בסמטאות שוק הכרמל גילינו קסם של מקום

אמיר דדון שר ״הכל עניין של זוויות״, בבר בכרמל היא בהחלט זווית אחרת על מסעדנות, קולינריה ומה שביניהן. זהו מקום בילוי של אוכל שאין בו כמעט כללים, אין בו שביב של מתודיקה אך יש בו היגיון. ההיגיון המנחה את האחים שיר ורן תמיר, בעלי המקום, הוא פנימי ואינטואיטיבי.

 

האחים תמיר עשו כברת דרך משמעותית בקבוצת ״החב׳רה הטובים״ של איל שני. שיר באירוח ובניהול, רן במטבח. שיר אף חלמה על הפרחת השממה הקולינארית בעיר הדרומית אילת, ועבדה בצמוד לשף אוהד לוי במסעדת ״מאמו״. אך עם פרוץ המלחמה והשינוי הדרמטי שחל בעיר, נסגרה המסעדה ושיר חזרה לעיר הגדולה.

 

כשהתפנה החלל הקטן והמתוק של מה שהיה טרום השבעה באוקטובר ״לה סיטה״ ברחוב הכרמל בתל אביב, החליטו השניים לפתוח פנינה משלהם. מפני שלעיתים התמריץ להגשים חלום מגיע ממקום אחר לגמרי – כמו להתאהב בלוקיישן.

 

 

כך נפתח, בשיאה של מלחמה המשבשת אורחות חיים, משנה מנהגים והרגלים  - מקום קטן ושונה בנוף המאפשר בריחה מוחלטת אל תוך הוויה צעירה, פרועה ונטולת עכבות.

 

וכך גם האוכל ב-בבר. הוא משוחרר מהגדרות, ממניירות ומרצון להרשים. זאת מסוג חוויות האוכל המבקשות מהאורח גמישות וזרימה חופשית. שכן כך בדיוק מבשל רן. הוא מבשל מתוך חופש מוחלט. אפשר לטעום כאן גרסה עונתית לסום טאם תאילנדי, אך עם גויאבה של סתיו ישראלי ורוטב בוטנים, לצד המבורגר קטן העושה הומאז׳ שובבי לביג מק. יש לעיתים כיסונים כאלה ואחרים, דגים נאים או כבושים, מנות פתיתים וגם פסטות. אבל אין שפה משותפת בין מנה למנה. כמו מתקיימת כל אחת בזכות עצמה. נכון, זה שונה ואחר - אך זה גם מהנה לחוות.

 

עוד בתפריט אפשר למצוא המבורגר קטן וטוב (36 שקלים ליחיד, 49 שקלים לכפול), ברוסקטת סלט ביצים (42 שקלים ליחידה), ברוסקטה טוניסאית - פורל מעושן בזעתר, איולי צלפים, שמן פלפלים (46 שקלים ליחידה), דג נא עם גספצ׳ו עגבניות שרי, שמן ירוק חריף, עליי שומר (82 שקלים), סופריטו עוף של 9 שעות (68 שקלים), קציצות דגים (68 שקלים) ועוד וכל מיני, התפריט משתנה מדי יום. יש מנות שנשארות ויש כאלה שלא. אך זאת רוח הדברים והטעמים.

 

 

המקום שוקק חיים, המוזיקה מנגנת בקול. לצד מבחר יינות ומשקאות חריפים יש גם פחיות משקה אייקונית כמו מיץ פז וקוקה קולה של מטוסים. את רשימת המוזמנים לכל סרוויס רושמים בטוש מחיק על ויטרינת המקום וזהו אלמנט עיצובי מגניב במיוחד, ממש כך. כמו הוייב כולו, כך גם העיצוב. פרחים נבולים לצד פרחים טריים, ואזה של סבתא על בר מטבח צפוף ובו חומרי גלם, קרשי חיתוך, קערות ערבוב. כאוס של שמחה וששון בימים בהם זה כה נחוץ.

 

רן, השף הצעיר אולי מוכר לכם מהעונה הנוכחית של ״משחקי השף״, חוויה שנעמה לו והיטיבה עמו. זה אמנם לא מה שהוא מבקש לעצמו – תהילה מסוג זה, אך מספר שאהב כל רגע על הסט. ״במהלך הצילומים פשוט החלטתי למקסם את המפגש עם המון אנשים יוצרים, לא היתה מנה שלא טעמתי. כל מה שמישהו מהמתמודדים הכין – סיקרן אותי״. במטבחו הקטן הוא דואג לרווחתם של הטבחים והעובדים ״אני מבקש מהם שיבשלו מתוך הנאה, שיקשיבו למוזיקה, שישירו ויבשלו תוך כדי״. על גילו הצעיר הוא מעיד: ״ יש לי טבחים עם ניסיון רב משלי, ואני לומד מהם המון״.

 

שיר מרחפת על פני הסרוויס - היא מושיבה, מוזגת, מנהלת. דמותה הטמירה מורגשת ואי אפשר שלא להתרשם מהתשוקה הגדולה שלה למקום ולעשייה.

 

 

החל מחול המועד סוכות, בבר פתוח גם בשעות הצהריים. ״בצהריים ננסה לעשות מחווה למזנון הוותיק של קובי שהיה פה שנים, נגיש אוכל מוכר של בית, נעשה שיהיה טעים ומזמין״, בנוסף יש בראנץ׳ בימי שישי.

 

יש כאן המון כוונות טובות, שמחות ומבורכות. שרק ימשיך ככה.