עבודתו של מבקר טלוויזיה מביאה איתה הטבות מסוימות. נגיד, אפשרות לצפות בסדרות עוד לפני שישודרו לקהל הרחב.
ואכן התכוונתי לחגוג על ההטבה ולהשוויץ, כשקיבלתי מראש את העונה השלישית והמסקרנת של "רק רוצחים בבניין". אולם רק אחרי שסיימתי את הפרק השמיני והאחרון, הבנתי שאכלתי אותה; אין מצב שככה תיגמר העונה, ומסתבר כי דיסני לא שלחו למבקרים את שני פרקי הסיום. עכשיו עליי להמתין למעלה מחודשיים כדי לגלות יחד עם פשוטי העם את זהות הרוצח/ת ואת פתרון התעלומה. אם בכלל אזכור משהו עד אז.
היי, אבל לפחות אני יודע מי לא הרוצח של העונה, ועם הידע הזה אין הרבה לעשות כשמתיישבים לכתוב על חזרת הסדרה הפופולרית בכיכובם של סטיב מרטין, מרטין שורט וסלינה גומז. שתי העונות הקודמות עקבו אחרי חקירת רצח שניהלו שלוש הדמויות הראשיות כחלק מהקלטת פודקאסט טרו-קריים מצליח - הן היו מפתיעות, מצחיקות, מותחות ועמוסות בהופעות אורח, והמחמאות זלגו כמו דם בארקוניה.
אז איך מתמודדים עם הצלחה ועם ציפיות לשחזר אותה? מצרפים לקאסט את מריל סטריפ, שחקנית שהיא אייקון ייחודי. ובאמת, מספיק להביט על סטריפ, כבר בסצנה הראשונה שלה, כדי להבין כמה היא גדולה מכל דבר אחר שקיים על מסך.
בעונה החדשה, ששני פרקיה הראשונים שוחררו אתמול בדיסני, מנסה החבורה לפענח רצח על במת התיאטרון של כוכב הוליוודי (פול ראד), היא נסחפת לאהבות חדשות ולפיתויים, ומתמודדת במודע עם הציפיות הבלתי אפשרות לשמר את הצלחת הפודקאסט שלה גם בעונתו השלישית.
ל"רק רוצחים בבניין" יש העונה את מריל סטריפ. שזה כמו לצרף את מסי לקבוצה שלך. אז אולי הסדרה מרגישה העונה קצת פחות מצחיקה מבעבר, יותר תיאטרלי ומוזיקלית, אבל עם מריל סטריפ בהרכב - קשה להיכשל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו