האם פונדקאות הפכה לסמל סטטוס? לילי קולינס העלתה בחשבון האינסטגרם שלה תמונה של תינוקת ובישרה שהיא הפכה לאמא. קולינס הצליחה לבלבל את הגולשים, שהרי אם היתה בהריון היינו מרגישים קולינס ובן זוגה צ'ארלי מקדאל שיתפו כיההריון התאפשר בעזרת פונדקאית והוא נשמר בסודיות מוחלטת.
View this post on Instagram
החשיפה יצרה עניין ורעש גדול ברשת. חלקם הגדול של הגולשים זעם על תרבות 'השכרת רחם' בקרב ידוענים ואחרים טענו שזו בחירה לא מקרית. הן עושות זאת בכדי להמשיך לשמור על גזרה מושלמת וגוף ממותג הם עסק, בהוליווד זה המצב.
בכל זאת היו גם מי שבירכו את השחקנית. לצד מי שטענו האם הפונדקאית לא עושה זאת מבחירה חופשית ודרשו לעצור את תעשיית הסחר בתינוקות וניצול נשים על ידי בעלי האמצעים והאשימו אותם שהם את התופעה מנרמלים, כי מה שקורה בהוליווד מחלחל למיינסטרים. התעורר שיח על האתיקה והפוליטיקה שבתהליך, האם כסף קונה הכל והאם רחם הוא מוצר מדף?
לילי היא כמובן לא היחידה בהוליווד זו תופעה רחבה: פריס הילטון, איילון מאסק, ניקול קידמן, שרה ג'סיקה פרקר ואחרים שכרו פונדקאית. קים קרדשיאן חשפה בריאלטי המשפחתי שהיא נעזרה בפונדקאית בשתי הלידות האחרונות עקב בעיה רפואית וגם אחותה קלואי שיתפה כי הביאה לעולם את בנה בתהליך דומה.
הליך פונדקאות יכול להגיע לרבע מיליון דולרים ויש איסור בחוק לשלם לפונדקאית של סלבס סכומים יותר גבוהים, אך היא זוכה בהטבות כמו שף פרטי מאמן אישי ומגורים מפנקים. אם פונדקאית מרוויחה בין 40 ל70 אלף דולרים לאחר קיזוז דמי סוכנות, הוצאות משפטיות, והליכים רפואיים. האם הביקורת לגיטימית?
