אף פעם לא היה ממש סימפטי לעבור ברחוב שוקן בתל אביב, עם המדרכות הצרות שבו, הלכלוך, המוסכים וחדרי החזרות. אבל בהחלט אפשר לומר שמתקיימת בו סצנת תרבות וקולינריה זעירה, שאפשר אפילו לכנות מחתרתית. לפני כמה חודשים נפתחה בתחילתו מסעדת ארטל פורמל וכבר זכתה לתארים כמו "הלהיט הבא של דרום תל אביב" ו"המקום החם של הרגע". לאור האזור בו היא שוכנת, אפשר לומר בגילוי לב שלא פשוט להגיע למקום החם הזה ממרכז העיר ובטח שלא מאזורים מרוחקים יותר - בדרך כלל גם אין סיבות מספיק טובות - אבל אין ספק שהצליחו לייצר בו מעין בועה, פינה שקטה, אלגנטית ונקייה עם אווירה נעימה ואירופאית באמצע הכאוס.
בועה באמצע שוקן בתל אביב // צילום: הילה דודאל
את חלל המסעדה עוטפת תאורה רכה צהבהבה, שולחנות מכוסים מפות בד אלגנטיות מפוזרים במרחב מרוחקים יחסים זה מזה, מולם פועל בתכונה בר עץ רחב ידיים שמאחוריו מטבח פתוח. ברקע מוזיקת ג'אז מרגיעה. האוכל הוגש לנו בכלי חרס עם הדפסים שונים שנדמה כאילו נלקחו מבית של סבא וסבתא. המקום הוקם על ידי דור ונגר ומיקה אלקיים, שעבדו בעבר במסעדות שף כמו סנטה קתרינה, וייס אותה הוביל גיל דהאן ומונא הירושלמית של השף מושיקו גמליאלי.
המקום נפתח לאחרונה לארוחת בוקר-צהריים בימי שישי שהתגלתה כשונה בנוף התל-אביבי, כזאת שהיה כיף לחוות לאט, ליהנות מהאווירה ואפילו לצאת אחרונים מהמקום.
המלצרית שהגיעה לשולחן הגדירה את הארוחה כבראנץ' עם מנות בסגנון מזרח אירופאי והשפעות צרפתיות, ואכן בתפריט הופיעו מנות כמו ביצים ממולאות (מנת הביצים היחידה שתמצאו בארוחה) או לטקעס.
תחילה הגיעו לשולחן קוקטיילים מרעננים שנרקחו כך שהם מתכתבים עם האוכל. לפתיחה הונחה גם מנת לחמי מחמצת טריים עם חמאה עשירה. לאחר מכן טעמנו מנת "טרטר דה בף". טרטר השייטל הונח במרכז הצלחת וסביבו צ'יפס - מראה שגרם לנו תחילה להרים גבה. מרקמו היה גס והיו בו טעמים עזים מזרח אירופאיים. הורגשה בו חריפות, בין השאר של הבצל הקצוץ, טעמים חמצמצים ועוקצניים של צלפים ומלפפון חמוץ קפצו בחיך וברקע בלט חרדל. טעמו של הבשר לא היה מודגש כלל והוא הוסיף בעיקר למרקם. אפשר היה ליצור טרטר בטעמים שקטים יותר, אבל זאת כנראה הייתה כוונת המשורר. לבסוף גם הצ'יפס התברר כמוסיף לחוויה הכללית.
הזמנו גם טארט טאטן ששמו רימז כאילו נעשה בהשראת המאפה שמקורו בצרפת ועשה לו עוול, מאחר שהוא הגיע כמאפה עשוי בצק עלים בשונה מהטארט המוכר. מי שמתגעגע ברגע שבו הוא נוגס בו לפריכות ולנימוחות של הבצק, עלול להתאכזב. עליו היו מונחים בצל מקורמל, פסטו טרי,עגבניות שרי צלויות וסלטון עלים חמצמץ ומתובל היטב.
נהנינו גם מסלט ניסואז עם טונה כבושה שכלל עלים פריכים, ביצה רכה בדיוק במידת העשייה הנכונה, אספרגוס, תפוח אדמה, זיתי קלמטה וויניגרט לימון כבוש. מנה פשוטה, קלילה, טרייה ופרשית עם פרודוקטים איכותיים. מנה נוספת מצוינת הייתה "לטקעס" רכים שהגיעו שלושה בצלחת ועליהם קרם פרש וקוויאר.
הדבר הטוב ביותר בארוחה הגיע בסופה. עוגת מדוביק, עוגת שכבות רוסית של שמנת חמוצה ודבש עם קרמל עשבי תיבול והדרים. פשוטה ומפנקת. גם היא הרגישה כמו מנה של סבתא ממוצא מזרח אירופאי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו