9 צלחות בחצי שעה: "מלך החומוס" הוכתר בתחרות מחתרתית

כל סיפור שמתחיל ביום רביעי בשעות הערב המוקדמות בפרדס חנה עלול להישמע שגרתי ומשעמם, אבל זהו, שבמקרה הזה - ממש לא. במתחם "אורוות האמנים" בעיר ישנה חומוסייה קטנה בשם "חומוס ארגנטינה", שהפכה אמש (רביעי) לזירת תחרות אכילת חומוס באווירה אנרגטית שתוצאותיה בלתי נתפסות.

האירוע נערך ברקע הופעות פאנק רוק. בין הנוכחים: נערים בגילאי 15 ועד בוגרים בני חמישים שהביאו איתם את ילדיהם הקטנים. הרוב מקועקעים מרגל ועד ראש, עונדים פירסינגים ולובשים חולצות של להקות. כבר ברגעים הראשונים לא היה ספק שהערב הזה הולך להיות כל דבר חוץ ממשעמם.

בין המשתתפים בתחרות אפשר היה למצוא דמויות מגוונות מכל קצוות הארץ. מיילו, בן 19, הצהיר בביטחון: "אני הולך לנצח את כולם". מולו עמד אורי זוארץ, גם הוא בן 19, שנראה נחוש לא פחות. דוד, שהגיע מברזיל, הכריז שהוא מלך החומוס ושהוא יוכיח זאת לכולם. אבל לא רק הצעירים השתתפו – גם עומר, בונה גיטרות בן 45, הגיע נחוש ומלא ביטחון, כשהוא מצהיר: "אני אנצח - כי ככה".

החוקים היו פשוטים: חצי שעה בלבד, וכל אחד מהמתחרים צריך לאכול כמה שיותר צלחות חומוס. המנצח יזכה בתואר "מלך החומוס". התחרות הפכה מרתקת עם כל נגיסה (או ניגוב) שהביאה את המתמודדים קרוב יותר לניצחון, והקהל הנלהב לא הסיר את עיניו מהמתחרים.

עודד עידן (40), מתופף ותושב האזור שארגן את התחרות, עמד מהצד והביט בקהל בחיוך: "ככה בדיוק חלמתי שהערב הזה ייראה. שילוב של חומוס ומוסיקה טובה – מי היה מאמין שזה יעבוד? כל האנשים המשוגעים האלה שהגיעו מכל הארץ, הפכו את האירוע הזה למשהו שאין כמותו", אמר.

רועי אלעני, מנחה הערב והמנצח בתוכנית "בואו לאכול איתי", המשיך עם תובנות משלו: "למה חומוס? כי זה מאכל שמראה שהפשטות היא הכל. אולי זה נראה פשוט, אבל יש בו עומק ורגש. כמו הפאנק, חומוס לא צריך להתאמץ כדי להיות עוצמתי. זה מאכל שממלא אותך, עושה אותך שמח, ולא משנה כמה תתעסק איתו – תמיד הוא יישאר אותנטי. בדיוק כמו המוזיקה שאנחנו אוהבים".

ככל שהתחרות התקרבה לסיומה, הקושי החל לתת את אותותיו על המשתתפים. דוד, שהגיע מברזיל והכריז בתחילת התחרות שהוא "מלך החומוס", פרש כ-5 דקות לפני הסיום. עומר, שהגיע נחוש לזכות בתואר, גם הוא נכנע לכמות החומוס העצומה ואמר: "זה יותר מדי, אין לי סיכוי".

הקרב האמיתי התנהל בין שני מתחרים עיקשים במיוחד – מיילו ואורי. שניהם התקדמו יחד, צלחת אחר צלחת, כשהם נוגסים (או ליתר דיוק, שוב, מנגבים) בקצב מהיר. המתח באוויר היה מוחשי. כל ניגוב הביא אותם קרוב יותר לתואר הנכסף – מלך החומוס. הקהל היה על הרגליים, נרגש לראות מי מהם יכריע את התחרות ברגעים האחרונים.

השניות האחרונות לתחרות חלפו במהירות, אבל לכל אחד מהמתחרים הן הרגישו כמו נצח. מיילו ואורי, שניהם על סף שבירה, המשיכו לנגב ביס אחר ביס, כאילו כל אחד מהם הוא האחרון. 9 צלחות חומוס כבר מאחוריהם, והכוח כמעט נגמר.

הקהל עצר את נשימתו כשהרגע המכריע הגיע. ואז, ברגע דרמטי במיוחד, מיילו הוכרז כמנצח – בהפרש של ניגוב אחד בלבד. השאגות בקהל הרעידו את המקום, אבל מיילו היה תשוש. כששאלנו אותו איך הוא מרגיש אחרי ההישג המדהים, הוא אמר בחצי חיוך: "בא לי להקיא, אני לא יודע למה עשיתי את זה בכלל".

את האירוע סיכם רועי אלעני, מנחה הערב, שאמר: "הפשטות של החומוס מרגיעה אותנו בתוך המירוץ המטורף של החיים, אבל הערב הזה היה הכל חוץ מרגוע. האנשים, האווירה, והאנרגיה המטורפת, הפכו את זה לאחד הערבים הכי מוזרים והכי כיפיים שראיתי אי פעם".