"ממש קשה לי עם זה שאנחנו אפילו לא מכירים אותם. רק ממשיכים לחיות את חיינו כרגיל, כאילו עולם כמנהגו נוהג, בזמן שהם שם בשבי בעזה", אומרת שיר עוזיאל, בת 26 מיקנעם שעוסקת בבניית אתרים, כאשר היא מתייחסת ל-134 החטופים הישראלים שנמצאים כבר יותר מחמישה חודשים בשבי חמאס - וסביר להניח שהיא משקפת בדבריה תחושה של רבים מאיתנו.
אצלה כך הנראה, זה בער כל כך, עד שהיא פתחה בפרויקט מרגש במיוחד - פרויקט שמביא לשולחן את הסיפור של כל אחד ואחת מהם, גם אם על קצה המזלג - כדי לשמור עליהם במודעות.
ביחד עם משפחות החטופים והחטופות, היא הקימה אתר מתכונים בשם "טעם של בית". אפשר למצוא בו את העוגיות שאהובות על כל אחד ואחת מהם לצד גלויה להורדה המספרת עליו, אותה אפשר לשלב במשלוחי המנות.
לאחר שהגיעו בקשות מחו"ל, תורגם הפרויקט גם לשפות נוספות. "זו הזדמנות נדירה להכיר אותם לעומק, להבין כי 134 זה לא מספר - אלה הם אנשים עם חלומות, עם משפחה, עם העוגייה שהם הכי אוהבים לאכול", כתבה השבוע בהודעה שהופצה בוואטסאפ ופרסמה את המיזם.
הרעיון נולד כשהחלה הבחורה הצעירה להכין משלוחי מנות ביחד עם אמה. "כשהתחלנו לחשוב, איזה עוגיות נכין, נזרכתי בסרטונים של בלוגריות בהם הן פרסמו מתכונים למען חטופים מסוימים. חשבתי לשלב עוגייה למען אחד מהם עם פתק קטן שמספר עליו כדי להשאיר אותו במודעות, ואז הבנתי שאין לי את היכולת לתת במה לכולם. מתוך המקום שלי, כבונת אתרים, החלטתי לבנות את אתר המתכונים הזה".
כשהתחילה את המהלך היא פנתה למשפחות של חטופים וחטופות דרך רשת האינסטגרם. בתוך קצת יותר משבוע, האתר כבר היה באוויר. "לחלק מהמשפחות הייתה מנה אבל לא היה מתכון משפחתי, לחלק היה קשה לחלוק", היא מספרת. "בסופו של דבר הצלחנו - כמה בלוגרים נרתמו ותרמו לנו מתכונים".
הצגת פוסט זה באינסטגרם
מה למשל?
"יש מתכון לכדורי שוקולד עם מקל לחטוף, אור לוי, שאשתו עינב נרצחה ואלמוג בנו בן השנתיים, נשאר עם סבא וסבתא. רום ברסלבסקי, המאבטח שנחטף מהמסיבה ברעים והציל לפני כן המון אנשים, אוהב מאוד עוגיות אוראו - אז איתרנו לו מתכון של הבלוגרית חן שוקרון".
בין המנות הנוספות בפרויקט, לנעמה לוי (19), שנחטפה מקיבוץ ניר עוז מוקדש מתכון לקפקייק תפוז עם קרמבל ואוכמניות, לדוד קוניו (33) שאשתו ובנותיו שוחררו במסגרת העסקה - עוגיות שלגיה ולמשפחת ביבס הוקדש מתכון לעוגיות מעמול תמרים.
איזה תגובות את מקבלת?
"המון תמונות מרגשות עם מנות שהכינו אנשים. לא רק בישראל, גם בלונדון, בקנדה ובכל רחבי העולם. לא חלמתי שנצליח להגיע כל כך רחוק ולהפיץ את הסיפור שלהם".
איזה סיפור הכי נגע בך?
"יש שם כל כך הרבה אבות. אומרים לך: 'הם האחרונים ברשימה', אבל יש להם ילדים קטנים או שאלו אבות בגיל של אבא שלי. אומנם אני בשנות העשרים המאוחרות לחיי, אבל גם אני צריכה את אבא שלי והידיעה שהסוף של הגיהנום הזה כל כך רחוק עבורם - קשה לי מאוד".
אילו תגובות את מקבלת מהמשפחות?
"הם מאוד התרגשו. זה מדהים לראות שאנשים עוצרים רגע את החיים ומכינים את המתכונים. זה היה להם מאוד משמעותי, והזכות להעניק להם חיוך קטן בתוך התקופה הזאת, היא עצומה. לא חשבתי שזה בכלל יגיע למשפחות וישנה להם, בתוך כל ההצפה שיש להם. לראות שהם מתרגשים מזה שאנשים מכינים את המתכונים שלהם, זה שווה הכל. כל כך הרבה אנשים מכינים את העוגיות - רק שיחזרו גם הם לאכול אותם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו