בוועידת מרכז הנדל"ן אילת 2025, שנערכה בשיתוף נדל"ן מדיה, הציג שר הפנים, משה ארבל, את עמדותיו בנוגע למשברים המרכזיים שמעסיקים את ישראל. בריאיון עם עופר פטרסבורג, הוא נדרש לסוגיות הביטחוניות והכלכליות שעל הפרק – מחזרת החטופים, דרך משבר כוח האדם בבנייה, ועד עליית הארנונה והעברת תקציב המדינה.
מצוקת כוח האדם: למה ישראל זקוקה לפועלים פלסטינים?
אחת הסוגיות הרגישות ביותר שהעלה ארבל היא מצוקת כוח האדם בענף הבנייה. לדבריו, בישראל מועסקים כ-186 אלף עובדים זרים, אך מדובר במספר שאינו מספיק כדי להדביק את קצב הבנייה הדרוש. "אם לא נגבש פתרון, מחירי הדיור ימשיכו לעלות והמשק ייפגע", הזהיר.
כחלק מהניסיון לתת מענה למשבר, הממשלה קידמה תכניות להבאת עובדים מסין וממדינות נוספות, אך ארבל מבהיר שהפתרון הזה לא יכול להיות היחיד. לדבריו, יש צורך בביזור סיכונים ובהשבת כוח עבודה פלסטיני בצורה מבוקרת. "השב"כ הציע מתווה לניהול הסיכונים, ואי אפשר להתעלם מהעובדה שהמשק הישראלי זקוק לפועלים פלסטינים. זה לא רק עניין כלכלי – זה עניין של ניהול סיכונים נכון", הסביר.
משבר הדיור: "בלי עובדים, אין בנייה"
במקביל למשבר כוח האדם, קצב הבנייה עצמו סובל מהליכים בירוקרטיים ממושכים. ארבל טוען כי נדרש שינוי בגישה: "אנחנו חייבים לקצר את הזמן שלוקח לקבל היתרי בנייה ולוודא שהפרויקטים הגדולים לא נתקעים בגלל רגולציה מסורבלת", אמר.
לטענתו, הממשלה עושה מאמצים לייעל את התהליכים, אך יש צורך באחריות משותפת מצד כלל הגורמים בענף – מהממשלה ועד ליזמים. "כולם רוצים מחירי דיור נמוכים יותר, אבל זה לא יקרה בלי רפורמות משמעותיות", הדגיש.
העלאת הארנונה והשלכותיה
בתוך המשבר הכלכלי, הממשלה קיבלה החלטה להעלות את הארנונה ב-3.2% באופן רטרואקטיבי. צעד זה עורר ביקורת חריפה, שכן מדובר בהכבדה נוספת על הציבור, שכבר מתמודד עם יוקר מחיה גבוה. אולם, ארבל טוען כי ההחלטה הייתה הכרחית כדי למנוע קריסה כלכלית של הרשויות המקומיות.
לפי דבריו, הרשויות בישראל מתמודדות עם גירעונות משמעותיים, בין היתר בשל הסכמי שכר שנחתמו עם ההסתדרות והעלאת השכר במשק. העלאת הארנונה נועדה להבטיח יציבות תקציבית לרשויות המקומיות, על מנת שיוכלו להמשיך ולספק שירותים לתושבים.
תקציב המדינה: קריאה לאחריות משותפת
סוגיית תקציב המדינה עלתה גם היא לשולחן הדיונים. ארבל הדגיש את הצורך באישור מהיר של התקציב, על מנת לשמור על יציבות כלכלית. לדבריו, התנהלות של תקציב חודשי אינה מאפשרת לממשלה לקדם תכניות לטווח ארוך, ופוגעת ביכולת הניהול הכלכלי של המדינה.
הוא קורא גם לאופוזיציה לגלות אחריות ולהצביע בעד התקציב, מתוך הבנה שיציבות כלכלית היא אינטרס של כלל אזרחי המדינה. לטענתו, אפשר לנהל ויכוחים פוליטיים על סדרי עדיפויות, אך הדבר הנכון הוא לעשות זאת לאחר שהתקציב מאושר ולא לעכב את המדינה.
ועדת חקירה ממלכתית לאסון 7 באוקטובר – צעד הכרחי
לסיום, התייחס ארבל לדרישה הציבורית להקים ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת הכשלים שהובילו למתקפת ה-7 באוקטובר. לדבריו, הוויכוח סביב הרכב הוועדה לא צריך לעכב את הקמתה. "המדינה חייבת תשובות לאזרחים שלה. אם לא מסכימים על ההרכב, חייבים למצוא פתרון ולצאת לדרך", סיכם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו