איך שם נולד?

איך שם נולד? כמו תינוק – זה מתחיל מבפנים, ומתגלגל החוצה. זוהי תורה שלמה, כפי שמדגים הכבש השישה עשר.

ואכן, בחירת שם לפרויקט נדל"ן היא מסע ארוך שנועד להפוך אבן שוממת וחסרת חיים למותג נדל"ני מצליח. חשוב להבין כי השמות של הפרויקטים אינם תוצאה של בחירה אקראית, אלא תולדה של תהליך מדוקדק שנועד ליצור חיבור רגשי, לספר סיפור ולשדר יוקרה או תחושת קהילה.

ואיך זה משפיע על הרוכשים?  כידוע, השם שניתן לפרויקט הוא הרבה יותר מאוסף של מילים יפות, אלא כלי אסטרטגי שעשוי להוות את ההבדל בין הצלחה שיווקית לבין פרויקט שלא מצליח להתבלט בשוק התחרותי. כך, שם טוב לא רק מושך תשומת לב, אלא גם יוצר תחושת שייכות וחזון. רוכשים פוטנציאליים מזדהים עם השם וחשים שהוא מהווה השתקפות של החלום שלהם, דבר שמקנה להם תחושת ביטחון בהחלטת הרכישה.

אחת הדוגמאות שמספרות את ההצלחה של מיתוג הפרויקטים בצורה הטובה ביותר, היא הזיהוי של המותג “סביונים", מבית אפריקה ישראל. ברגע שתאמרו שאתם גרים ב"שכונת סביוני..." – ברוב המקרים, תחושות של קהילתיות, ביטחון ושייכות, יצופו באופן אוטומט; וזה, בדיוק מה שהחברה, שהייתה החלוצה בתחום, ניסתה לעשות. ספק אם קם מאז פרויקט נוסף שזכה למיתוג כה חזק ומשויך ברחבי הארץ.

שלמה גרופמן, בעבר מנכ"ל אפריקה ישראל: "קראתי לפרויקט הראשון בגני תקווה ‘גבעת סביון', למרות שהוא לא היה על גבעה ולא בסביון"

איך זה התחיל? שלמה גרופמן, הידוע בכינויו “מר נדל"ן", נחשב מוותיקי התחום בישראל, והספיק לבנות עשרות אלפי יחידות דיור. בעבר שימש גרופמן כמנכ"ל אפריקה ישראל וכיום מכהן כיו"ר שראל. הוא מספר: “הפרויקט הראשון שבו התחלתי את הפעילות, כשנכנסתי לתפקידי כמנכ"ל אפריקה ישראל להשקעות, היה בגני תקווה. למען האמת, השם גני תקווה לא היה ידוע והיו לי חששות שלא נוכל למכור את מאות יחידות הדיור שנבנו במסגרת הפרויקט, היצע שהיה נחשב באותם ימים לגדול מאוד. באחד הלילות, סיירתי בשטח וראיתי את הקירבה ואת הגבול בין גני תקווה לבין סביון, שהייתה אז בשיא היוקרה שלה וגם היא נבנתה בחלקה על ידי אפריקה ישראל. כמו בסרטים, נדלקה לי נורה, עם רעיון שלא היה קיים עד אז בעולם הנדל"ן – ליצור מותג מהשם סביון. קראתי לפרויקט הראשון בגני תקווה ‘גבעת סביון', למרות שהוא לא היה על גבעה ולא בסביון. המיתוג פורץ הדרך הזה הועיל מאוד למכירה, ובעקבותיו גם השם גני תקווה והמיקום החלו להיכנס לתודעה הציבורית. זו הייתה הצלחה אדירה", אומר גרופמן.

מאז, נבנו עשרות פרויקטים של אפריקה ישראל, בין אם ברמת אביב ג', על שטח של מלון רמת אביב, בקריית ים או באור יהודה ויהוד מונוסון. את כל הפרויקטים הללו צבעה החברה בשם שמשדר יוקרה: סביוני אביב, קריית הסביונים, סביוני ים, סביוני הכפר בכפר סבא וכו'; בהמשך אף שכונות שלמות כמו קריית הסביונים ביהוד, נווה סביון באור יהודה, ופרויקטים של אלפי יחידות דיור נמסרו בהצלחה רבה תחת המותג “סביון", שהפך לנכס של ממש.

אריאל ברייב, מנכ"ל ובעלים של Brave: “כשאתה מוצא שם לפרויקט שמתאר גם את המקום וגם את הרעיון במילה אחת, אתה יודע שזה בינגו"

אריאל ברייב, מנכ"ל ובעלים של BRAVE מוסיף כי ניתן לחלק שמות של פרויקטי נדל"ן לשני סוגים עיקריים: כאלו שמתארים מקום וכאלו שמתארים רעיון. “לדוגמה, ‘רוטשילד 10' מתאר מקום, ומעביר מסר של מגורים ברחוב הכי יוקרתי בתל אביב, בעוד ‘Rainbow' מתאר רעיון של חופש, אושר ועושר", מסביר ברייב. לעיתים נדירות ניתן למצוא שם אחד שמתאר גם מקום וגם רעיון במילה אחת. רגע נדיר כזה קרה, הוא מספר, בפרויקט ‘Exchange Ramat Gan' הממוקם בבורסה שברמת גן.

לדבריו, מצד אחד, השם מתאר, מתרגם וממתג מחדש את הבורסה של רמת גן; המילה Exchange במקום בורסה, למשל, מעבירה תחושה של משהו בינלאומי, ולא מקומי. מצד שני, השם מכיל את רעיון המותג – Change, שינוי. הרעיון הגדול הוא Exchange your state of mind וקורא לחשוב מחדש על החיים במטרופולין מודרני. חיים חדשניים, מהירים ובינלאומיים באזור חדש ותוסס בפרויקט עוצר נשימה שמשקיף על כל מטרופולין תל אביב. “כשאתה מוצא שם לפרויקט שמתאר גם את המקום וגם את הרעיון במילה אחת, אתה יודע שזה בינגו. לא סתם זה השם האחד והיחיד שהוצג ללקוח ואושר מיד", מסכם אריאל.

בסופו של דבר, שם של פרויקט נדל"ן הוא הרבה מעבר לסמל או מותג – הוא חלון לעולם שלם של חוויות, שאיפות וסגנון חיים. זהו תהליך יצירתי שבו מתמזגים חזון היזמים עם חלומות הרוכשים, ויוצרים חיבור רגשי עמוק שמוביל להצלחות משותפות. השם מצליח לשקף לא רק את האופי של הנכס, אלא גם את הקהילה שתוקם סביבו, מה שהופך אותו למרכיב מרכזי בהצלחה של כל פרויקט. להלן דוגמאות נוספות לשמות שהגשימו חלומות.

מגדלים של הנצחה

מתחילת מלחמת חרבות ברזל, התגייס שלום שטרית, מבעלי חברת שתית, לתרומה משמעותית מתוך חזון החברה לציונות ולבניית הארץ. בתחילה, פתח את המלון שבבעלותו למפונים, עוד לפני שהמדינה פעלה לעשות זאת. לאחר מכן, הוא השקיע מאמצים בתרומות לחיילים, כולל ציוד ומזון, בכל מקום שבו שהו הלוחמים – מעזה, דרך בסיסי הדרום ואיו"ש, ועד בסיסי הצפון, סוריה ולבנון.

שלום שטרית, מנכ״ל ובעלי שתית: "החלטתי שכל פרויקט חדש שלי מאז השבעה באוקטובר יהיה על שם לוחם שנפל. זה ממלא אותי"

בצעד הבא שלו, החליט שלום כי בנוסף לתרומות, יפעל להנצחת החיילים שנפלו דרך הפרויקטים שהוא בונה. “כל פרויקט חדש שלי, מאז השבעה באוקטובר, ייקרא על שם לוחם שנפל", הוא מספר. “כבר פנינו לכמה משפחות והתגובה שלהם הייתה מרגשת מאוד. זה ממלא אותי, העשייה פשוט ממלאת אותי. זה המעט שאני יכול לעשות בימים קשים כאלה. אני לא רואה דרך אחרת".

הפרויקטים החדשים שקיבלו את שמות הנופלים: רמת דקל, חיפה – על שם דקל סויסה ז"ל; פסגת גל, ירושלים – על שם גל איזנקוט ז"ל; ים עדן, חיפה – על שם עדן פרוביזור ז"ל; פסגת נתי, ב"ש – על שם נתי אלפסי ז"ל; ארז הצפון, נהריה – על שם ארז שגיא ז"ל; מגדלי גיל, חיפה – על שם גיל אביטל ז"ל; מגדלי אריאל, נהריה – על שם אריאל בן משה ז"ל.

לאחרונה, חברת שתית עשתה צעד נוסף בהנצחת הלוחמים: בפרויקט “פסגת נתי" בבאר שבע, שולבו חומרים על נתי אלפסי ז"ל במסגרת החומרים השיווקיים. “זוהי דרך נוספת לזכור את הגיבורים שלנו", מדגיש שטרית. בנוסף, מתכוונת החברה לערוך טקס עבור כל אחד מהלוחמים, על שמם נקראים הפרויקטים, בשיתוף עם המשפחות, בסיום הביצוע של הפרויקט.

לספר סיפור דרך השם

בחברת סלע בינוי, תהליך בחירת השם של הפרויקטים שהיא מובילה מתחיל בניתוח מעמיק של קהל היעד, מיקום הפרויקט ואופי הנכס. המטרה היא לשדר ערכים ותכונות שמתכתבים עם הרצונות והשאיפות של הרוכשים הפוטנציאליים. לדוגמה, השם "פארק אפקה" משדר חיבור בין טבע ליוקרה ומתאים למשפחות המחפשות סביבה ירוקה ואיכותית בקרית ביאליק. לעומת זאת, השם "אפטאון" נשמע קוסמופוליטי ומודרני, ומכוון לקהל צעיר ואורבני שמחפש חוויית מגורים במרכז העניינים.

שמות כמו "המשתלה" או "הקונסוליה" מצליחים לשלב בין היסטוריה ומורשת מקומית לבין ניחוח של יוקרה. "המשתלה", לדוגמה, רומזת לעברו החקלאי של האזור, אך גם לשאיפה לחדשנות ולקיימות. "הקונסוליה", לעומת זאת, מעורר אסוציאציות של יוקרה בינלאומית, מעצם הקירבה לשגרירות האמריקאית בירושלים, ובכך משרה תחושת בלעדיות והיסטוריה עשירה.

העתיד נמצא על ציר בית הדפוס

קבוצת סופרין וקבוצת וייס מקימות באזור התעסוקה של גבעת שאול בירושלים את פרויקט "מגדלי העתיד".

הפרויקט ממוקם במרכז הציר המסחרי בית הדפוס, בסמוך לבנייני הממשלה המאכלסים את רוב מוסדות השלטון המרכזיים. מדובר באחד הפרויקטים הגדולים בעיר, עם שטח של כ-100,000 מ"ר, המוקדש לתעסוקה, מסחר ושטחי ציבור. הוא נהנה מנגישות נוחה לקו הירוק של הרכבת הקלה ולכבישים מרכזיים באזור.

צחי סופרין, סגן יו"ר הדירקטוריון של קבוצת סופרין, מסביר על בחירת השם: "הרעיון מאחורי בחירת השם לפרויקט נבע מחשיבה משולבת של משרד הפרסום שלנו, כי מדובר בפרויקט המייצג את העתיד התעסוקתי והמסחרי של העיר ירושלים, המפתחת ומרחיבה בימים אלה את רוב אזורי התעסוקה שלה, ובין היתר את אזור גבעת שאול. הפרויקט בעצם מייצר עתיד לעיר ירושלים, עיר עם היסטוריה של אלפי שנים, אשר שורשיה נטועים בתרבות, בהוויה ובאדריכלות. ערכים אלה משתקפים בקונספט, בתכנון, באדריכלות ובביצוע של הפרויקט, וכמובן גם בחזון שמנחה אותנו".

צחי סופרין, סגן יו"ר הדירקטוריון של קבוצת סופרין: "הפרויקט מייצר עתיד לירושלים, עיר עם היסטוריה של אלפי שנים"

סופרין ממשיך: "הפרויקט נועד להביא את בשורת החדשנות לעיר, הן בארכיטקטורה המתקדמת, הן בניצול היעיל של השטחים, והן ביכולת למשוך חברות שממוקמות מחוץ לעיר. בשורות אלו יביאו עימן גם תועלות כלכליות, דבר שחסר מאוד לעיר – ולכן אנו רואים בפרויקט "מגדלי העתיד" סמל של שינוי והתפתחות חיובית בירושלים".

שם ייחודי שנבחר בקפידה נוכל למצוא גם בפרויקט יוקרה נוסף שמקימה קבוצת סופרין בשיתוף עם רבוע כחול נדל"ן, קבוצת וייס GF נדל"ן ובולטהאופ, בסמוך לדרך השלום בשכונת נחלת יצחק בתל אביב. השם שנבחר לפרויקט – EAST& – נבחר במטרה לשקף את ייחודיות המיקום ואת החיבור העמוק בין תל אביב, עיר ללא הפסקה, לבין עולם התוכן העשיר שהפרויקט וסביבתו מציעים.

תחילה, מספרים בחברה, חשבו לקרוא לפרויקט על שם הרחוב שבו הוא מוקם – “תוצרת הארץ", המתמקד בחיבור לישראליות ולתוצרת כחול לבן. עם זאת, בהמשך הוחלט על השם היצירתי כאמור, שנועד להעביר מסר של מודרניות ועירוב שימושים, ולהביא לידי ביטוי את מהות הפרויקט: EAST&business, EAST&living, EAST&pleasure.

הפרויקט היוקרתי תוכנן על ידי משרד האדריכלים יסקי מור סיוון, וכולל שני מגדלים בני 40 ו-33 קומות, עם שימושים מעורבים של מגורים, תעסוקה ומסחר בהיקף של כ-95 אלף מ"ר בנוי על פני 6.5 דונם. המגדל הצפוני יכלול 348 יחידות דיור בתמהיל דירות מגוון, בעוד המגדל הדרומי יכיל 8 קומות מגורים עם 42 יח"ד בלבד מעל ל-25 קומות תעסוקה, כולל “סקיי לובי" המתנשא לגובה של כ-30 מטר.

הדירות בפרויקט נבנו בסטנדרט בנייה גבוה במיוחד וכוללות מרפסות גדולות, חימום תת ריצפתי בחדרי האמבטיה ומערכות חשמל חכם. בשני המגדלים, מפלס הקרקע ישמש כקומת מסחר מעל מרתפי חניה ותפעול תת קרקעיים, מה שמספק פתרונות נוחים ויעילים לדיירים ולמבקרים.

קו ראשון לים כאתגר

פרויקט “אלמוג כרמל מערב" של קבוצת אלמוג, ששמו נבחר על ידי משרד פרסום אדלר ברנדס, מהווה דוגמה מובהקת לאופן שבו השם מתכתב באופן מדויק עם המיקום והחוויה שמציע הפרויקט.

“האתגר הגדול שעמד לפנינו היה העובדה שהחיפאים בעלי האמצעים הכלכליים הגבוהים התגוררו עד כה במרומי הכרמל, בעוד השכונות הפחות חזקות של העיר היו עד כה בקרבת הים", מספר ניר שמול, מייסד ומנכ"ל חברת שניר, שמשווקת את הפרויקט. “זוהי סיטואציה הפוכה לעומת ערים מרכזיות אחרות בעולם וגם בישראל, כמו הרצליה, תל אביב, בת ים, נתניה, אשדוד ואשקלון, שבהן השכונות והפרויקטים הנדל"ניים בקו החוף הם היקרים ביותר בהשוואה לפרויקטים הממוקמים מזרחה מהם". אתגר נוסף, מדגיש שמול, הוא העובדה שאלמוג הייתה היזם הראשון בשכונה חדשה שנבנתה מאפס. “היינו צריכים למתג את השכונה ככזו שחיפאים, בעיקר משפרי דיור ומשקיעים, ירצו לרכוש בה דירות בקו ראשון לים ובקרבה לאצטדיון סמי עופר".

ניר שמול, מייסד ומנכ"ל חברת שניר: "שם נכון יכול לשנות את כללי המשחק"

שמול ממשיך להסביר כיצד התמודדו עם האתגר דרך מיתוג נכון: “בפרויקט אלמוג כרמל מערב הושקעו משאבים רבים במיתוג, ובין היתר נרכשו זכויות השיר GO WEST של להקת הפט שופ בויז, כדי לחבר מנגינה לשם הפרויקט וליצור בידול משמעותי מול המתחרים. מטרה נוספת בבחירת השם הייתה ליצור מיתוג “תל אביבי" ואף עולמי, במטרה למשוך קהלים מבוססים שיבחרו לרכוש את ביתם בשכונה זו, ולכן יקנו מאיתנו דירה בפרויקט. המילה ‘מערב' בשם הפרויקט מצביעה מיידית על הקרבה לים ולרוח הבריזה הנעימה המגיעה מכיוון מערב. הוא יוצר גם זיהוי גיאוגרפי ברור עבור קהל היעד, כיוון שהמילה ‘מערב' מעוררת תחושת יוקרה ואיכות חיים גבוהה. אלו היו בדיוק הנקודות האקוטיות שרצינו להדגיש עבור קונים שמחפשים דירה מול הים ובמיקום מרכזי בחיפה, ליד מת"ם - קריית התעסוקה הצמודה".

לא ארנונה, לוריא

פרויקט ‘לוריא' של קבוצת צרפתי שמעון שואב את השראתו מההיסטוריה העשירה של שכונת ארנונה. בדומה לירושלים כולה, גם העתיד של ארנונה החדשה טמון בשורשיה של השכונה. ארנונה נוסדה בשנת 1931 כהרחבה של שכונת תלפיות וכונתה בתחילה בפשטות “תלפיות מזרח". בשנת 1932 נולדה לבן-ציון לוריא, אחד ממייסדי השכונה, בת בכורה – הילדה הראשונה שנולדה בשכונה החדשה. לוריא, שהיה איש חינוך, סייר וסופר, החליט בפיוטיות האופיינית לו לקרוא לה “ארנונה", על שם נחל ארנון, שבו אהב לצפות מחלון בית המשפחה. האגדה הירושלמית מספרת כי בני השכונה אהבו כל כך את שמה של הילדה, עד שפנו בעצמם לוועדת השמות העירונית בבקשה להסב את שם השכונה מתלפיות מזרח לארנונה.

קבוצת צרפתי שמעון בחרה לקרוא לפרויקט בשם “לוריא", כמחווה לבן-ציון לוריא, שהיה לא רק אחד ממייסדי השכונה אלא גם ממשרטטי המפות הראשונים בישראל, שהקדיש את מרצו לחקר הארץ והתנ"ך.

פרויקט לכל המשפחה

“שובלים", השם שנבחר לפרויקט של קבוצת שובל בעיר יקנעם, מציע לצד השם סיסמה המדגישה את היתרונות הקהילתיים והחינוכיים של המקום: “שובלים – פרויקט שילדים אוהבים". צוות השיווק של קבוצת שובל, בשיתוף עם משרד הפרסום אול מרקט, ראה את החשיבות של שילוב משחק פעיל כחלק מהותי מהחיים בעיר, וסיסמה עם מסר חיובי לגבי ילדים הייתה מתבקשת.

בתהליך הבחירה, הוצגו מספר חלופות לשמות, כאשר השם שנבחר מתאר את המיקום הגיאוגרפי ומעביר תחושת חיבור למקום ולסביבה, כך שהוא מזמין אנשים להיות חלק מהקהילה החדשה. בנוסף, באזור הוקם פארק משחקים, והקרבה למוסדות חינוך כמו גני ילדים ובתי ספר הייתה חשובה להורים, מה שהוסיף לערך הקהילתי והחינוכי של הפרויקט.

הכתובת בארמית

פרויקט “עלמא" של קבוצת כנען בקריית אונו נושא עמו חזון מהפכני, המכוון ליצירת עולם קטן עם מרקם חיים עירוני שמאזן בין פונקציונליות למשמעות. השם “עלמא", אשר משמעותו בשפה הארמית היא “עולם", משקף את השאיפה ליצור לא רק מגורים, אלא מארג קהילתי חי, תוסס ונושם.

במרכז התכנון של הפרויקט עומדת התפיסה שהמגורים הם הרבה מעבר לארבעה קירות. “עלמא" מציע שילוב אורגני של מסחר, משרדים, מבני ציבור ומגורים, ומספק מענה מדויק לצרכים מגוונים. החל ממשפחות צעירות שמחפשות את צעדיהן הראשונים בעולם הנדל"ן, דרך תושבי האזור השואפים לשדרג את איכות חייהם, ועד לבני הגיל השלישי המבקשים ליהנות מסביבת מגורים תוססת ונגישה.

המתחם מציע מגוון פתרונות דיור, כולל דירות קומפקטיות בנות שני חדרים, דירות משפחתיות מרווחות, ופנטהאוזים יוקרתיים המשקיפים על הנוף העירוני של קריית אונו המתחדשת. דירת שני חדרים בפרויקט מתומחרת החל מ-2.3 מיליון שקלים, מה שממקם את הפרויקט כאופציה אטרקטיבית בשוק הנדל"ן המקומי

בין ירוק לאורבניות

פרויקט O PARK באור עקיבא של חברת אפי קפיטל, בשיתוף עם משרד הפרסום SPIN, נושא בחובו חיבור חזק לטבע ולסביבה הירוקה שסביבו. השם “O PARK" נבחר בקפידה כדי לשדר את המסר המרכזי של הפרויקט – הפארק והשטחים הירוקים הממוקמים בין הבניינים. מעניין לציין שהשם הראשוני המתוכנן היה “נווה אור," כפי שכונתה השכונה בראשית הדרך, אך השם הנוכחי נבחר כדי להעניק תחושת חיבור טבעי, נוחות ואיכות חיים.

האות “O" בשם מוסיפה מימד של עיגוליות והרמוניה, ומתקשרת לסגנון החיים בעיר אור עקיבא. המילה “פארק" מחזקת את תחושת הטבע, הרוגע והחיים הירוקים שהפרויקט מציע, בייחוד כשמיקום המיזם נמצא בסביבה עשירה בפארקים וריאות ירוקות, מה שהופך את המקום לאטרקטיבי במיוחד למשפחות ולזוגות צעירים עם ילדים.

ניר שמול, שחברתו משווקת את הפרויקט, מדגיש כי השימוש בשפה האנגלית מעניק לפרויקט תחושה של סטייל ויוקרתיות. לדבריו, הבחירה בשם לועזי, במקום שם עברי, מאפשרת בידול משמעותי מול פרויקטים מתחרים בעיר ומדגישה את הייחודיות והאיכות של O PARK.

בין העמק להר

פרויקט “עמק הכרמל" של חברת אלמוגים, שנעשה בשיתוף פעולה עם משרד המיתוג אדלר ברנדס, מציע חיבור מרהיב בין נוף הטבע המיוחד של הר הכרמל לבין חיים עירוניים פעילים בעיר נשר. הנוף ההררי שנראה כאילו קיבל השראה מאיטליה או ספרד, יחד עם המיקום האופטימלי על מורדות ההר, מהווים את הבסיס להצלחת הפרויקט.

האתגר העיקרי היה המיקום, שכן על דרך בר יהודה בלט אמנם אזור התעסוקה, אך לא בקרבת מקום שכונות מגורים מודרניות. השם “עמק הכרמל" נבחר במכוון כדי להדגיש את היופי של המיקום, את הקרבה לטבע המרהיב של הכרמל, ולא פחות חשוב, את חיי הקהילה הפעילים בעיר נשר ואת הקרבה למוקדי התעסוקה, המסחר והתחבורה.

שמול מסביר כי הבחירה במילה “עמק" נועדה להדגיש את המיקום בחלקו הנמוך יותר של ההר ואת השילוב הייחודי של העיר לצד הטבע. השם מעורר אסוציאציות של רוגע, שלווה ונוף ירוק, ובכך מצליח לשדר את איכות החיים המוצעת בפרויקט.

עוד, מציינים בחברה כי גם התכנון הייחודי של האדריכל זוהר אלטמן, ששילב דירות ושורת מסחר בחזית, הוסיפה לייחודיות של הפרויקט שבאה לידי ביטוי כאמור בשמו.

ברוכים השבים

פרויקט המגורים החדש של קבוצת אלמוג בעיר אלעד מציע פתרון מגורים מותאם לקהל היעד הדתי-חרדי. הפרויקט, שמורכב מארבעה בניינים, צפוי לצאת לשיווק ברבעון הקרוב, לאחר שהקבוצה הבינה את החשיבות של התאמה לצרכים ולערכים של האוכלוסייה המקומית.

השם שנבחר לפרויקט – BRUCHIM (‘ברוכים') – משקף את המסר המרכזי של ברכה ורוח טובה לדיירים העתידיים. השם לא רק משדר תחושת קבלת פנים חמה, אלא גם מאפשר הטיות רבות בתוך הקונספט הפרסומי. כך למשל, “ברוכים השבים" בהקשר של קבוצת אלמוג, אשר הייתה מהחלוצות שבנו בעיר אלעד בשנותיה הראשונות כעיר, או “ברוכים הזוכים" לדיירי מחיר מטרה, וכך הלאה.

אז איך בוחרים שם מנצח?

כאמור, בחירת השם של פרויקט נדל"ן אינה מקרית; מדובר בתהליך שמחייב חשיבה אסטרטגית, הבנת קהל היעד וניתוח מעמיק של השוק. יזמים משקיעים זמן ומשאבים רבים כדי לוודא שהשם משקף את החוויות והערכים של הפרויקט הספציפי. שם מוצלח הוא כזה שמעורר רגשות חיוביים, משקף את החוויה הייחודית שהפרויקט מציע, ויוצר קשר ישיר עם הערכים שהוא מייצג. בנוסף, חשוב להדגיש ששם טוב לא רק משקף את מהות הפרויקט, אלא גם יכול להוות כלי שיווקי משמעותי, המדגיש את היתרונות הייחודיים של הפרויקט ומבדיל אותו ממתחרים.

“שם נכון יכול לשנות את כללי המשחק בתהליך השיווק", מסכם שמול, “מחקרים מצביעים על כך שקונים נוטים לשייך ערך רגשי לשמות של פרויקטים, והשפעה זו ניכרת בהחלטות הקנייה שלהם. השם יוצר חיבור ראשוני לפרויקט ומעורר תחושות של הזדהות, ביטחון וחזון לגבי האזור, הסביבה, הפרויקט, והחיים העתידיים בו".