המינוי של אורלי בן ארי לממלאת מקום פרקליט המדינה על ידי אמיר אוחנה זכה לתגובה של מנדלבליט לפיה ההחלטה "לוקה בחוסר סבירות קיצוני". המילה 'סבירות' זכורה לרע ממלחמת יום הכיפורים במונח המשוקץ "סבירות נמוכה", והשבוע שמענו דווקא שהסבירות לכך שגדעון סער יזכה בראשות הליכוד "נמוכה עד קלושה עד אפסית".
סבירות היא מילה מחודשת, מורכבת משם התואר 'סביר' שפירושו בעברית החדשה הגיוני או מתקבל על הדעת, בתוספת סיומת המושג –וּת. 'סביר' עצמה היא מילה תלמודית שפירושה 'בעל סברה', כלומר, תלמיד חכם המצטיין בהעלאת רעיונות והשערות בדיון התלמודי, גם בצירוף "גמיר וסביר". הפועל הוא סב"ר, שבצורתו זו מופיע בספר דניאל כפועל ארמי, ובלשון חז"ל בשימושים רבים הקשורים למחשבה, הבנה וידיעה. "סברי מרנן" שהפכה לסדרת טלוויזיה מצליחה פירושה במשפט השלם "בידיעתכם וברשותכם, מוריי ורבותיי".
בעולם המשפט נכנס בעקבות כל אלה ביטוי נוסף: "האדם הסביר". פירושו הוא אדם ממוצע ומעלה מבחינת השכלתו ורמת האינטליגנציה שלו, ומקורו באנגלית: reasonable person. זהו מושג מעורפל משהו, המציג דמות מדומיינת של אדם שפעולתו עומדת במבחן הדברים שמקובל לעשות, מבחן ההיגיון והמוסר הבסיסי, ועל כן מי או מה שחורג ממנו אמור לתת על כך את הדין. השופט העליון יצחק זמיר הסביר כי "בפועל האדם הסביר הוא, בלית ברירה, בית המשפט", והשופט אהרן ברק רואה בו את "האדם הצודק, ההוגן והמוסרי".
הביטוי 'האדם הסביר' מופיע בפסקי דין כבר בשנות החמישים של המאה הקודמת, כמו בפסק הדין במשפט כבר קאסם. השופט בנימין הלוי כתב: "האדם הסביר חייב לשקול כל פקודה הניתנת לו", וזאת על פי פסקי דין בריטיים, ועם זאת יש להבחין בין "הקצין הסביר", "המפקד הסביר" ו"הטוראי הסביר".
משה משה, קח לך סמים
יניב ולדמן כותב: "בתקופה בה הוועד האולימפי משעה את ספורטאי רוסיה מכל תחרות בינלאומית לארבע השנים הקרובות, נזכרתי פתאום בקטע מהתנ"ך בספר שמות (ל',ל"ג) שבו מופיע המשפט "ויאמר ה' אל משה, קח לך סמים". האם אלוהים למעשה דִרדר את משה להיות נרקומן? לחילופין, האם עקב בעיית הגמגום של משה, אלוהים בעצם ממליץ למשה לקחת קנאביס רפואי?
'סמים' מופיעה בתנ"ך 16 פעמים, תמיד בצורת הרבים. 'סם' ביחיד היא מילה משנאית. הכוונה בכל המקרים היא למיני בשמים. זאת בפסוק השלם המצוטט בשאלה: "קַח־לְךָ סַמִּים: נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה, סַמִּים וּלְבֹנָה זַכָּה". אלוהים מצווה על משה לקחת בשמים שונים, ולרקוח מהם קטורת לעבודת הכוהנים. רש"י מפרט ש'נטף' הוא שרף הנוטף מן העצים, 'שחלת' היא ציפורן ו'חלבנא' היא בושם בעל ריח רע, המייצג את הגויים. במשנה סם הוא נוזל כלשהו, כולל דיו לצביעה, ובין היתר נוזל המשמש לרפואה.
המשמעות של סם כנוזל רפואי התקבעה ובאה לידי ביטוי בעיתונות התחייה, שבה 'סם' פירושה תרופה. מכאן נקבעו שמות שונים לבתי המרקחת: בית סמים, בית מרכולת הסמים, קופת סמים, בית סמי רפואות ועוד. הקשר בין סמים לבתי מרקחת נעוץ בהמשך הפסוק מספר שמות: "וְעָשִׂיתָ אֹתָהּ קְטֹרֶת רֹקַח, מַעֲשֵׂה רוֹקֵחַ". גם 'סממן' נקבעה בעקבות זאת כמילה נרדפת לתרופה. הפועל 'לסמם' פירושו היה בעיתונות התחייה להרעיל, בדרך כלל למוות, בעקבות הביטוי החז"לי 'סם מוות'.
השימוש העכשווי של 'סמים' או 'סם' מתייחס לסמים ממכרים, ממריחואנה וחשיש ועד אופיום והרואין. השימוש הזה התגלגל מאנגלית בתהליך הקרוי שאילת משמעות. drug באנגלית פירושה גם תרופה וגם סם ממכר. בעקבות האנגלית דבקה במילה 'סם' המשמעות הממכרת, להבדיל מתרופה רגילה. הלגליזציה החלקית של הקנאביס מחזירה את הסמים לבתי המרקחת, הלא הם "בתי מרכולת הסמים" של פעם.
העמדתי מים והרמתי טלפון
בני עופרי כותב: "תמיד סקרן אותי איך השתרשו ההתבטאויות, הסלנגים (אם אפשר לכנותם כך) הבאים: 'לתלות מכונה', 'תליתי מכונה', 'לקפל מכונה' וכיוצ"ב. כמובן שזה איזשהו קיצור ל'לתלות את הבגדים ממכונת הכביסה' וכן הלאה".
בני אכן מצביע על ביטויים מחיי היומיום, שבהם מתרחש מהלך שאנו קוראים לו מֶטונימיה. מילה זוכה למשמעות חדשה בזכות חלק ממשמעותה או מן השימושים הנעשים בה. אנו הופכים רכיב של הפעולה למשמעות המלאה שלה. כיוון שתולים או מקפלים את הבגדים לאחר שיצאו ממכונת הכביסה, זוכה 'מכונה', למשמעות 'בגדים'. ויש עוד דוגמאות.
להרים טלפון. המשמעות: ליזום שיחה טלפונית. זכר לימים שבהם היה רק טלפון אחד בבית, נייח, וכדי לדבר בו היה צורך להרים את השפופרת. היום גם לרוב הטלפונים הנייחים אין שפופרות, שלא לדבר על הניידים. גם הביטוי "תחייג אלי" שרד הרבה אחרי שטלפונים עם חוגה יצאו מהשימוש.
להעמיד מים. המשמעות: להרתיח מים כדי להכין משקה חם. היום מכינים קפה בדרך כלל בלחיצת כפתור, אבל הביטוי הוא זכר לימים שבהם היו מכינים קפה או תה על ידי העמדת קומקום על כירה, פרימוס או גזייה. מכל מקום, מי שיצליח מילולית להעמיד מים יזכה בפרס נובל לפיזיקה.
לשים גלי צה"ל. או קול ישראל, או קול המוזיקה. הכוונה היא לאַתֵר את התחנה ברדיו כדי שניתן יהיה לשמוע אותה. זהו ככל הנראה גלגול של ימי תקליטי הוויניל, שבהם היו שמים את התקליט על הפטפון.
להדליק מזגן. וגם רדיו וטלוויזיה ועוד. זהירות, כדאי להכין דלי מים לכיבוי מהיר.
הבלדח הקדוש
ועוד בענייני אביזרי בית. השאלה בדבר מקורו של המוצר החשמלטורי בַּלְדָח, קונוס או דמוי דיסק המחפה על חיבורי החשמל לתקרה, הביא תשובות מרתקות ומדויקות. דני כותב כי "בלדכין היא חופה מבד או מעץ המשמשת בדרך כלל בתהלוכות ובטקסים דתיים קתוליים, סוג של אפיריון שתלוי מעל המזבח או הקדוש. מקור המילה איטלקי - baldacchino, אבל משתמשים בה גם בגרמנית ובשפות סלאביות. בכמה שפות אירופיות משתמשים במילה בלדכין גם על מנת לתאר את החופה בחתונה היהודית. עקב הדמיון בצורה לקופסת החשמל, וגם לקופסא הקטנה הנמצאת לפעמים בין כבל המנורה והתקרה, נקראות גם הקופסאות האלה בלדכין, וזאת בפולנית, בגרמנית, בצ'כית ובשפות אירופיות נוספות. המילה בלדח היא כנראה קיצור ישראלי מקורי".
תודה דני, וכן לחיים טוביאס וליעקב. המקור ממנו הגיע המונח לארצנו הוא ככל הנראה מגרמנית, שממנה הגיעו שמות למוצרי חשמל רבים, מהשטקר ועד השאלטר. הסיומת –ִין, המוכרת ממילים כמו נישואין ואירוסין, נתפסה כצורת רבים ונוצרה צורת יחיד מלאכותית, בלדח, וכיוון שלאיש לא היה מושג מאין זה התגלגל הפכו זאת לפעמים לראשי תיבות: בלד"ח (הצעה למדרש ראשי תיבות: בלי לדעת דבר וחצי דבר). המילה baldachin נכנסה גם למילונים באנגלית, וכאן מזומנת הפתעה נוספת. מילון אוקספורד מספר לנו שהמקור האיטלקי, baldacchio, התגלגל מ-Baldacco, הלא הוא שמה האיטלקי של העיר בגדד, שהיא מקורו של האריג שממנו עשוי האפיריון. הכל נשאר במזרח התיכון.
2010-2019 | מסכמים עשור:
• תוכניות הטלוויזיה המביכות של העשור
• אלבומי העשור של כתבי "ישראל היום"
• עידן הבינג': הסדרות הגדולות של העשור
• סיפורי האהבה הגדולים של העשור
• כל התרבות, הרכילות והבידור - עכשיו באינסטגרם!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו