דרוש: אייקון חדש לבירת ישראל

מצוקת הדיור בירושלים אינה תופעה חדשה. במשך שנים רבות, הביקוש לדירות עלה באופן דרמטי על ההיצע, מה שהוביל להתייקרות מחירים בעיר שרבים מתושביה משתייכים לאשכולות סוציו-אקונומיים נמוכים. עד לפני קצת יותר מעשור, הוועדה המחוזית לתכנון אישרה בעיר בממוצע רק כ-3,000 יחידות דיור בשנה, מצב שהחמיר עוד יותר את המחסור, וכך גם את עליית המחירים. התוצאה: מדי שנה פורסמו נתונים שהצביעו על מגמת ההגירה השלילית מהעיר.

מהפכת ההתחדשות שמתחוללת בירושלים בימים אלו, בהובלת ראש העיר משה ליאון, עתידה לעצור את הדעיכה ולהעלות את בירת ישראל על מסלול חדש, המוביל לאופק אחר. העיר נמצאת בעיצומו של תהליך היסטורי, השואף לחזק את מעמדה כעיר גלובלית מודרנית, תוך שמירה על מורשתה וערכיה, ובו זמנית להצעידה אל המאה ה-21. המטרה היא למשוך חזרה אוכלוסיות חזקות ויצרניות, כמו גם לשפר את איכות החיים של כלל התושבים.

במסגרת זו, בעשור הקרוב – צפויה בירת ישראל לשנות את פניה; בעיר מתוכננים לקום מעל 500 מגדלי מגורים ומשרדים לאורך ציר הרכבת הקלה. מדיניות זו, שגובשה על ידי עיריית ירושלים והוועדה המחוזית, נועדה לתת מענה לצרכים העתידיים של העיר, תוך יצירת תמהיל נכון של עירוב שימושים, ושמירה על השטחים הירוקים והפתוחים בסביבתה. כמו כן, היא תספק לתושבים תועלות ציבוריות ומבני ציבור.

התוכנית המשמעותית הזו מגיעה על רקע תנופה אדירה של בנייה בירושלים במהלך חמש השנים האחרונות. מקצב ממוצע של כ-3,000 היתרי בנייה לשנה עד לפני כעשור כאמור –הונפקו בשנה האחרונה 7,482 היתרים – שיא של כל הזמנים בעיר. כיום, יש בירושלים היתרי בנייה לכ-20,000 יחידות דיור שאושרו בשלוש השנים האחרונות.

יואל אבן, מהנדס העיר ירושלים, מציין: "ירושלים חווה מהפכה של ממש בתחום הבנייה. בשנים האחרונות הונפקו בעיר יותר היתרי בנייה מאשר בכל תקופה אחרת בהיסטוריה שלה. מדובר בהישג משמעותי, המאפשר להתמודד עם הגידול הדמוגרפי הצפוי בעיר ומסייע לצעירים ולמשפחות צעירות לרכוש בית בירושלים. אני גאה בהישג התקדימי הזה, שמעיד על מערכת עירונית יעילה ואיכותית, ועל צמיחתה המבורכת של העיר."

תכשיט בקו רקיע

בין הפרויקטים הבולטים שצמחו בירושלים בתקופה זו, מגדל "עין כרם Tower" מתבלט כפרויקט ייחודי ומרשים, אשר צפוי להפוך לסמל החדש של בירת ישראל. המגדל ממוקם במיקום אסטרטגי, במפגש שבין הרי ירושלים, יער ירושלים ושכונת קרית היובל, לצד הכפר הציורי עין כרם, על קו הרכס בציר הקו האדום של הרכבת הקלה.

המגדל יתנשא לגובה של 165 מטרים ויכלול 42 קומות, בדומה לפרויקטים אחרים שנבנים בשכונה, אך בשונה מהם – הוא לא יהיה סתם עוד מגדל, אלא תוכנן להיות אייקון עירוני – פנינה ארכיטקטונית, המוגדרת על ידי אנשי מקצוע בעיר כ"תכשיט" בקו הרקיע החדש שלה. תכנון המגדל משלב אדריכלות פורצת דרך עם חזון סביבתי, במטרה שיזוהה עם ירושלים, כמו מגדלי הצורות של דוד עזריאלי שהפכו לסמל המוכר של תל אביב.

הפרויקט מתוכנן על ידי האדריכלים הבינלאומיים המובילים אדריאן סמית' וגורדון גיל, הידועים בעבודותיהם על מבנים איקוניים ברחבי העולם, כולל מגדלים עבור דונלד טראמפ והבורג' חליפה המפורסם. יחד עם האדריכל הישראלי יגאל לוי, ובליווי ותמיכה של גורמי מקצוע שונים בעיריית ירושלים ובוועדה המחוזית, ובראשם מהנדס העיר ירושלים ויו"ר הוועדה, שירה תלמי.

מעבר לעיצובו המרשים, המגדל מביא עמו בשורה חברתית וכלכלית, הכוללת פתרונות דיור מגוונים, שטחים ירוקים ופתוחים לטובת הציבור, נגישות תחבורתית והליכתית שמחברת את כלל שכונות העיר לנכסי המורשת שלה ולטבע הירוק שסביבה, מבני ציבור רחבי ידיים, ומרכזי תרבות שישמשו את כלל תושבי העיר.

המצוינות התכנונית לא מוגבלת רק לעיצובו המרהיב של המגדל, כאשר לצידו יוקם מרכז תרבות ציבורי חדיש בשיתוף פעולה עם עיריית ירושלים, מלון יוקרה ראשון מסוגו באזור עין כרם, וכן שישה דונמים של שטחים ציבוריים, מתוכם 4,000 מטרים בנויים לטובת תושבי העיר. בנוסף, תוקם כיכר רחבת ידיים שתהיה פתוחה לשימוש הציבור, המשקיפה על הנופים המדהימים של יער ירושלים ממערב.

גם מהנדס העיר מפרגן: "ממסמכי התכנית, נראה שהיא כוללת ניחוחות ירושלמים מיוחדים, הכוללים שטחי ציבור נרחבים, טיילת עם עמדת תצפית לנוף עוצר נשימה, בית קפה ואף בית מלון. כל זאת, על ציר הרכבת הקלה, בסמוך לחניון חנה וסע, כאשר הנגישות התחבורתית אליו וממנו היא ברמה גבוהה ביותר".

ההתנגדויות לתוכנית: מציאות מול פייק

תכנית המגדלים בירושלים מהווה מהפכה של ממש. ככזו, היא גם מעוררת התנגדויות רבות, שחלקן מכוונות במיוחד כלפי מגדל עין כרם Tower. ההיסטוריה של התנגדות לבנייה לגובה אינה ייחודית לירושלים; תופעה זו מלווה כמעט כל תכנית בנייה בערים אחרות. גם בתל אביב, שקשה להיזכר כיצד הייתה נראית לפני קו הרקיע הבולט של השנים האחרונות, היו אינספור התנגדויות, כולל למגדלי עזריאלי שנבנו בסוף המילניום הקודם.

חיצי הביקורת שכוונו כלפי עין כרם Tower, הכילו גם לא מעט מידע מעוות. חלק מהמתנגדים טוענים כי המגדל יפגע בבית העלמין הצבאי בהר הרצל ובמוזיאון יד ושם. עם זאת, במכתב ששיגר ארגון יד לבנים לעירייה, הוא הודיע כי לאחר עיון מעמיק במסמכי התכנית ובחינת מיקום המגדל ביחס להר הרצל, לא נמצאו פגיעות ברגשות המשפחות השכולות או בצביון ההר, ולכן הארגון לא מתכוון להתנגד לקידום התכנית.

ואכן, בדיקה פשוטה ממחישה זאת: המגדל ממוקם כ-600-800 מטרים מהאתרים המדוברים, ולפי התכנון הטופוגרפי, הוא אינו מאפיל עליהם כלל. נציגי המוסדות עצמם, כמו יד ושם ויד לבנים, אינם מתנגדים לבנייתו, שכן אף חלקת קבר צבאי לא תיחשף מהמגדל, ודיירי המגדל לא יוכלו לצפות על החלקות הצבאיות. בנוסף, בקו הסובב את הר הרצל מתוכננים מגדלים רבים אחרים, בסמיכות ובקו ראיה ברור בהרבה אל ההר ובית העלמין.

עין כרם Tower הוא חלק מתכנית ההתחדשות של השכונות בעיר ירושלים. בשכונות הסמוכות – קריית יובל, בית הכרם, ובית וגן – יוקמו פרויקטים נוספים, שיחליפו את מבני השיכון הישנים. תהליך זה נועד להצעיד את העיר קדימה, להעלות את ערך השכונות, ולמשוך אוכלוסיות חזקות וצעירות. המטרה של מתכנני העיר, בהתאם למדיניות המובילה את אנשי המקצוע והיזמים, היא לייצר בנייה לגובה שתאפשר מינימום שטח בנוי, תוך שמירה על שטחים ירוקים ותועלות לטובת הציבור הירושלמי.

ההתנגדויות למגדל ולתוכניות הבנייה לגובה עלולות לסכן את החזון המתגבש. המתנגדים מציגים גישה שמרנית, המחזירה את ירושלים לאחור, במקום להצעידה אל עבר העתיד. גישה זו מערערת את תהליך ההתחדשות העירונית ומסכנת את יכולת העיר למשוך אוכלוסיות חזקות ויצרניות. יודגש כי בעיר העתיקה וסביבותיה, המגדל הגבוה ביותר יהיה מגדל דוד, והשינוי המתבקש, כמו בכל עיר גדולה, מתבצע לאורך קווי הרכבת הקלה.

"זו לא רק התנגדות לפרויקט", מסביר אחד ממובילי התכנית, "אלא התנגדות לרעיון של ירושלים הצומחת, המשגשגת ומתחדשת".

העתיד של ירושלים

ירושלים, בהובלת רה"ע משה ליאון, נמצאת בתקופת מעבר – מעיר היסטורית שבה "הזמן עצר מלכת" – לעיר בירה תוססת וחיה, עם מורשת עשירה. פרויקטים כמו עין כרם Tower מהווים סמל למהפך הזה, שהעיר עוברת בשנים האחרונות.

במבט רחב, התחדשות אורבנית מסוג זה אינה רק צורך דמוגרפי וכלכלי, אלא גם ביטוי לערכים של קידמה, קיימות ושאיפה למצוינות. ירושלים, עיר בת אלפי שנים, ממשיכה להתחדש ולהתקדם לנגד עינינו. עין כרם Tower מהווה תזכורת לכך שהיסטוריה מפוארת אינה סותרת את העתיד המזהיר. העיר, ששמרה על מעמדה הייחודי במשך אלפי שנים, מוכיחה שהיא יודעת להסתגל ולהוביל גם במאה ה-21.

בעוד מספר שנים, כשנביט על קו הרקיע החדש של ירושלים, מגדל עין כרם Tower יעמוד כסמל להתחדשות עירונית מודרנית בעיר הבירה הנצחית של ישראל – נקודה זוהרת שבה מתחברים יחד עבר עשיר ועתיד מפואר לא פחות.

יואל אבן, מהנדס העיר ירושלים: "בשנים האחרונות הונפקו בעיר יותר היתרי בנייה מאשר בכל תקופה אחרת בהיסטוריה שלה, מדובר בהישג משמעותי"