חטיבת החדשות של "כאן" וערוץ 33 ייסגרו: התוכנית שהציג קרעי עבור התאגיד

שר התקשורת שלמה קרעי הציג היום (שני) בכנסת את עיקרי תכניתו עבור התאגיד, במסגרתה צפויה להיסגר חטיבת החדשות של כאן 11. "הערוץ יוקדש להפקות מקור וליצירה ישראלית בלבד. לחילופין, תוקם קרן ייעודית לתמיכה ביצירה ישראלית שתשודר בערוצים השונים", כך אמר, והוסיף כי הערוץ מכאן 33 ייסגר.

"הפקות מקור בערבית יהיו חלק מאותו מתווה של יצירה ישראלית", אמר, והרחיב את עיקרי המתווה: "החינוכית תישאר, לתאגיד יישארו חמש תחנות רדיו – ביניהן רשת מורשת, רשת ג' ורדיו רקע (שיכלול שידורים ברוסית, אמהרית וערבית ביחס שווה).

"תדרי הרדיו של רשת ב' ותדרים נוספים שיתפנו, יוצאו למרכז בתחנות רדיו מסחריות ארציות – מה שלא קיים באף דמוקרטיה בעולם – אין תחנת רדיו מסחרית ארצית".

עוד הוסיף קרעי כי ארכיון התאגיד ייפתח לציבור, כשהסיבה לדבריו היא "עושק של הציבור": "תפסיקו לעשוק את הציבור עם עשרות אלפי שקלים על קטעי ארכיון פרטיים או מסחריים. כעת תתאפשר גביית תשלום תפעולי בלבד".

בנוסף, קבע שר התקשורת כי מעתה לא יהיו פרסומות או חסויות בשידור הציבורי. "הוא לא צריך להתחרות בשוק הפרטי והחופשי או לחסום שחקנים חדשים. אם מקבלים תקציב מהציבור, אז הפרסומות שייכות לשוק הפרטי". לבסוף, אמר קרעי כי תקציב התאגיד או הקרן יעמוד על כ-500 מיליון שקלים בשנה.

המשמעות – סגירת התאגיד?

בתשובה לדבריו של קרעי, המשנה ליועמ"ש מאיר לוין אמר בוועדה כי מדובר בסיום דרכו של השידור הציבורי במתכונתו הקיימת – בין אם על ידי סגירתו, ובין אם על ידי ביטול עצמאותו האפקטיבית. "הדבר יביא לגריעת קולו הייחודי של התאגיד ממפת התקשורת, וישפיע באופן ישיר ומיידי על פני התקשורת והעיתונות בישראל. לכך יש משמעות דרמטית, ציבורית ומשפטית, בפרט בשוק מוגבל בהיקפו כמו בישראל".

לדבריו, חוק תאגיד השידור הציבורי שנחקק לפני עשור, אחרי דיון ציבורי ארוך ומקיף, משקף תפיסה המקובלת בעולם ולפיה לגוף שידור ציבורי יש תפקיד מרכזי בחברה דמוקרטית. "גופי השידור הציבוריים, בצד כלי התקשורת המסחריים, הם חלק מ'הרשות הרביעית' במשטר דמוקרטי, שתפקידה, בין היתר, לדווח לציבור על הנעשה במדינה, לבקר את השלטון ולאתגר אותו.

אלו מושכלות יסוד של משטר דמוקרטי, שמאפשר את חופש הביטוי והעיתונות, בדגש על חופש הביטוי הפוליטי. גם בית המשפט העליון הישראלי עמד על כך בהרחבה בפסק הדין בעניין איגוד העיתונאים", כך טען.

לבסוף, הוסיף לוין כי חוק התאגיד מבוסס על עיקרון יסודי אחד, לפיו תאגיד השידור הציבורי חייב להיות עצמאי מן הדרג הפוליטי. "זה שורש העניין", הוא אומר, "לקחי העבר לימדו כי זוהי הדרך היחידה לייצר שידור ציבורי מקצועי, רלוונטי, שבכוחו גם להציע משדרי חדשות ואקטואליה עצמאים ומהימנים".

עוד הדגיש כי עצמאות התאגיד מושתתת על שני נדבכים עיקריים – עצמאות תקציבית ועצמאות מועצת התאגיד: "בעניין התקציב, ההסדר הקיים בחוק הוא שלתאגיד יש תקציב עצמאי, סכום קבוע שקבוע בחוק התאגיד, שאינו נבחן מחדש מדי שנה במסגרת דיוני התקציב, ומנוהל באופן עצמאי על ידי מועצת התאגיד. הסיבה להסדר הזה היא ההבנה שיש זיקה הדוקה בין עצמאות תקציבית לחופש פעולה בתחום התוכן והיצירה".

חב הכנסת בני גנץ השתתף גם כן בדיון, ואמר: "השידור הציבורי הוא מאוד חשוב במדינה דמוקרטית. המדינה צריכה לאפשר לו להתקיים ולחזק אותו ולשמור אותו עצמאי מכל השפעה פוליטית מצד אחד וכן לאפשר לו להתקיים מבחינה כלכלית מצד שני".

"אי אפשר להתעלם מכך ששר התקשורת שלמה קרעי, מכוון לשליטה והכוונה של גופי התקשורת, ואנחנו רואים את זה בצמצום התקציבים, בניסיון לסגור רשתות תקשורת וכו', וזה לא עידוד והשפעה, אלא להפך".