופה ארוכה. אמוציונלית, זה אחד הדברים הכי קשים שעברתי זה ממש ריסק אותי, ובשלבים. היה את השוק הראשוני ואז הכאב ואז רגשות האשמה. הנטייה של בן אדם, לפחות לדעתי, זה קודם כל לחשוב מה עשיתי לא בסדר, איך אני דפקתי את זה, הלכתי לשם באוטומט ואז כשהבנתי והרגשתי שאני שלם עם איך שאני הייתי, אז אמרתי, וואי, אחי, עכשיו חזרתי אחורה, אני בן 33, חשבתי שסגרתי את הבסטה, פתאום רווק עוד פעם, זה כאילו מבטל לך את החיים".

אתה רוצה כבר משפחה? אתה רוצה ילדים?

"כן. אני רואה את עצמי, ראיתי את עצמי כאילו עוד רגע זה קורה, ברמה הזאת

ופתאום כאילו החזירו אותי אחורה בזמן, אבל אני לא באמת חזרתי אחורה, אני עדיין בן 33, אבל אני כאילו עוד פעם בן 25,  זה מבאס".

אני זוכר שקיבלתי פפראצי של רונה לי עם החבר החדש, וקרה לי משהו שלא קורה לי. אני עצרתי וחשבתי עליך לפני שהעליתי, וחשבתי לעצמי, איזה באסה שעכשיו הוא צריך לראות את זה. בסוף אתה פתאום רואה את זה מול הפרצוף, וזה גם מול המדינה, איך זה מרגיש?

"היה לי מאוד קשה באותו רגע להבין את זה. לי זה גם מרגיש מהר מדי, זה מרגיש לי מוזר. אבל אתה יודע, אני לא חי את החיים שלה. היא בן אדם בוגר, אני מאחל לה שתמצא אהבת אמת וכל מה שהיא רוצה. זה לא קרה איתי, לצערי וזה מה שזה. חייב לקבל את זה כאמת. אין לי הרבה מה לעשות עם זה. אגב כל הראיון הזה הוא חלק גם מהניקוי פלסטיק הזה".

אני רוצה לשאול אותך על הניקוי פלסטיק החיצוני הזה. אני מדבר איתך פה עכשיו ואתה הכי כנה, הכי אמיתי ותמיד אפשר יותר אבל אני מרגיש את הכנות ואני שומע אותך.

"היום באתי קצת קיצוני עם מנומר,  אבל האמת שכשאני עושה את זה על עצמי, אתה כבר לא רואה אותי עם הפרצוף מזהב וזה, כל התכשיטים, הכול טון דאון. אני רוב הזמן, האמת, מופיע עם חולצות טי וג'ינסים. גם השיער לא מחומצן עכשיו, אני ממש מצד אחד מתלבש איך שאני אוהב, אבל מנקה את הפלסטיק שלי. היום אני כבר לא פועל בשביל הסטטיק, אתה מבין? אני פועל בשביל לירז יותר. ואני גם סטטיק, וזה בסדר. אבל אני פועל בשביל מה שאני רוצה בחיים שלי. אני גם מבין שאני בן 33 ואם שאלת אותי בתחילת הראיון איך הייתי מסכם את השנה המורכבת הזו, אני חושב שהרווקות ביחד עם הגיל בשנה הזאת, זה מה שגיליתי בעצמי השנה. שזהו, שאני רוצה להתקדם בחיים מבחינת משפחה וילדים זה הגילוי שלי השנה".

עכשיו אתה מוכן לדייטים? אתה בשל לזה?

"לא. עוד לא, ייקח זמן גם. עד שאני אראה את עצמי בזוגיות, יש זמן. אני לומד להתאהב בלבד שלי וזה נותן לי גם הרבה זמן להתעסק בעוד דברים, למשל בהורים שלי.  אני אמור לטוס בקרוב עם ההורים שלי למדריד, ופתאום אני אומר לעצמי, אין לי זוגיות, אין על מי לבזבז, אין את מי לקחת. נטוס עם ההורים שלי ועם אחי, סוף סוף זאת חוויה מטורפת".

חי בחיפה, ליד ההורים

אתה גר עכשיו בחיפה, נכון? אתה גר לידם? למה אתה לא עובר לתל אביב בעצם?

"כן אני גר עדיין בחיפה, ליד ההורים. ההורים שלי מאוד מבוגרים. כאילו, אין הרי קורלציה, אני מאומץ. אבא שלי יהיה בן 80 השנה, זה לא נורמטיבי, אני בן 33. אחי גר באנגליה כבר הרבה מאוד שנים. ומישהו צריך להיות איתם, דברים קורים, צריך גם ליהנות מזה, כל עוד יש לך את זה. זה לא מובן מאליו לאמץ אותי, זה לא סתם הורים שעשו מה שעשו ויצא ילד. זה הורים שאמרו, בואנה, לא חייבים לו כלום, אבל ניקח אותו אלינו, נגדל אותו כמו שלנו, ניתן לו חיים. ברוך השם תראה איך החיים יצאו. אתה רואה שחינכו אותי טוב, השקיעו".

זה הזמן שלך להחזיר להם מבחינתך?

"כן וגם ליהנות מהם, כל עוד אפשר, אני משתדל לפחות קידוש, ואם יוצא לי אמצע שבוע, אז בכלל בורכתי".

זה מפחיד עכשיו בחיפה? בכל תקופת המלחמה בצפון?

"מתחילת המלחמה אנחנו בכוננות שם, ועכשיו, אתה מרגיש משהו שקורה.

אני קצת פוסט-טראומטי מלבנון השנייה. הייתי אז ילד, לא היתה כיפת ברזל, וזה אומר נפילות, פגיעות ישירות. לא היה לי ממ"ד, הייתי צריך לרוץ שתי קומות למטה, והייתי רוב הזמן לבד בבית, כי אחי היה בצבא וההורים שלי עבדו. אז הייתי ילד בן 15, לבד בבית, אזעקות, רץ למטה, שומע פיצוצים של החיים, זה לא גדלתי באיזה בניין מפואר, זה היה ממד בלי דלת ואתה יושב למטה ילד בן 10 והאמת, אם אתה רוצה את התמונה המלאה, אז אני יושב למטה על שרפרף כזה שבור בפינה של החדרים, עם ידיים ככה לאוזניים, כי הפיצוצים הפחידו אותי, וככה אני זוכר את זה, ועד היום כשיש אזעקה זה מחזיר אותי אחורה. יצא לי דווקא לא מזמן באמצע צילומים לחוות אזעקה, ודווקא ברגעים האלה היו ילדים שהצטלמו איתי, ואתה רוצה לעורר בהם ביטחון, ויש לך קונפליקט פנימי כי באותו רגע אתה חוזר להיות הילד ההוא ובאותו רגע הילד שלך מפחד ואתה צריך להיכנס לדמות של סטטיק ולהרים אותו".

אגב, דווח השבוע שניסו להתנקש בחייו של בוגי אלון, דוד שלך. איך גילית על זה?

"‏האמת שאבא שלי שלח לי את זה, למרות שהוא בכלל מהצד של אמא ואמר לי להתקשר אליו אבל לא יצא לי. הוא מאוד בכיר, מוכר עם דעות קיצוניות גם, לדעתי הוא ציפה לזה שזה יכול לקרות. אני נפגש איתו בעיקר באירועים משפחתיים, שנינו מאוד עסוקים. אבל יש בנינו קשר חיובי מאוד.

לשנה הבאה, יהיה אלבום שלישי?

"‏חייב להיות, למרות שעכשיו אני מוציא הרבה סינגלים אחרי שהשיר 'צ׳יק צ׳אק' התחיל לתפוס תאוצה במיוחד בפור יו בטיקטוק".

‏איזה קהל היום הכי חשוב לך? הטיקטוק?

"הקהל בהופעה, אם צועקים את המילים של השיר ונהנים, אז ניצחתי".

עם איזה זמר היית הכי רוצה לשתף פעולה?

"וואו, עמיר בניון אני ממש רוצה, אבל עד שלא יהיה לי שיר מדויק להציע לו

‏אני מעדיף לא להציע עדיין".

אתה בקשר עם בן אל?

"לא, יצא לנו לדבר קצת לא מזמן אבל לא בקשר אדוק. ‏הפירוק היה מאוד חד משמעי ומיידי, והאמת שאני הרגשתי שהוא היה צריך את השקט ממני. אני לא נגד שברמה האישית זה יתאחה, השיחה האחרונה שלנו הייתה מאוד נעימה כמו פעם אבל לוקח זמן לפצעים כאלה להתאחות".

‏מה חשבת על האלבום שלו?

"מגניב".

מה לאחל לך לשנה הבאה?

"‏קודם כל, שנחיה במדינה בטוחה ושכולם יחזרו הביתה. שהלב שלי יהיה פתוח, שיהיה לי טוב אני לא אתחתן 'ביג' כמו בפעם הקודמת, לא משנה מי הכלה. אני מאוד קרוב גם לדת, אני מניח תפילין כל יום, מברך כשאני אוכל,

אני עושה את מה שאני מרגיש שאני מסוגל".

מבחינה מקצועית, מה תרצה לעשות בהמשך?

"בא לי לשחק, בצורה רצינית. לא למדתי משחק, היקום מזמן לי, זה יבוא.

הציעו לי להנחות תוכנית בידור, אבל זה לא היה המומנט. ‏אני מוזיקאי בסוף, זה כיף לי לעשות דברים אבל אני מתעסקת במוזיקה בעיקר".