אמש, נפתחה מכירת הכרטיסים למה שאמור להיות מפגן הכוח ובקרת הנזקים של אייל גולן לאחר שידור התחקירים עליו שעסקו בפרשיית "משחקי חברה".
עם ישראל נחשף לאיש במערומיו. נחשף לכמה שהסביבה שלו הייתה טורפת מינית ומנצלת נערות בסיכון בידיעתו ובאישורו, וביחסים שלו עם אחת לפחות שהייתה קטינה ובמצב משפחתי ונפשי רעוע.
תחקירים רבים התפרסמו על האיש ועל מעלליו במהלך השנים. בכל פעם כזאת דווח על ירודה בהכנסות השמעות. לאחר כל פעם כזו קיבל הזדמנות להופיע בעיניים מצועפות ולספר על כמה שזה פוגע במשפחה שלו, וכמה שהוא נחוש לא לתת לרעשי הרקע לשבור אותו.
אבל הפעם, הפעם זה היה ראיון אחר. לאחר שנים ארוכות של הסתתרות, חשש ופחד, הסירה טאיסיה באומץ מעורר השראה, את המסכה מעל פניה והכריזה שהבושה עוברת צד. שהיא כבר לא ט' הרמוסה, הדרוסה, הזרוקה בצידי הדרכים. והתחקיר הזה, שחשף את פניה העדינות, את כתפיה הדקיקות, את פניה שהתעוותו בבכי בעת שתיארה רגעים קשים, היו אמורים להיות רגעי המבחן של החברה כולה.
רגע המבחן הגיע אמש עם פתיחת מכירת הכרטיסים להופעה של אייל גולן. ההתנהלות הייתה מבישה. עצובה. סטירת לחי לכל נפגעת במדינה. האתר של רכישת הכרטיסים קרס מעומס. עשרות אלפים ברשימת המתנה לזכות לרגע המהולל לקבל את האפשרות לרכוש כרטיס במיטב הכסף. ועוד הופעה נפתחה. ועוד אחת. ועוד אחת. נכון לכתיבת שורות אלו הופעה רביעית כבר נפתחה לרכישה, תוך כדי שגולן לא שוכח להעלות פוסטים מודים לבורא עולם, ו"בעזרת ה' נעשה ונצליח".
המגיבות לו בהתלהבות לפוסטים הן גם נשים. הרבה מאד נשים שכותבות "המלך שלי". "כמה חיכיתי".
איך מסבירים את הכישלון שלנו כחברה מול תחקירים מפורטים כל כך. ברורים כל כך. מול קטעי וידיאו מבישים של חקירות משטרה מלטפות. איך מסבירים את העובדה שהאיש, שמעולם לא לקח אחריות אמתית על מעשיו, מעולם לא הביט למצלמות ואמר: "חטאתי, עוויתי, פשעתי". אלא תמיד משפטים מגזלטים; מפותלים, שזורקים את האחריות על כולם חוץ ממנו. הוא לא ראה. הוא לא שמע. הוא לא ידע.
איך ייתכן שנשים ונערות רבות כל כך מגיבות לטאיסיה בזלזול ברשתות החברתיות. מאשימות אותה בחמדנות. בשקר.
זה ייתכן כי ב2025, התוקף הוא הקורבן, והנפגעת היא זו שמפריעה לסדר ולשקט הציבורי. מפריעה לתחושת הנורמליזציה. מכאיבה בעיניים. עושה בעיות. רעש. ואנחנו רק רוצים קצת ליהנות ולשמוח. אז שתהיה בשקט ותפסיק להפריע ולהציק.
זה מתרחש כי בישראל של 2025, אין משמעות לעובדות, כמעט אין משמעות לתחקירים או לעדויות או חשיפות מטלטלות. יש משמעות לשייכות וזהות. ותמיד יקום הגאון התורן שיגיד שרודפים אותו כי הוא ביביסט, או ליכודיסט, או מזרחי, ומה עם האומנים האשכנזים שהטרידו.
ככה משתיקים את המצפון. ככה רומסים את הערכים. הופכים אותם למלחמה בין מחנות.
ודוגמא אישית? ממי ייקחו. מההנהגה שכשלה בכל פרמטר אפשרי, שמעולם לא נטלה אחריות אמיתית, שלא הביעה אמפתיה, הבנה, רצון כן לתיקון. למי יישאו עיניים? למי שטוענים שאחריות אינה פירושה אשמה. שמגלגלים הכישלון על כולם חוץ מעל עצמם. שהופכים כל נושא קדוש למלחמה של זהות?
ארבעת המופעים הללו שירקדו על דם הנפגעות הם תעודת עניות לחברה כולה.
נכון, אי אפשר לאכוף ולהכריח אנשים לא להשתתף. אבל כשלנו כחברה אם זמן קצרר כל כך אחרי עדויות קשות כל כך, בפנים גלויות, חשופות, שמשלמות מחיר כבד עבור מעט הכרה וצדק, המופעים נחטפים בקצב.
אם לא הצלחנו להוקיע לחלוטין את האיש ומרכולתו מקרבנו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו