בלעדי: על רקע שתי רעידות האדמה שהורגשו בצפון הארץ בתחילת השבוע שעבר, דו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהוגש לבקשתו של ח"כ ישראל אייכלר, חושף נתונים מחרידים בנוגע למיגון מבנים מפני רעידת אדמה, ומעלה שאלות קשות ביותר על התוצאות הרות הגורל העתידיות במידה ואחת כזו תתרחש בישראל בשנים הקרובות.
על פי הדו"ח, שכולל מחקר מקיף בנושא "תמ״א 38 לאן", בכל ישובי קו השבר הסורי-אפריקאי, מאילת ועד קריית שמונה, רק 70 מבנים חוזקו במשך חמש שנים. באזור ירושלים שנמצא ליד קו השבר, למשל, רק אחוז אחד בלבד מהמבנים שביקשו חיזוק קיבלו היתר.
לפי הערכות משרד הבינוי והשיכון, יש בישראל כ-80 אלף מבנים בני שלוש קומות ומעלה הטעונים חיזוק, ובהם כ-810,000 דירות. בנוסף, לפי הערכות ועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידת אדמה, בתרחיש של רעידת אדמה חזקה, בנוסף לפגיעות בנפש, כ-28,600 מבנים עלולים להיהרס או להינזק באופן חמור (נזק של לפחות 45% מערך הבניין), וכ-290,000 מבנים נוספים עם נזק קל או בינוני (נזק של 20%-5% מערך הבניין). לפי הערכות ועדת ההיגוי, סך המבנים לחיזוק בעשר ערים הנמצאות באזורים המועדים להיפגע מרעידת אדמה הוא 1,871 מבנים, ובהם 36,758 דירות, הדורשים חיזוק מפני רעידת אדמה וכן מיגון מפני טילים (ממ"ד). עלות חיזוק ומיגון מבנים אלו נאמדת בכ-3.9 מיליארד שקלים.
״יש כאן כשל טוטאלי", אומר מזמין הדוח ח"כ ישראל אייכלר מיהדות התורה. "אנו יושבים במשך שנים בוועדת המשנה של ועדת חוץ וביטחון להגנת העורף ומדברים שם על עניין רעידת האדמה וחיזוק מבנים ולא יאומן כי יסופר, פשוט לא עושים כלום".
הפריפריה נותרה מאחור: 76% מהמבנים שחוזקו - בת"א והמרכז
דו"ח מרכז המחקר והמידע התייחס גם לאחוז המיגון ביישובי המרכז אל מול ישובים בפריפריה, והתוצאות איך לומר? אינן מפתיעות.
לפי הדו"ח, במשך שנות ישומה של תמ״א 38 חוזקו ומוגנו בפועל 1.7% בלבד מהמבנים הדרושים חיזוק (1,337 מבנים). כ-76% מהמבנים שחוזקו ומוגנו הם במחוזות תל אביב והמרכז, וכ-5% במחוזות צפון ודרום.
במסגרת התמ"א התווספו 13,124 דירות, בממוצע על כל דירה שמוגנה וחוזקה במסגרת התמ"א נוספה דירה חדשה. כ-80% מהדירות התוספתיות הן באזורי הביקוש – מחוזות תל אביב ומרכז.
משך הפרויקט הכולל, מהגשת בקשה להיתר ועד סיום הפרויקט, גדל משנתיים וחצי בשנת 2010 ליותר משבע שנים בשנת 2020, כך שהמסלול שתוכנן להיות מהיר, הפך איטי עם השנים.
בשנת 2019 הוחלט על סיום התכנית עד 2022, בשל כישלונה בקידום חיזוק ומיגון מבנים בהיקף הנדרש, ואי ישימותה ביישובי הפריפריה, בהם חיזוק ומיגון המבנים נדרש במיוחד. התכנית כשלה גם ככלי לציפוף המרקם הבנוי ("התחדשות עירונית"), בין היתר בשל היעדר תכנון ובתוך כך, היעדר מענה לצרכי התשתיות ומבני הציבור הנדרשים לציפוף הנוצר מיישומה.
"חלופת שקד": השאלות הקשות
כזכור, בנובמבר 2020 קיבלה הממשלה את "החלטה 590" על הקמת צוות לבחינת כלים משלימים לעידוד חיזוק מבני מגורים מרעידות אדמה באזורי סיכון בפריפריה. לפי ההחלטה, הצוות הבין–משרדי בראשות מנכ"ל משרד הפנים ימליץ לממשלה על כלים משלימים הנדרשים לעידוד חיזוקם ומיגונם של מבני מגורים קיימים שנבנו לפני 1980, ואשר תמ"א 38 והמנגנונים שמוצעים כיום לצורך החלפתה אינם מספקים להם פתרון כלכלי, באזורי הסיכון לרעידות אדמה בפריפריה.
עם זאת, הדו"ח מעלה שאלות רבות לגבי מה שקרוי "חלופת שקד", שאמורה להחליף את תמ״א 38, ומפקפק ביכולת ליישמה הלכה למעשה.
• היעדר שיקול תכנוני-עירוני - בחלופת שקד מוצע לקבוע הסדר לגבי קביעת ייעוד ציבורי בחלק ממבנה המגורים בשיעור של 15%-10% משטחי הבניה הקיימים במגרש, בהתאם למסלול. עד 10% השטח הכולל המותר לבנייה במגרש (בנוסף לתוספת זכויות הבניה למגורים). הגשת תכנית במסלול זה מצריכה חוות דעת של מהנדס הוועדה המקומית, לפיה יש עדיפות לחזק את המבנה, ולא להרוס ולבנות מחדש, בהתחשב בין היתר במצבו של המבנה, המגרש וסביבתו ובכלל זה בחשיבותם האדריכלית או ההיסטורית. עם זאת, בהצעת החוק לא מנויים שיקולים תכנוניים או עירוניים לעניין זה.
• תכניות סטטוטוריות או מדיניות? הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית אינה מקדמת תכניות כוללות להתחדשות עירונית לכלל שטחה של וועדה מקומית, אך היא מקדמת כלים תכנוניים שונים לשכונות מסוימות בחלק מהערים. מדובר על "תכניות התחדשות בניינית" כלל-עירוניות בשמונה יישובים: אשדוד, רמלה, יבנה, ראשון לציון, פתח תקווה, כפר סבא, חיפה ונהריה. לדברי הרשות, במסגרת תכניות אלו יש כ-21 אלף מבנים קיימים פוטנציאליים להתחדשות בניינית. מצויין בדו"ח כי כי לא ברור באיזה סוג תכניות מדובר, האם הן תכניות סטטוטוריות או תכניות מדיניות, וכיצד משתלבת "תכנית להתחדשות בניינית" בתחום ההתחדשות העירונית כולו.
• שאלת היטל ההשבחה - לגבי היטל ההשבחה נשאלת השאלה מהם הטעמים לקביעת שיעור אחיד של פטור מהיטל השבחה לכל התכניות בכל הערים? אמנם בחלק מהמקרים שיעור היטל השבחה עולה (למשל ביחס לפטור מלא שניתן בתמ"א 38), אבל הוא עדיין נמוך בהשוואה להיטל בהשבחות בנכסים אחרים. מהן ההשפעות של קביעה כזו על יכולתן של הרשויות המקומיות לתקצב את הפיתוח הנדרש לצרכי הציפוך בתכניות אלו? האם שיעור היטל השבחה המוצע יאפשר תקצוב ראוי של הפיתוח הנדרש?
שאלה נוספת שעולה מהדו"ח בהקשר להיטל ההשבחה היא מדוע בתיאור וניתוח תמ"א 38 והתכנית המוצעת להחלפתה, לא ניתנת לרשויות המקומיות הסמכות לקבוע את שיעור היטל ההשבחה בהתחשב בפרמטרים שונים הנוגעים לערכי הקרקע ולצרכי הפיתוח באזור הפרויקט?
עוטף עזה: מעל 10,000 ממ"דים בכמעט 10 שנים
בנוסף, הדו"ח מתייחס למיגון מבנים ביישובי עוטף עזה, וחושף כי בשנים 2008–2017 מוגנו דירות בכ-42 יישובים בעוטף עזה. בפרויקט נבנו כ-10,700 ממ"דים במימון המדינה, בהשקעה כוללת של כ-1.7 מיליארד שקלים.
בשנים 2022-2019 הוקצו למיגון בתי מגורים הסמוכים לגבול הצפון כ-354 מיליון שקלים (ישובים הנמצאים במרחק של עד קילומטר מגבול הצפון). 35 מיליון ש"ח נוספים הוקצו למיגון וחיזוק דירות הדיור הציבורי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו