לאחרונה מקיפים אותנו הרבה מאוד מופעי מחווה לאמני עבר והווה. המופעים האלו, שתמיד נוטים להביא קהל ללא מאמץ, יצרו ביקוש רב בשנים האחרונות, שרק הולך וגדל.
לכן, בדיוק מסיבה זו, החל מהחודש תתחיל מסורת חדשה בעיר: פסטיבל של ערב אחד, שיתקיים אחת לחודשיים, ובו מופעי מחווה שונים ומגוונים למיטב האמנים מהארץ ומחו"ל. הפסטיבל נקרא TRIBUTE. את המסורת - שיצר הזמר והיוצר אמיר גבריאל, שגם יופיע - יפתח האירוע הראשון שיתקיים ב-11 בינואר בלבונטין 7 בתל אביב, ובו יופיעו שלושה הרכבים בערב אחד, שכולם יבצעו הופעות מחווה.
המופע הראשון הוא מחווה לרוק הישראלי של שנות ה-90 בביצוע אמיר גבריאל והשותפים, עם ביצועים לפורטיסחרוף, משינה, איפה הילד ועוד. המופע השני יהיה מחווה לדייוויד בואי בביצוע ההרכב YadaYadas, שיבצע את מיטב שיריו המצליחים של אייקון הפופ-רוק.
אך אם נחזור לשנות ה-90, ישנה להקה בולטת במיוחד ששינתה את עולם המוזיקה לתמיד. מדובר בלא אחרת מאשר נירוונה. המופע השלישי ואולי הנפוץ ביותר של מופעי המחווה שממלאים את הארץ הוא טריביוט ללהקה האמריקנית בהובלתו של הסולן המנוח והאיקוני קורט קוביין.
ההרכב שיבצע את להיטיהם של נירוונה נקרא Stellar Lane עם הסולן יהונתן פוגלזנג, שבראיון ל"ישראל היום" מדבר על החיבור של הקהל אל מופעי המחווה, על החיבור לנירוונה ולשנות ה-90 בכלל, ועל ההבדל בין יצירת מוזיקה מקורית לביצוע קאברים.
"אני פחות מאמין בחיקויים ואני לא רואה בזה שום ערך", הוא אומר כשהוא מתייחס לביצועים שהוא מעניק לשיריו של קוביין. "מה גם שזה תמיד יהיה פחות אותנטי. אני ללא ספק מביא את עצמי ולוקח השראה מהאמן המקורי".
פוגלזנג מוביל, כאמור, את Stellar Lane, להקת רוק אלטרנטיבי שלו ושל אחיו אודי בשילוב שלושה חברים שלהם. הלהקה הוקמה לפני עשור ובאמתחתה אלבום EP שיצא בשנת 2014 בהפקתו המוזיקלית של שי להב (מופע הארנבות של ד"ר קספר). בנוסף, יש להם אלבום באורך מלא שיצא בשנת 2017, בהפקתו המוזיקלית של גיא שמי (אינפקציה).
למה אתה חושב שיש כל כך הרבה הרכבי מחווה בארץ?
"אני חושב שלקהל יותר קל להתחבר למוזיקה שהוא מכיר. הופעות מחווה מביאות יותר קהל ויש לזה ביקוש, ולכן יש לא מעט כאלו".
מה יש בנירוונה לדעתך שחוצה קהלים ודורות לאורך השנים?
"אני חושב שנירוונה הצליחו להנגיש את הז'אנר (גראנג') בצורה מצוינת, בעיקר בזכות הלחנים הקליטים, ליריקה מופלאה והמון כריזמה של קורט קוביין".
אפרופו גראנג', יש להרכבים בארץ נטייה לרצות "לתת בראש" ולהתמסר לחלוטין לז'אנר הגראנג'. מעטות הלהקות שייגעו בז'אנרים אחרים, בניגוד למדינות באירופה. מה לדעתך מחבר את ישראל לסאונד הבסיסי וה"פשוט"?
"אני פחות מסכים עם הקביעה הראשונה. אני חושב שיש המון ז'אנרים בארץ. לעניות דעתי, מה שמחבר את ישראל לגראנג' הוא שמדובר בתקופה מאוד מיוחדת גם במוזיקה הישראלית באותם ימים, אז יש גם אלמנט נוסטלגי אצל חלק מהאנשים. בנוסף, המוזיקה באותה תקופה הייתה מצוינת והיוותה ועדיין מהווה השראה להמון אנשים ומוזיקאים בפרט".
ממי אתה עוד מושפע?
"ההרכב שלי מושפע מנירוונה, אבל גם מעוד להקות מצוינות כגון אליס אין צ'ינס, סאונדגרדן , סטון טמפל פיילוטס ועוד. אנחנו משלבים במוזיקה שלנו אלמנטים מאותה תקופה עם סאונד עכשווי".
מה דעתך לגבי הפתיחות החדשה בשוק המוזיקה הישראלי כלפי אמנים ששרים באנגלית?
"אני לא חושב שיש פתיחות חדשה בעניין. עשו את זה הרבה לפני. מה שכן, בשנים האחרונות אנחנו מתחילים לקבל יותר הכרה בינלאומית".
ומה לגבי מוזיקה מקורית?
"אנחנו נמצאים כרגע לקראת סיום ההקלטות של ה-EP שלנו, וזה הדבר העיקרי שמעסיק אותנו. יצירה היא המנוע של ההרכב וכל עוד אנחנו ממשיכים ליהנות ליצור - זה ימשיך".
פסטיבל TRIBUTE
יום רביעי, 11 בינואר, לבונטין 7, תל אביב
פתיחת דלתות: 22:30
50 עד 60 ₪ לכרטיס
כרטיסים:
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו