אם עדיין לא הספקתם לאכול בגן השקמים, יש לכם כנראה הרבה על מה להצטער. המסעדה שהשפית המוערכת, דנה לי ברמן, פתחה בחודש אפריל השנה יחד עם קבוצת We Like You Too בגן יעקב בתל אביב ברחוב תרס"ט 4, הפכה להיות אחת המדוברות בארץ.
היום פרסמה ברמן פוסט מרגש בעמוד האינסטגרם שלה ובו הודיעה כי קיבלה החלטה לעזוב את המקום שבנתה במו ידיה כשנשאה בבטנה את בתה אלי. בתאריך 31 בדצמבר נערך הסרוויס האחרון של ברמן במקום ובתחילת החודש המסעדה יצאה להתרעננות. כשתשוב לפעול, היא אולי תחזור עם אותן צלחות וכוסות שיצרה אחותה של ברמן, אבל עם תפריט אחר, אוכל אחר וצוות חדש.
"המסעדה בעצם ממשיכה, אבל לא כגן השקמים שהיה עד עכשיו", מסבירה ברמן בשיחה שקיימנו עמה היום. "אני יוצאת מהשותפות והוא חוזר בלעדי ובלי הצוות שלי, חוזר אחר לגמרי. לא בתור גן השקמים שבנינו".
איך את מרגישה לגבי זה?
"אני קצת לא מאמינה. כולם חיכו, אני חיכיתי וכשאני אומרת כולם - אני לא מתכוונת לאנשים מהתחום, אני מתכוונת לחברות הכי טובות שלי, כי מגיל 10 אני מבשלת להן, למורות שהסברתי להן שאין לי כוח ללמוד לבגרויות כי אני אהיה שפית מצליחה, למשפחה שלי ולאחיות שלי. כולם חיכו שאני אפתח את המסעדה הכי טובה בארץ, זה גם מה שהבטחתי לבעלי כשאמר לי: 'למה את פותחת מסעדה בחודש שביעי'. אני קצת לא מאמינה שעשיתי את זה במשך כל ההריון, כל חופשת הלידה ועכשיו זה נסגר. זה פשוט נגמר. זה מרגיש כמו איזה חלום, חלום שפשוט עבר".
למה זה קורה?
"החלטתי לקחת משרה אחרת שהוצעה לי, שתאפשר לי להיות בן האדם שאני רוצה להיות. משרה בחו"ל עם תנאים טובים יותר ובחרתי בזה כדי שיהיה יותר טוב למשפחה שלי. מאוד רציתי לקחת את ההצעה הזאת ושהגן ימשיך לפעול, אבל בסופו של דבר זה היה להישאר או לעזוב בגלל חילוקי דעות בין השותפים. לא הגענו להסכמה שתשמח את כולם".
מאז הסרוויס האחרון ההוא, ברמן כבר חיה עם משפחתה ברומניה ומשמשת כשפית בקבוצת מלונות גדולה באירופה שמתחילה לפתוח מסעדות שף והבסיס שלה נמצא בברצלונה. "זה מאפשר לי להמשיך לעשות מה שאני כל כך אוהבת. להיות שפית זה לא רק האוכל - אני אוהבת לבנות קונספט, צוות עובדים, ליצור. אני פשוט אני מרגישה שתהיה לי את הפריבילגיה להחליט בכל רגע אם אני עם אלי (הבת שלה) או בעבודה".
הצגת פוסט זה באינסטגרם
בפוסט שפרסמה היא הסבירה שנקרעה בין הרצון להיות האמא הכי טובה שהיא יכולה לבין להיות השפית של גן השקמים. "המקום הזה נולד ביחד עם הבת שלי. כמו הבת שלי גם אותו בישלתי בתוכי חודשים. סחבתי את שתיהן בבטן שלי תקופה ארוכה ושהם קרו ביחד, הייתי על ענן. הרגשתי שאני מצליחה לעשות כל מה שאמרתי שבלתי אפשרי", כתבה והוסיפה: "אנחנו הטוטליים והפרפקציוניסטים לא יכולים להיות 150 אחוז בשני דברים. זה לא עובד. ויותר מזה, כל פעם שאני 200 אחוז במשהו אני מרגישה שהשני נפגע. הבנתי שזה לא עניין של חוסר יכולת, הבנתי שזה עניין של בחירה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו