טובי החוקרים של חברות מודרנה ופייזר, שפיתחו חיסון כנגד נגיף הקורונה, לא יוכלו מן הסתם לעולם למצוא חיסון כנגד המגיפה האמיתית - מגיפת מחוסרי הדיור ההולכת ומתרחבת במדינת ישראל משנה לשנה. תופעה זו הינה בעלת משמעות כלכלית, מוסרית וחברתית מהמעלה הראשונה.
מאחורי המושגים המכובסים לעייפה יוקר דיור ומחסור בהיצע, ומאחורי הנתונים היבשים, דוגמת אלה שפרסם הלמ"ס בשבוע שעבר, המצביעים על קריסה בהתחלות וסיומי פרויקטים, במיוחד באיזור הביקוש במרכז הארץ, מסתתרת מציאות עגומה שסופה מי ישורנו.
רוצים להישאר מעודכנים כל הזמן? הירשמו עכשיו לניוזלטר של נדל"ן היום
מדברים נדל"ן עם עופר פטרסבורג. האזינו לפודקאסט החדש >>
לשם המחשה: ב-1990, לפני 30 שנה, כשהתגוררו בישראל כ-4 מיליוני תושבים, הייתה לכ-75% דירה בבעלותם (כולל דיור ציבורי). כלומר, לכמיליון ישראלים לא הייתה אז דירה. ואילו היום, 30 שנה אחרי, על סף העשור השלישי למאה ה-21, לכ-65% בלבד יש דירה.
במילים אחרות, מתוך כ-9.3 מיליון תושבי מדינת ישראל, לכ-3.1 מיליוני ישראלים אין דירה בבעלותם, פי שלושה ויותר לעומת 1990. כל זאת, אדגיש, למרות העלייה התלולה בתוצר הלאומי וברמת החיים שחווינו כולנו במהלך שלושת העשורים האחרונים, למרות חברת השפע, תרבות הצריכה, הקניונים, המותגים והנסיעות התכופות לחו"ל.
ואם נשקלל את הנתון לישראלים צעירים עד גיל 40, נגיע לנתון המפחיד שלכ-50% אין דירה. זה כולל רבים הנחשבים למעמד ביניים מובהק, כולל בעלי מקצועות חופשיים, כששני בני הזוג עובדים. מדובר באנשים שרוכשים מותגים בקניונים, אוכלים במסעדות יוקרה וטסים לחו"ל, אבל, וזה אבל גדול, אין להם את התקציב הנדרש לרכישת דירה כהלכתה.
ככה, כמעט בהיחבא, הולך ומתמעט משנה לשנה מספר הישראלים שבבעלותם דירה, זאת מהטעם הפשוט שלמרות העלייה ברמת החיים ולמרות העלייה במשכורות הממוצעות, מחירי הדיור עלו פי כמה וכמה.
אומרים שהיה פה שמח
להלן נתונים מאירי עיניים, שפקידי הלמ"ס ומקבלי ההחלטות לא כל כך ירצו שתדעו: בשנת 1961, כשישראל נחשבה למדינת עולם שלישי מתפתחת מובהקת, עם תוצר קטן בעשרות מונים לעומת ימינו, נדרשו בסך הכל 3.4 שנות עבודה על מנת לרכוש דירה. ב-1971 4.1 שנים, ב-1976 4.5 שנים, ב-1979 8.4 שנים וכן הלאה. ואילו כיום, על סף 2021, המספר הרקיע לכ-20 שנות עבודה(!). כלומר, פי 6 מאשר ראשית שנות ה-60 של המאה שעברה.
יתרה מכך: גם הנתון של 20 שנה מטעה קמעא, מכיוון שהוא מתייחס למחיר דירה ממוצעת שהינו כיום כ-1.5 עד 1.6 מיליון שקל. אולם ממוצע זה מגלם בתוכו הרבה מאוד דירות מוזלות של מחיר למשתכן ודירות בפריפריה, כך שאם נתייחס נטו לצרכים של זוג צעיר תל אביבי או רמת גני שגר בשכירות, עובד ומבלה במרכז הארץ, אזי הדירה שתתאים לצרכים שלהם תהיה אף יקרה יותר ומחירה ינוע סביב -2 מיליון שקל בקירוב, שזה שווה ערך לכ-25 שנות עבודה.
עטים על המשכנתאות
באין חיסון ליצירת היצע דירות, עטים מאות אלפי ישראלים, בתוכם זוגות צעירים רבים, על שוק המשכנתאות שהולך ותופח למימדים מבהילים, כמו הגולם מפראג. היקף המשכנתאות חוצה את ה-400 מיליארדי שקלים, ועוד מעט קט גם יחצה את גובה תקציב המדינה השנתי של מדינת ישראל (שכידוע איננו בנמצא).
זהו, כמובן, מצב חמור מאין כמותו. מחירי הדיור מתודלקים ביתר שאת, במיוחד כשאנחנו שומעים חדשות לבקרים על היצע מדלדל והולך. גם המשכנתאות מתודלקות, לאחר ההודעה האחרונה של בנק ישראל על האפשרות לקחת שני שלישים מהמשכנתא במסלול פריים. מהלך זה יביא כמובן לתדלוק משמעותי נוסף של מחירי הדיור.
עצתי למקבלי ההחלטות בממשלה ובכלל: יפה מאוד שרכשתם בעיתוי מושלם מיליוני חיסונים כנגד מגיפת הקורונה, מה שיגרום, אינשאללה, להתפוגגות המחלה במהלך 2021. אבל האפידמיה ששמה מחסור בדיור לא תחלוף מעצמה, ואף תלך ותעצים בשנים הקרובות.
חשוב מאוד שמקבלי ההחלטות יזכרו גם נתון דמוגרפי יבש, אולם משמעותי ביותר: מדי כ-5 שנים נוספים למדינת ישראל כמיליון תושבים נוספים, כלומר עוד כ-300 אלף משקי בית הזקוקים לדירה. זה אומר, חברים יקרים, שבעוד שנים ספורות תמצאו את עצמכם עומדים בפני תרחיש אימים אפוקליפטי של מיליוני צעירים חסרי דיור ומיליוני נוטלי משכנתאות שספק רב אם יצליחו לעמוד בנטל התשלום.
חומר למחשבה לקראת השנה האזרחית 2021 הבאה עלינו לטובה.
כותב המאמר רוני מזרחי הוא נשיא לשכת הקבלנים ובעלי קבוצת מזרחי ובניו
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו