הסניף הראשון של "מי מה מו", מיזם שאפתני וממוקד שמאחוריו עומדים שניים מבעלי רשתות "גרג" ו"ביגה", נפתח לפני כחודשיים דווקא ברחובות, ואילו הסניף השני הושק לפני שבועות בודדים בשדרה האקדמית שבקריית אונו - מתחם שעדיין נמצא בשלבי בנייה ועתיד לאכלס לא מעט בתי אוכל נוספים. לשם קפצנו כדי לדגום את ההמבורגר המדובר (57 שקלים).
הרעיון הוא כזה: לאחר הצלייה, קציצת הבקר נטבלת לאחר כבוד באחד משני רטבים חמים שמיוצרים במקום - ברביקיו או פטריות - ורק אז מונחת בלחמנייה אוורירית ועמוסת ירקות. מעטה הרוטב הסמיך הזה, שעוטף את הקציצה לגמרי, הוא טריגר להתלכלכות כמעט בלתי נמנעת, ומשנה לגמרי את החוקים. זה כבר לא עוד "המבורגר עם רוטב ברביקיו", אלא "המבורגר ברוטב ברביקיו". ההבדל ניכר, משמעותי והכי חשוב - מוצלח.
רוטב הברביקיו עצמו בעל טעם מתקתק, מעושן ופיקנטי, אבל שונה מאוד, אולי גם קצת יותר חמצמץ, מהרטבים התעשייתיים הממותגים שמגיעים בבקבוקים (את רוטב הפטריות לא ניסינו). ראוי לציין שגם הקציצה הייתה מעולה בפני עצמה.
כל נגיסה מילאה את הפיות שלנו בתערובת בשרנית, ג'וסית ואפילו קראנצ'ית, ששווה לנסות לפחות פעם אחת בחיים. אם תגיעו למסקנה שקונספט ההמבורגר השוחה ברוטב פחות קוסם לכם, במי מה מו מציעים גם המבורגר "רגיל" ללא רוטב חם של 200 גרם בשר הצלוי למידת מדיום-וול, עם לחמנייה וירקות נטו, ללא טופינגז נוספים (53 שקלים). ממש לפי הספר, אבל במקרה הזה יש לנו ספר עב כרס מרתק.
למי קראתם נאגטס?
חשוב להגיד שהתפריט של הרשת החדשה מצומצם למדי. נוסף על שלושת ההמבורגרים שהזכרנו (דירטי ברביקיו, דירטי פטריות ובורגר רגיל), תמצאו גם בורגר טבעוני (56 שקלים) ושלוש מנות עוף. הראשונה היא כריך קריספי באפלו (57 שקלים): שניצל עוף עבה מצופה, שטבול גם הוא ברוטב. בחרנו ברוטב באפלו חריף-אש, שכמות נדיבה של סלט קולסלאו גיבתה אותו בתוך הלחמנייה. העוף היה עסיסי, ובגדול, זה אחלה סנדוויץ' - איכותי ומושקע שמנסה לעשות משהו שונה, אך מחובתנו להזהיר שהוא מיועד רק לחובבי החריף. למרבה המזל, מאותגרי ההוט-סוס רשאים להזמין גרסת צ'יקן סולידית ונטולת רוטב (53 שקלים). אל חשש, לא נגלה.
עוד בחזית המקרקרת: מנה שאמנם מכונה "נאגטס" (52 שקלים לשש יחידות), אבל לדעתנו השם הזה, המזוהה עם נגיסי עוף מעובדים לבלי הכר, עושה לה עוול. אלה ממש לא נאגטס, אלא רצועות חזה עוף "שניצלונים" מוארכים, זהובים וקראנצ'יים. הם נעטפים בבלילה שמשלבת קורנפלקס. מומלץ לטבול אותם באחד (או יותר) מהרטבים הקרים שהרשת מציעה - כולם גם הם מתוצרת עצמית: איולי כמהין, איולי עשבי תיבול, פלפלת, קארי, צ'יפוטלה ורוטב "בית" סודי. שיחוק.
כרובים קרובים
הבטחנו מנות צד. כן, יש צ'יפס. הוא טרי, טעים ויש לרצועות תפוחי האדמה קליפה בקצוות (18 שקלים) - בדיוק כמו שאנחנו אוהבים ואין תלונות. אבל שימו לב לזה: מנת הצד השנייה שמי מה מו מציעה היא קריספי כרוב (22 שקלים): רצועות כרוב מצופות טמפורה בנגיעות גרידת לימון. דמיינו משהו שנראה כמו חלת בצל, אבל מכרוב ועם טוויסט חמצמץ. למרות הרתיעה הראשונית (בחייאת, צ'יפס כרוב?!), חיסלנו את המנה שלנו לפני הצ'יפס הרגיל, והתבאסנו שהיא נגמרה כל כך מהר. זה אומר משהו, לא? בקיצור, נסו את הכרוב.
מלאים עד אפס מקום, מנומנמים, ספוגי ונוטפי רטבים, כמעט החלטנו להתקפל לפני שניסינו את הקינוח. טוב שבסופו של דבר לא עשינו את זה, והתאוששנו בדיוק בזמן כדי לדגום את השוקו קראנץ'. המנה אכן מזכירה בשם ובמראה קינוח מיתולוגי של רשת אחרת - גליל בצק מטוגן ממולא בקרם שוקולד רותח, אבל הביצוע של מי מה מו פשוט טוב יותר (ולא שיש לנו בעיה עם המקור, להפך).
אחת הסיבות לכך, אולי, היא העובדה שהשוקו קראנצ'ים מוכנים על המקום ולא מגיעים קפואים. הבצק הוא בעצם טורטייה מגולגלת, והקרם העשיר נוטה יותר לכיוון השוקולד-אגוזים ולא נטו שוקולד. העובדה שמדובר בקינוח פרווה מעניקה למוצר עוד כמה נקודות זכות. בלסנו שניים, תודה ששאלתם.
אמריקנית כשרה מבית טוב
מי מה מו זוממת להקים כמה סניפים נוספים עד סוף השנה. הלוקיישנים הבאים צפויים להיפתח בראשון לציון, באשדוד ובהוד השרון. כרשת פאסט-קז'ואל כשרה (מזמינים ממכונה או מהקופה, אין מלצרים), ששואבת השראה מדיינרים אמריקניים, אין ספק שמדובר בשחקנית מיוחדת ומסקרנת מאוד בסצנת ההמבורגריות הממותגות הדי צפופה בישראל.
האם הכריכים המלוכלכים (והקריספי כרוב) שלה יסייעו לה לנעוץ יתד בתחום, למרות התפריט המצומצם? לא נופתע אם כן, ועל כך תעיד חבורת הילדים הגדולה שפתחה בעת הביקור שלנו במסעדה שולחן ארוך-ארוך (ונראה שנהנתה מכל רגע), לצד כמה זוגות נוספים.
הכרמל 80, רחובות / השדרה האקדמית קריית אונו
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו