נועה ברגר היא סוציולוגית, חוקרת קפה ומרצה. דוקטורנטית בבית הספר הגבוה למדעי החברה בפריז, שם חיה במשך שבע שנים, וחוקרת את שוק הקפה בצרפת ובברזיל. ספרה הראשון ״קפה: מזרח ומערב״ (יחד עם יהל שפר) התפרסם ב-2021 בהוצאת המוזיאון לאמנות האסלאם בירושלים. כיום עובדת גם כמנהלת התכניות באסיף, המרכז לתרבות קולינרית.
שווה לעקוב אחרי נועה ברגר באינסטגרם
הצגת פוסט זה באינסטגרם
כמי שחיה ונשמה לא מעט את התרבות הצרפתית בכלל, ואת זו הפריזאית בפרט, ביקשנו מנועה את המלצות הזהב שלה למקומות בישראל שמזכירים לה את פריז, ואנחנו כבר מאוהבים - עכשיו תורכם.
בארוד, ירושלים
כשגרתי בירושלים, הייתי תועה לפעמים לבארוד בטעות בדרך מנקודה א' לנקודה ב' בסמטה הזו שמחברת בין כיכר החתולות לרחוב יפו, נמשכת לאור החם והמוזיקה שבוקעים מהחרך שבשער המעוטר. היום, כשאני גרה בת"א, אם אני מצליחה להגיע לשם אז זה יום מוצלח, ובדיעבד הבארוד מאוד מזכיר לי את המקומות האלה שבטיולים ברחבי צרפת נכנסים אליהם מתוך סקרנות כי זה נראה מקום ספק סודי ספק תיירותי, ובפנים בעלת בית מרשימה, כזאת ״גראנד-דאם״ שמנהלת את המקום ביד רמה ומה שמעניין אותה קודם כל זה לעשות אוכל טוב ולהגיש משקאות טובים ובסוף את יוצאת מבושמת ומוקסמת.
בארוד
חצר פיינגולד, יפו 31 ירושלים
View this post on Instagram
פלור, תל אביב
פלור הוא המקום שהכי מזכיר לי את המקומות שאני יוצאת אליהם בפריז. בר יין טבעי עם מנות קטנות ומעולות ועיצוב יפהפה. הבעלים הם בוגרי בית הספר לגסטרונומיה בברה, פיימונטה, איטליה, אבל כנראה שאם הייתי מוצנחת לשם בלי הקשר הייתי מנחשת שאני איפה שהוא בגדה הימנית של פריז. לא נגיש מבחינת המחיר, אבל מצד שני, אפשר לבוא לשם אחה״צ ולשבת על כוס יין עם ספר שעות, וזה בסדר גמור. ממש כמו בפריז.
פלור
וילסון 10 ת"א
הצגת פוסט זה באינסטגרם
בסטה, תל אביב
מסעדת הבסטה היא מסעדת שוק מובהקת במובן הזה שהתפריט שלה נבנה על פי ההיצע המתחלף בשוק הכרמל הסמוך. יושבי המסעדה ובעליה הם האנשים שמהם אני לוקחת המלצות לנסיעות בצרפת, אלה שמכירים ולעיתים מייבאים את היצרנים הכי טובים, וגם המקום שבו אין ביקור שבו לא אנהל שיחה עם מישהו בצרפתית. היא לא מסעדה זולה - זו מסעדת שף - אבל בשנים האחרונות, עם התייקרות המחירים, היא הפכה בעיני לתמורה נדיבה למחיר, ולמקום שבו אין מנה שאזמין מהתפריט שלא תהיה מוצלחת.
בסטה
השומר 4, תל אביב
View this post on Instagram
קפה נעימה, חיפה
יש בתל-אביב, העיר שבה נולדתי ובה אני חיה, המון בתי קפה שאני אוהבת, מעריכה וקוראת להם בית. אבל נעימה החיפאי הכי מזכיר לי את בתי הקפה שאני אוהבת בפריז, בגלל העדינות שלו. העיצוב, האווירה, הצוות, אפילו הקלייה של הקפה, הכל מתוק ומוקפד. ולמרות שהוא מייצג גישה לקפה שיכולה להיתפס כמתנשאת (קליות בהירות, דגש על קפה פילטר, עיצוב בהשראה סקנדינבית), הוא בעיני דווקא מקום שכונתי ונגיש, שזה גם צרפתי בעיני - הצרפתיות היא לא רק התנשאות, יש לצידה גם כבוד והערכה לבעלי המלאכה, לשירות אדיב (כן!) ול״שכונתיות״. שאני מאוד אוהבת ושמצאתי שם.
קפה נעימה
דרך יפו 49, חיפה
הצגת פוסט זה באינסטגרם
הילה הוכמן, פרדס חנה
אני כל כך אוהבת לעקוב אחרי הילה, שיושבת בפרדס חנה, ממנה היא מייצרת ממתקים שובים ביופיים. כל תמונה שהיא מעלה מחזירה אותי בחזרה לצרפת ולמה שאני הכי-הכי מתגעגעת לאכול: לא קרואסונים אלא קליסונים, ממתקי שקדים ומלון (ולפעמים תפוז) מסוכר מעוצבים לכדי דמעות מזוגגות; לא מקרון אלא מארון-גלאסה, ערמונים שנטבלו כמה וכמה פעמים בסירופ סוכר, והם פריכים מבחוץ ונימוחים מבפנים. כשאני רוצה להתנחם במעשה ידיה של הילה, אני עוברת בעילא, המצטרפת הטרייה לרחוב שינקין, הרחוב שבו נולדתי, ממש מול הגינה שבה שיחקתי כשעוד הייתה בה מזרקה מאסיבית ורועשת מבטון, קונה ממתק של הילה ו - וסליחה על הקלישאה - חוזרת לילדות.
כאן אפשר למצוא הממתקים של הילה
ועוד בונוס: שה שנטל, תל אביב
המקום היחיד ברשימה שהוא ״באמת״ צרפתי וגיליתי ממש לאחרונה. בית קפה צרפתי משפחתי שכונתי ומתוק שמשחזר את פריז הקלאסית, מהעיצוב ועד למאפים.
שה שנטל
מקווה ישראל 3, תל אביב
