האם מצאתם את עצמכם מצקצקים על "דור האינסטגרם", תוהים מי אלה אותם אנשים המכונים "פודי'ז" ומה זו התופעה הזו בכלל? אם כן, הראיון עם גל זהבי הוא בדיוק מה שיעשה לכם סדר בתחום ועל הדרך גם יכיר לכם את אחד הכוכבים הכי גדולים בו.
קשה להגדיר בדיוק מה המקצוע של זהבי, תושב אשדוד שבקרוב יחגוג 27. הוא עוסק בהמון דברים בו בזמן, ולמעשה, זה אחד מסימני ההיכר שלו. עם זאת, עולם התוכן הכללי שלו הוא אחד ויחיד - אוכל. זהבי הוא צלם אוכל, שחקן, יוצר רשת ומסיים כעת לימודי קולינריה. בין כל אלו, הוא זכה לתוכנית בישול משלו בספריית Fresh בהוט VOD. בתוכנית הוא מארח את כוכבי הרשת המובילים בישראל ויחד הם מכינים אוכל, עונים על שאלונים ונותנים טיפים לבישול.
"בראש ובראשונה אני צלם קולינרי", מעיד זהבי על עצמו, "משם הגעתי. בנוסף, אני מגדיר את עצמי גם כיוצר רשת, שחקן, ו'פודי'. להגיד טבח או שף זה לא לגמרי נכון, כי אני לא עובד במטבח אבל כן איש מטבח בהכשרתי, לא מזמן סיימתי את הלימודים בבית הספר לקולינריה 'בישולים'".
ואם בכל זאת צריך לבחור אחד?
"אין תחום אחד שהוא מעל כולם. אני לא דוגל בשיטה של לשים את כל הביצים בסל אחד אלא בהמון סירים ומחבתות. לא רוצה להשקיע את כל המאמצים ושהכל יירד לטמיון ואשאר בלי כלום. אני מעדיף לגעת בכמה שיותר עולמות ולרתום את עצמי להמון דברים שונים אחד מהשני, בסוף אני מייצר הרבה עבודה מכולם ביחד. לצורך העניין, אני יכול לקום בבוקר ולהתראיין לכתבה אצלך, אחר כך לנסוע לצילומי אוכל במסעדה ולסיים בבית כשאני מצלם בחדר קמפיין לחברה מסחרית, ואחר כך לערוך את התמונות שצילמתי בבוקר. אני עושה הכל מהכל וכמה שיותר".
נפלו ברשת
אז אם אני רוצה לדעת הכל על סצנת האוכל בישראל - אינסטגרם זה המקום?
"הסצנה עברה ועדיין עוברת המון שינויים מהותיים, בגלל ובזכות הרשת. מצד אחד זה עשה טוב מאוד למסעדות בהמון אספקטים אך יש גם כאלה שניזוקו, בין היתר בגלל שיימינג שעברו. מה שהרשת עשתה לעולם האוכל הוא בעיניי פנומנלי. האוכל נמצא הרבה יותר בתודעה ממה שהיה אי פעם, והמסעדות חשופות לכולם יותר מתמיד. פעם יכולנו להיחשף למסעדה רק באתר הייעודי שנבנה לה, אם בכלל היה כזה. עכשיו אפשר למצוא את כל התוכן ברשתות החברתיות, בעיקר באינסטגרם, כולל תמונה לכל מנה".
"מילת המפתח של כל הדבר הזה היא הנגשה. אנחנו, הישראלים, אוהבים שהכל נגיש לנו וזה בדיוק מה שקורה פה. הכל מגיע לגולשים הרעבים כמעט עד הפה, והתוצאות של התופעה מאוד בולטות בשטח. זה בא לידי ביטוי בקהל חדש במספרים חסרי תקדים, כזה שצמא לתכנים של פודי'ז, וגם בהמון אנשים חדשים שמספקים את התוכן הזה. דניאל עמית היא אחת הדוגמאות הבולטות לכך, מגישה תכנים קולינריים בצורה קלילה ומצוינת וכמות העוקבים שלה צמחה בהתאם".
"בנוסף, חלק מהשפים המפורסמים ניצלו את הקורונה כדי להשתדרג בתחום הזה. השף שגב משה הוא אחד מהם, אפשר לראות את זה בחשבון האינסטגרם שלו ובדרך שבה המתכונים שלו השתנו והשתדרגו. יש לנו הגולשים אינטרקציה עם השפים וזה מציג צד אחר שלהם".
"רוב המסעדות עשו את השינוי בהצלחה. האגו ירד ורבים מהמסעדנים החלו להשקיע בתפעול הרשתות החברתיות. התגובות היו בהתאם, כי בסופו של דבר הישראלים מאוד אוהבים את הנגישות, על אחת כמה וכמה בתחום האוכל. מסעדה כמו רפאל, לדוגמה, אם היתה פועלת היום, היתה צריכה לתפעל חשבון אינסטגרם איכותי כדי להצליח, השם לבד כבר לא מספיק. דוגמה נוספת היא רשת סוסו, שהאינסטגרם הפעיל והמוצלח שלה הפך אותה למה שהיא היום, בעיקר בתחילת הדרך. הפעילות ברשתות החברתיות מתורגמת לכסף מאוד מהר".
"הוכחנו שאנחנו שווים"
מה עבר עליך, כאחד שרגיל לעבוד מסביב לשעון, מפרוץ משבר הקורונה?
"בהתחלה שמחתי כי הייתי זקוק לחופש, גם מהאינסטגרם וגם מהצילום. אחרי השוק הראשוני התחילו להגיע קצת הצעות ופרויקטים, לאו דווקא מתחום המסעדות, לקח להן זמן להבין מה קורה בגל הראשון. עבור חלק מהמסעדות שלא יכלו להרשות לעצמן, הסכמתי להוריד מחירים. הייתי צריך לעצמי את השקט הזה בסופו של דבר. בסוף הסגר הראשון היתה אווירה חגיגית של חזרה לשגרה ובהתאם הגיעו המון פרויקטים גדולים והצעות".
View this post on Instagram
בוא נדבר על תוכנית הבישול שלך, זה די נדיר שמישהו שהוא לא טבח במקצועו מקבל אחת כזאת, חתיכת הישג.
"כשהבנתי שאשכרה הולכת להיות לי תוכנית בישול, רתמתי לצידי את דור פלג כיועץ קולינרי ועבדנו המון זמן על התפריט. הלכנו על אוכל שמצד אחד יהיה מאוד בוגר ומקצועי ומצד שני מאוד קל להכנה. בין היתר תמצאו שם המבורגר, ריזוטו, חטיפי בלונדיז ומאכלים נוספים שאפשר להכין בבית בלי עזרה של ההורים.
"לפני יום הצילומים הראשון התרגשתי מאוד ולא ישנתי בלילה. ברגע שהמצלמה נפתחה השתחררתי ואני מאוד מרוצה והתוצרים שיצאו".
איך התחושה להיות בפרונט?
"היה מלחיץ לעשות תוכנית בישול ראשונה בטלוויזיה, בטח כשאני בפרונט. זה מאוד מחייב גם כלפי הצופים וגם כלפי מי שמימן את זה. מן הסתם, זו לא פעם ראשונה שאני בתוכניות בישול אך לא כמארח ומגיש. הרגשתי מוכן ולקחתי את ההזדמנות בשתי ידיים".
הגבולות בין היו־טיוב לטלוויזיה עדיין קיימים לדעתך?
"בוודאי. הטלוויזיה מתחילה להבין מה הפוטנציאל של היו־טיוב ושל הקהל שנמצא בו, שהוא שווה ערך לאחוזי רייטינג מטורפים. אם סרטון שלי מגיע ל־200 אלף צפיות ביום, זה יכול להיות מתורגם לרייטינג גבוה בטלוויזיה. "בהתחלה דחו אותנו ולא היו מוכנים לקבל את 'כוכבי הרשת', אלו הראויים לכך ואלו שלא, אבל הוכחנו שאנחנו שווים, גם מספרית וגם ערכית".
"יש לי זיקה למוחלשים בחברה"
כמו שבטח שמתם לב, לא משנה באיזה אירוע מדובר, אם זהבי נמצא בו, הוא יהיה הדמות הבולטת ביותר, אך המצב לא היה כך תמיד, ומאחורי הילדות של גל מסתדר סיפור על ילד שסובל מעודף משקל והפך את ה"חסרון" שלו ליתרון בקלות.
ספר לנו על גל זהבי הילד
"עד כיתה ה' הייתי די מופנם. אחר כך מצאתי פרצה בגדר שעזרה לי להתבטא ולבלוט יותר והפכתי למקובל. התחלתי להשתמש בכלי הכי חזק שהיה לי - הומור. אני זוכר ילד מצחיק שלא אהב את בית הספר, הייתי מרדן ולא ידעתי לקבל מרות בשום צורה. עצבן אותי שמישהו אומר לי מה לעשות ועוד יכול להעניש אותי. את בית הספר עשיתי באווירת 'העיקר לסיים'. כשגיליתי שאני לא כזה חזק בלימודים, הבנתי שאני חייב לעשות משהו עם עצמי והתחלתי להיכנס למסגרות חברתיות. הייתי יו"ר מועצת תלמידים במשך שלוש שנים. הרבה מורים הרימו גבה על זה, כי הייתי גם קצת טראבל מייקר, אבל עבר להם.
"מהתיכון היה קל יותר, הייתי מאוד מקובל ואוהב. שלוש שכבות מעליי ושלוש מתחתיי ידעו מי אני. סיימתי את בית הספר עם המון חברים ומחובר עם המון בתי ספר אחרים באזור. מעגלי החברים שלי תמיד היו מאוד רחבים".
בד"כ אנשים עם משקל עודף לא נהנים מהמצב הזה.
"בבית הספר השתמשתי בכלי הכי חזק, ההומור, גם העצמי, ואני חושב שזה מה שהציל אותי. זה ותקשורת. הייתי חבר גם של החנונים וחבר של הערסים, השקטים והמנודים והכל. עד היום אני ככה. אני לא אוהב את כולם אבל אני חבר של כולם. זה האופי שלי ותמיד אהיה כזה. עניין המשקל העודף הפריע רק ביסודי, ואחר כך קצת עם בנות או במעגלים חברתיים שהכירו אותי בפעם ראשונה. התכונות האחרות האפילו על עניין המראה החיצוני".
View this post on Instagram
איך עניין המשקל בא לידי ביטוי בילדות?
"לא סבלתי מאלימות וחרמים, אבל הייתי יחסית מנודה. היו לי את החברים שלי, אבל לא הייתי מרכז העניינים כמו עכשיו ובטח לא חבר של כולם. היו הצקות, אנשים שדיברו, אבל התעלמתי מזה והחלטתי לא לתת לזה לנהל אותי. עד היום אני שמח על זה, כי אם הייתי פועל אחרת לא בטוח שהייתי במקום שאני נמצא בו היום".
במצבך היום אתה מרגיש סוג של שליח? פונים אליך ילדים שהיו במצבך?
"אני מרגיש סוג של שליח, כן. לא יכול להגיד שאני פועל אך ורק למען זה, כי זה דורש המון זמן ותשומת לב ואני לא הוסמכתי כפסיכולוג. יש לי זיקה למוחלשים בחברה ואני משתמש בכוח שלי היום כדי לעזור ככל שאני יכול. הייתי שם ואני יודע איך זה מרגיש. אני חושב שזה ערך עליון, אם אתה יודע לעזור לאנשים כשאתה במקום טיפה יותר כוחני מהם ולא לנצל את זה דווקא לרעתך, זה בידול".
"עד היום אני דואג ללכת ולשמח ילדים עם קשיי הסתגלות או קשיים כלכליים. שבוע שעבר ביקרתי ילד שסובל מבעיות משקל וחרמות. נסעתי אליו הביתה ודיברנו. חייבים למצוא זמן גם לדברים האלה כי הם ממלאים אותי הרבה יותר מעבודה כזו או אחרת".
"למצוא את האמצע"
במצב בו נמצא היום עולם האוכל, כשמצד אחד עסקים קולינריים רבים נסגרים בצורה טראגית וחסרת תקדים ומצד שני הרשתות החברתיות מתפתחות באופן מסחרר, אחד הדברים המעניינים ביותר הוא מה זהבי, ואנשים הפועלים כמותו בצורה רוחבית, מתכננים לעתיד.
אז מה בתכנון? זו שאלה ששואלים אנשים כמוך בכלל?
"שאלה מורכבת. אני לא אגיד לך שאין לי תוכניות לעתיד, אבל אני לא באמת מתנהל לפיהן. אני בעיקר זורם ונהנה מהדרך. המטרה הכללית שלי היא לא להיות 'סלבריטי'. הפרסום הוא כיפי ויש לו את הדברים הטובים והפחות הטובים, אבל זה לגמרי לא מה שמניע אותי, אני מדמיין את עצמי בהמון דברים שלאו דווקא כרוכים בלהיות מפורסם".
"אני רוצה לעסוק כל החיים שלי באוכל, זה כן. אבל דווקא מהצד. לייעץ קולינרית, לפתח דברים בגזרת השיווק, אסטרטגיה, מיתוג, צילום ועוד. אלו עולמות שאני חזק בהם ואני יודע לעזור ללקוחות להגיע לתוצאות. אחד החלומות שלי הוא להיות אוטוריטה בתחום, אני לא חייב להיות רק מפורסם, רק מצחיקן, רק קומיקאי או רק שחקן. אני אוהב את עולם האוכל והוא מתגמל אותי מכל הבחינות והוא זה שצריך להיות בפרונט. תשאל אותי רגע 'גל מה בא לך להיות?'"
גל, מה בא לך להיות?
"טוב ששאלת, בא לי להיות אהרוני ובאותה מידה בא לי להיות אסי כהן. למצוא את האמצע. הייתי שמח לקבל איזה פורמט טלוויזיוני שקשור לאוכל, סקירה, ביקורים במסעדות. בא לי לטעום עולם ולנסות הכל, אבל אין לי חלום גדול ספציפי, יש לי תרחיש להכל: שחקן, צלם, שוטף כלים, כל דבר שתרצה".
ריאליטי?
"היו כל מיני תכנונים שנפלו בעבר מכל מיני סיבות. אני לא שולל את זה, אבל תלוי כמובן שתלוי במה מדובר. ריאליטי פיזי מן הסתם פחות מתאים לי, דיבורים תמיד יש אבל לא משהו שאפשר לדבר עליו".
מה עם לפתוח מסעדה? זה משהו שחשבת עליו?
"שואלים אותי את זה הרבה פעמים והתשובה היא כל כך לא. אני גם לא מרגיש בשל לדבר כזה וגם לא רוצה להכניס את הראש הבריא שלי למיטה החולה הזאת. אני לא חושב שהייתי רוצה גם אם הייתי יכול. אני רואה את הלקוחות שלי מהתחום ומה שהם עוברים, אני לא מעוניין בזה. פופ-אפים מנגד, אני לא לגמרי שולל, אבל תלוי מה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו