קונספט ה"אכול כפי יכולתך" במתכונתו המקורית די מוצה אי שם בשנות ה-90 או ה-2000 המוקדמות. הלקוח הישראלי אמנם אוהב שפע, צלחות גדולות ועמוסות ובעיקר מה שנקרא "לאכול עם העיניים", אך מדובר בתופעה שמהמון סיבות כבר הוגדרה כמיותרת. למעט, כמובן, טרנד האסאדורים והמעשנות שתוקף אותנו חזיתית מכל עבר ובו תמורת סכום סמלי תאכלו כמות חסרת תקדים של בשר.
עם זאת, כשעושים את זה נכון ומינימליסטי, וכשבעלים של מקום מבינים ש"כפי יכולתך" לא אומר כמות על פני איכות, זה עובד ובגדול. זה בדיוק מה שקרה לנו כשהגענו למקום שנחשב די "עוף מוזר" בנוף הקולינרי התל אביבי, בר ה"קראפט".
למה עוף מוזר? קודם כל כי השם הזה כנראה לא אומר לכם כלום, למרות שמדובר במקום שנמצא במיקום מאוד מרכזי בתל אביב, על רחוב בן יהודה, בין הרחובות בן גוריון וארלזורוב. שנית, כי מדובר בבר תיירים קלאסי – למעלה מ-30 סוגי בירה מהחבית, מקום שלא בדיוק מעוצב כמסעדה ולפחות בחזית החיצונית מזכיר לי ברים אחרים בעיר שעמדתי בהם המון זמן בתור כחייל שרק מחפש להשתכר לפני חזרה לבסיס.
המאפיין העיקרי של מה שנקרא "בר תיירים", חוץ מתיירים, הוא שפע קולינרי שנועד מרצון מסוים להתאים לכולם. לא תמיד זה טוב, לרוב זה יוצר המון אוכל בינוני. אדממה בינונית, צ'יפס בינוני, המבורגר בינוני, סלט בינוני, סושי בינוני, קינוח בינוני, כי אם למקומות האלה היו שפים וטבחים שיודעים לעשות את -כל- הדברים האלה כמו שצריך, הם כבר היו במסעדת שף.
גם כאן חוטא המקום בתפריט "מבולגן". יש פה מנות לרעבים יותר ופחות, מנות ברים רגילות לצד מנות אתניות שונות דוגמת פילמני או וורניקי מהמטבח הרוסי, חינקלי מהמטבח הגיאורגי, דגים ופירות ים, נקניקיות בסגנון גרמני והמבורגר מהמטבח....הישראלי?
יש פה גם חומוס ומעורב ירושלמי ובגזרת המתוקים גם בליני, קרפים הממולאים במילויים מתוקים או בשריים. בקיצור, הכל מהכל ובלאגן אחד גדול. עם זאת, זה נסלח. כי ככה זה עובד עם מקומות שמיועדים לתיירים, ובעיקר כי רוב מה שאכלנו היה פשוט טעים.
עם זאת, אנחנו לא ממליצים לבעלי המקום לקחת את המחמאות ולנוח על זרי הדפנה. הסיבה שהאוכל היה טעים היא בעיקר כי הושקע בו המון זמן, וההמתנה הייתה בהתאם. חיכינו לא מעט זמן ובאמת, האוכל היה טרי וטעים, הורגש מאוד שלא מדובר באוכל שהוכן מראש אלא בושל או טוגן במקום, וזה קריטי בעיקר למאכלים דוגמת ורניקי ופילמני. לנו לא הייתה בעיה לחכות וגם לשאר השולחנות האמיצים שיצאו מהבית בסערה כדי לאכול כיסונים, אבל לא בטוח שזה יעבוד לטווח הארוך.
הגיע הזמן לויתורים. זה רק נשמע דרמטי. מקום שמכין אוכל טוב לא צריך תפריט כל כך גדול ומבולגן, אלא להבליט את מה שהוא עושה הכי טוב. חומוס, מעורב ירושלמי, טבעות בצל, נקניקיות, המבורגר, הכל מיותר- יש את זה בכל מקום. פילמני, ורניקי וחינקלי ברמה גבוהה – אין בהרבה מקומות, אז למה לא להשוויץ בזה?
קראפט- בן יהודה 148 תל אביב
מחירי ארוחת "אכול כפי יכולתך" נעים בין 120 ל-150 שקלים לאדם, בתוספת חצי ליטר חינם
שעות פתיחה: מ-19:00 עד אחרון הלקוחות
צילומים: לירון מולדובן
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו