יש באזז מטורף סביב העיר הזאת, עכשיו הבנו למה

שוויץ הייתה היעד הראשון אליו המראתי בחיי מישראל, אי שם לפני כמעט ארבעה עשורים. מאז, כרותה בינינו ברית אהבה. כשאני שבה לבקר בה, במובנים רבים אני קצת חוזרת הביתה. הריח המיוחד והנקי שלה, האוכל שמאפיין את מטבחיה, הארכיטקטורה, הניקיון ותמהיל הכחול-ירוק שבדנ"א של נופיה, כמו גם הווייתה הנינוחה, מרחיבים את ליבי.

יצאתי לבקר חברה מהימים ההם, שקבעה את מקומה בעיר הדובים ברן. למה עיר של דובים? האגדה מספרת על צייד, בן לשושלת האצולה צרינגן, שבחר לקרוא לעיר שיקים על שם החיה הראשונה שיצוד באזור. והשאר, איך אומרים, היסטוריה.

אני יכולה לספר על ההרים המוריקים או על הפסגות הלבנות (במרבית ימות השנה) המקיפות את הבירה שבליבה נהר גדול, על יופי הרחובות או על השעון שניצב במרכז העיר שהפך לאחד מסמליה המובהקים של שוויץ, על בניין הפרלמנט המרהיב, המזרקות או הקתדרלה, אך מבחינתי, כל אלה הם בגדר תפאורה נפלאה לסיבה שלטובתה התכנסנו כאן – אוכל.
הנה לכם (או לפחות לבלוטות הטעם ולבטן שלכם) כמה סיבות נהדרות להגיע לעיר ואפילו לבלות בה כמה ימים.

Altes Tramdepot

כפסע משמורת הדובים השוכנת על גדות הנהר במרכז העיר העתיקה, במתקן שבעבר שימש כתחנת הרכבת, שוכנת מבשלת בירה שהפכה בצדק למוקד משיכה ועלייה לרגל למקומיים ולעוברי אורח כאחד.

שולחנות אבירים ממלאים את החלל הגדול ואווירת סוף יום שמחה ונינוחה נמצאת בו בכל פינה. התפריט מגוון וכולל מנות פשוטות ונפלאות, אך כמו כל דבר בשוויץ – הן מגיעות עם סטייל נקי ממניירות. עוד ניתן למצוא בתפריט סלטים עם גבינות מקומיות מתובלים וחוגגים ברוטבי ויניגרטים מבריקים, דרך מנות ביניים המאפיינות את המטבח האזורי, ועד סטייקים ושניצל וינאי המוגשים לצד מחית תפוחי עץ.

בחרתי ברושטי, לביבת תפוחי אדמה שווייצרית מסורתית, שהייתה נפלאה והגיעה עם שפק צרוב ורסק בצד. לא יכולתי שלא להיזכר באושר מה הוא. לצד האוכל המוגש, תוכלו לבחור בירה הנעשית במקום ונמזגית מלא פחות מ-13 חביות על תמהילים שונים, יינות אזוריים וקוקטיילים מוכרים לצד מקוריים. המחירים הנגישים, עם הנוף הנשקף, המוזיקה ותמהיל באי המקום, הופכים את החוויה הכוללת למומלצת מאוד.

מסעדת Panorama

סבתא שלי תמיד הייתה אומרת שרעב הוא התבלין הטוב ביותר. אקח את זה ממנה בהשאלה, כי התמונה הנשקפת לעיני היושבים במסעדה הופכים כל ביס למעדן. ככה זה כשיושבים בגן עדן עלי אדמות.

המסעדה ממוקמת כ-20 דקות דרום-מזרחית לברן, סמוך לעיר תון – מה שלחלוטין שווה את הקפיצה. "פנורמה" מגישה אוכל מוקפד ונותנת חוויה קולינרית עילית, מהשירות ועד האסתטיקה של ההגשה. בכל מקום אחר בעולם, המסעדה הזו הייתה נחשדת כמלכודת תיירים בשל מיקומה, אך כאן מדובר במסעדת שף שמגישה מנות חכמות ואלגנטיות, ומי שמוביל את המטבח ניכן ביד עדינה ובכישרון לחבר טעמים פשוטים לכאורה למנות אייקוניות. מסעדה רומנטית שמתאימה לסקאלה שבין פגישת עסקים להצעת נישואים.

מסעדת Kornhauskeler

חלל המסעדה רחב הידיים נמצא מתחת לאדמה ויוצר אווירה נינוחה ואלגנטית, שעוטפת את באי המקום ויוצרת אווירת אולם נשפים עתיק ומרתק המשתרע על שתי קומות. בקומה התחתונה תמצאו מסעדה שמגישה מנות נדיבות שמרגיש שנעשו ביד אמן. גם כאן האסתטיקה שבהגשה גרמה ללב שלי לפעום מהר יותר. קברניטי המטבח חרטו על דגל המקום שימוש בחומרי גלם אזוריים ועונתיים בלבד, ומנות מהעולם החדש מוגשות לצד קלאסיקות שוויצריות בנות מאות שנים.

בקומה העליונה של המסעדה, גם היא נמצאת מתחת לאדמה, יש בר טרנדי שמגיש משקאות מיוחדים וקוקטיילים מפתיעים, עם אווירה שלא מצאתי מילים לתאר אותה. בילינו במקום לא פחות מ-4 שעות, ולא כי השירות איטי, אלא כי החוויה במקום הייתה כל כך מוצלחת. רוצו!

Albert & Frida

למקום הזה יש מרחב אירוח שמרגיש כמו בית ומרפסת מתוקה מוקפת בצמחיה חיה, סמוך לנהר. בהווייתה של המסעדה הזו, היא מספרת את סיפור אהבתם של אלברט ופרידה, שעבדו במקום שהפך לכר אהבתם לפני שנים רבות. בשל תאונה נוראית, עלה המקום באש – והם ראו בטרגדיה שעת כושר לרכוש אותו מהבעלים התשוש והשבע, להפוך את הנכס כולו למלון בוטיק מקסים ואת המסעדה ללב הפועם של המקום.

האווירה צעירה ומשפחתית, האוכל פשוט ונפלא, המחירים נגישים והתפריט מגוון. יש שלל מנות המתאימות לטבעונים ולצמחונים, והחוויה הכוללת היא של ביסטרו שכונתי שאת מטבחו מניעה אהבה של זוג מקסים שהפך את התשוקה לאירוח והסעדה למפעל החיים. פשוט מקסים וכיף.
המקום מגיש ארוחות בוקר, צהריים וערב ביתיות ונפלאות. זו לא מסעדה שהייתי מוותרת על הביקור בה – ובהחלט אשוב אליה.

לסיכום, כדאי לציין גם שהעיר רוויה במעדניות ובבוטיקי שוקולד נהדרים, בגלידריות ובבתי יין. ברן, היה נפלא לשוטט בך ולהתמסר לשפע שאת מציעה – עד העונג הבא.