להקת כנסיית השכל מוציאה שיר חדש, "רחוב המפסידים" - סינגל ראשון שהם משחררים מאז יצא אלבומם האחרון ב־2017. את המילים והלחן כתבו חברי הלהקה, רן אלמליח ויורם חזן, ולהפקה המוזיקלית אחראי איתי צוק.
את השיר מבצעים יחד הבסיסט אלמליח והסולן חזן - משהו שלא קרה מאז 1992, אז יצא אלבום הבכורה של הלהקה. "זו היתה החלטה של המפיק שנשיר יחד", אומר אלמליח, "נכנסנו לאולפן, עשיתי טייק של שירה כדי לדייק את הלחן - והמפיק החליט שככה זה נשאר. אני מעדיף לא לשיר. אני תמיד מעדיף שיורם ישיר, אבל באולפן המפיק הוא הבוס (צוחק), וזה הרגיש טוב, זה עבד".
חזן: "אני מאוד אוהב שרן שר. הוא מעדיף יותר לכתוב ופחות לשיר, אבל אני אוהב את ההבדל בין הקולות שלנו וחושב שזה יוצר משהו מאוד מעניין. אז כל הזדמנות שיש לנו לשיר יחד - אני שמח עליה".
השיר היה מוכן לפני שמשבר הקורונה עצר את הכל.
אלמליח: "נכון. הוא נכתב הרבה לפני. התחלנו לצלם קליפ לפני שהקורונה פרצה, סיימנו הכל, ואז זה קרה. הטקסט של השיר די מופשט כך שהוא יכול להתכתב עם המציאות. לפעמים יוצאים שירים נבואיים כאלה".
חזן: "השיר היה מוכן והקליפ היה גמור, עמדנו להוציא אותו - ואז פרצה הקורונה והיתה אי ודאות גדולה. כשיוצרים שיר, רוצים להוציא אותו לעולם. בסוף החלטנו שזה זמן טוב להוציא את השיר, למרות שהקורונה היא עדיין הנושא המרכזי בחדשות".
אלמליח: "שיר מוכן צריך לצאת, אחרת זה משקל עודף".
איך התמודדתם עם הקורונה?
אלמליח: "הכל נעצר. לא יכולנו להיפגש לחזרות. כרגע אנחנו לא חושבים במושגים של אלבום אלא לכתוב שירים ולהוציא אותם. אם בסוף זה יתאסף לאלבום - נלך על זה. עד היום היינו כותבים עשרה או 12 שירים ואז אוספים לאלבום. החלטנו לשנות את זה, גם בגלל רוח התקופה, שבה לאנשים יש פחות קשב לאלבומים, וגם כי בתחושה שלי תמיד פספסנו את השירים הטובים באלבומים. השירים הכי טובים הולכים לפעמים לאיבוד באלבום".
חזן: "הפעילות שלנו נעצרה. היה לנו לוח הופעות מאוד גדול והכל התבטל. אני חושב שהגיע הזמן לחשב מסלול מחדש. נוציא את השיר ונקווה שלאט־לאט הדברים יחזרו לשגרה כלשהי".
אלמליח: "קשה לנגן בגיטרה עם כפפות ולשיר עם מסיכה (צוחק)".
עשיתם הופעות מקוונות. איך היה?
חזן: "עשינו הופעה בזאפה מול אולם ריק וגם מהנמל בערוץ 24. תהיה עוד הופעה שלנו ברשת שנצלם בסטודיו, אבל ההופעות שלנו הן דבר כל כך דינמי, יש תגובות של קהל תוך כדי שירים ואנרגיה שכל הזמן משתנה. כשאין קהל שייתן את האנרגיה הנוספת - זה מרגיש יותר כמו חזרה. זה עצוב".
אלמליח: "אין ספק שזה לא הדבר האמיתי. זו פשרה".
יש מקום לאופטימיות? מצליחים לראות את החזרה לבמה מתישהו?
אלמליח: "אני לא יודע להגיד מתי, אבל בסופו של דבר זה ייגמר. אני מעריך שנחזור לשגרה לא מלאה, אבל זה מה שאמנים יודעים לעשות. אין ספק שחטפנו מכה אדירה. אנחנו מרגישים אחריות כלפי הצוות שעובד איתנו, אנשים שמגדלים משפחות וזה מה שהם יודעים לעשות. המצב לא פשוט. אני משוכנע שיעזרו לנו. בסך הכל אני אופטימי".
חזן: "אין ספק שיש דאגה כלכלית. אם אנחנו לא מופיעים - אנחנו לא הולכים למכולת. אנחנו בעידן שבו מוזיקאים לא מתפרנסים ממכירה של אלבומים אלא חיים מהופעות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו