מלחמת חרבות ברזל הביאה לסגירת אולמות ולהפסקת פעילות של תיאטראות בדרום הארץ ובצפונה. כעת, במסגרת מיזם חדש, היוצרים מנסים להתאושש ולחזור לבמה.
תיאטרון עוטף הנגב, שנוסד ב־1986, ספג פגיעה קשה. בתו של חבר הוועד המנהל ובן זוגה נרצחו, יו"ר הוועד המנהל נפצע, ואחיו של המנהל הטכני נחטף לעזה עם שני ילדיו. למרות זאת, אנשי התיאטרון ירדו דרומה לקהילות המפונות וערכו סדנאות ומופעים. במרכז היוצרים שלומי, הפועל זה 25 שנים, נאלצו להפסיק את פעילותם עם תחילת המלחמה. הם עברו תחילה לעכו, אך עם הגעת הטילים גם לשם - חדלו מפעילות.
כעת, במסגרת מיזם "לנדסקייפ" של מרכז התרבות "המרץ 2" בשיתוף משרד התרבות, תינתן במה בתל אביב ליוצרים ולקבוצות תיאטרון מהדרום ומהצפון. תיאטרון עוטף הנגב יציג את "בוקר של שוטים", ומרכז היוצרים שלומי יעלה את "צעד צעד".
פבלו זלצמן, מנכ"ל התיאטרון בשלומי ובמאי ההצגה, מספר: "מהיום הראשון אנחנו מפונים, סגרו את התיאטרון. זו היתה שנה מטורפת של אי־ודאות ושל ספק גדול מאוד". קובי אדרת, שחקן תיאטרון הנגב, מוסיף: "זו היתה שנה מאתגרת בכל המובנים. כאנשי תרבות שמייצגים את העוטף, עשינו הכל כדי לייצר מעט אסקפיזם אצל אוכלוסיית העוטף המפונה".
כשאתם מסתכלים קדימה, אל העתיד, יש חשש שלא תוכלו לחזור?
פבלו: "אנחנו מאוד רוצים לחזור לשלומי. זה המקום שבנינו בשנת 2000, ואנחנו קשורים אליו. אני מקווה שהדברים יסתדרו כמה שיותר מהר ושישימו לב אלינו, שישימו יותר דגש על האנשים בצפון".
קובי: "בהחלט חששנו לגורל התיאטרון ולהמשך העשייה. אבל דווקא במקרים הללו, כשמקבלים זעזוע מאוד עמוק, דווקא משם אפשר וצריך לצמוח מחדש".
עד כמה מיזם ההצגות בתל אביב הוא נחמה קטנה בתוך הכאוס?
פבלו: "זו נחמה מאוד גדולה. שמחנו לשמוע שמארחים אותנו ושמאפשרים לנו להציג בתל אביב. יש תחושה שאנחנו לא לבד".
קובי: "החשיפה של ההצגה במרכז בהחלט משמחת. יש לנו, כתיאטרון, אפשרות להשאיר חותם ולהציג את היצירות שלנו".
אסף המאירי, מנכ"ל המרץ 2, מסכם: "לנדסקייפ הוא פרויקט שמנסה לשמור על העשייה הקיימת, להעניק לה זרקור, הקשר, חיבור לקהל ולשיח. הוא ניסיון 'לתרבת' עשייה בלתי פוסקת, במצב נוירוטי כמעט, הישרדותי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו