נו, מישהו פה באמת מופתע? האם יש צופה ב"הישרדות VIP" כלשהו שממש חשב שברגע האמת ג'קי תגלה את האהבה שלה לזהר שטראוס, אויבה הגדול במשחק? מישהי חשדה שבמחי פתק ביטול חסינות אחד תחליט ג'קי לחזור בה מאג'נדת הגמר הנשי שרקחה במוחה מתישהו לקראת אמצע העונה הזו, ותחליט להביא איתה לגמר מכולם דווקא את האדם שתיעבה מכל?
לא משנה בכלל כמה ניסו לגרום לנו להאמין שהדחה של מישהי מבנות ברית הנשים של ג'קי (או בשמה האמיתי - ג'קי ושלוש מתמודדות שהיא סחבה על גבה עד לתום העונה) היא דבר אופציונלי. כפי שנכתב כאן בטור האחרון - רק אלוהים היה עם זהר שטראוס, וגם הוא לא ממש רצה אותו בגמר.
זה חבל, כי כמובן שאם נמדוד את המידה בה אדם ראוי להגיע לגמר על פי פעולותיו על האי (קונספט מטורלל, כן), הרי ברור ששטראוס היה אחד השחקנים היותר מעניינים בעונה הזו. אסטרטג לא רע בכלל ואולי היריב הראוי היחיד לג'קי, במונחי טקטיקה. חבל רק שבסוף הוא נאלץ מעט להתרפס בפניה, אחרי שהיה בין הבודדים שהעזו לנגח את מי ששלטה ביד רמה בחבריה לאי.
"מי היה מאמין?", חוגגת ג'קי את נצחונה עליו, ומתפלשת בבוץ ההנאה מכך שזהר מנסה לשכנע אותה לצעוד איתו לגמר. "כמה אתה זקוק לי!", מרננת אזולאי. ופתאום שניהם מדברים על כך ש"בבסיס שלהם, היחסים שלנו מושתתים על אהבה בסיסית והערכה שיש לנו אחד את השנייה". אתם רציניים? אנחנו צופים בעונה הנמרחת הזו כבר 6 שנים! על איזו הערכה בסיסית לעזאזל אתם מדברים?
גם שטראוס לרגע מתבלבל וחושב שיש סיכוי שג'קי תחזור בה מההחלטה אודות הגמר הנשי. "זה נותן קצת תקווה", הוא אומר בחשש, אבל באותה נשימה גם מעניק לטור זה את שמו ומכריז שאולי בכל זאת "תמו ימי הזהר". במעמד מועצת השבט הוא מנסה לשכנע פעם אחרונה את ג'קי שתיתן אולי דווקא לאסטרטג הקולגה את הכבוד, ולא נניח לאחת הנשים שהגיעו לגמר על סמך היותן, ובכן, נשים, להגיע איתה לגמר. "צריך לזכור שיש פה משחק של חמישה שבועות וחצי", הוא אומר. בחיים שלך אולי, זהר, כי אנחנו יכולים להישבע שהעונה הזו התחילה באוקטובר כלשהו לפני הקורונה.
"זה בוער בי, זה יוצא ממני, העצמת נשים", מתעקשת ג'קי לבלבל לנו את המוח לגבי אג'נדה שעלתה לה לראש ממש לאחרונה, ומספרת גם כמה היא מתגעגעת לדודו אוואט. אתם יודעים, חברה הטובה במשחק, אותו השליכה לכלבים לטובת גמר עם שלוש שחקניות חלשות ממנה. סליחה, גמר נשי. כן, זו האג'נדה.
באמצע החגיגה דנדן מספר לנו שהוא שוקל לחזור לדבר עם קירות הבקתה כי הוא לא מסוגל יותר להיות מושבע ולחלוק חלל עם גדי אוכל הראשים, בעוד שירה מתחילה לבכות כי עולה בה שוב הילדה הדחויה שלנצח תחיה בה, ככל הנראה. "אני אהיה אתכם בקשר אפילו שאמרתם שאני האחרונה שתרצו להיות איתה בקשר", היא אומרת ברגע נוסף של התפכחות. באמת די מפתיע שעם מעט מאוד בני ברית במשחק הצליחה פרבר להגיע עד לכאן, אבל יש להניח שעם הידיעה שברית הנשים הולכת לאבד בפרק הבא את אחת מבנותיה, היא זו שתהיה הבאה לעזוב את המשחק.
ואז מגיע רגע ההכרעה. שטראוס כבר פוצח במילות סיכום ופרידה, גיא מנסה בכוח לעצור אותו, אף שלכולם ברור שזה הסוף וכולם יודעים לאן ההצבעה הזו הולכת. ג'קי מסירה את החסינות של זהר (מעניין מאיפה פתאום הגיע פתק הסרת החסינות של ג'קי? יכול להיות שההפקה קצת חשקה בכותרת ה"גמר הנשי הראשון בתולדות 'הישרדות' בישראל"? לא יכול להיות), ובקשתו האחרונה של שטראוס מחבריו בסך הכל לגיטימית. "בלי ו'", הוא אומר להן. "רק אם אפשר, זהר כותבים בלי ו'".
רגע השחרור מגיע, שטראוס מודח ואודליה מחליטה שהגשם שהתחיל לרדת על מועצת השבט לפתע הוא סימן לכך שקרה פה משהו גדול, ולא נניח, משקעים לגיטימיים של מזג אוויר טרופי. גיא אוחז בפתק ההצבעה האחרון שנספר, בו כתוב בבירור ובמעט מאוד אירוניה "זהר הגבר", שזה מצחיק כי זו בדיוק הסיבה שבגללה הודח אחד השחקנים הטובים במשחק הזה. כשמועצת השבט מתפזרת כמעט בפעם האחרונה, שואלת אודליה מה לעשות עם בובה של יובל המבולבל שהיא זכתה בה בפרק הקודם. "בואו נשרוף אותו", עונה ג'קי בנונשלנטיות, והבדיחה הזו פשוט כותבת את עצמה.
בראיון שלאחר ההדחה, מספר המודח הטרי על יחסיו עם ג'קי לאורך העונה. "אם היינו בני ברית", הוא אומר. "זה היה פה גיהנום". מה נגיד לך זהר? היה פה גיהנום גם כך.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו