תעשיית הקיי פופ, ז'אנר המוזיקה היא אחת מהמצליחות בעולם ורק בשנה האחרונה היא גלגלה מעל לחמישה מיליארד דולר. שמועות רבות התפרסמו על העולם הזה, שנראה כמו חלום אבל יכול בקלות להפוך לסיוט. סיפורים על חוזים דרקוניים, לחץ פסיכולוגי, וילדים שנכנסים למכונת פופ אינטנסיבית בגיל צעיר מדי.
נתחיל עם הדרמה הנוכחית בלהקת NewJeans, שחתומות בHYBE, הלייבל שאחראי גם על להקת BTS. חמש חברות הלהקה הודיעו במפתיע על ביטול החוזה שלהן עם חברת הניהול הנוכחית בטענה להפרות חוזה מצדם ואובדן אמון, ואף העניקו לה תקופת חסד של 14 יום לתיקון הדברים, מה שלא צלח. מנגד, חברת הניהול שלהן הגישה תביעה משפטית במטרה לאכוף את החוזה בטענה שההפרות אינן תקפות.
בעוד NewJeans מתכננות להשיק תוכן חדש, השאלה שמרחפת מעל ראשן היא אם יוכלו לבצע שירים ישנים שהופקו תחת חברת הניהול הקודמת והתשובה תלויה במאבק משפטי מתמשך. הדבר הזה יהיה נקודת מפנה בתעשיית הקיי פופ אבל רק ימים יגידו.
דרמה נוספת מתרחשת בלהקת VCHA. בימים האחרונים קיי-ג'יי, אחת מחברות הלהקה, עזבה בפתאומיות והכריזה על תביעה נגד חברת הניהול JYP Entertainment ובכך חשפה עוד צד אפל בתעשייה הנוצצת. היא ציינה שהתמודדה עם התעמרות, סביבת עבודה שפגעה בבריאותה הנפשית והפיזית ועודדה הפרעות אכילה, ואף סיפרה על מקרה שבו חברה בלהקה ניסתה להתאבד והצוות השתיק את המקרה.
בפוסט שפרסמה התנצלה בפני המעריצים אבל הדגישה שההחלטה נבעה מתוך דאגה לעצמה ולחברותיה. בפוסט נוסף הביעה אכזבה מחוסר האחריות של החברה וטענה שהראיות שלה, שכוללות תמונות ומסמכים פיזיים. מוכיחות שההאשמות שלה אינן מוגזמות או שקריות, כפי שטענו בחברת הניהול בנוסף היא קראה לשינויים עמוקים בתעשייה כדי להגן על כוכבים צעירים, והתחייבה להמשיך ליצור מוזיקה בתנאים בריאים יותר.
גם חברות להקת בלאקפינק, להקת הבנות המצליחה והגדולה ביותר בז'אנר הקיי-פופ, שיתפו בפומבי על ההשפעה של מחנות האימונים שהיו בהן. חודשים ארוכים של בידוד, לחץ פסיכולוגי בלתי פוסק, וחיים שבגדול מוקדשים לקריירה.
ג’ני סיפרה שהתקופה הזו הייתה “עולם קר וחסר רחמים” ותיארה את תהליך ההערכות ככזה שבו נדרשו להכין הכל בעצמן, כולל כוריאוגרפיות, תלבושות ושירים. היא דיברה על המתח והדרישות הגבוהות שליוו את האימונים במשך שש שנים. גם רוזה סיפרה על משבר נפשי עמוק שחוותה כשהבינה כמה עליה לשפר את יכולות הריקוד שלה, שלא היו
״ברמה המצופה״ מחברות הלהקה.
הקיי-פופ הוא מפעל להגשמת. ההתקדמות קיימת ויש יותר מודעות, יותר ביקורת ציבורית, ושינויים קטנים. אבל האמת? אם לא יגיע מתוך הלהקות עצמן שידרשו שינוי הדינמיקה הזו תמשיך.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
