חצי גמר עבר, חצי נוסף עוד לפנינו, ואפשר ממש לשמוע את הסוף. בעוד שלוש תוכניות תסתיים העונה הנוכחית של "הכוכב הבא לאירוויזיון" וחיינו ישתנו לבלי הכר – לא עוד עדן אלנאיות ואלה-לי להביות, במקומן נקבל את הריבועים של בן זיני ועוד שלל מפורסמים שינסו להיות "נינג'ה VIP". אמדורסקי יפנה את השולחן לטובת ניב רסקין, ואילו את מקומם של אסי ורותם ימלאו... סתם, יש דברים שלא משתנים.
לקראת הפרידה המתקרבת מ"הכוכב", רצינו לעצור לרגע ולהרים לצדדים הטובים של העונה, או אם תרצו - טקס פריכית הזהב האלטרנטיבי שלנו.
מול שטף המחמאות של השופטים ניתן היה להתבלבל ולחשוב שלנבחרת קובצו פרדי מרקורי, סלין דיון ואלביס, אבל על אף ההגזמות המופרעות, ראוי לומר שאכן מדובר באחת העונות החזקות ביותר של התוכנית בכל הקשור למציאת זמרים מוכשרים – עניין לא מבוטל בהתחשב באינפלציית תכניות המוזיקה, שתודה לאל - התמתנה מעט בשנה האחרונה אחרי פיאסקו "אביב או אייל" ו"דה פור".
העונה עם הכי הרבה כישרונות מפתיעים. אלה-לי להב // צילום מסך
מצד אחד, העונה היחידה שאיכשהו מתחרה בנוכחית מבחינת איכות המתמודדים היא החמישית, בה זכתה נטע ברזילי, ושכללה זמרים מצוינים כמו מרגי, ריקי בן ארי ועדן מאירי. עם זאת, די להזכיר שיבושים וחריקות בפורמט כמו מתמודדים שביצעו אודישן ואז פשוט נעלמו מהתוכנית, אינספור חילופי שופטים ושלל רגעים טלוויזיוניים שהקשר בינם לבין ריאליטי מוזיקה מקרי בהחלט (אההממ, אסי ורותם), כדי להכריע שמצד שני, מדובר בעונה הכי "שכונה" של "הכוכב הבא", כולל אפילו עשר העונות של קודמתה "כוכב נולד".
אמנם, העובדה ש"הכוכב" לא מפסיקה להשתנות היא אחת הסיבות לעניין שהיא ממשיכה לעורר. ובכל זאת, לקראת העונה הבאה של הריאליטי ללא האירוויזיון, "הכוכב" צריכה לחשוב ברצינות מי היא רוצה להיות. הגימיקים לא יספיקו אם הבסיס לא יהיה מעניין – תשאלו את "האח הגדול".
ילדי החוץ
אחרי שתי תכניות במהלך סוף השבוע (חמישי ומוצ"ש), התוכנית החלה להסתנכרן עם המציאות ונפרדנו בבת אחת משלושה מתמודדים. הערב (ראשון) יערכו עוד שתי הדחות וסוף-סוף תהיה לנו רביעיית גמר. מעניין מי יהיה שם ואיזה שיר של חנן בן-ארי הוא יבצע.
אבל עד שייקרה המובן מאליו, בואו נדבר קצת על ביצועי המתמודדים ונפתח עם המודח הראשון, לואי עלי, ממנו נפרדנו ביום חמישי. לואי הוא החלום של כל תוכנית ריאליטי – דמות מוכרת אבל לא מספיק כדי לעוף על עצמה, קול יפה, טונות של קסם אישי וגם סיפור חיים מעניין. כל מה שצריך בשביל כתבת עומק בגיא פינס. הבעיה – הוא לא ממש התפתח מוזיקלית בתחרות.
לואי החל את דרכו בתוכנית כזמר צעיר עם קול יפה וכך גם סיים אותה. הביצועים שלו הרגישו כמו קאברים חסרי מעוף או אינטרפרטציה אישית. גם הביצוע האחרון שלו ל"יא מאמא" (מיום שהלכת) לא הצליח להשאיר חותם. למעשה, הביצועים היותר זכורים שלו מהעונה הם אלה שבהם הוא ביצע להיט חזק, כמו "שני משוגעים" או "צליל מיתר". עם נתונים כאלה, בעונה כל כך קשוחה, מפתיע שהוא בכלל שרד עד כה.
זמר צעיר עם קול יפה, וזהו. לואי עלי // צילום מסך
בתוכנית של שבת נפרדנו גם מאוהד שרגאי – אמן שגם את הדחתו ניתן היה לחזות לפני כמה תוכניות, אבל מסיבות שונות. אוהד המוכשר הגיע כשהוא נישא על גלי כתיבת שיר האירוויזיון של קובי מרימי, אלא שהקהל לא ממש ידע איך לאכול אותו. עם זאת, ובניגוד למתמודדים אחרים, אוהד שרד, משום שהוא עבד חכם, שינה את הבחירות שלו, הפתיע וטלטל את הספינה. הוא אולי לא היה הזמר הכי טוב בעונה, אבל ללא ספק היה אחד המתמודדים המפתיעים בה.
בתוכנית של חמישי הוא כבר התחיל להכין את היום שאחרי הריאליטי כשביצע את "פה גדול", שיר מצוין שכתב בעצמו והיה לביצוע הכי טוב שלו בתוכנית – פשוט כי הוא היה שלו. רגע לפני שהודח במוצ"ש הוא ביצע את " The Logical Song" (סופרטרמפ). אמדורסקי, שהוא גם השופט המצוטט האהוב עלינו ביותר, אמר שיש המון שכל בביצועים של אוהד, אבל לא מספיק רגש.
מוכשר, חכם ומפתיע. אוהד שרגאי // צילום מסך
מתמודדת נוספת שסיימה את דרכה בתוכנית אתמול היא ללי קולישקין, אחת הזמרות היותר מבלבלות בנבחרת. מצד אחד מדובר בקול ענקי ובלתי נתפס שבוקע מילדה צעירה ממש, ומצד שני עדיין לא קיבלנו ממנה מספיק יציבות או ביטחון. בתוכנית בחמישי ביצעה ללי את "Girl on Fire" החרוש ולא ממש חידשה בו משהו. בתוכנית האחרונה היא ביצעה את "Mirrors" (ג'סטין טימברלייק) בעיבוד איטי ומפתיע, בו הוכיחה שוב את יכולותיה הווקאליות הגבוהות, אך התוצאה בשלמותה לא הייתה מספיק נוגעת. ראוי לציין שבעונה שבה הצעירים מככבים, נכון להעביר גם את המסר שאין בושה בצורך להתפתחות אישית ומקצועית לפני הופעה על הבמה הגדולה בעולם, במיוחד אם מדובר למעשה בצעד הראשון בקריירה של הזמר הצעיר.
יש עוד על מה לעבוד - וזה בסדר גמור. ללי קולישקין // צילום מסך
הזירה של אור
נקדיש שלוש פסקאות לביצועי יום חמישי של ארבעת המתמודדים שיופיעו בחצי הגמר הערב: מורן אהרוני ביצעה את "Love On Top" (ביונסה) וכרגיל הציגה שוב את יכולותיה הגבוהות, גם אם באופן מוגבל יחסית לביצועיה הקודמים. לזכותה יאמר שבתוכנית ציינו שהייתה חולה.
אור עמרמי ברוקמן ביצע את "אלוף העולם" (חנן בן ארי) ואנחנו נאבקים בעצמנו פיזית לא להשתמש במשחק מילים שכולל את שם השיר. כן נציין שהבחור קיבל זירת אגרוף כתפאורה לביצוע וקש להתעלם מהעובדה שההפקה מבליטה אותו, אם כי כבר קשה להאשים אותה.
נתראה בגמר. אור עמרמי-ברוקמן // צילום מסך
רביב כנר ביצע את "Always " (בון ג'ובי) אך פספס מעט עם זיוף בפזמון, מה שהזכיר לנו שמדובר בזמר עם קול מדהים, אך גם שיש לו עוד על מה לעבוד. אחרונה חביבה היתה גאיה שאקי, המרינה מקסימילאן של העונה, ששרה את I Don't Wanna Be Here Anymore" (בילי אייליש) והביאה ביצוע שקט ואינטליגנטי, שנראה חסר מאמץ. קשה לדמיין אותה באירוויזיון, אבל דווקא בגלל שאין באמת נוסחה לדבר הזה – היא יכולה להיות יציאה מעניינת.
צעירות לנצח
הגענו לשתי הזמרות שכבר הבטיחו את מקומן בגמר - עדן אלנה ואלה-לי להב, שתיהן מתחת לגיל 20. דיברנו כבר במהלך העונה על כך שהמתמודדים הצעירים תופסים את קדמת הבמה, ולא פלא שהמגמה הזאת מקבלת ביטוי גם עכשיו, כשמגיעים לישורת האחרונה.
אפשר כבר לסמן מגמות אצל כל אחת מהמתמודדות הבטוחות בגמר. עדן נעה בבחירותיה בין להיטים קצביים ובינלאומיים לבין שירים שקטים כל-ישראליים, שבהם לרוב היא מצליחה לתת יותר מהטון האישי שלה. כך למשל הביצוע שלה ל"יחפה" (נינט טייב) ביום חמישי פשוט סדק את הלב בגלל הדרך המאלפת בה היא מביאה את עצמה לביצוע. עם זאת, גם בביצוע שלה ל-"Listen" החרוש (ביונסה) היא הצליחה לשאוב אותנו, הודות לקולה העוצמתי. לפני כשנתיים היא השתפתה ב"אקס פקטור", ניצחה והוציאה שני שירים באנגלית, שלא זכו להצלחה גדולה. לכן, יותר משאנחנו במתח לדעת האם עדן שוב תנצח בתחרות (כי בואו, זו לא ערובה לכלום), יותר מעניין אותנו לדעת לשמוע כיצד יישמע הסינגל הבא שלה. אולי שילוב בין שני הסגנונות שהיא כל כך מצטיינת בהם?
המשך הקריירה שלה מסקרן כבר עכשיו. עדן אלנה // צילום מסך
בניגוד לעדן, אלה-לי היא עדיין לא זמרת של סגנון מובהק. נכון, למעט ביצוע אחד היא התמקדה בשירים בינלאומיים, אך זה שדה רחב מדי להגדרה מאחר שהיא משוטטת בו במעגלים רחבים: מלהיטים סכריניים סטייל קייטי פרי, דרך שירי K-POP קשוחים ועד שירים עלומים כמו "Wild Enough" (אלינה) ששרה אתמול, ביצוע מרטיט ואחד הטובים ביותר שלה עד כה. פה נעוץ גם החיסרון וגם היתרון של אלה-לי – מצד אחד היא לא מגיעה לאירוויזיון עם סגנון ברור ומובחן, אך מצד שני הוורסטיליות הזאת מאפשרת מקום רחב יותר לחיפוש ולמציאת הסגנון המדויק שמתאים לה. התחרות בסופו של דבר, כך אנחנו מהמרים, תוכרע בינה לבין בחור ג'ינג'י מסוים, והאמת? מבחינתו שניהם כבר אלופי העולם.
• שירי: "לירן עושה לי קיצי עד שאני נרדמת"
• איראן הרגה כוכב טלוויזיה אמריקאי
• מי מרגש את רותם סלע ב"הכוכב הבא"?
• בטעות? הכוכבת העלתה תמונה בעירום
• מה הישראליות רוצות מקובי בראיינט?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו