הפה הגדול של הפואטרי סלאם מציג: עצות למנהיג

דווקא אריק אבר, האיש עם הפה הגדול, הבוטה והגס לעתים, אמן הספוקן וורד המוערך שהכיר לנו את ה"פואטרי סלאם", שוקל היום את מילותיו. טוב, רק בינתיים. "אני עדיין מרשה לעצמי לא לדפוק חשבון", אומר אריק אבר ומסייג, "זה לא שאני חש רדוף, אבל יותר מבעבר, לאחרונה אני 'רואה' סוג של נורה מהבהבת, שמסמנת לי".

מסמנת לך "אריק היזהר"?

"מי שקורא לעומק את השירים שלי, לא ימצא בהם אמירה כוללנית. אני משאיר תמיד מקומות מילוט מהאמירה, מאחר שאני מאמין שאפשר להתבונן בכל דבר מכמה זוויות. לא מזמן, לפני הופעה, פגשתי  אחד מהמשוררים הצעירים הזועמים, אלה שאומרים דברים חד משמעיים מתלהמים. אני מבין אותו, אצלו הזעם לא התחלף בייאוש. בינתיים".

עשור חלף מאז הוא גילה את אמנות הספוקן וורד, ובתום שלוש שנות עבודה ("זה נמשך כמו היריון של פילה"), הגיח לעולם אלבום הבכורה שלו בהפקתו של נעם הלפר ובהשתתפות אמנים אורחים, בהם רונה קינן, אביב גדג', איציק פצצתי, קמילה, דן מאיו ותומר בר. "לאורך השנים פלרטטתי עם אמנים שונים, ואז הופיע נעם הלפר. בתחילה עבדנו על שיר אחד, ומשם המשכנו לעבוד על חומרים לאלבום שלם בהפקתו. ממש השקענו".

עשרת השירים באלבום החדש מגוונים. חלקם בליווי פסנתר, שירים עם וייב של היפ הופ, הזיות אלקטרוניות, נגיעות ראגיי ועוד. חמישה מהם הם שירי אהבה, אחרים שירי זהות וביניהם, כמובן, המון מסרים פוליטיים. על מופע השקת האלבום החדש, כתב המוזיקולוג יאיר יונה: "מה שהאיש הזה חולל אתמול בהשקה בבסקולה היה בית ספר לפרפורמנס, במה, פרפקציוניזם, תשוקה, מיניות, רוך, כוכבנות נטולת מאמץ, זיעה נטולת ריח, גבריות נטולת פוזה, נשיות מלאת חמלה". ההופעות הבאות של אבר תתקיימנה בפסטיבל אינדינגב (13.10.18) ובצוללת הצהובה בירושלים (24.11.18).

***

בן שבע היה כשעלה עם משפחתו מסן פטרסבורג היישר לשכונת המצוקה נווה יעקב בירושלים. מיד עם השחרור מהצבא, ובניגוד לציפיות הוריו, שקיוו לראותו בדרך לפקולטה להנדסה באוניברסיטה, הוא טס לאירופה, שם רתם את חייו ויצירתו לוואן ונע בדרכים, בין בריסל, לונדון, פריז, ברצלונה ואפילו איסטנבול, והופיע בתאטרוני רחוב, כולל מופעי קרקס אש. "בתום ההופעה הייתי אוסף מטבעות בכובע וממשיך ליעד הבא. עשיתי מה שבא לי לעשות באותו רגע ללא מחויבות", הוא מספר.

בתום  שנתיים בדרכים, חזר לירושלים ונרשם "בטעות" לתיאטרון החזותי. באחד משיעורי התאורה, במקום להציג במלים יבשות את עבודתו, הוא ביצע בפני מוריו והסטודנטים האחרים טקסט שכתב על העבודה, כשלפתע קטע אותו אחד הסטודנטים שהגיע מדנמרק לירושלים במסגרת חילופי סטודנטים ואמר לאבר: 'מה שעשית עכשיו, זה ספוקן וורד". אבל אבר, בכלל לא ידע שהוא כזה. ולמרות זאת עזב את לימודיו, נחת שוב באירופה, וכשהגיע באחד הימים לפסטיבל בעיר אוריאק בצרפת, עלה לבמה ונתן קטע הספוקן וורד שלו בעברית למול מאה צרפתים המומים. "הייתי יותר תיאטרלי, מתוך רצון לפצות על אי הבנת השפה. זכיתי כמובטח במודעה בכוס משקה", הוא משחזר.

בהמשך הוזמן כנציג ישראל לאליפות הפואטריסלאם העולמית בצרפת. משם הוא המשיך במסעותיו ביבשת ובסופן של שמונה שנות נוודות החליט  שהוא רוצה לחזור הביתה לישראל. כאן, במועדון הלימה לימה בתל אביב, פגש את פדרו גראס ואלן פותלס, ויחד החלו לטפח את סצנת הפואטרי סלאם שהיתה בראשיתה בישראל.

מפתיע לגלות, שאבר, ששפת אימו היא רוסית, והוא מגלגל על לשונו גם אנגלית וצרפתית רהוטות, החליט לשוב לישראל, כי התגעגע לשפה העברית. "הרוסית שלי נעצרה בגיל 10 בערך. אמנם אני מדבר רוסית עם ההורים שלי, אבל השפה לא התפתחה אצלי. העברית, לעומת זאת, היא השפה שיש לי איתה הכי הרבה אינטימיות. אין הנאה גדולה יותר עבורי מלראות את המלים שאני כותב מופיעות על הדף. באופן קבוע אני מסתובב עם מחברת ועט וכותב. יש לי כמה עשרות מחברות עם שירים. לכתוב באייפון? לא, זה לא עובד אצלי. רק כשהשיר שכתבתי מוכן אני מעביר אותו למחשב ומקטלג אותו באחת התיקיות. אבל המחברות שלי הן הדבר. במהלך דפדוף בהן אני פוגש פיסות חיים מדהימות".

***

אבר מגדיר את עצמו כ"משורר", או "אדם כותב", אבל "לא זמר". אצלו הכל מתחיל ומסתיים במילה הכתובה. "המילה היא הדבר החשוב ביותר. כשיש שיר אני מחפש את הצבע המוזיקלי שלו שיוציא החוצה את כוונת המשורר".

מקורות ההשראה שלו עילאיים, יש לומר, ובהם: מאיר אריאל, ולדימיר ויסוצקי ולאונרד כהן. "כל אחד מהם הוא דמות אייקונית, סוערת מלאת התחבטויות. ששקלה כל מלה וכל הברה שיצאה לה מהפה", הוא מדגיש.

גם אם בראשית דבריו בכתבה, אריק אבר נשמע קצת מרוכך, זהיר ושבור לב. אל דאגה. הביקורת הבוטה שלו על פוליטיקה למשל, מתפרצת בשיר "כמה עצות למנהיג צעיר" סינגל מהאלבום, שיצא גם עם קליפ מרהיב שיצרה דפי בן עמי. אגב, בפסטיבל "האסיף" קטף הקליפ את  התואר 'קליפ האנימציה של השנה'.

בין שלל העצות למנהיג בשיר, מופיעה בפזמון שורת המחץ: "יש דבר אחד שמנהיג חייב לעשות/ מנהיג חייב לקיים חיי מין פעילים". אבר מסביר: "השיר אמנם נכתב בעקבות בחירות 2015, אבל התכנים שלו לקוחים גם מחיי האישיים, כמי שמוביל פרויקטים נדרשים ממני גם ערכים של מנהיג. חיי מין זו רק אחת העצות בשיר, אבל נעם הלפר הידוע בחיבתו לפזמונים, שהם סוג של ממתק לאוזן, הציע להפוך את השורה לפזמון חוזר, ומשום כך היא מקבלת יתר משקל מעצות אחרות".

מה למנהיגות ולחיי מין?

"אישית, אני מאמין שליבידו פעיל אצל מנהיג ייטב עמו ועם עמו, אחרת הוא עלול לתעל את האנרגיה המינית לדברים הרסניים ופוגעניים. השיר קצת בוטה, אבל בהשוואה לחומרים אחרים שמסתובבים באינטרנט, אני ממש תינוק. יש אנשים שמילים גסות ועקיצות מפריעה להם. אני רואה בזה את ההומור".

אתה מרוצה ממצב התרבות בארץ?

"יש אמרה נושנה שאומרת ש'יצירתיות פורחת תחת מגבלה'. כלומר, ככל שהעניינים הפוליטיים מציפים את האנשים היוצרים, הם אינם מסוגלים לשבת רגועים ולכן הם יתרגמו זאת לביקורת אמנותית. אין לי ספק שהזרם פונה לשם. יחד עם זאת, אני יכול לומר דבר אחד ומישהו אחר מתנגד לו ואחר אומר דבר שלישי וזה עובד, אזי המצב יחסית בסדר. הסכנה היא כשיש רק קול אחד. תראי מה קרה לקומוניזם. הרי היו לו ערכים נעלים, אבל כשהונחתה הדרישה שהוא יהיה הדבר היחיד הוא הפך למשטר טרור".

 • הסדרה המגניבה ביותר בנטפליקס

 • חידון: מזהים מי אחי המפורסם?

 • בקרוב בקשת 12: ריאליטי בלי הפסקה

 • האם זו הסיבה שנטע זכתה באירוויזיון?

 • דעה: החרם האירי צבוע ופתטי