בית משוגעים: שוק הנדל"ן מבעבע, המחירים עולים בלי הפסקה

חמ״לים הוקמו בשבועות האחרונים במשרדי המכירות של חברות הבנייה על מנת לעמוד בקצב מכירות היסטרי והיסטורי. האימרה ״דירות נמכרות כמו לחמניות״ הפכה למציאות, לאור כוונת הממשלה לעלות את מס הרכישה ל-8% על דירה להשקעה ולתת בינתיים, באופן אבסורדי ומנוגד למדיניות הממשלה, שהות של שבועיים-שלושה למשקיעים להתנפל על דירות ולקבלנים לעלות עוד ועוד את המחירים. "בית משוגעים", מכנים בענף את שוק הדיור 2021.

תל אביב, חיפה, ירושלים, בת ים ונתניה הן הערים המובילות בקרב משקיעי הנדל"ן - כך עולה מסקירת הנדל״ן של הכלכלנית הראשית באוצר. צוואר הבקבוק של הקורונה נפרץ ושוק הנדל"ן היום מתנהל בהיקפים חריגים, עם קצב רכישות חודשי הגבוה בכ-30% מהקצב החודשי הממוצע, ולא רק בקרב משקיעים. בחודש אוגוסט נרכשו 14.1 אלף דירות, הרמה הגבוהה ביותר מאז השיא ההיסטורי שנרשם ביוני 2015.

שר השיכון זאב אלקין מתריע ומבקש מהקבלנים לא לגשת בכל מחיר למכרזים. קבוצת ברזילי והיזם גלעד מור, לדוגמה, שבונים ומשווקים פרויקט חדש בשכונת השחר בדימונה, דיווחו כי ביום אחד הם מכרו שם 14 דירות בשווי 14 מיליון שקל. אפי קפיטל מכרה 15 דירות למשקיעים ביומיים בירושלים, אשקלון, גדרה ואור עקיבא בסכום כולל של כ-28 מיליון שקל. ואפשר להמשיך כך עם עשרות רבות ובלתי נגמרות של דוגמאות, מהפריפריה ועד המרכז.

רשמית נרשמה עליית מחירים של כ-10% בממוצע בשנה האחרונה, אבל חלק גדול מהחברות מדווחות שאין שבוע בלי עדכון מחירים כלפי מעלה. יש חברות שדיווחו לבורסה על עליות מחירים של 40% עד 70% בשנה האחרונה, בעיקר בשוק היוקרה שהיה קפוא שנים.

האובססיה של הישראלים כלפי דירות מביאה לשיאים חדשים של טרפת בשוק הנדל״ן. פנינו אל המפקדים בשטח, שכל שינוי מורגש אצלם במכירות ובשיווק. זו השנה החמה שהייתה מנקודת מבט אישית של האנשים שניצבים בקו ראשון לחזית.

יש היגיון בשיגעון

גם אתם מרגישים שהשוק משתגע?

מירב בילט, משנה למנכ״ל קבוצת אביב: "כמו פינג׳אן על האש כשהמים רותחים, כך גם שוק הנדל"ן. תהליכים שמבעבעים יוצרים סיטואציות שיהיו להן השלכות לשנים הקרובות: מכרזים באזורי הביקוש בהם הזוכים מתאבדים על הקרקע, היצע שלא יכול להדביק את הביקושים גם אם פתרונות הדיור הציבורי גדלים, מחירי מכירה שיגיעו בקרוב מאוד לממוצע של 100,000 שקל למ״ר בתל אביב, הלוואות והיקף משכנתאות בלתי סבירים, דור חדש בלי הון עצמי התחלתי שמחפש פתרונות דיור חלופי לרכישת דירה ומחירי שכירות שממשיכים להאמיר".

יפה סדן, סמנכ"לית השיווק והמכירות בחברת יוסי אברהמי: ״אנו מרגישים במשרדי המכירות כמה שוק הנדל"ן חם – הן בעסקאות שנסגרות והן בכמות המתעניינים. בפרויקט שלנו בהרצליה מכרנו 50% מהדירות עוד לפני שהתקבל היתר בנייה. אנחנו מקבלים פניות ממשקיעי נדל"ן שמבקשים לרכוש מספר דירות בבת אחת ומכאלה ששמעו שזה עתה רכשנו קרקע ומתעניינים עוד לפני שפרסמנו מה בכוונתנו לבנות עליה. המשפחות הבינו את חשיבות איכות החיים בעקבות הקורונה ומחפשות קרבה לפארקים, והמשקיעים ותושבי החוץ שרוצים לעשות עלייה מחפשים דירות יוקרה וקירבה לים או למרכז העיר".

סוזי פרשקובסקי, סמנכ"לית שיווק בחברת פרשקובסקי: "השוק באמת משתגע, אבל אני חייבת לציין שזה התחיל כבר בתקופת הקורונה. אנשים לא נרתעו מלהגיע למשרדי המכירות ולא חששו לרכוש דירות. מחודש לחודש מספר המכירות עלה באופן חריג. אני מאמינה שאנשים הבינו שרכישת דירה הפכה להשקעה הכי נכונה. הביקוש ואיתו מחירי הדירות המשיכו לעלות, אבל ההיצע היה קטן לאורך התקופה, שהיו בה מעט מכרזים, הפשרת קרקעות וכו'. מסתבר שבכל השיגעון הזה יש הרבה היגיון".

דן גינגיס, סמנכ"ל שיווק בחברת אפריקה ישראל מגורים: ״אני לא חושב שהשוק משתגע. אכן נראים שינויים דרמטיים, אך זה בהתאם לתנאים הכלכליים הרווחים במשק, המשפיעים מאוד על היקפי הביקושים. אני רואה ומרגיש את זה בלידים הרבים ובכמות הלקוחות והרוכשים הפוטנציאליים שמגיעים אלינו למשרדי המכירות. בשל הפער הגדל בין הביקוש הגבוה להיצע הנמוך בשוק הנדל"ן למגורים, נוצר לחץ כלכלי הגורם לעליית מחירים וכפועל יוצא מחזק עוד יותר את רווחיותה של אפריקה ישראל מגורים ושל חברות אחרות בענף. עליות המחירים להן היינו עדים בשנה האחרונה מתבטאות בחלקן בתוצאות שלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2021, בהם מכרנו 558 יחידות דיור בהיקף כספי של כשני מיליארד שקל, וחלקן עוד צפויות לבוא לידי ביטוי בהמשך, בהתאם לפרויקטים שייפתחו לשיווק בקרוב״.

אמיר כהן, סמנכ"ל שיווק ומכירות בחברת דמרי: "באופן אישי, השתוללות המחירים מפריעה לי מאוד. היא משפיעה לרעה על משפחות רבות ומונעת מהן את היכולת לרכוש בית במיקום עליו חלמו, או גרוע מכך, לא מאפשרת להן לרכוש דירה כלל. עליית מחירי הדירות מחייבת הגדלת הון והתחייבות להחזר עתידי של הלוואות גבוהות יותר, על חשבון חינוך הילדים, תרבות ופנאי. בשטח יש כיום תחושה של לחץ משני כיוונים - מצד אחד הרוכשים, שמבינים כי המחירים במגמת עלייה; מצד שני היזמים, שנהנים אומנם משיפור ברווחיות, אבל גם בם בלחץ ממחירי הקרקע המאמירים, ששוברים שיאים במכרזים האחרונים. הרווחיות המיידית עולה, אבל הפער הזה יקוזז עם ריבית ברכישת הקרקע העתידית. כולם היום ישמחו ליציבות״.

רחלי בריזל, סמנכ"לית השיווק של אשדר מקבוצת אשטרום: "בשנה האחרונה יש התפרצות גדולה מאוד של ביקושים. אם בתקופת הקורונה ראינו ביקושים לדירות גן ופנטהאוז, אז היום אנחנו רואים ביקושים ערים לכל סוגי הדירות. ההיצע הולך וקטן גם בגלל שחלק מהמלאי עובר לדירות להשכרה וגם בגלל שלא יוצאים מכרזים לקרקעות חדשות, אלא אם מדובר במחיר מופחת. אין עסקאות חדשות במשק, כיוון שקשה מאוד לרכוש קרקע. בעלי הקרקעות מערימים קשיים״.

ליאת דנינו, סמנכ"לית שיווק ומכירות בחברת אלמוגים: "אם נבחן את שוק הנדל"ן בהתבוננות רחבה ונסתכל על מה שקורה בעולם הרי, ששוק זה מתנהג באופן דומה לבורסה ומאופיין כמעט באותה רמת תנודתיות. בבדיקת גרפים של מחירי הנדל"ן והתנהגות שוק המניות בארה"ב, קשה שלא לראות את הדמיון. בשני השווקים יש בועות מחירים ומרכיבים דומים, שבבסיסם התנהגות עדר, חיקוי של משקיעים אחרים ואלמנטים פסיכולוגיים שמשפיעים על התנהגות המשקיעים. הביקוש לנדל"ן מושפע מהשילוב בין השקעה לצריכה, והחלומות והציפיות של הקונים הם חלק חשוב בהחלטה על המחיר שהם נכונים לשלם תמורת הדירה. כך הם משפיעים על רמות המחירים בשוק, בשילוב עם המרכיב השני המבוסס על תפיסת הקונים לגבי התנהגות שוק הנדל"ן, מה שמהווה לעיתים מקור לטעויות ואשליות".

רקפת להב, סמנכ"לית שיווק ומכירות בקבוצת אלמוג: "השנה הזאת היא רכבת הרים נדל"נית. המגמה בשוק, שבתחילת השנה עדיין לא הייתה ברורה לאיש, התפוצצה לתוך חודש פברואר. השוק רותח עם היקפי עסקאות שלדעתי עתידים לשבור שיאים השנה. הרגשנו את זה בכל האתרים שלנו, מצפון ועד דרום השפלה. זה התבטא בעיקר בהתקצרות משך הזמן מרגע הביקור של הלקוחות בפרויקטים ועד לביצוע הרשמות בפועל. תחושת הדחיפות של הלקוחות לבצע עסקה לפני שתהיה עוד התייקרות או לפני שייגמר המלאי, הייתה ברורה למדי וניכרת בכל עסקה. הרבה מאוד פניות ופגישות שמבשילות לעסקאות בזמן קצר, רוב הלקוחות מבקשים לשלם את רוב הסכום כבר בהתחלה כדי לא להיות חשופים להצמדה למדד. בשלהי הרתיחה יצאנו לפריסייל בשלב ג' והאחרון שלנו בפרויקט אלמוג שוהם. תוך חודש נמכרו 50% מהדירות בשלב זה, פי 2 מהצפי והיעד שלנו. מדובר בדירות שהמחיר ההתחלתי שלהן היה 2,250,000 שקל לדירת 3 חדרים. זה מעיד על הביקושים המטורפים של התקופה הזאת.

ישי רוט, סמנכל שיווק ופיתוח עסקי בקבוצת שובל: "בשנה האחרונה אנחנו עומדים בפני עליות גבוהות מאוד במחירי המגרשים, גם מבחינת מכרזי המינהל וכמובן של קרקעות פרטיות. בעלים של קרקעות פרטיות דורשים מחירים הזויים, מה שמהווה בסיס לייקור הדירות עצמן. בנוסף אנו חווים עלייה בתשומות הבנייה (ברזל, בטון, כוח אדם ואגרות בנייה), שמאלצת אותנו להעלות מחירים. עליות המחירים מאלצות אותנו לעדכן מחירונים בתכיפות שלא הייתה כדוגמתה. היום מעדכנים אחת לחודש, בזמן שבעבר זה היה אחת ל-3 חודשים".

אופיר שרון, מנהל השיווק בחברת אורון נדל"ן, מקבוצת אורון אחזקות והשקעות: ״השוק הוכיח בשנה האחרונה שהרוכשים נענים באופן מהיר מאוד כמעט לכל מחיר. הדבר נובע מביקוש גדול, מחרדה של הרוכשים מפני עליות מחירים נוספות בהמשך ומהעלייה המשמעותית בהגירה החיובית של יהודי התפוצות מחו"ל לישראל, בגלל אנטישמיות גוברת, התפרצות הקורונה ולעיתים אף רצון ליהנות מדריסת רגל בישראל. כל אלה יחד גורמים לעליית מחירים. לכל אלה מצטרף גם הזינוק בעלות הקרקעות במכרזי רמ"י. ברגע שהמדינה הכניסה את היד שלה לשוק הזה והפכה לשחקן משמעותי, הטירוף סביב מחירי הקרקעות רק ימשיך ויעלה״.

יוני בראל, סמנכ"ל מכירות באזורים: ״אנחנו רואים שזמן קבלת ההחלטות התקצר. כלומר, זוגות צעירים, משפחות ואף משפרי דיור יודעים לקבל היום החלטה בצורה מהירה. אפילו משפרי הדיור מפגינים יותר ביטחון בכך שיצליחו למכור את הנכס בטווח הזמן עד האכלוס, בגלל הביקושים הגבוהים ועליות מחירי הדיור. אנחנו רואים יותר ויותר שקבלת החלטה ממוצעת ברכישת דירה התקצרה משמעותית. מה שבעבר היה לוקח שבועות וחודשים התקצר היום למספר ימים".

עו״ד רוני טננבאום, סמנכ״לית השיווק בחברת גינדי החזקות: "אני מרגישה ברמת הביקושים והעסקאות, שאנשים ממהרים יותר לסגור עסקאות. הטעמים השתנו ודירות גדולות נמכרות מהר יותר מבעבר. הפנטהאוזים, כמוצר שלרוב היה נמכר בשלבים מאוחרים יותר, נמכרים היום מהר. אנשים מחפשים להשתדרג".

חנה שוורץ, סמנכ"לית שיווק ומכירות בחברת אבני דרך: "מי שעוקב אחרי שוק המכרזים על קרקעות לבנייה מוצא לא פעם הפרשים עצומים בין הצעה להצעה, הפרשים שיכולים לשקף רצון עז לזכות בקרקע, מתוך אמונה שמחירי הדירות ימשיכו לזנק למעלה. תופעת הצעות המחיר המופרזות במכרזי המינהל אינה חדשה, בעיקר בקרקעות המבוקשות. בשיטת המכרזים הנוכחית, אין ליזם יכולת לחזות כמה גבוהה תהיה הצעת המתחרה ולכן השמיים הם הגבול. כשהמחירים גבוהים, השוק פרוע, בלתי יציב והסיכון עולה. כל עוד היצע הקרקעות נמוך, הרי שהוא מעלה את הלחץ ושוק הדיור מטפס לגבהים חדשים. התוצאה היא שבאזורי הביקוש אין כלל משמעות למחירי המינימום שקובע שמאי המינהל. כך קורה שבמציאות של עולם המכרזים בישראל 2021 היזמים לא מנתחים את המכרז לפי תנאי השוק הקיימים, אלא לפי הערכות של תנאי שוק עתידיים ויכולת השבחת המחירים בעוד מספר שנים מהיום".

מאיר הרשקוביץ, סמנכ"ל שיווק בכרמי הנדיב: "שיגעון הוא השתוללות חסרת מעצורים, ולדעתי בעת הזו זה עדיין לא המצב. אולם, אכן קיים לחץ במשרדי המכירות, ורבים מאלה שהתקשרו בעבר ונעלמו מהזירה שבים, מתעניינים ורוכשים דירה, בעיקר בשיטת חבר מביא חבר. רבים אחרים משדרגים לדירה גדולה יותר. ישנם גם לקוחות שמבינים את כיוון השוק ומסתפקים בשלב זה בדירות קטנות מאלו שציפו. הם לא רוצים לפספס את הגל. יזמים וקבלנים מתקשים להשיג קרקעות במחיר סביר, דוגמת בית שמש או הרצליה, בהן מחירי המכרזים הזוכים הרקיעו שחקים בחודשים האחרונים, הרבה מעבר להערכות השמאים. עובדה זו תורמת אף היא להעלאת מחירי הדירות".

ספיר זיתוני, סמנכ"ל השיווק בחברת א. זיתוני: "שוק הנדל"ן רותח מאי פעם. רוב השיווק נעשה כיום דרך הרשתות החבריות, ולמרות התקציב הנמוך יותר בפרסום ניתן לראות שיא בהתעניינות הרוכשים. הישראלים נוהרים לשוק הנדל"ן והמדינה הפכה לאזור ביקוש אחד גדול".

עינב כהן, מנהלת השיווק בחברת אפי קפיטל: "קצב עליית המחירים של השנה האחרונה הוא ללא ספק אחד הגורמים המשמעותיים ביותר לתדלוק משבר הדיור. הסיבות לעליית המחירים מגוונות, כאשר בראשן ניתן למנות את פער ההיצע אל מול הביקוש. לצערי כמות התחלות הבנייה השנתית אינה מספקת, ולכן רואים שהביקוש רק עולה, וכך גם מחירי הדירות. הציבור מבין שכרגע אין שום פתרון באופק, ולכן מחפש לרכוש דירה בכל דרך אפשרית. זה בא לידי ביטוי בעשרות פניות שאנו מקבלים מדי יום לכלל הפרויקטים ברחבי הארץ, הן בפריפריה והן באזורי הביקוש. אנשים מבקשים להירשם לרשימת המתנה עוד טרם יציאת שלב הפרי סייל. זהו לחץ שלא זכור לי בעשור האחרון״.

גלעד רבינר, מנהל השיווק, המכירות והנכסים בפארק עתידים תל אביב: "אנחנו חשים מהשטח את עליית המחירים בתחום, בעיקר במרכז תל אביב. בתקופה האחרונה אנו רואים עלייה חדה במספר הפניות ומספר הטלפונים, תהליכי משא ומתן מהירים יותר מהרגיל".

רונית כהן, סמכ"לית השיווק בצמח המרמן: "בשנה האחרונה הייתה עלייה חדה בביקושים לדירות. זה משהו שהיה צפוי, ואף חזינו את זה ממש במוסף הזה. דירה היא מוצר צריכה בסיסי בישראל. בתחילת הקורונה לפני כשנתיים ובמהלך הסגר הראשון, אנשים פחדו לצאת מהבית ולהגיע למשרדי המכירות. אך ככל שעבר הזמן והתחלנו לחיות לצד הנגיף הורגש זינוק חד בביקושים, במיוחד לדירות גן, פנטהאוזים ודירות עם מרפסות גדולות. הבעיה היא שיש מעט היצע. אנו רואים את הביקושים בכל הסגמנטים, החל מכרמיאל, דרך פרויקט ויצמן פנקס במרכז תל אביב ועד פרויקטי יוקרה כמו אנדרומדה".

בתיה מזרחי אלדד, סמנכ״ל השיווק של קבוצת גשם: "בשנתיים האחרונות אנחנו עדים לתהליכים גלובליים שהשפיעו על כולנו מבחינה כלכלית, בריאותית וחברתית. גם המצב המדיני עבר טלטלות רבות. כל אלה תרמו באופן ישיר להתעוררות שוק הנדל"ן ולזינוק האדיר בביקושים. בשנה האחרונה השוק הראה מגמות שונות לחלוטין מהתחזיות שצפינו, עליות מחירים קיצוניות של כ-10% בשנה וביקושי שיא. על כל דירה למכירה שבעבר ביקרו בה 12 קונים פוטנציאליים, יבקרו היום 45 מתעניינים בממוצע. גם איזור הביקוש התרחב ולא נמצא רק בין אשדוד לנתניה, אלא מבאר שבע ועד לנהריה".

דליה חגואל, סמנכ"ל שיווק וקהילה בחברת Ewave Nadlan: "ללא ספק שנת 2021 תיזכר כשנה בה שוק הנדל"ן השתגע. לבוא ולספר על פרויקטים שנמכרו בשני שליש מהזמן המוערך למכירתם יהיה כמעט מובן מאליו, בטח כאשר אתה מדבר על פרויקטים המצויים בלב תל אביב. גם לספר על מחירי הקרקע המאמירים ועל הדרישות המשתנות של בעלי קרקע תוך כדי משא ומתן יהיה די ברור מאליו".

חתימות מבוקר עד ערב

יש סיפור מופרך במיוחד שעברתם, בניגוד לכל הציפיות?

מירב בילט: "השבוע, בעקבות ההודעה על העלאת מס הרכישה, היו ימים של חתימות הסכמים מבוקר עד ערב. אנשים שתכננו לרכוש דירה במהלך החודש הקרוב הגיעו וחתמו על 2 ו-3 דירות מעכשיו לעכשיו. דירות שמחירן כ-5 מיליון מינימום. הרוכשים היום חכמים ומבינים שנכס נדל"ני הוא החלופה הטובה ביותר להשקעה. אין מי שלא מתאמץ שיהיה לו נכס בבעלותו. ולא, זה לא גרביים כמו שאני שומעת לא מעט אנשים מתבטאים. זו רכישה רגשית, כלכלית ובונה עתיד. איני מתעלמת מהעובדה שהעסקה יכולה לבנות עתיד לרובנו, אך גם עלולה לגרור חלק לאין מוצא".

אמיר כהן (דמרי): "לקוח רכש אצלנו פנטנהאוז והחליט שהוא רוצה גם את הדירה מתחתיו, שכן השכנים עשויים להפריע לו. אותו רוכש נתן לשכן מתחתיו הצעת מחיר שאי אפשר לסרב לה, והשכן, שרק נכנס לדירה מספר חודשים קודם לכן, לקח את הכסף ורכש בפרויקט נכס אחר, גדול באופן משמעותי מהנכס שהוא מכר ובמיקום טוב יותר. אנחנו נהנינו ממכירה כפולה".

רחלי בריזל (אשדר): "אני נתקלת לא מעט במשפרי דיור וזוגות צעירים שמגיעים לראות דירות, מתלבטים ולא מקבלים החלטה בזמן. המדד עולה, מחירי הדירות עולים, לא רק בשיעור המדד אלא גם מעבר לכך, וכשהם חוזרים פעם נוספת אחרי שהתחרטו שלא קנו בזמן, מסתבר שמחירי הדירות עלו. אני עושה ככל שביכולתי, וכך אני מנחה את אנשי המכירות שלנו בחברה, שאם אנחנו מזהים שיש קונים פוטנציאלים שמתלבטים ולא בטוחים להבהיר שהמחירים עולים ויעלו".

דן גינגיס (אפריקה ישראל): "הסיפור המופרך ביותר השנה מלווה אותנו כבר מ-2020, וזה משבר הקורונה. היו ימים בהם צפינו שיפקוד אותנו משבר גדול שיטרוף את כל הקלפים, ולא היה ברור למה לצפות מהצד השני. חוסר הוודאות העלה שאלות רבות: האם נפגוש לקוחות? כיצד יגיב השוק? האם נחזור לסגר? מתי? כיצד מתכננים בתקופה כה פרועה? הופתענו לגלות שוב את היכולת המופלאה של הציבור הישראלי להסתגל למצב הקיים, גם במציאות משתנה. הישראלי, בשונה מהצרכן האירופאי למשל, יודע להבין את המצב מהר ולחיות בתוכו. הצרכן הישראלי כבר הסתגל למציאות החדשה בצל הקורונה. בשגרה כמו בשגרה – עובדים (גם אם קצת שונה), מבלים (גם אם קצת אחרת), צורכים ומשקיעים, בתבונה ובשיקול דעת, אבל בהחלט ממשיכים לצרוך – גם דירות. כך שאני חושב שהסיפור המופרך ביותר, שנראה מופרך אך לאחר ניתוח כנראה שממש לא, הוא שהביקוש לנדל"ן ממשיך להתעצם משנה לשנה, וכעת דווקא בזכות משבר הקורונה ולא למרות".

ישי רוט (שובל): "אחת התופעות בה אנחנו נתקלים ביתר שאת בעת האחרונה היא רוכשים שמתקשים לגייס את ההון העצמי, מה שמעמיד אותם בפני דילמה - האם לרכוש דירות שהם זקוקים לה, למשל דירת 5 חדרים, או לקנות דירה קטנה יותר. מאחר שבנק ישראל מקשה על אזרחים לקחת הלוואה רגילה לצורך רכישת דירה, הם נאלצים להתפשר. מי שהיה לו בעבר הון עצמי נמוך יכול היה לקחת הלוואה מהבנק לצורך השלמת ההון העצמי, אלא שהיום האפשרות הזו כבר לא קיימת והדבר מקשה עליהם לגייס הון עצמי. אנו נתקלים בהרבה התפשרויות שאנשים עושים בגלל המחירים. למשל, לפני כמה ימים הגיעו אנשים להתעניין בדירה במשרד המכירות. הם לא יכלו להתחייב באותו יום מאחר שהיו צריכים לבדוק את אפשרויות המימון שעומדות בפניהם. כעבור 4 ימים הם חזרו אלינו עם תשובה חיובית, אלא שעד אז המחיר עלה והם לא יכלו לרכוש את הדירה משום כך".

סוזי פרשקובסקי: "התחלנו לעבוד על קמפיין באחד הפרויקטים, ובכל פעם שרצינו לצאת עם הקמפיין קרה משהו שעצר בעדנו. כן סגר, לא סגר, חגים. כן כדאי, לא כדאי. הייתה התלבטות גדולה לגבי מועד יציאה עם הקמפיין, ועד שהחלטנו מכרנו דירות מעבר למצופה ומעבר ליעד שהצבנו לקמפיין".

יפה סדן (אברהמי): "מכרנו לתושב ניו יורק דירת 4 חדרים בפרויקט פילהרמונית בשכונת כוכב הצפון בתל אביב - באמצעות שיחת וידאו. הפרויקט נמצא רגע לפני אכלוס ונותרו בו דירות אחרונות לשיווק. תושב החוץ ניהל שיחה ארוכה עם מנהל השיווק והמכירות של הפרויקט, שאל את כל השאלות לגבי הדירות שנותרו וקיבל תשובות מיידיות. הוא ביקש לראות את התוכניות ולקבל צילומים ומידע מהשטח, בירר לגבי כיווני האוויר, ביקש לראות את הנוף מהחלונות בחדרים ומהמרפסות, קיבל את פרטי התשלום והמשכנתאות ולבסוף ביצע את הרכישה. אגב, הוא לא היחיד.

זו עדות נוספת עד כמה השוק חם. תושבי החוץ מחפשים נכסים איכותיים במיקומים הכי טובים ואין להם זמן לבזבז, כי המחירים רק עולים".

רקפת להב (אלמוג): "באחד הפרויקטים שלנו במרכז הארץ הצענו מספר דירות גן עם שטחי גינה משתנים, כולן באותו מחיר, במסגרת מבצע דירות גן. זוג מקומי קיבל את הפרטים לדירה עם הגינה הגדולה ביותר, אך מחיר המבצע נראה להם גבוה מדי והם החליטו לוותר. שבוע לאחר מכן הסתיים המבצע, קיבלתי החלטה להעלות חזרה את המחיר לדירות שנותרו, ובמקביל התפרסם המדד החדש. אותם לקוחות חזרו 10 ימים אחרי הפגישה הראשונה ונוכחו לדעת שהדירה בה התעניינו נמכרה. דירות הגן שנותרו התייקרו בכ-70 אלף שקל, ושטחי הגינות קטנים משמעותית מהדירה שבה חשקו. כמובן שהם חשו פספוס גדול שלא סגרו את העסקה 10 ימים קודם. יחד עם זאת החליטו לא לחזור על אותה טעות וקנו דירה דומה בסכום יקר יותר ושטח גינה שהוא כמחצית משטח הדירה שרצו. זה מקרה קיצוני של 'מצמצת פספסת', שלא היה קורה בשוק רגיל. אגב, מאז נמכרו כל דירות הגן במחירים שהמשיכו לעלות, בהתאם לעליית המדד".

יוני בראל (אזורים): "פרויקט תל מונד כולל 256 מגרשים שאזורים החליטה למכור, והמהלך התעלה על כל הציפיות שלנו. במקרה הזה, למרות שאנו מתמקדים במכירה של דירות למגורים, חשבנו ללכת למהלך של מכירת מגרשים, כדי שכל אחד יתכנן את ביתו כרצונו. חשבנו ששיווק המגרשים יימשך לכל הפחות שנתיים-שלוש. הופתענו לראות שבמהלך פחות משנה הצלחנו למכור את כל המגרשים. גילינו ביקושים גבוהים לאזור, והיום זה נחשב לשכונה מוצלחת מאוד בתל מונד".

בתיה מזרחי אלדד (גשם): "החלטנו להכניס את כל שירותי האאוט סורסינג פנימה אל תוך החברה, מתוך רצון לפקח ולבקר תהליכים מקו ראשון. בין היתר הקמנו, לראשונה בחברת יזמות בישראל, מחלקת הום דיזיין, שאמונה על עיצוב הדירות הנמכרות עד לרמת בחירת הריהוט והתאמת חללים לבקשת הרוכש. מעטפת מלאה מקנה ללקוח תחושת ביטחון אמיתית, שכן הליווי מתעמק והופך לאישי יותר. בסופו של יום המהלך הזה מייחד אותנו ביחס ליזמים אחרים בשוק, כי הרוכש מקבל בית אמיתי ולא דירה. ההחלטה הזו גרמה ללא מעט גבות להתרומם, אבל היום אנו רואים שהמהלך צלח ואכן תרם לגידול המכירות בפרויקטים בהם הנענו את הפיילוט".

מאיר הרשקוביץ (כרמי הנדיב): "לאחרונה שיתף אותי אחד הרוכשים שרכש אצלנו להשקעה 2 דירות בפרויקט כרמי הנדיב בקריית מלאכי, שמייד לאחר פרסום הדירות להשכרה קיבל עשרות טלפונים משוכרים פוטנציאלים רבים. הייתה לו הפריווילגיה לבחור שוכרים מתוך יותר מ-40 מתעניינים. בעקבות זאת הוא שלח ידידים נוספים לרכוש בכרמי הנדיב 4 דירות. ברכישה ישנן מעלות רבות מבחינת המיקום: השכונה נמצאת במרכז הארץ על צירי תנועה מרכזיים ועם תחבורה ציבורית נגישה, איכות בנייה גבוהה ומערכת חינוך טובה ומגוונת. בשל כל אלה אפשרות ההשכרה נוחה ומיידית".

דליה חגואל (Ewave Nadlan): "הסיפור שלי יהיה על הרתיעה של בעלי דירות בתל אביב לבצע מכירת נכס, גם אם התכוונו אליה מלכתחילה. במסגרת השירותים לקהילת הרוכשים שלנו אנו מספקים שירות ריסייל (resale), הכוללים טיפול במכירת דירות יד 2 בפרויקטים שנמצאים או היו בניהול החברה ואשר שייכים לקהילת רוכשינו בלבד. היו לנו השנה מספר לא מבוטל של מקרים בהם רוכשים הביעו את רצונם למכור את הנכס שברשותם, כל אחד מסיבותיו האישיות. כאשר נמצא רוכש פוטנציאלי לנכס, והגענו למעמד החתימה על העסקה, המוכרים קיבלו רגליים קרות והביעו את רצונם לסגת מהעסקה. מצאנו את עצמנו מבצעים תהליך מכירה הפוך, כשהצד הרוכש להוט לבצע את הרכישה ולסיימה במהירות האפשרית, והצד המוכר מתמהמה ומקבל מחשבות שניות אם בכלל רצונו למכור את הדירה שברשותו. תהליכים כאלה, למי שמכיר את השוק, הם בדרך כלל הפוכים, והם מבטאים לדעתי טוב מכל דבר את התקופה המשוגעת שאנו חווים בענף הנדל"ן".

ספיר זיתוני (א. זיתוני): "בזמן הקורונה התקשר תושב לונדון, שלא יכל לחזור לארץ בגלל הגבלות הקורונה, ותוך 2 פגישות בזום חתם על דירת 5 חדרים 130 מ״ר ב-3.5 מיליון שקל".

רונית כהן (צמח המרמן): "אנו רואים יותר ישראלים שתופסים את מקומם של תושבי החוץ ברכישת דירות יוקרה בתל אביב. מדובר הרבה פעמים ברוכשים צעירים יחסית שעשו אקזיט, קיבלו בונוסים או מימשו אופציות. הם מבינים את היתרונות במגורים בתל אביב, רואים את ההתקדמות בעבודות על הרכבת הקלה ומעוניינים להתגורר בקרבת אחד הקווים".

גלעד רבינר (פארק עתידים): "הצלחנו להביא לפארק עתידים בתל אביב חברת ענק בינלאומית שנמצאת מתחת לרדאר ואף אחד לא ציפה שהיא תפתח משרדים בארץ. רדפו אחריה כל היזמים וכל מנהלי השיווק בארץ, ובסופו של דבר העסקה נסגרה על הצד הטוב ביותר".

העסקה הכי יקרה

מה הייתה העסקה הכי יקרה השנה?
יפה סדן: ״לאחרונה מכרנו לתושב אמריקאי דירה בפרויקט נגה 1 ביפו ב-20.5 מיליון שקל - מחיר שיא לדירה בעיר. הדירה נמצאת בקומה ה-8 בפרויקט ומתפרסת על פני הקומה כולה. היא בשטח 261 מ"ר עם מרפסות 20.5 מ"ר. מדובר בפרויקט בוטיק יוקרתי, שיכלול 56 יחידות דיור בבניין בן 10 קומות מעל קומת מסחר, כמו גם טרקלין עסקים, חדר כושר, חדר קולנוע וחדר דיירים".

אמיר כהן: "העסקה היקרה ביותר של דמרי הייתה על סך 27 מיליון שקל לנכס במצב מעטפת בפרויקט LEGACY בירושלים. העסקה כללה חיבור של 2 נכסים בפרויקט״.

סוזי פרשקובסקי: "בהרצליה החדשה פנטהאוז שנמכר ב-5,550,000 שקל. העסקה התבצעה יחסית מהר ללא בעיות מיוחדות או עיכובים. הפנטהאוז נמכר בשלבי סיום הפרויקט. זה הקל על אותם רוכשים ספציפיים, שלמרות שהיו בקשר רציף עם אנשי המכירות לאורך תקופת הבנייה, העדיפו לרכוש כשהפרויקט בנוי ולא על הנייר. הרוכשים תכננו לרכוש מיני פנטהאוז, אך לבסוף רכשו פנטהאוז מאחר שקיבלו החלטה בשלב שכבר לא נותרו דירות אחרות. הם מאוד אהבו את הפרויקט ואת האזור, לכן לא ויתרו על רכישת נכס".

רקפת להב: "דירת פנטהאוז 6 חדרים באלמוג שוהם. מדובר בבניין אינטימי בן 7 דירות, בשטח 153 מ"ר + מרפסת גג כ-160 מ"ר, במחיר 4,590,000 שקל, כולל 2 חניות תת-קרקעיות ומחסן".
ספיר זיתוני: "מכרנו פנטהאוז בפארק הים בבת ים בקומה 28 ב-5,600,000 שקל, מחיר שיא בשכונה החדשה".

דן גינגיס: "פרויקט DUO היוקרתי של אפריקה ישראל מגורים, הממוקם בלב ליבה הפועם של תל אביב, (צומת הרחובות אבן גבירול וארלוזורוב) שובר שיאי מכירות. אחד הפנטהאוזים בפרויקט נמכר ב-106,545 שקל למ"ר. בפרויקט יוקמו 2 מגדלי יוקרה המיתמרים לגובה 55 קומות, עם כ-668 יח"ד, שטחי מסחר על פני כ-12,000 מ"ר ו-5 מרתפי חניה, שחלקם יוקצו לטובת המסחר והיתר לרווחת הדיירים. המפגש של 2 הרחובות הינו ציר הכניסה המרכזי לתחבורה השונה לעיר, כאשר בעתיד יעברו שם 2 קווי רכבת".

רוני טננבאום: "פנטהאוז במרכז תל אביב, שכונת יד אליהו, קומה 30, מפלס אחד עם נוף פתוח לכל העיר, שטח 165 מ"ר עם מרפסת 125 מ"ר, נמכר ביותר מ-10 מיליון שקל".

יוני בראל: "אחת העסקאות המשמעותיות שביצענו השנה הייתה עסקת הקומבינציה בשכונת הר נוף בירושלים. להערכת החברה, עלות ההשקעה בפרויקט צפויה להסתכם ב-225 מיליון שקל, והיקף ההכנסות הצפוי כ-260 מיליון שקל. זו עסקה שמצטרפת לשורת עסקאות שהחברה חתמה לאחרונה באזור ירושלים על קרקעות בצומת פת ובבית הכרם, לצד פרויקטים נוספים בהתחדשות עירונית שמובילה החברה בעיר. אזורים מסמנת את ירושלים כיעד מרכזי להשקעה ופיתוח, ובכך מגדילה את תמהיל הפרויקטים הפונים לקהל יעד מגוון".

בתיה מזרחי אלדד: ״העסקה יקרת הערך שלנו היא רכישת חברת פרויקטים בהתחדשות עירונית, וזו מהווה כ-30% מצבר מלאי הדירות שלנו, נכון לסוף 2021. ההחלטה נבעה מהבנת השוק - כניסה לשוק ההתחדשות בצעדי ענק היא בלתי נמנעת. באמצעות הרכישה מיצבנו את עצמנו היום בין החברות העסוקות בישראל, בפרט בתחום ההתחדשות״.