דיסני מוכרת לנו כאחת החברות הגדולות והוותיקות בעולם כיום, כשהיא מעצמת סרטי אנימציה ולייב אקשן, שירותי סטרימינג, ערוצי טלוויזיה ופארקי שעשועים סביב העולם, ונדמה שהיא היתה דומיננטית מאז ומעולם. אבל המצב היה שונה לפני 35 שנים, כשהחברה נקלעה לקשיים שנולדו בגלל סיבות כלכליות, חוסר ביצירתיות ושינויים הנהלתיים - כשבראשם מותו של מייסד החברה, וולט דיסני, ב-1966.
שנות ה-70 וה-80 היו עשורים של התחדשות טכנולוגית, וחברות רבות נאלצו להמציא את עצמן מחדש. דיסני, שהתפארה בסרטי האנימציה המרהיבים שלה, איבדה את האנימטורים המובילים שלה, שהיו בחברה עוד מהקמתה ולא הסתדרו עם ההנהלה החדשה. מפאת העובדה שהתקרבו לגיל פרישה והפערים הטכנולוגיים והאידיאולוגיים בינם לבין האנימטורים הצעירים שתפסו מקום משמעותי, הם החליטו לעזוב ב-1981. לאחר מכן הגיע כישלון שכמעט הביא לפשיטת רגל של מחלקת האנימציה, כשהסרט "הקדירה השחורה" מ-1985 (כן, לא מופרך שלא שמעתם עליו מעולם) נחל הפסדים עצומים בקופות הקולנוע.
דיסני היתה חייבת להתעורר ולשנות כיוון, וכך הגיעה הנהלה חדשה ב-1984, בדמותם של מייקל אייזנר וג'פרי קצנברג, שאף שקלו לסגור לחלוטין את מחלקת האנימציה. בינתיים, הם החליטו רק להגלות אותה למחסן מרוחק בגלנדייל, קליפורניה, שאף קיבל את הכינוי "מחנה הפושעים של דיסני". אבל במחסן הזה נוצרו סרטים שכנגד כל הציפיות החזירו לחיים את מפעל חייו של וולט דיסני המנוח.
ב-1986 ו-1988 יצאו הסרטים "הרפתקאותיו של סופר בלש" ו"מי הפליל את רוג'ר ראביט?" בהתאמה, נחלו הצלחה, והוכיחו שאנימציה היא עדיין רווחית אם עושים אותה נכון ומתאימים אותה לתקופה. "הרפתקאותיו של סופר בלש" היה הסרט הראשון שבו השתמשו באנימציה ממוחשבת, ו"מי הפליל את רוג'ר ראביט?" היה תוצר של פיתוח טכנולוגיות המשלבות לייב אקשן עם אנימציה.
ב-1989 הגיע הסרט שהחזיר את דיסני לגדולתה האמיתית, ואף סימן עידן חדש בשבילה ובשביל כלל סרטי האנימציה. עם תקציב מצומצם והרבה משקל על כתפי היוצרים להמשיך להוכיח שהאנימציה לא מתה אלא רק משתנה, הם הביאו למסך הגדול את אגדת הילדים "בת הים הקטנה" של הסופר הדני הנס כריסטיאן אנדרסן, לאחר שב-1937 יצא הסרט "שלגיה ושבעת הגמדים".
הסרט היה להצלחה עצומה, ושילב תנועות מצלמה דינמיות וסגנון תיאטרלי המזכיר את ברודוויי. זו היתה תחילתו של העידן שנקרא "הרנסנס של דיסני", שנמשך מ-1989 שבה יצא הסרט ועד ל-1999, עשור שבו יצאו לעולם כמה מהסרטים המצליחים והאהובים ביותר של דיסני בכל הזמנים. יצירות כמו "אלאדין", "מלך האריות", "פוקהונטס", "הרקולס", "מולאן" ו"טרזן" היו חלק מהרצף המדהים שייצרה ענקית הסרטים באותן שנים.
מעבר לחדשנות המצוירת שהביא איתו "בת הים הקטנה", הוא היווה השראה לדור חדש של צופים. הסרט שינה את איך שדיסני הציגו דמויות נשיות ראשיות בסרטים שלהם, וביסס כמה תבניות שחזרו על עצמן בסרטים נוספים והשפיעו על סרטי אנימציה עד לימינו. אריאל בת הים היא נסיכת דיסני מסוג שונה, סוג שלא הכרנו עד אז.
נסיכות דיסני הקלאסיות, כמו שלגיה וסינדרלה, הוצגו לנו כדמויות שבריריות שגורלן מופקד בידי אמא חורגת אכזרית ודמות בצורת נסיך שמגיע להושיע אותן. אבל אריאל היא לא כמוהן. היא לא חיכתה להינצל על ידי אף אחד. היא אקטיבית ופועלת למען החלומות שלה - לרוץ ולרקוד כמו בת אנוש, להיות חלק מחברה ומוקפת באנשים, ולהיות עצמאית. מעבר לאקטיביות שלה, יש לה אופי סקרן; היא שואלת שאלות ומתעניינת, נחושה ואמיצה. במקום לחכות שנסיך יציל אותה היא דווקא מצילה אותו, הנסיך אריק, כמה פעמים לאורך הסרט. אריאל היא דמות שעוברת תהליך, מתפתחת ולומדת מטעויות - והיא סימנה את תחילתו של דור חדש של נסיכות.
גם מבחינה פיזית, אריאל הייתה שונה מנסיכות דיסני שהכרנו עד אז. במקום להיות עדינה, שברירית וחלשה, לאריאל יש כוח פיזי, שניכר במהלך הסרט כשהיא מחלצת את אריק מהספינה הטובעת. מבחינה חיצונית, אריאל היא פחות "נשית" ומטופחת באופן תמידי, בניגוד לנסיכות דיסני הקודמות שהתהלכו עם שמלות ארוכות, נעלי עקב ותסרוקת מהודקת.
בשנים שלאחר מכן ראינו התפתחות של גיבורות כמו אריאל עם דמויות כמו בל מ"היפה והחיה", יסמין ב"אלאדין", פוקהונטס ומולאן. כל אחת מהן יצאה בדרכה כנגד הנורמות, אתגרה קשרים משפחתיים, בייחוד כאלו של אב ובת שאופייניים לסרטי דיסני, והרחיבה את הסקרנות של הדמויות בנוגע לתרבויות השונות מהן. בנוסף לכך, המראה החיצוני שלהן מגוון, בהתאם לחברה שממנה הן מגיעות.
אם ניקח את יסמין כאחת הדוגמאות, נקבל גיבורה שמורדת בכל נורמה שמצופה ממנה, בין אם אלו נישואים לנסיך או להישאר מוגנת בארמון שלה, מבלי לצאת לעולם שבחוץ בשל הסכנות שבו. יסמין היא דמות שמפתחת מודעות פוליטית, ומנסה להבין איך העולם עובד ואיפה מתקיים חוסר צדק. בכך היא לוקחת את הסקרנות והדעתנות של אריאל כמה צעדים קדימה.
מולאן היא דוגמה להרחבת היכולות הפיזיות שהפגינה אריאל, עם סצנות קרב מרובות ושימוש באינטליגנציה בנוסף לכוח. היא לומדת טכניקות לחימה כמו שימוש בחרב ובקשת, מתמקצעת ברכיבה על סוסים ואף מצילה צבא שלם מפני מפולת שלגים. מולאן היא דוגמה משמעותית לדמות שמאתגרת תפקידים מגדריים - מגמה שניצניה היו אצל אריאל - כשהיא מובילה כוח צבאי המורכב מגברים ונלחמת מול גברים.
בסרט "היפה והחיה" אנחנו נחשפים לדמות של בל, לכאורה עוד נסיכת דיסני מהסוג הישן והמוכר. היא לבושה בשמלת נשף ושיערה אסוף בקפידה. אך בל מראה לנו כיצד גם נסיכות מהסוג הזה יכולות להיות קצת אחרות. אצלה האינטלקט משחק תפקיד משמעותי. אם אריאל אספה חפצים של בני אדם ודרכם למדה על העולם שלהם, בל קוראת ספרים כדי להבין את העולם. בל מאתגרת את המקום שלה, שואלת שאלות ומשתמשת בידע שלה כדי להתמודד עם בעיות. היא מראה לנו שידע הוא כוח, לא פחות מכוח פיזי. בנוסף, בל מראה לנו שלא חייבים לריב עם אבא כדי להיות עצמאית בעולם, ודווקא מתחזקת את הקשר שלה ומגינה על אביה.
"בת הים הקטנה" לא רק הציל את תאגיד הענק של דיסני מאבדון יצירתי וכלכלי, אלא גם הביא לתחילתו של עשור מופלא בתרבות הקולנועית שהביאה עימה שורה של יצירות על-זמניות. וחשוב מכך, אריאל הסקרנית והשאפתנית שמעוניינת לעצב את גורלה בעצמה החלה עידן חדש של גיבורות דיסני; נשים מורכבות, עצמאיות ומעוררות השראה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו