הבמאי והמפיק דורון ערן, שמציין השנה יום הולדת 70 וחוגג 40 שנות יצירה, מודאג. הסיבה לדבריו? הרפורמה החדשה בקולנוע שמקדם שר התרבות והספורט מיקי זוהר, זו שתתעדף סרטים מסחריים על פני סרטים איכותיים.
"שנה וחצי לאחר 7 באוקטובר היינו כבר צריכים להיות עם עשרה סרטי קולנוע שיספרו את סיפור המלחמה שנחתה עלינו, במטרה לייצג את הסיפורים שלנו בעולם, לגרום לשינוי תודעתי ולהילחם בשנאה כלפי ישראל. העובדה שהקריטריונים לקבלת תקצוב ציבורי שונו היא ירייה ברגל ליצירה המקומית", אומר ערן, אחד הבמאים העסוקים השנה בתעשייה המקומית עם ארבעה סרטים חדשים, ששניים מהם ייצאו לאקרנים כבר בשנה הקרובה.
בספטמבר צפוי לעלות סרטו המדובר "תהיה חזק" ("Stay Forte"), המגולל את סיפורם של החטופים יותם חיים, אלון שמריז וסאמר טלאלקה, שברחו משבי חמאס ונהרגו באופן טרגי על ידי חיילי צה"ל. ביוני ייצא הסרט "10 קילו", המבוסס על ספרה של שרון יצחקי, שנתפסה בבוליביה עם 10 ק"ג קוקאין ונכנסה לאחד מבתי הכלא הקשוחים בעולם. במאי יחל ערן בצילומי סרט האימה האמריקני "Cliff House", ובאוקטובר יביים סרט אמריקני נוסף - "One Day I'll Meet You" - המבוסס על רב־המכר של תמר אשכנזי שיצא בהוצאת אמזון.
בראיון ל"ישראל היום" הוא משתף בתחושות הקשות והמורכבות על החשיבות של הקולנוע הישראלי בעולם, וגם - איפה כשלנו. "אחרי 7 באוקטובר ניסו לגייס אותי ליצירה של סרטי נרטיב. בפגישה במשרד החוץ אמרו לי שהם לא מבינים איך ייתכן שהקולנוע הדוקומנטרי, שהוציא סרטים על זוועות מחבלי הנוח'בה שנלקחו מהמצלמות שלהם, לא השפיע על העולם, ובתוך זמן קצר מאז 7 באוקטובר העולם התהפך עלינו בשנאה מטורפת והאנטישמיות גאתה.
"עניתי להם שמה שמשפיע על שינוי תודעה זה סרט עלילתי עם גיבור שמוביל אותך, שאתה מושפע ממנו, סרט שאתה מדבר עליו בשישי בערב, וזה מה שהיינו צריכים לעשות. לדעתי, תעשיית הקולנוע העלילתי כשלה בתפקידה לחשוף את 7 באוקטובר לעולם ולהילחם בשנאה. יהיו שיגידו שאנחנו עוד באירוע. זה נכון, אבל השונאים מתרבים מיום ליום, והתפקיד של הקולנוע הוא לשנות תודעה.
"אני עשיתי את הסרט הראשון שעוסק במנהרות ומספר את סיפורם של יותם, אלון וסאמר; דני אי עשה סרט עלילתי על הנובה - וזהו. אצא למלחמת עולם עם הסרט. לקחתי אשת יח"צ מהגדולות בהוליווד ואני עומד להיפגש עם החברות הגדולות שם, שחלקן הגדול מנוהלות על ידי יהודים שהורידו מזוזות מהבתים שלהם מרוב פחד. אני הולך להוציא אותם מתחת לשולחן ולגרום להם להזדקף".
למה בחרת דווקא בסיפור של השלושה שברחו ונהרגו מאש צה"ל?
"אחרי הפגישה במשרד החוץ שקעתי במרה שחורה. התחלתי לחשוב על סיפורים, ושניים צדו את עיניי - אחד מהנובה, שעליו עבדתי עם תסריטאים ואחרי 20 דקות נחנקתי והפסקתי, ואחד על שלושת החטופים, שאליו הגעתי אחרי ששמעתי את איריס, אמו של יותם. נפגשתי איתה, דיברנו, והבנתי שזה הסיפור. שלושה פרטיזנים שלצערי נהרגו בשוגג על ידי צה"ל. זה סרט אנטי־מלחמתי מובהק".
כמי שמעורב בהפקות בינלאומיות, נתקלת בתגובות אנטישמיות מאז 7 באוקטובר?
"בפסטיבל קאן האחרון הסתובבתי בין חברות הפצה כדי לסייע לסוכן האמריקני שלי למכור את '10 קילו', ובאחת הפגישות ישבה מולי מנכ"לית יהודייה של חברה גדולה בהוליווד. סיפרתי לה על הסרט, ופתאום היא שאלה אם זה סרט ישראלי. אמרתי לה שהסרט דובר שלוש שפות - ספרדית, אנגלית וקצת עברית, שהוא על בחורה ירושלמית ושחלק מהיוצרים ישראלים, והיא עשתה מייד צלב באצבעות שלה, כמו בגירוש השטן, ואמרה 'לא, פליז לא'.
"אז אתה יכול להרים ידיים, או שאתה יכול לצאת למלחמה. אני החלטתי שאצא עם הסרט לתוך הפרצוף שלהם, שלא אוותר ואוציא אותו בהמון עותקים באמריקה. אנחנו נגייס מימון להפצה ולא נוותר - כי לקולנוע יש כוח לשנות דרכי חשיבה והתנהגות".
"נתנו את ברכתן"
עוד דבר שקרה השנה הוא שבתו בת ה־10, לני, נכנסה גם היא לתחום וגילמה תפקיד אורח ראשון, בסרט "תהיה חזק". בכך הצטרפה לילדיו הבוגרים של ערן, שעובדים בתעשיית הקולנוע המקומית. "הבן הגדול שלי הוא עורך דין שעוסק בקולנוע, בן נוסף הוא מפיק סרטי קולנוע, הבת הצעירה ממנו מפיקה ושחקנית, ועכשיו הקטנה הצטרפה".
משפחות החטופים נתנו לך את ברכת הדרך להוציא סרט על יקיריהן?
"הן שותפות בסרט, ושתי משפחות היו איתי בצילומים, שמריז וחיים. משפחת טלאלקה לא היתה, אבל כמובן נפגשתי עם כולם. הן קיבלו את התסריט וכולם שותפים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו