"חתונה ממבט ראשון" חושפת: אחרי 3,467 ימים בשבי הסיישלי מעיין ועומרי שבו לחיינו, מחויכים במיוחד ולבושים בצהוב. זה לא מובן מאליו לחזות בזוג הנדיר הזה, שזכה בעונה זו לזמן מסך שווה לזה שקיבל אח של קארין (המלך). ברצינות, אם חשבתם שירח הדבש של שני ודני באיים היה משמים, רק תחשבו על העובדה שמזה של מעיין ועומרי לא ראינו כמעט דבר, וזה מעיד לא מעט על החומרים הטלוויזיוניים העבשים שהשניים האלה מסוגלים לייצר יחד.
מכאן השניים עוברים לגור יחד ומעיין נאטמת לחלוטין, מעלימה כל זכר לכלה שהייתה בפרק הראשון. ההיא, שירתה לחלל ללא הפסקה הצהרות אבסורדיות נוסח ״אני לא מאמינה שאני הולכת להתחתן״ והתנהגה כאילו כל הקשקוש הזה איננו יותר מתוכן שנועד למשוך צופים וכסף מפרסומות. המעבר לדירתו של עומרי למשך שלושה שבועות מערער משמעותית את מעיין, שמגיבה כאילו נעקרה למדינת עולם שלישי שאת מנהגיה ושפתה היא אינה דוברת, ולא, נניח, לאותו פאקינג רחוב בפלורנטין.
את שארית הפרק היא תותיר לנו לתהות אם היא מבכה קרוב משפחה שמת ומתי ימצא עומרי זמן לטפל בשיניים, כעת כשהוא פוצח בקריירה חדשה כמוציא כלבים. אגב חברו הטוב של האדם, ניכר שעל היעדר התקשורת בין השניים מפצים היחסים הידידותיים בין ונוס, כלבתה שובת הלב של מעיין, ובין פטל - כלבו המבורך גנטית, אך מאותגר שמית של עומרי. ברצינות עומרי, פטל? הסתכלת עליו פעם? מדובר בכלב שניזון מראשים של ילדים.
בגזרת איתמר וקארין אנו ממשיכים לחזות בזוג המתפקד היחיד בתוכנית כרגע, גם אם לא ממש ברור מדוע. בשלב זה אי אפשר להתכחש לעובדה שהשניים הם סוג של הפכים מוחלטים, גם אם הטעם הספרותי המפוקפק שלהם איכשהו התחבר לרגע. קארין אסופה, קפוצה ומדגמנת כריזמה של קוביית קרח. איתמר הוא למעשה שרק האדם, שמרבה לצחוק לעצמו ללא סיבה מיוחדת, ואוהב את הוויסקי שלו חזק ואת הרכב שלו מטונף משאריות של מידברן.
הפרק השניים מבקרים זוג חברים של איתמר, שם הם מספרים בהתלהבות יתרה מדי על ירח הדבש שלהם באכזיב כאילו היה מדובר בחופשה בקאריביים. איתמר מרגיש נוח מאוד בסביבה הביתית שלו בחברת קרוביו - אישה זהובת שיער ואדם בעל שפם אימתני, ועל כן פוצח במופע סטנד-אפ שלם שמבוסס על חסמיה הרגשיים של אשתו. אתם יודעים, כפי שעושה כל זוג נשוי. קארין רוצה לחנוק אותו באמצעות האבסת פיצה רותחת בגרון, אך מצליחה להתעלות מעל לזעם ושורדת כדי להגיע לשיאו של הערב - טקס הדלקת החנוכייה. חומרים מרתקים, חברים. למזלם, הם עדיין משחקים באותו מגרש עם הזוגות דני ושני ועומרי ומעיין שמשליכים את הרגשות שלהם על זוג כלבים, כך שאיתמר וקארין הם עדיין האיבר היחיד שעוד מתפקד כמו שצריך בפיאסקו שהוא עונה 4 של חתונמי.
ולבסוף אנחנו חוזים באקורד סיום הקשר בין בן ומנור, שמתחיל כשמנור לא יכולה לעצור את הצורך בדרמה, בורחת בחשאי מביתו של בן ומגיעה לקליניקה של דני. כשבן מגיע גם הוא לקליניקה הוא פוצח בנאום ה״אני מאשים״ המוצדק ביותר בהיסטוריה של התוכנית, ומטיח בדני (שהספיק להזעיק למקום את יעל, כדי לחלוק באחריות למחדל) את העובדה שהוא שידך לו מה שהוא בפועל תמונת נגטיב מוחלטת שלו. באמת, מי ידע שהחיבור בין בן השלו והצב ובין שפן האנרג'ייזר על קראק, מנור, ינחל כישלון צורם כל כך?
דני ויעל מסרבים להודות באשמה ולהתפטר, ומפילים את האחריות על שיער (ולמי שלא זוכר מדוע זהו כינויה, הקליקו כאן) שנעדרת מהפרק בנסיבות מחשידות. מנור, כדרכה, מדליקה סיגריה ושופכת את רגשותיה בפני חברה בעודה נוסעת שבורה מהמקום, מותירה מאחור את בן, שממשיך לנוע במעגלים ברחוב הריק כשהוא מבין שאין לו איך לחזור הביתה.
את הפרק חותם מונטאז׳ רגעים יפים (אך בדיעבד, כפי שיגלה לנו בן בפרק זה, שקריים לחלוטין) של השניים, מלוקיישנים אקזוטיים כמו עין כרם, יפו וראשון לציון, זכר לזוגיות היפה בת שלושת הימים של השניים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו