"אנחנו בעיצומו של המשבר החמור ביותר שידע ענף הבנייה מאז קום המדינה"

ענף הבנייה והתשתיות ידוע כאחד מהסקטורים העסקיים שנפגעו באופן הקשה ביותר מהשלכותיה של מלחמת 'חרבות ברזל', אשר בעקבותיה כזכור נאסרה כניסתם של כ-100 אלף עובדים פלסטינים לישראל; כתוצאה מכך, פרויקטים רבים נותרו חסרי כוח אדם מקצועי וזמין, והפעילות בענף כמעט ונעצרה לחלוטין. גם כיום, כשנה וחמישה חודשים מאותה שבת שחורה, קבלנים רבים מתקשים לעמוד בהתחייבויותיהם וסובלים מאי-יכולת לספק דירות ופרויקטים שלקחו על עצמם טרם המלחמה. בנוסף, תהליך הבירוקרטיה וקליטת העובדים הזרים לישראל אינו יעיל, והמחסור החמור בידיים עובדות ממשיך להוביל להתרסקות של עשרות קבלנים, אשר הפכו בחלקם למובטלים וחסרי יכולת להמשיך בעבודתם; כך, עולה מנתונים מעודכנים שנאספו במסגרת סקר שערכה התאחדות הקבלנים בוני הארץ.

"כמי שגדל בענף הבניין בישראל ופעיל למעלה מארבעים שנה במקצוע, לא זכורה לי תקופה מטלטלת כמו זו שאנו חווים מאז השבעה באוקטובר", משתף אלי אביסרור, אשר החל את דרכו בעולם הנדל"ן בשנת 1976, וכיום, בנוסף לתפקידו כמנכ"ל חברת אביסרור משה ובניו, חברת בנייה משפחתית מהמובילות בענף הנדל"ן הישראלי – הוא מכהן כמ"מ נשיא התאחדות בוני הארץ ויו"ר ארגון הקבלנים והבונים של באר-שבע והנגב;

"לפי החלטת הממשלה, לאחר פרוץ המלחמה, היו אמורים להגיע 55 אלף עובדים זרים. עם זאת, נכון להיום הגיעו רק כ-23 אלף. מדובר בפער לא הגיוני", ממשיך אביסרור, "מעבר למחסור בכוח אדם, העובדים שכן מגיעים נתקלים בקשיים עצומים בהם פערי תרבות ושפה. הם בסוג של 'הלם תרבות' ושיטות הבנייה שלהם שונות לחלוטין מאלה הנהוגות בישראל, מה שמעכב את הכשרתם. בנוסף קיים גם מחסור בכוח אדם מקצועי, כך שאף אחד מהעובדים שהגיעו לא מיועד לענף התשתיות, מה שמשאיר פרויקטים חשובים רבים בהקפאה", מסביר אביסרור, וממשיך מבלי לעצור: "על הממשלה לקצר תהליכי בירוקרטיה ולנהוג באחריות לטובת החוסן הכלכלי של המדינה, לפעול למרות ההחלטות שהתקבלו להחייאת הענף ולהאיץ באופן בהול את תהליך הטיפול בסוגיית העובדים. כל עיכוב בהבאת עובדים זרים ארצה חורץ את גורל הענף. קבלנים, חברות ביצוע ותשתיות בסכנת קריסה שלא לדבר על ציבור רוכשי הדירות שלא יקבלו את דירתם בזמן, מוסדות חינוך ובריאות שלא ייפתחו בעקבות עיכובים במסירה ועוד. מדובר בפגיעה כלכלית במשק הישראלי כולו ולכן יש להימצא פתרון לפני שיהיה מאוחר מידי".

"על הממשלה לקצר תהליכי בירוקרטיה ולהאיץ את הבאת העובדים הזרים – כל עיכוב חורץ את גורל הענף"

איך ניתן להתמודד עם מצוקת העובדים בענף בעקבות המשבר?

"אני מעריך שאחרי המלחמה לא תהיה ברירה אלא להחזיר את העובדים הפלסטינים, כמובן בהדרגה ובפיקוח", אומר אביסרור, "יחד עם זאת, אסור לענף להיות תלוי שוב בעובדים הפלסטינים. נצטרך ללמוד לחיות עם עובדים זרים ובמקביל לאפשר לפלסטינים לשוב אט אט אל אתרי הבנייה".

בנוגע לפתרונות למחסור בעובדים, אביסרור מציע מספר צעדים שיכולים לחולל שינוי משמעותי: "אנו צריכים לחשוב על השקעה לטווח הארוך. לדוגמה, שיתוף פעולה עם מוסדות אקדמיים – הענקת מלגות לסטודנטים בתחום הבנייה, שיכולות ליצור דור חדש של עובדים מיומנים ומקצועיים. כמו כן, חיזוק שיתוף הפעולה עם תאגידי כוח אדם, כפי שעשינו לאחרונה עם הצטרפותם של עשרה תאגידי כוח אדם לארגון הקבלנים בנגב, יאפשר להנגיש עובדים זרים לאתרי הבנייה ולהתמודד עם המחסור הקיים".

המשק הישראלי נמצא תחת לחצים כלכליים רבים. כיצד זה משפיע על ענף הבנייה?

"העלאות הריבית על ידי נגיד בנק ישראל אינן מאפשרות גמישות כלכלית לקבלנים ויזמים", מצהיר אביסרור, "העלאות הריבית ייקרו משמעותית את עלויות המימון בענף הבנייה. כתוצאה מכך, שיעור הרווחיות של פרויקטים נדל"ניים הצטמצם, מה שגורם לקבלנים וליזמים להעדיף להמתין עם התחלות בנייה חדשות. האטה כזו בקצב התחלות הבנייה מובילה למחסור בהיצע יחידות דיור ומקשה על בלימת עליות מחירי הדיור".

אביסרור מוסיף כי "חברות רבות נסגרו לאחרונה בשל חוסר היכולת להתמודד עם תנאי המימון המחמירים. קבלנים רבים נאלצים לוותר על פרויקטים, והמחסור הזה משליך ישירות על הציבור. זה מעגל שאי אפשר לעצור, במיוחד בשנה האחרונה שבה חלה עלייה דרמטית במחירי הבנייה; בעוד שבעולם המחירים ירדו, בישראל הם זינקו בכ-60%. ניקח לדוגמה את עלויות כוח אדם – אם בעבר עלות יומית לעובד עמדה על 500 שקל, היום אנחנו מדברים על 1,500 שקל לפחות, פי שלושה", הוא מדגיש ועוצר לרגע, "ובל נשכח את התייקרות חומרי הגלם. המצב הביטחוני והקשיים הלוגיסטיים בשינוע חומרים לישראל מעלים את המחירים. אנחנו נמצאים בעיצומה של מלחמה כלכלית המשפיעה ישירות על מחירי הדיור. המצב הכלכלי הקשה מתבטא גם בעליית מחירי הדיור. תקופת בנייה ממוצעת התארכה משנתיים לארבע שנים, וזה מוביל לעלייה של 20% לפחות במחירי הדירות", מזהיר אביסרור.

בהתאם לכך, אביסרור מכריז כי "הנגיד חייב להתחייב בנקיטת פעולה מיידית להורדת הריבית על מנת למנוע את המשך ההאטה הכלכלית ואת הגלישה למיתון. הצעד הזה חשוב כדי לשפר את יכולת המימון של קבלנים ויזמים, ולהחזיר את הענף למסלול צמיחה, לפני שחברות נוספות ייסגרו והמצב הכלכלי יחמיר עוד יותר".

"חוסר המשילות בנגב הוא כמו סרטן"

אלי אביסרור, בעלים של חברת בנייה גדולה מבאר שבע, משקיע את מרצו לא רק בפיתוח פרויקטים ברחבי הארץ, אלא גם בחיזוק ענף הבנייה בנגב; בכובע שלו כיו"ר ארגון הקבלנים בנגב, הוא מוביל מאבקים והזדמנויות לטובת הקבלנים המקומיים, תוך שהוא מקדם את האזור כמרכז צמיחה כלכלי ומקצועי. "אחד היעדים ששמתי לי במסגרת תפקידי כיו"ר הארגון בנגב הוא ניקוי הענף מעשבים שוטים, המכתימים את הקבלנים שפועלים על פי חוק ולפי אמות מידה מקצועיות", מסביר אביסרור. "ישנם לא מעט קבלנים הפועלים בצורה לא חוקית ומסבים נזק כלכלי, בטיחותי וביטחוני למדינת ישראל ובטח לענף".

"חוסר המשילות בנגב הוא כמו סרטן ממאיר – תופעת הפרוטקשן חונקת את העסקים ואין מענה מצד גורמי האכיפה"

כיצד ניתן להילחם בתופעה הזו?

"אנו נלחמים מזה זמן רב בתופעה של קבלנים לא רשומים ועומדים בקשר רציף מול רשם הקבלנים וצוות הפקחים ברשותו, רשות המיסים, וגופים נוספים לרבות רשויות מקומיות על מנת למגר את תופעה זו מן השורש", מציין אביסרור, "מנתונים שהתקבלו מרשם הקבלנים עולה כי בשוק הבנייה הפרטית כ-40 אחוז מהקבלנים אינם רשומים. צריך לזכור שמדובר בעבירה על החוק", הוא מדגיש, "נוצר מצב אבסורדי שבו הקבלנים הרשומים העובדים על פי חוק ותקנים מחמירים, ניזוקים באופן קשה, כיוון שהעלויות שלהם גבוהות יותר. הם משלמים מע"מ, מציידים את העובדים במיגון, מעסיקים עובדים ומנהלי עבודה שעברו קורס תקני או מנהלי עבודה בגובה וכדומה, ואילו הקבלנים הלא רשומים מתחזים לקבלנים חוקיים, לוקחים עבודות בנייה, מסכנים את עובדיהם, מעסיקים עובדים לא חוקיים שלרוב לא עברו הכשרות על פי חוק ובסופו של דבר גם מעמידים את הציבור בסכנה גדולה".

אביסרור ממשיך: "כיום בענף הבנייה ובעיקר בבנייה הפרטית, למבקשי העבודה, שהם למעשה גם הדיירים ברוב המקרים, אין מודעות כלל לכך שהם לוחצים יד לעבריינות. כשם שאף אדם עם הגיון בריא לא יפנה לטיפול אצל עו"ד ללא רישיון או רופא הפועל ללא רישיון, כך צריך לעשות גם לגבי קבלנים ולפנות אך ורק לקבלנים הרשומים אצל רשם הקבלנים".

איך המלחמה משפיעה על תופעת הפרוטקשן, שידועה בהיקפיה הגדולים בעיקר בדרום הארץ?

"חוסר המשילות בנגב הוא כמו סרטן ממאיר", מצהיר אביסרור, "מדובר בתופעה שהחלה כחריגה והפכה לחלק בלתי נפרד מחייהם של קבלנים בפרט ועסקים בכלל. כולם סובלים מחוסר המשילות. יהודים או לא יהודים, קבלנים גדולים וקבלנים קטנים, וכמובן בעלי עסקים. על כולנו נכפתה התופעה הזאת ואין מענה מצידם של גורמי האכיפה".

"זה אבסורד, אנו עומדים חסרי אונים אל מול חוסר המשילות ואוזלת ידם של הרשויות, בעוד העבריינים פועלים באין מפריע, גורמים לנו להפסדים כלכליים ומחייבים את בעלי העסקים לשלם על 'שירותי שמירה' שמחזקים אותם עוד יותר, כשאנחנו נותרים חסרי הגנה אמיתית", ממשיך אביסרור בכאב, "הדרך היחידה לשנות את המצב היא אכיפה אגרסיבית, יצירת הרתעה אמיתית שתשלול מהעבריינים את המרחב לפעול בו, ובמקום זאת תספק לנו את הגיבוי הדרוש". הוא מוסיף: "חוסר המשילות מתפשט כמו אש בשדה קוצים, וצריך שתהיה הרתעה אמיתית ומוחלטת נגד העבריינים. המדינה צריכה לפעול ביד קשה ובמהירות, להחזיר את תחושת הביטחון לכל בעלי העסקים ולהתערב באופן מיידי כדי לשים סוף להתנהלות המפוקפקת".

"הנגב הוא העתיד של מדינת ישראל"

הנגב, מבחינת אלי אביסרור, מהווה את הלב הפועם של מדינת ישראל. "הנגב הוא לא רק האזור הדרומי של המדינה, אלא הוא מפתח מרכזי בהתפתחות הכלכלית והחברתית של ישראל", אומר אביסרור, "אין ספק שמאז המלחמה הנגב נפגע וכדי לשקם את היישובים הממשלה צריכה להשקיע תקציבי פיתוח מאוד גדולים ולחזק את היישובים באזור".

"הגיע הזמן שהממשלה תשנה את סדרי העדיפויות שלה ותעודד דירות במחירים מוזלים בעיקר באזורי הנגב. מי שרוצה דיור מוזל שיעתיק את החיים שלו לנגב. העתיד שלנו כאן. אם נצליח לקדם את ההתיישבות, נמשיך להשקיע בתשתיות, ניצור מקומות עבודה – כל המדינה תצא נשכרת", מסכם אביסרור.

"הגיע הזמן שהממשלה תשנה את סדרי העדיפויות – מי שרוצה דיור מוזל שיעתיק את חייו לנגב"