הוא הציל את העולם אינספור פעמים, פיצח אינסוף תעלומות, חיסל אלפי אויבים, טס לחלל, נסע בזמן ואפילו שיחק תינוק. ברוס ויליס חוגג היום יום הולדת 70, ולציון המאורע בחרנו את ההופעות הגדולות ביותר של הכוכב ההוליוודי האגדי בכל הזמנים. רק בריאות, ברוס.
השנים האחרונות היו קשות ומאתגרות במיוחד בשביל הכוכב, שאובחן עם דמנציה מתקדמת ובשל כך הקריירה האדירה שלו נגדעה בטרם עת. עצוב, אבל בכל זאת, וכמחווה לשחקן האהוב, בחרנו את 12 ההופעות הכי אייקוניות, לטעמנו לפחות, של ויליס על המסך הגדול (וגם אחת גם על המסך הקטן), זכר לימים שבהם (כמעט) כל סרט חדש שלו היה מצדיק גיחה לקולנוע.
- "תראו מי שמדבר" (1989)
אחר משוברי הקופות הגדולים של האייטיז, שבו ויליס תרם את קולו למייקי – תינוק עם תובנות עמוקות על החיים שבעצם משמש כקריין של הסרט. ההצלחה המטורפת של "תראו מי שמדבר" הובילה לצמד סרטי המשך, אבל ויליס חזר רק ל"תראו מי שמדברת" (1990), שם הוא התמודד עם תוספת חדשה למשפחה – התינוקת ג'ולי (בקולה של רוזאן בר).
- "עיר החטאים" (2005)
עיבוד שחור-לבן (ברובו) מסוגנן בבימויו של רוברט רודריגז לרומן הגרפי המפורסם של פרנק מילר. הקאסט הרחב די מדהים, אבל ברוס מחזיק פה את אחד התפקידים הראשיים כבלש המזדקן ג'ון הארטיגן, שנקלע לתסבוכת טרגית דווקא בלילה האחרון לפני פרישתו מהשירות. מצדיעים לך, ג'ון.
- "המוות נאה לה" (1992)
קומדיית פנטזיה שחורה מבית היוצר של רוברט זמקיס, שבו שיתף ויליס פעולה עם גולדי הון ומריל סטריפ וגילם מנתח פלסטי לשעבר שנקלע למשולש אהבה עם השתיים, מתמכר לטיפה המרה והופך בעל כורחו למאפר גופות מתוסכל. זה עוד לפני שהזכרנו שיקוי שמעניק נעורי נצח ושלל תקריות מורבידיות, כן? קאלט.
- "לופר" (2012)
הסרט החדש ביותר של ויליס ברשימה, שבו גילם הכוכב את ג'ו – רוצח שכיר שנמלט מגרסה צעירה של עצמו (ג'וזף גורדון-לוויט), ולבסוף משתף איתו פעולה. האמת היא שהעלילה הרבה יותר מורכבת ופתלתלה מזה, אבל לא נהרוס. סרט אומנם קצת פחות מוכר, אבל עדיין מדובר מבחינתנו בצפייה שהיא בגדר חובה.
- "12 קופים" (1995)
להיט מדע בדיוני שבו נכנס ויליס לנעליו ג'יימס קול, אסיר שנשלח אחורה בזמן כדי לאסוף מידע על וירוס מעשה אדם שמחק את רוב המין האנושי – ולסייע למדענים להציל את העולם בהווה. סוף הסרט אומנם נותר פתוח לפרשנות ויש שיגידו די מבלבל, אבל שימו לב שגם במקרה הזה – ברוס ויליס הוא האיש שנבחר להציל את העולם.
- "האלמנט החמישי" (1997)
עוד שובר קופות מדע בדיוני (הפעם מבית היוצר של לוק בסון), עוד הזדמנות של ברוס ויליס להציל את כדור הארץ – הפעם כנהג מונית המעופפת קורבין דאלאס, המשלב כוחות עם היישות העילאית לילו (מילה יובוביץ') שנוחתת במקרה במונית שלו. העובדה שמר-נהג היה בעברו איש קומנדו לא מזיקה למשימה, והסרט המרהיב הזה פשוט מופלא. באמת שכוכב הלכת הקטן שלנו חייב לויליס את הכל.
- "ארמגדון" (1998)
אנחנו מודעים לכך שלא כולם אוהבים את "ארמגדון", וטוענים שהוא קיטשי, בומבסטי ומייצג את כל מה שרע, מוגזם ומייגע בבימוי של מייקל ביי. אבל לא אכפת לנו, כי לטעמנו זה אחלה סרט, שמייצג את כל מה שטוב במילה "אסקפיזם". ויליס שיחק כאן את הארי סטאמפר, בחור מחוספס שעומד בראש צוות קידוח שטס עם חבריו לחלל כדי להסיט אסטרואיד אדיר שנמצא במסלול התנגשות עם כדור הארץ. הוא מצליח במשימה – אבל מקריב לשם כך את חייו. נוח בשלום, הארי.
- "בכוננות מתמדת" (1991)
הפקת האקשן הקשוחה הזו, בבימויו של טוני סקוט המנוח, היא לדעתנו אחד הסרטים הכי מהנים ואינטנסיביים של ברוס ויליס אי פעם. השחקן גילם פה את הבלש הפרטי ג'ו האלנבק, שחוקר תעלומת רצח ביחד עם כוכב פוטבול בדימוס (דיימון ואינז). אם לא תמצמצו, תראו פה גם את האלי ברי הצעירה באחד מהתפקידים הראשונים שלה. טאצ'דאון קולנועי.
- "ספרות זולה" (1994)
מסכימים איתנו שבוץ' קולידג' הוא הדמות הכי סימפטית ביצירת המופת של קוונטין טרנטינו? יופי. המתאגרף המזדקן, שבוגד במאפיונר מרסלוס ואלאס (וינג ריימס), אחרי שהסכים למכור קרב ואחר כך מתחרט, גם ככל הנראה סיפק לברוס ויליס את המשפט השני הכי אייקוני בקריירה שלו: "Zed’s Dead, baby. Zed’s dead". עכשיו קדימה על הצ'ופר לעבר השקיעה.
- "החוש השישי" (1999)
בשלוש מילים: הוא רוח רפאים! ועוד משפט בכל זאת: אחד הטוויסטים הכי גדולים שאי פעם נראו על המסך, ותודה לבמאי מ. נייט שאמלאן.
- "בלשים בלילה" (1989-1985)
סדרת הטלוויזיה שהפכה את ברוס ויליס לשם מוכר בכל בית, ובעצם התניעה את הקריירה שלו. השחקן הצעיר גילם בקומדיית-הפשע-הדרמטית-רומנטית ופורצת הדרך הזו את הבלש הפרטי הציניקן דיוויד אדיסון, שמנהל לצידה של מאדי הייס (סיביל שפרד), דוגמנית לשעבר, את משרד החקירות "בלו מון". תענוג נוסטלגי צרוף שאפשר לחזור לעונות הראשונות שלו גם היום.
- "מת לחיות" (1988)
למישהו היה ספק? סרט האקשן המכונן הזה, שהפך את ברוס ויליס מכוכב טלוויזיה לשם הכי לוהט בהוליווד באותה תקופה, הוא גם ההופעה הקולנועית הכי זכורה ואהובה של השחקן. ג'ון מקליין, בחור חביב אבל גם די קוטר עם כישרון לא מבוטל להיקלע למקום הלא נכון בזמן הלא נכון, ייזכר תמיד כאחד מגיבורי האקשן הגדולים בכל הזמנים, וכל קבוצת טרוריסטים נאלחת – בגורד שחקים, בנמל תעופה או סתם ברחבי העיר (נתעלם ברשותכם מהסרטים המאוחרים יותר) – משקשקת רק למשמע השם שלו. ייפי-קאי-יי!
אזכורים של כבוד: "בלתי שביר" (כי כבר כללנו סרט אחד של שאמלאן בדירוג); "הדסון הוק" (אומנם פלופ, אבל עדיין סרט פולחן); "צבע הלילה" (כי אי אפשר להתעלם מברוס ויליס במותחן אירוטי!); "הילד" (כי באמת שזה סרט מתוק); "בליינד דייט" (הסרט הראשון שויליס כיכב בו בתפקיד ראשי); ומשחק הפלייסטיישן "Apocalypse" – שנתפר למידותיו של הכוכב והעברנו איתו שעות גיימינג רבות לפני כמעט שלושה עשורים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו