יהיה טוב

קבינט הדיור בממשלת 2041 התכנס לדון בהגדלת כוחן של המכונות. כבר עשור שאין פועלים בשר ודם באתרי הבנייה. הטכנולוגיה הרובוטית מייצרת בסמוך לכל פרויקט מגוון אינסופי של מוצרים מבטון בכל קנה מידה, המאופיינים בעמידות, דיוק, איכות ובעלויות מופחתות בעשרות אחוזים ביחס למוצרים מקבילים שהיו נהוגים 20 שנה קודם לכן. הכל מיוצר במדפסת תלת מימד.

שרת השיכון מיהדות התורה ניהלה את הישיבה וסיפרה קצת על ההיסטוריה. הכל התחיל בשנת 2021. חברות ישראליות פיצחו אז טכנולוגיה רובוטית שקוראת תיגר על תהליכי הייצור המסורתיים בתעשיית הבנייה והבטון.

מסתבר שזה לא מדע בדיוני. נחזור, ברשותכם, להווה. על פי מחקר של מקינזי, בכל שנה מוציאים ברחבי העולם כ-10 טריליון דולר על בנייה. שווה ערך ל-13% מהתוצר העולמי. עד 2030 הצפי הוא שההוצאות יגיעו ל- 17.5 טריליון דולר.

למרות הפוטנציאל הגדול, הענף ממשיך לפעול בימינו כפי שהיה נהוג בשנות ה-50 במאה הקודמת, ולא מאפשר לאדריכלים, למהנדסים ולקבלנים לממש את החזון התכנוני ולייעל תהליכי בנייה.

אחרי 9 שנים של מחקר ופיתוח אינטנסיביים, חברת BEYON3D הישראלית חשפה לפני חצי שנה מערכת רובוטית אוטומטית חדשנית לתעשיית הבנייה. בעצם היא קוראת תיגר על טכנולוגיות הייצור הקיימות. במרכז הפיתוח שלה בהרצליה פיתוח מועסקים כיום כ-20 מהנדסים, כימאים, מתכנתים ואלגוריתמאים. בין המשקיעים משפחת נקש, פוגל וצ׳אנג מהונג קונג.

תהליך הייצור של מוצרי הבטון מתרחש בתוך תא רובוטי בקנה מידה גדול בתפעול אוטומטי, המשלב אלגוריתמיקה מתקדמת, רכיבי חומרה, כלים אנליטיים ו-4 רובוטים ששלושה מהם מבצעים את העבודה בפועל והרביעי מפקח עליהם.

גם הדפסת בתים בתלת מימד, כלומר הביצוע, הופכת יותר ויותר מוחשית ופשוטה. החברה הסינית WinSun הדפיסה עשרות בתים ב-24 שעות. שטחו של כל בית כזה עומד על 200 מ"ר ועלותו על פחות מ-5,000 דולר.

החברה האמריקנית Apis Cor הדפיסה בדובאי לפני כשנה בניין שגובהו 9.5 מטר ושטחו 640 מ"ר. הבניין ישמש את עיריית דובאי. נדרשה רק מכונה אחת ו-3 עובדים כדי להדפיס את קירות הבניין כולו ב-3 שבועות.

לראשונה באירופה, בית שהודפס כולו במדפסת תלת מימד, אוכלס בהולנד. הדפסת הבית, ששטחו 94 מ"ר, נמשכה בסך הכל 5 יממות.

כמה מאות קילומטרים מכאן מוקמת העיר ניאום (Neom), עיר העתיד שצפויה להיבנות בחלקה הצפון־מערבי של ערב הסעודית, כיום מדבר שומם כמעט לחלוטין. בעיר, ששמה נגזר מהמילים "חדש" ביוונית ו"עתיד" בערבית, יושקעו לא פחות מ־500 מיליארד דולר כדי להגשים את חזון יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, שבמרכזו עומדת הפחתת תלות המדינה בנפט והצבת המדינה בחזית הטכנולוגיה העולמית.

בסקירה שפורסמה בוול־סטריט ג'ורנל, 2,300 עמודים שחיברו חברות הייעוץ העסקי בוסטון קונסלטינג גרופ, מקינזי ואוליבר ווימן, מפורט כיצד תפריח סעודיה את השממה עם מכוניות מעופפות, רובוטים שינקו את הרחובות, שימוש באנרגיית השמש, הרוח והים, ואפילו ירח מלאכותי, שיספק אור במקום פנסי רחוב.

אלו ערי העתיד. גם גוגל בונה את השכונה החכמה קוואיסייד בטורונטו עם חזון למכוניות מעופפות. אבו דאבי מתגאה במסדר סיטי, מטרופוליס אקולוגי באמצע המדבר, שחותר לאפס פליטה של פחמן דו־חמצני. האמרבי (Hammarby) היא עיר אקולוגית בפאתי שטוקהולם, שכל בניין בה כולל חדר מיחזור המצויד בפח שמחובר ישירות לצינורות תת קרקעיים (בדומה לשכונה הירוקה ביבנה), ובתחנה הסופית הפסולת הופכת לדלק אורגני.

בתל אביב מתכננים ברוח העתיד להקים את הרובע המקיים הראשון בעיר, רובע צפון־מערב (3700), שיתבסס בין השאר על ניהול אנרגטי המושתת על חיסכון. כל אלו רק דוגמאות ספורות מיני רבות בארץ ובעולם.

אז הנה, העתיד כבר כאן, גם אצלנו. למעשה, אין ברירה. בשנת 2021 נרשמת עלייה קלה (למרות הקורונה) במספר הסטרטאפים והיזמים העוסקים בתחום הבנייה והנדל״ן בישראל. יש בארץ לא פחות מ-200 סטארטאפים שונים, שמציעים טכנולוגיות ופתרונות יישומיים לענפי הבנייה על ידי שימוש באמצעים כמו רובוטים, חיישנים, רחפנים, מדפסות תלת-מימדיות ועוד.

״אמצעי האוטומציה והדיגיטציה שהם מציעים מיועדים הן לשלב התכנון והבנייה, הן לשדרוג חומרים והן לניהול מבנים״, אומרת נועה אהרוני, מנהלת ענף קלינטק במכון הייצוא.

עוד מדינה בדרך

"כל מה שפרוש לפנינו היום, אינו אלא פחות ממחצית ממה שנפגוש כאן בשנת ה-100 למדינת ישראל. ב-30 השנים הבאות תיבנה כאן עוד מדינה", טוען פרופ' שמאי אסיף מהטכניון, אשר בעבר שימש כראש מינהל התכנון.

כפי שמגדיר זאת טל אלדורטי, לשעבר השמאי הממשלתי הראשי: ״מדינת ישראל כולה תצטרך בקרוב קומה שנייה״.

אגב קומה שנייה, בראייה מדע בידיונית, נזכיר את המיזם החדשני ופורץ הדרך קירוי בגין, שמקדם ראש העיר משה ליאון, שיוצר עתודת קרקע חדשה תוך ניצול הפרשי מפלסים בכביש המהיר בגין בירושלים, לטובת השמשת חלקו העליון לשכונת מגורים חדשה ופארק רחב ידיים.

הפרויקט שעבר להפקדה בוועדה המחוזית צפוי להוסיף כ-1,800 יח"ד למשפחות ולזוגות צעירים, לצד 250 יחידות לדיור מוגן, 300 חדרי מלון חדשים, כ-10,000 מ"ר עבור שטחי מסחר וכן פיתוח שטחים ציבוריים פתוחים לטובת הציבור.

מינהל התכנון, המשויך למשרד הפנים, השלים פרויקט מיוחד שתפקידו לחזות את ישראל ב-20 שנים הקרובות. אחת המסקנות המרכזיות היא עלייתן של המכונות.

המפתח לעולם עתידני הוא ביטול הצורך בניידות יומיומית בפקקים ורכב על ידי מציאת אזור תעסוקה בקרבת הבית. כלי התחבורה יהיו האופניים, הרכבת הקלה ואולי תחילתו של המטרו (כי בישראל כידוע ייקח למטרו 20 שנה מהיום במקרה הטוב).

בדו"ח של מינהל התכנון במשרד הפנים נקבע כי המגמה העתידית היא אכן תעסוקה בקרבה לבית, מה שקרוי עירוב שימושים: תכנון שטחי תעסוקה בקרבה לסביבת המגורים ושיפור הנגישות על ידי אמצעים אלטרנטיביים לרכב פרטי, במטרה להקטין את טווח היוממות (הפקקים על בסיס יומי). 

והמכונית הפרטית? כבר היום העומס בכבישים גדול פי 3.5 מאשר ביתר מדינות ה-OECD. ברור היום לחלוטין כי זה לא יימשך זמן רב. בעוד 20 שנה לא נאמין שפעם היינו מקצים שטח אינסופי מהמרחב הציבורי על מנת להחנות מכוניות פרטיות ריקות.

ישראל משמשת כבר היום מעבדה לכלי הרכב האוטונומיים. ממש לאחרונה בחרה ועדת המכרזים של נתיבי איילון בקבוצה בהובלת אלתא, חברת הבת של התעשייה האווירית, להקמת מרכז תחבורה חכמה בבאר שבע נגד השתלטות סייבר מרחוק על כלי רכב פרטיים ואוטונומיים.

בפארק עתידים בתל אביב הוקמה מעבדה חשמלית של ענקית רכב בינלאומית מבית רנו-מיציבושי-ניסן, חברה ישראלית שמנהלת מישראל אפליקציות אינטרנטיות לניהול דלקנים, סטארט-אפ שהמציא אלגוריתם לניהול תנועה ברמזורים, מכונית זעירה ומתקפלת העומדת לקראת הנפקה בכחצי מיליארד שקל ועוד. שגיא ניב, מנכ"ל פארק עתידים תל אביב: "המתחם משמש כשדה ניסויים חי עבור חברות הרכב והסטארטאפים".

״בעוד 20 שנה המעטים שעדיין יתעקשו להחזיק מכונית פרטית, ישלחו את המכונית האוטונומית שלהם לחנות מחוץ לעיר, ויזמינו אותה אליהם רק עבור אותם מקרים נדירים שירצו לעשות בה שימוש״, אומר דיוויד סוקט, סמנכ״ל תכנון בקבוצת אפריקה ישראל מגורים. עד אז קרוב לוודאי שהנכדים שלנו כבר ישאלו אותנו בפליאה: "מה סבא וסבתא, פעם הייתם אתם נוהגים במכוניות?״.

הכל מתחיל ונגמר בתחום התשתיות הלוקה היום בחסר. עד שנת 2030 יבלה הישראלי הממוצע 60 דקות ביום במכוניתו. נזקי גודש של 34 מיליארד שקל בשנה. היום בישראל יש 2.4 מיליון דירות, והצפיפות באזור המרכז אדירה.

בכל 25 שנה היקף הבנייה בישראל מוכפל. כלומר, ״בתוך שלושה עשורים עלינו לבנות את ישראל פעם נוספת״, מזהיר פרופ׳ אסיף. לדבריו, על מנת לעמוד בקצב, צריך לתכנן עוד 2.5 מיליון דירות עד 2040. יש להכפיל את קצב הבנייה הממוצע פי 4.

הנגב עוד יהיה פורח

הציבור מצביע ברגליים – האוכלוסייה העירונית בעולם חצתה את רף ה-50% מתוך כלל האוכלוסייה. שיעור האוכלוסייה העירונית בישראל עומד על 80 עד 90%.

ישראל היא המדינה בעלת קצב גידול האוכלוסין המהיר ביותר מבין המדינות המפותחות ואחת המדינות בעלות צפיפות האוכלוסין הגבוהה בעולם. עד שנת 2040 המדינה צפויה להפוך למדינה הצפופה ביותר לפי ה-OECD, הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי.

כבר היום ישראל נמצאת במקום הראשון בעולם בשיעור הפריון (אחוז הילודה) ובמקום השישי בעולם בתוחלת חיים.

כולם מדברים על איחוד רשויות. לפי מכון המחקר מאקרו ב-2037 יש סיכוי שתוקם העיר דן - לשעבר תל אביב, בת ים, חולון, גבעתיים, פתח תקווה, רמת גן והרצליה. ישראל תגיע למקום הראשון במדד החדשנות העולמי. בעיר דן יהיו יותר סטארטאפים לנפש מכל עיר אחרת בעולם.

האם נחכים ונשכיל עד 2040? ספק גדול. קצת על מדינת חלם שלנו: בישראל יש היום 257 רשויות: 77 עיריות, 124 מועצות מקומיות, 56 מועצות אזוריות. מספר מנופח שצמצומו יביא לחיסכון תקציבי של כמה מיליארדים בתקציב המדינה. לראשי הרשויות יש 294 סגנים בשכר עתק, ובנוסף צריך לשלם גם למנכ"ל, גזבר, לשכות, נהגים, יועצים, דוברים ועוד מאות בעלי תפקידים.

בדנמרק היו 270 רשויות מקומיות, והם צמצמו את זה ל-90. ביפן בתוך כמה שנים הורידו את מספר הרשויות המקומיות במחצית.

צפיפות האוכלוסייה היא המפתח לכל. לפי דו"ח המועצה הלאומית לכלכלה אוכלוסיית ישראל צפויה לזנק ב־56.2% ולעמוד ב־2040 על כ־13.2 מיליון תושבים. לפי הדו"ח, בשנת 2040 כחמישית מהאוכלוסייה תהיה חרדית (לעומת 11% בלבד היום).

הבשורה היא היחלשותו של אזור המרכז, אם כי תל אביב תמנה 2.1 מיליון איש. אשקלון, לדוגמה, והערים סביבה, כמו נתיבות, יוכפלו (כבר היום הן עומדות בראש התחלות הבנייה).

איננו יודעים מה יהיה עם הסכם השלום עד אז, אולם במצב הקיים מספר היהודים הגרים באזור יהודה ושומרון, אשר עמד ב-2015 על 380 אלף איש, צפוי לגדול על פי התרחיש הסביר ב-66% ולהגיע ל-630 אלף איש. יותר ממחצית התושבים ביו"ש בשנת 2040 יהיו חרדים.

"הדמוגרפיה מהווה את אחד הגורמים המשמעותיים ביותר המעצבים את פני הכלכלה והחברה. גודל והרכב האוכלוסייה בישראל של שנת 2040 יהיו כנראה שונים מאוד מאלה הקיימים היום וזאת כתוצאה משיעורי הילודה הגבוהים והבלתי אחידים בין הקבוצות השונות והעלייה בתוחלת החיים", נכתב בדו"ח.

במשרד ראש הממשלה ציינו יעד מרכזי לחיזוק הפריפריה: הסטה של כ-400 אלף איש מהמרכז למחוזות דרום, צפון וחיפה. פעם התוכנית הזו נקראה ״ייהוד הנגב והגליל״. בפועל נכשלה התוכנית, וגדרה - חדרה נשארו המקומות המועדפים על הישראלים.

בין השאר הוחלט בתוכניות העדכניות על הסטה משמעותית מאזור המרכז לנפת אשקלון, הכוללת את אשדוד, אשקלון, נתיבות ושדרות, בעיקר בשל פוטנציאל הקרקעות באזור והנגישות לתעסוקה האיכותית במטרופולין תל אביב.

משהו בכל זאת קורה כאן ועכשיו. ״באר שבע תהיה בירת הסייבר של חצי הכדור המזרחי", הצהיר ראש הממשלה בנימין נתניהו לפני 6 שנים. הרקע קשור כמובן בהעתקת קרית המודיעין לנגב ומעבר יחידות הטכנולוגיה העיליות של הצבא. לא מעט חברות הייטק בינלאומיות גדולות ניצלו את הקריאה וירדו לנגב והקימו פעילות בפארק ההייטק גב-ים נגב, שצמוד לאוניברסיטת בן-גוריון ולאזור המיועד לבסיסים הטכנולוגיים של צה"ל. אנו רק בתחילתו של התהליך, שכרגיל מתמודד עם מכשולי הבירוקרטיה.

לאחרונה סיכמו שר המודיעין, אלי כהן, וראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', על הקמת כיתות סייבר לעידוד הגיוס ליחידות העילית של שב"כ, מוסד ואמ"ן. ראש העירייה הכריז: "באר שבע הופכת למרכז ידע וחדשנות בינלאומי״.

מדינת ישראל לא השכילה להתפרס לצפון ולדרום. הנגישות היא המפתח, ואפשר לקרב את הפריפריה על פי התוכניות הרשמיות של משרד התחבורה ורכבת ישראל. בשנת 2030 יתאפשר שירות רכבות במהירות 250 קמ"ש לחיבור בין חיפה, תל אביב, באר שבע וירושלים בנסיעה של חצי שעה. קו רכבת מכרמיאל לקריית שמונה, עם תחנות ביניים במירון, באזור מחניים או ראש פינה. מסילות חדשות יחברו את מסילת העמק לטבריה ולצמח בכנרת. ועוד לא דיברנו על הרכבת המהירה לאילת, שמתבקשת כל כך עם ביטולו של שדה דב, כפי שנאבק בשנה האחרונה ראש עיריית אילת, מאיר יצחק-הלוי.

המדינה כמעט נגמרה

ב-4 שנים האחרונות מתכננים 150,000 יחידות דיור על מדפי הסופרמרקט של התכנון, אבל צריך סופר טנקר כי מתוכן הותמ"ל אישר רק 62,000 יחידות דיור. ולא דיברנו עוד על הקושי להוציא היתרי בנייה. בפועל נבנות פחות מ-60,000 יחידות דיור בשנה.

ראשי ערים כמו ברמת גן, גבעתיים או בחיפה, ואולי בצדק מסויים, מבקשים שלא לבנות בשטח העיר בשל התנגדות ציבורית ומחסור בתשתיות. 40% מהבנייה תהפוך להתחדשות עירונית. תשתיות לאומיות דוגמת מטרו ומתקן התפלה מקודמות. עם זאת בתחום האנרגיות המתחדשות ישראל מפגרת, כפי שציין מי ששימש עד לאחרונה ראש מטה הדיור, זאב בילסקי. איך שלא תסתכלו על זה, המדינה שלנו כמעט נגמרה. היעד להתחדשות עירונית צריך להיות הרבה יותר מאשר 40%.

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית ודיקן בית ספר טיומקין לכלכלה במרכז הבינתחומי הרצליה, העריך כי כדי למתן את עליית מחירי הדירות ישראל צריכה לבנות מדי שנה 60 אלף דירות, ומעבר לכך עוד 20 אלף דירות בשנה, כדי לפצות על המחסור שכבר נוצר. קצב התחלות הבנייה בישראל עומד כיום על כ-50 אלף דירות בלבד.

נזכור כי תהליך ייצור דירה בפרויקט בישראל ארוך ומורכב: בדיקת היתכנות והגשת תוכנית למחוזות (5 שנים), הכנת תוכנית פיתוח ופירסום מכרז שיווק (2 עד 4 שנים), דיונים בוועדה המקומית ומתן היתר בנייה (שנתיים), בנייה בפועל (3 שנים). סך הכל בין 12 ל-14 שנים, במקרה הטוב.

עם זאת, משבר יכול להיות הזדמנות: צפיפות אופטימלית היא סביב 30,000 נפש לקמ"ר = 10 דירות לדונם. תל אביב נמצאת בשליש מזה. כך גם ערים אחרות, שבקושי מגרדות את הפוטנציאל שלהן. אם המגמות יימשכו, 13 מיליון תושבים יחיו במרכז הארץ והשאר בקצוות.

לעומת זאת, בהקמת מטרופולינים נוספים, בצפון ובנגב, אפשר להשיג איכות חיים טובה יותר, ולחזק את מרכז הארץ בפינוי-בינוי והתחדשות עירונית, תוך מתן זכויות בנייה הולמות לשכבות החלשות. במדינה חפצת חיים וחפצת קיימות, אי אפשר להמשיך בדרך אחרת. ואולי נסיים בקלישאה של הרצל: אם תרצו אין זו אגדה.