אהבה לנערה כשרה ביידיש: "הייעוד שלי הוא לעשות מהפכה במגזר"

ליבע ניגון (שיר אהבה)

אִיך ווִיל לִיבּ הָאבְּן אַ מֵיידֶעלֶע,

  אני רוצה לאהוב נערה,

אִיך ווִיל לִיבּ הָאבְּן אַ מֵיידֶעלֶע,

  אני רוצה לאהוב נערה,

עֶס בֶּענְקְט מַיין הַארְץ,

  ליבי מתגעגע

כ׳ווִיל לִיבּ הָאבְּן אַ מֵיידֶעלֶע.

  רוצה לאהוב נערה.

יִצְחָק אָבִינוּ הָאט לִיבּ גֶעהַאט מַאמֶע רִבְקָה,

  יצחק אבינו אהב את רבקה אמנו,

יַעֲקֹב אָבִינוּ הָאט לִיבּ גֶעהַאט מַאמֶע רָחֵל,

  יעקב אבינו אהב את רחל אמנו,

כ׳ווִיל אוֹיך לִיבְּן, אַ יִידִישֶׁע מֵיידֶעלֶע.

  רוצה גם לאהוב נערה יהודייה.

אָדָם הָרִאשׁוֹן הָאט לִיבּ גֶעהַאט מַאמֶע חַוָּה,

  אדם הראשון אהב את אמא חוה,

דָּוִד פַאר בַּת שֶׁבַע, גֶעזִינְגֶען מִיט גְרוֹיס אַהֲבָה,

  דוד לבת שבע, שר עם כל כך הרבה אהבה,

כ׳ווִיל אוֹיך לִיבְּן, אַ יִידִישֶׁע מֵיידֶעלֶע.

  רוצה גם לאהוב נערה יהודייה.

אַ יִידִישֶׁע שְׁטוּבּ,

  בית יהודי,

ווִי מְ׳הָאט זִיךְ אַזוֹי לִיבּ,

  בו אוהבים זה לזה כה הרבה,

מִיט לֶעכְטִיגֶע קִינְדֶרְלִיךְ.

  עם ילדים מתוקים ומאירים.

מִיט לִיבְּשַׁאפְט אָן אַ שִׁעוּר,

  עם אהבה עד אין קץ,

אוּן אַ אפֶענֶע טְהִיר,

  ועם דלת פתוחה,

פַאר יֶעדְן יִידִישׁ קִינְד בַּאזוּנְדֶערְלִיך.

  לכל נשמה יהודית.

סערה תרבותית של ממש מתחוללת זה חודשיים במגזר החרדי, סביב דמותו של הזמר והיוצר מנדל ראטה (רוט). מי שכבר מכיר אותו, בין אם באופן אישי ובין אם דרך הרשתות החברתיות או התקשורת החרדית, יודע ששבירת מוסכמות אינה זרה לו, בלשון המעטה. הוא העז, בניגוד למקובל, להופיע עם גיטרה, מה שזיכה אותו בכינויי הגנאי "היפי" ו"קרליבכי" מצד אחד, ונתן פתח לצעירים רבים לנגן, להופיע ולהביע את עצמם מצד שני. הוא הביע נכונות ואף דיבר בעד ציון יום העצמאות, ועודד קרבה בין המחנה החילוני לחרדי. כחלק מהרפורמה הנדרשת לדעתו בבתי המדרש, והצורך לשלב בין תורה, חסידות, מוזיקה ואהבה, הוא גם טען שצריך לעשות סדר בעולם הישיבות, שלמידה רצופה של 12 שעות ויותר אינה מתאימה לכולם, ושיש לשלב בלימודים גם מוזיקה, למען חיזוק עולם הנפש הפנימי מעבר ללימוד. הוא אמר שהורים חרדים צריכים להראות לילדיהם אהבה באופן ישיר, או במילים אחרות - לחבק ולנשק אחד את השנייה לעיניהם. הוא אמר שיש צורך בקולנוע חרדי ואף הפיק לעצמו קליפים מושקעים לשיריו, ומתכנן בעתיד להיות שותף בהפקות קולנוע חרדיות.

ואם כל זה לא מספיק, הוא אפילו טען שהציבור החרדי צריך לאמץ את האינטרנט, תוך התאמות נדרשות כמובן. לא שהוא חיכה לאישור כלשהו - זה שנים שהוא מפיץ את שיריו ואת מסריו החתרניים ברשתות החברתיות. המסר "לא חייבים ללכת עם שמונה בגדים בקיץ, וללבוש צבעוני זה גם יפה", למשל, שהופץ בכמה וכמה ערוצים במקביל, בין היתר בעמוד האינסטגרם הפופולרי "דוס סלבס", זכה הן לתגובות בנוסח "קול שפוי" ו"מישהו מעיר אותנו" והן לפחות מפרגנות, כמו "מורידה עוקב כי אתם לא מפסיקים לתת לפסיכי הזה במה".

הפעם חטאו של ראטה, בן של אדמו"ר ידוע, משומרי אמונים באשדוד, ובעצמו חסיד שעוטה בקנאות את כל הביגוד החסידי, הוא שהעז, לראשונה מאז ומעולם במגזר, להוציא לאור שיר אהבה חרדי - ועוד ביידיש.

בסוף אפריל פרסם ראטה ברשתות החברתיות קליפ קצר מתוך ההקלטות באולפן, והסערה החלה. הייתכן? דיבור על אהבה בכזאת פתיחות? ועוד בשיר שמופץ לרבים? הוא לא נרתע מהתגובות ופרסם את השיר המלא. חיש מהר השיר הפך לוויראלי, ושטף התגובות שקיבל, חיוביות ושליליות כאחד, הפך למבול.

כרגיל, הביקורת לא עצרה אותו, אף לא לרגע. כעת הוא עובד על שני שירים חדשים ביידיש, שכל אחד מהם ינסה לנפץ טאבו נוסף בחברה החרדית. הראשון, על הורים חרדים שזרקו את בנם מהבית מכיוון שהחזיק בסמארטפון, דבר הנחשב מוקצה מכל וכל במגזר החרדי. השני, שצפוי לצאת מייד אחריו, עונה לשם 'אִיךְ ווִיל זַיין אִין אַ יִידִישֶׁע פֶסְטִיבָל' ('אני רוצה להיות בפסטיבל יהודי'). הוא אנטי־ממסדי במוצהר וקורא לכל מאזין חרדי למצוא לבד את אלוקים.

"אחד ששובר מסגרות"

את ראטה (30), בן שביעי במשפחה של 15 ילדים, פגשתי בביתו שבאשדוד. את הדלת הוא פותח כשהוא לבוש בחליפה חסידית ארוכה שציציות צמר משתלשלות ממנה, ובכובע חסידי לראשו, ששתי פאות ארוכות מעטרות אותו. רק כשאנחנו נכנסים לחדרו, הוא מוריד את הכובע. הוא גרוש זה שבע שנים, לאחר תקופה קצרצרה של נישואים שארכו ארבעה חודשים. בינתיים, עד שימצא אהבה, הוא מתגורר אצל אביו האדמו"ר. המסע האישי שלו בין נישואים לגירושים והלאה, הביא אותו לכתוב את השיר.

"אני אחד ששובר מסגרות", הוא מכריז כבר בתחילת השיחה, "ולכן, אפילו האתרים החרדיים, שהם פתוחים יותר משאר התקשורת החרדית הממוסדת, מתקשים לתת לי במה, ואני מבין אותם, למרות שלדעתי עובדי האתרים בעצמם מזדהים לפחות עם חלק ממה שאני אומר".

בינתיים, מלבד השירים שהוא מוציא וזוכים לעשרות ואף למאות אלפי צפיות (מספרים נאים מאוד במגזר), הוא מפעיל חשבונות אינסטגרם וטיקטוק פופולריים, ונעזר רבות בכלי שכמעט רק חרדים משתמשים בו: ה"סטטוס" בווטסאפ, שעבורם הוא המקבילה של הסטורי באינסטגרם. בכל אחד מהצינורות הללו, כל סרטון שהוא מוציא מגיע לעשרות אלפי צפיות. "ובכל סרטון בסטטוס או בטיקטוק, אני שובר עוד מוסכמה. אף אחד לא יכול לדעת מה אני הולך לשבור מחר, ולכן יש כאלה שחוששים ממני".

סיפור חייו מורכב. סכסוך בחצר החסידות הוביל להחרמת ראטה ומשפחתו מהקהילה שבה צמחו. "זה היה כשהייתי בגיל 15", הוא נזכר. "זה קורה בכל מיני חסידויות, שיש פוליטיקה, וזה קרה גם אצלנו. היתה פוליטיקה מאוד מכוערת, והרחיקו מסבי האדמו"ר את אבי, שהיה הבן הכי קרוב אליו, וזה כלל גם להרחיק ולהחרים אותנו. הייתי פשוט בחרם. בישיבה של החסידות דפקו על הבמה והכריזו שאסור לדבר איתנו. ביזו אותי. אפילו קיבלתי יריקות. אמנם לא למדתי בישיבה הזו, אבל כשהיינו מגיעים לבית הכנסת שלנו עדיין היינו סובלים מביזיונות שכאלה. העניין הזה אמנם הסתיים כבר לפני שמונה שנים, אבל הוא השאיר בי טראומה שלא עזבה אותי עד היום. אני מנסה לדון לכף זכות אנשים שהיו מעורבים בסיפור, ואני מנסה לסלוח כדי לא להשאיר את הדברים בלב, אבל אני עדיין מספר על כך בחוץ, כי עד היום יש דברים דומים שנעשים בחסידויות בשם אלוקים, וזה מרתיח אותי. כל הסיפור הזה גרם לי לצאת למסע עצמי, כי הרגשתי שאם יכולה להיות בחסידות כזאת שנאה, כזאת אלימות מילולית - גם אם יש עבודת ה' וקדושה, ואני מכיר בכך, צריך שינוי בבסיס, כי משהו לא תקין בכל הדבר הזה".

אבל למרות הכל לא שינית כלום במראה החסידי, לא עזבת לגמרי.

"היו דברים שעברו לי בראש במהלך השנים. תקופה מסוימת חשבתי להיות חרד"לניק, ובתקופות אחרות רציתי להצטרף לברסלב או לחב"ד. אפילו חשבתי להצטרף לנוער הגבעות שאני מאוד אוהב, גם בגלל ההיאחזות בטבע. אך בסוף, התחושה הפנימית שלי היתה תמיד שהייעוד שלי הוא לעשות מהפכה בחברה החסידית".

בגיל 15, הוא מספר, גילה את שיריו וספריו של "הרבי המרקד" שלמה קרליבך, שלא בדיוק היו מקובלים על המיינסטרים החסידי. "נהייתי חסיד שרוף שלו. המסרים שלו הם בדיוק מה שאני רוצה להביא לציבור החסידי שאני חי בו, אבל בדרך של תורה והלכה. בחברה החסידית, ועוד יותר זו השמרנית, קרליבך נחשב אז ל'שייגעץ', ואבי האדמו"ר לקח מאוד קשה את החיבור שלי אליו. תמיד הייתי עוף מוזר בתוך המשפחה, וזה רק הגביר את זה. לא שחלילה לא אהבו אותי, אבל הם פחדו מהדרך שלי. הם אמרו לעצמם: אם זה התחיל בקרליבך, מי יודע איך זה יסתיים, אולי מנדל יעזוב את הדת וינשור? וגם לי, בגלל היחס הזה, היה לא פשוט בכלל".

"זה הרס לי את כל השידוכים"

בשנים האחרונות הוא מוכר כאמן וכיוצר מוזיקלי. הוא הוציא כמה להיטים חסידיים שזכו להצלחה, אולם על אף שיר שלו לא דיברו כמו על שיר האהבה שהוציא לאחרונה.

מה פתאום החלטת להוציא שיר אהבה ביידיש?

"זה קשור לכל הסיפור האישי שלי. כשהגעתי לגיל 20 גיבשתי לי דעות משלי, וגם פתחתי עלון חתרני שהופץ בישיבות רבות. היו שם כמה מדורים וטורים של כמה כותבים, ובהם טור שלי שכלל כתיבה אישית. כתבתי שם על אהבה ועל אור, מילים שלא כל כך מקובלות במגזר. העלון הזה הפך ללהיט, אבל כשכתבתי מאמר על כך שבחורי ישיבות צריכים גם חוויה רוחנית מעבר לזו הלימודית, והתחלתי לדבר על ההיפים של שנות ה־60 (שבקרבם החל קרליבך את פעילותו; ח"ב), זה כבר עשה פיצוץ בישיבה. ראש הישיבה הורה לי לא להפיץ את העלון יותר. המשכתי להפיץ אותו בישיבות אחרות, אבל כשכתבתי מאמר ביקורתי נוסף, הפעם על כך שבישיבות לא נותנים ביטוי למחשבה עצמאית, לנפש ולכישרון, זה כבר היה הקש ששבר את גב הגמל. כתבתי שם שאם לי היתה ישיבה, פעם בכמה חודשים הייתי לוקח את הבחורים לקטוף תפוזים, לפגוש את הבורא בטבע.

"אחרי המאמר הזה, כל צוות הישיבה התכנס, כ־20 איש. ביישו אותם בישיבות אחרות על שכזה בחור לומד אצלם. כל הצוות ישב בצורת ח', וקראו לי פנימה, לשמוע מה יש לי לומר. אמרתי: סליחה ממי שנפגע, אבל באמת יש לי ביקורת על עולם הישיבות, על שהן לא נוגעות בנשמה ובפנימיות של היהדות".

ההסבר לא סייע, וראטה התבקש אחר כבוד להפסיק באופן מיידי עם כל הפעילות שלו. "התחילו לדבר על המקרה שלי בישיבות החסידיות, וזה הרס לי את כל השידוכים", הוא מספר. "אבי, האדמו"ר, היה לחוץ שאתחתן. הייתי כבר בחור מבוגר במושגים חסידיים, בן 23. הגיעה הצעת שידוך ממשפחה מכובדת מירושלים, והמשפחה שלי לחצה שאפגוש אותה. נפגשתי, ראיתי שהיא באמת בחורה מצוינת וטובה - פשוט לא כזו שמתאימה לי. אבל זה לא עזר. הוריי, שמאד אוהבים אותי, חשבו שאני עושה את טעות חיי. עד שהגיע שידוך מוצלח וטוב אני מוותר עליו? הם כמובן לא כפו עלי, אך הסבירו לי במשך שעות שאני עושה טעות. בסוף קרסתי והסכמתי, וזו היתה טעות חמורה".

למה?

"כי להתארס עם בחורה בלי שיש רגש וכימיה, ובלי שיש התאמה נפשית, זו טעות חמורה. התחתנתי, ואחרי ארבעה חודשים התגרשתי".

מה שקומם אותו בתקופת אירוסיו ונישואיו הקצרים היה הדרכות שקיבל משני אדמו"רים ידועים, שלימים היו הטריגר להוצאת השיר. "כשהייתי מאורס, נכנסתי לאדמו"ר גדול שנחשב ליועץ חכם וסיפרתי לו את כל הסיפור, ושאני מרגיש שאין חיבור והתאמה נפשית ביני לבין ארוסתי. הוא בתגובה אמר: ראטה, אישה זה לא חברותא. והוא טעה!".

ראטה, לראשונה בשיחה, מרים את הקול. משהו כואב לו מבפנים. "איך האדמו"ר יכול היה לומר משפט כזה? אישה צריכה להיות החברה הכי טובה שלי! אותו אדמו"ר הביא לי דוגמה אישית ממנו עצמו. הוא סיפר שכשנפגש עם אשתו, הם היו מאוד שונים באופי ובמהות, אבל מה שעניין אותו זה רק 'שהיא לא תפריע לי בעבודת ה'', ולכן היא התאימה. ואני שואל: זה נורמלי? זה מטורלל! זאת הדרכה שנותנים לאברך? אדם שמאורס ולא מרגיש כלום לארוסתו, אסור לו להתחתן איתה! כולם אמרו לי: תתחתן ויהיה בסדר, ומקסימום אם לא - תתגרש. במגזר החרדי יש פחד מלבטל אירוסים, אבל בעיניי, להתגרש זה הרבה יותר חמור ופוגע. יש טאבו על ביטולי אירוסים. ואני אומר: חלילה, בואו נפוצץ את זה ביחד, נתחיל מעכשיו. אם אדם מתארס ובלב שלו לא נמשך לארוסתו, חלילה מלהתחתן איתה.

"אדמו"ר אחר שנכנסתי אליו אחרי החתונה, גם הוא אדם חכם שרבים מתייעצים איתו, אמר לי: אני לא רואה סיכוי שתחיה חיי אהבה, כי אתה צריך אישה מסוימת מאוד שתתאים לך. ולצאת שוב לשידוך כגרוש, בן של אדמו"ר וכמי שצריך אישה עם סוג נפש מתאים, זה יהיה כמעט בלתי אפשרי. שאלתי אותו: אז מה, אף פעם לא תהיה לי אהבה? והוא אמר לי: תישאר בנישואים שלך, רק תשקיע את עצמך בישיבות וזה ייתן מרגוע לנפש שלך. התשובה הזו", שוב ראטה צועק בחדר הקטן, כמעט בוכה, "היא שחיתות בטהרתה! להגיד לאברך 'אתה לא הולך לאהוב?' בא לי לפוצץ את התפישה הזו! כולם היו בטוחים שהבעיה היא בי, אבל לא פגעתי בה בכלום, רק שמהרגע הראשון פשוט לא התאמנו. למה זה בכלל צריך להיות ככה? בוא נסתכל בתורה, כתוב 'ויאהב יעקב את רחל'. למה שלא נאהב כמו יעקב אבינו? זו הפרשייה הכי יפה ומרגשת בתנ"ך".

יש לך ביקורת על עולם השידוכים החרדי. אבל אולי הבעיה, אם קיימת, היא רק במגזר החסידי שממנו אתה מגיע, שם נפגשים פגישה בודדת?

"אז ראשית, אכן, אני מדבר יותר על הציבור החסידי. אבל יש לי ביקורת גם על עולם הישיבות הליטאי. בעולם הישיבות אין בכלל מודעות לנושא הזה. לא מדברים על עולם הנפש, לא לומדים על החיים. בחור חרדי שלומד בישיבה לא יודע הרבה על החיים וגם לא על אהבה. אמנם בעולם הליטאי יש יותר פתיחות. יש כאלה שרואים סרטים ולומדים מזה, וזה קצת שונה. אבל כל נושא האהבה והרגש, לא מדובר בישיבות החרדיות, ואם אינך יודע על החיים, אינך יודע מה לחפש בזוגיות".

"האם יש אהבה בציבור החרדי?"

את שיר האהבה שובר המוסכמות שלו ראטה הלחין בחדר שבו אנו יושבים, לפני כחודשיים. "השנה החלטתי שאני מרגיש בשל יותר להתחתן שוב, אחרי שנים של מסע בתוך החיים ובתוך עצמי. ומכיוון שאלו הרגשות שמפעמים בי, הגיעו אלי המילים של השיר: 'אני רוצה לאהוב נערה יהודייה כשרה'. אחרי שהלחנתי וכתבתי אותו, שלחתי את השיר לכמה חברים ומוזיקאים, ושאלתי אותם אם הם בעד שאוציא את השיר. רובם היו נגד, הסבירו לי שלהוציא שיר כזה - זה 'לשרוף את המועדון'. בודדים, שהם בעצמם אאוטסיידרים, אמרו לי שאולי הגיע הזמן לעשות מהפכה וכן להוציא את השיר".

השיר יצא ליוטיוב ועבר כאש בשדה קוצים בקבוצות הווטסאפ של המגזר החרדי. בערוצי הרדיו החרדיים, לעומת זאת, השיר לא הושמע אפילו פעם אחת, והשירים שלו שעד כה הושמעו - הוחרמו.

"היה לי לפני כמה שנים בלוג באתר 'בחדרי חרדים', שבו כל שבוע פוצצתי טאבו אחר, אבל היה פוסט אחד שעורר הכי הרבה תגובות, והכותרת שלו היתה 'האם יש אהבה בציבור החרדי?'. כעת, כשרציתי להחדיר את נושא האהבה לישיבות, כדי שהבחורים יידעו שצריכות להיות משיכה ואהבה, הבנתי שהדרך לא תהיה דרך בלוג, כי אותו הרי לא יראו בישיבות. חשבתי מה תהיה הדרך שלי להוציא את המסר שלי החוצה ולעשות מהפכה, ומהר מאוד הבנתי שזה יהיה דרך שיר. אמרתי לעצמי, שיר ביידיש, לחן חסידי מתוק ויפהפה, לא צריך כלום חוץ מזה כדי לנסות לתקן. שיר, בניגוד לבלוג אינטרנטי, יכול להגיע לכל נגן mp3 של בחורי ישיבות, וכך באמת קרה. את השיר הוצאתי כדי שיהיה שיח. אין לי בעיה שיהיו גם דעות נגד, העיקר שיהיה דיבור על הנושא".

חלק מהמוזיקאים החרדים המשתתפים בשיר התלבטו אם לפרסם את שמם. בסוף הוכרע שכן. "כשיצא הסרטון הראשוני מהאולפן, הופתענו לגלות שרוב התגובות היו בעד הנושא שפתחנו. אחרי שיצא השיר, קיבלתי יותר מאלף תגובות בווטסאפ, רובן מאנשים שאני לא מכיר בכלל.

"השיר הגיע לישיבות, לבחורים ולאברכים נשואים והפך לנושא בכל ישיבה חסידית, וגם בכוללים החסידיים. עשיתי סרטון טיקטוק על התגובות. יום אחד, אחרי שיצא השיר, הלכתי כאן באשדוד ופגשתי כמה אברכים חסידים, שמייד נכנסו איתי לוויכוח על השיר. בכל מקום שאני הולך, אנשים עוצרים ומדברים איתי על השיר. אותם אברכים שאלו אותי: איך אתה לא מפחד שבחור צעיר מישיבה ידבר על אהבה? אמרתי להם: אני לא מבין, בורא עולם לא פחד שאותו בחור ילמד מגילת אסתר, שבה כתוב 'ויאהב המלך את אסתר', או את מגילת רות, וכמובן את כל הפסוקים בתורה שמדברים על אהבה? מה אני בעצם מגלה לאותו בחור? ליעקב אבינו היה מותר, לשלמה היה מותר, ואני זה שמגלה על אהבה? בעיניי, החברה החרדית צריכה לתרגם את האהבה לחיי המעשה. כל אברך חסידי צריך לתת חיבוק לאשתו מול ילדיו. כשאני אתחתן, בכל ליל שבת אתן לאשתי נשיקה על המצח ליד כל הילדים ואשיר לה שיר אהבה".

אנשים יכולים לשמוע את השיר, להרגיש שאין להם אהבה ולהחליט להתגרש.

"תראה, מכיוון שזו לא הפעם הראשונה שבה אני מדבר על אהבה, אנשים מדברים איתי על החיים שלהם, למרות שאני לא יועץ. והשאלה הכי קשה שאני נפגש איתה בחיים היא באמת זו. שואל אותי בן אדם 'אני כבר נשוי, יש לי שבעה ילדים ואין לי אהבה, מה אני צריך לעשות?' זה הנושא שהכי מצמרר אותי והכי מרעיד אותי, ופשוט אין לי מה לענות על כך. זו באמת שאלה עצומה, כי גם אם לאדם יש עשרה ילדים, לאיזה בית יכולים לגדול ילדים אם אין אהבה בין אבא ואמא?

"בכל מקרה, אני במפורש כתבתי שוב ושוב שאני מדבר רק לבחורים רווקים ולא לנשואים. אני מנסה לגרום לשינוי מלכתחילה, לא לפעול בקרב מי שכבר התחתן בעבר. אבל כן, זה נושא מסובך שמצמרר לי את הלב ולכן אני לא אומר בו שום דבר. וגם אם השיר מעורר שאלות, מה אעשה? אני צריך להגיד את האמת שלי כדי לרפא את הדור הבא".

הגיעו בעקבות השיר הצעות לזוגיות?

"בהחלט. היו גם שדכנים שפנו, וגם נשים שפנו באופן אישי דרך האינסטגרם או הווטסאפ, אך לא היתה מישהי מתאימה. אנשים הבינו דרך השיר שאני פנוי ומחפש אהבה, והתחילו בעדינות לשאול מה אני מחפש. אני מחפש מישהי מאוד מסוימת: בחורה דוברת יידיש, ואני גם מחפש מישהי עם רקע שהוא כמה שיותר דומה לשלי, אחת שעשתה את הצעד החוצה. פעם חשבתי שאני צריך מישהי שלא דומה לי ברקע שלה, אחת מבחוץ, אבל היום אני מבין שבמהותי אני לא רק חסיד אלא אפילו בן של אדמו"ר, וזה טבוע בנפש שלי. אני בבעיה רצינית. דרך הרשת, אין לחרדים אופציה למציאת אהבה. אין אפליקציה ייעודית, רק שדכנים, ואדם שיש לו מודעות עצמית - קשה לו עם שדכנים".

כיום, כאמור, נוסף על השירים שהוא מוציא, הוא גם סוג של כוכב רשת במגזר החרדי, כולל בטיקטוק. "עד לפני חודש וחצי לא ידעתי מה זה טיקטוק. מבחינתי זו רק דרך מצוינת להגיע לעוד אנשים. כשנכנסתי לשם, ראיתי שכמות החשיפה בטיקטוק היא יותר מכל רשת אחרת, ואמרתי לעצמי: וואו. אני רוצה באמת להשפיע על רבים. אני לא עוקב אחרי תכנים בעייתיים, רק אחרי החברים שלי. ביום השלישי לשהותי בטיקטוק, הוצאתי שיר שקראתי לו: 'אבא, אני רוצה לשמור עיניים בטיקטוק'. שיר שמתאר את הקונפליקט הזה. אני הכי פתוח, אבל גם הכי שמרן. לומד קבלה ושואף להיות כמו הבעל שם טוב".

אם הבעל שם טוב היה חי היום, אתה חושב שהוא היה פותח חשבון בטיקטוק?

"הרבה פעמים אני חושב שיכול מאוד להיות. יש שיר שעשיתי לו קליפ בהפקה קולנועית גדולה, שיר בשם 'מנחה', והוא מבוסס על דברי הבעל שם טוב. אני, למעשה, ניסיתי להפיץ את הדברים דרך הקליפ. אם הוא היה חי היום והיה לו הכישרון להבין את המדיה, לא מופרך שהוא היה עושה את מה שאני עושה".

Chananibl2@gmail.com