יקבים בקו האש: היינות מהגולן שחייבים לטעום

בימים כתיקונם, חודשי הקיץ מביאים איתם מבקרים רבים ליקבי הגולן • אלה, בעקבות המלחמה, נותרו השנה שוממים • "ממקום שוקק חיים וגדוש באנשים שבאים לשמוח, הפכנו ממש ל'שטח צבאי סגור'. אנשים מפחדים להגיע, ואני לא מאשים אותם", אומר יוסי סידון, יינן יקב הבוטיק "תל שיפון" שבקיבוץ אורטל

יקב שאטו גולן. צילום: פרטי

כבישי רמת הגולן שוממים הקיץ. זה לא שבימים כתיקונם יש פה עומסים נוסח גוש דן, אבל חודשי הקיץ הם העונה הלוהטת, תרתי משמע, של חבל הארץ הזה, שרבים מצפינים אליו כדי לנפוש, לטייל ולטעום יין, ואילו השנה, כשרקטות וכטב"מים שורקים מעל הראש והאיום האיראני עדיין באוויר, הם חסרים מתמיד.

"ממקום שוקק חיים וגדוש באנשים שבאים לשמוח, הפכנו ממש ל'שטח צבאי סגור'. אנשים מפחדים להגיע, ואני לא מאשים אותם", אומר יוסי סידון (37), יינן יקב הבוטיק "תל שיפון" שבקיבוץ אורטל. "אנחנו ממשיכים לעבוד בכרמים וביקב, כבר התחלנו לבצור, אבל מרכז המבקרים, שבזמנים נורמליים מפוצץ במבקרים ומוכר כ־50% מהתוצרת שלנו, סגור. מגיעים אולי 20 איש בשבוע".

יוסי סידון, צילום: יולי לוביש

השותפים ביקב "תל שיפון" - עופר, דדו ורביב - רכשו אותו בשיא הקורונה והציעו לסידון להצטרף אליהם. "שאלתי אותם: 'אתם בטוחים שזה הזמן להשקיע ביקב?', והם אמרו: 'בטח. אתה תראה שנצא מהקורונה כמו גדולים'. אפשר ללמוד מהאמונה שלהם. בדיעבד, בקורונה דווקא מכרנו המון יין, וברגע שאפשר היה טיפה לשחרר - רבים באו לפה. הכפלנו את הייצור בשנה הראשונה מכ־20 אלף בקבוקים ל־40 אלף, ובבציר האחרון כבר ייצרנו יותר מ־80 אלף. בסוף האמונה מנצחת".

כחלק מההתרחבות הם נטעו כרמים חדשים על אדמה וולקנית, והיינות מפגינים איכויות נהדרות ואלגנטיות ואופי קריר וגסטרונומי, אבל עם זאת פירותי ומלא טעם. "יש לנו כרם יפהפה וחדש בצלע הר ליד עמק הבכא. לאחרונה עשינו שם השלמות לנטיעות בעזרת מתנדבים שבאו לעזור, חבר'ה צעירים בני 70 ו־80, וביניהם מרדכי רחמים, לוחם סיירת מטכ"ל שהתפרסם בשנת 1969 כשסיכל את חטיפת מטוס אל על בציריך".

יקב תל שיפון, צילום: יולי לוביש

איך אתם מסתדרים בתקופה הנוכחית?

"אני מתגורר בראש פינה ומגיע בכל יום ליקב, אין ברירה. מצבת העובדים מאוד הצטמצמה. יש לי עובדת מאלוני הבשן שנמצאת במילואים ברצף מאז 7 באוקטובר, ועובד אחר שוחרר ממילואים אבל כבר הספיק להתגייס שוב. בסוף הבציר הקודם נשארתי בלי עובדים, אז הבאתי את הבת שלי, בת 5, שתעזור לי בכל מיני דברים - שפיות, תסיסות וכו'. זה כוח האדם הזמין היחיד שהיה לי".

קצת דרומה משם, במושב אליעד, נמצא יקב "שאטו גולן" המוערך, שגם הוא סובל הקיץ. זיו מאירוביץ', מקבוצת השותפים ביקב וממנהליו, מספר בתסכול שהיקף המבקרים ירד בקיצוניות מאז תחילת האירועים. "בינתיים אנחנו סוחבים, אבל אף אחד לא יודע מה יקרה אם תתלקח מלחמה בעצימות גבוהה. למרות התחושה המתוחה, הבציר השנה התחיל כמתוכנן, ואנחנו מקווים לעבור אותו בשלום. כשהמלחמה פרצה בשמחת תורה נשארו לנו שתי חלקות קברנה לבצור, ואף על פי שהיתה כוונה לסגור את האזור שלנו - הצלחנו, בתושייה ישראלית ועם האישורים הנדרשים, לסיים את הכל במועד הנכון. אני מקווה שגם השנה נצליח. אמנם יש ממ"ד ביקב, אבל הוא לא כל כך אפקטיבי, כי יש שניות בודדות מהאזעקה ועד הנפילה".

בציר, צילום: אריק סולטן

היקב הוקם לפני כחצי יובל, ונחשב אחד מהיותר מוקפדים בישראל. הייננות שלהם מדויקת ומרשימה, דבר הבא לידי ביטוי גם במחירי היין הלא נמוכים - אבל על איכות, מה לעשות, צריך לשלם. בבציר 2019 הם החלו לייצר גם יינות כשרים במותג "נווה", ואל צוות הייננים הצטרף שמואל קופל, תושב יונתן שבגולן. "הייננות היא אותה ייננות, הכרמים אותם כרמים והטיפול הוא אותו טיפול, אבל כאן נוספה הקפדה על דרישות ההלכה - ללא עבודה בשבתות ובימים טובים, מצוות התלויות בארץ וכדומה", הוא מספר.

מה גרם לכם להיכנס לעולם היין הכשר?

מאירוביץ' מספר: "לאורך השנים, לא מעט אנשים קרובים אלינו חיפשו יין כשר ולא יכלו ליהנות מהיין שלנו. בדקנו, התלבטנו ובסוף הבנו שזה יכול לעבוד במקביל ליינות 'שאטו גולן' (שאינם כשרים; ר"פ), ולא במקומם. התחלנו לייצר כמות מצומצמת של יינות כשרים, בתהליך איטי ומחושב כמיטב הערכים שלנו, הן בהיבטי האיכות והמצוינות והן מבחינת השמרנות והאמינות. מאז, למעט שנת 2022 שהייתה שנת שמיטה ולא עשינו בה יין כשר כלל, הכמויות רק גדלות. כרגע מדובר בסדר גודל של כ־30 אלף בקבוקים בשנה. חשפנו את היינות לקהל באופן מבוקר ולא בפרסום מאסיבי, וקיבלנו פידבקים טובים מאוד".

קדימה לכוסות

תל שיפון לבן, צילום: יח"צ

תל שיפון לבן, 2023 - 90% סוביניון בלאן עם השלמה של רוסאן. כשליש מהסוביניון בלאן תסס והשתבח על משקעיו בחביות בורגונדי בנות 500 ליטר בקלייה עדינה, והשאר בנירוסטה בטמפרטורה קרה ששומרת על הארומטיות והרעננות. ליין יש ארומות פרחוניות מעודנות, גוני מלון ירוק, הדרים ועשבוניות, והרוסאן מוסיף מורכבות, עגלגלות וטעמים משלו. יין מופלא! (98 שקלים)

תל שיפון קברנה פרנק, צילום: יח"צ

תל שיפון 915 קברנה פרנק, 2022 - 100% קברנה פרנק מתת־חלקה משובחת במיוחד, ברום 915 מטר. היין עבר 16 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי. צבעו בורדו כהה ובוהק, ויש לו ארומות אקליפטוס ופלפל. בלגימה ניכרים טעמי פרי אדום ושחור צעיר, לצד שמץ מינרליות ואדמתיות. יין נהדר, מאופק וגסטרונומי. (125 שקלים)

נווה לבן, צילום: יח"צ

נווה לבן 2021 - סוביניון בלאן מרשים ולא שגרתי. הענבים נבצרו ידנית בכרם תל פארס ונסחטו באשכולותיהם, ורוב התירוש תסס ספונטנית בחביות עץ צרפתיות ושהה בהן עוד כחצי שנה. זה יין רענן ופירותי (פסיפלורה, לימון ורמזי אננס) מחד, אבל רציני, מינרלי ובעל נפח מאידך. מרשים ולא קונבנציונלי. (152 שקלים)

נוה אדום, צילום: יח"צ

נווה אדום 2019 - ממסך שנבנה מענבי שלוש חלקות הקברנה המובחרות של היקב, שהתבגרו כשנה בחביות אלון, כשליש מהן חדשות, והבלנד הסופי נערך בסוף התהליך. ארומות נהדרות של פרי שחור בשל (קסיס, דובדבן ואסנה), עור וקקאו, מבנה שרירי ומוצק וטאנינים מהודקים. אחד משני היינות הגבוהים של היקב - בהחלט מהליגה של הגדולים. (215 שקלים)

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר