בעל הבית השתגע טראמפ בונה על עזה

את דונלד טראמפ פגשתי לראשונה כאשר הוא התעניין בהקמת פרויקט ברמת גן, ליד צומת עלית, אשר יכלול חזית זהב על שמו; “המותג TRUMP מוכר", הוא נהג לומר – הרבה לפני שמישהו העלה על דעתו שטייקון הנדל"ן ייכנס לפוליטיקה ויהיה בפוטנציה המושיע של ישראל במלחמת עזה, עם תוכנית הפינוי-בינוי הגדולה בהיסטוריה.

כיזם בתחום הנדל"ן, טראמפ תמיד חשב בגדול. אפשר לומר עליו הרבה, אך הוא בהחלט מבין דבר או שניים בבנייה. מדובר בטייקון שבנה מתחמים, מגדלים ופרויקטים בהיקפים של עשרות מיליארדים במהלך חייו. הוא תמיד חשב מחוץ לקופסה, וכך הפך למיליארדר. טראמפ הוא סוג של רופא מומחה לעירוב שימושים מושלם, בשילוב מלונאות, משרדים, מגורים, מסחר ומתחמי גולף. נגע בכל, בנה בכל, יזם בכל; ועכשיו הוא רוצה לקנות את עזה.

את הסוד הגדול ביותר הוא שמר ליום שאחרי הבחירות, וכשהוא שלף אותו, העולם רעד. “אין טעם למהר", הרגיע טראמפ, “ארצות הברית רואה את זה בעצם כעסקת נדל"ן שבה נהיה משקיע בחלק הזה של העולם, ולא נמהר לעשות שום דבר".

ההצעות שלו לשיקום עזה עשויות להישמע הזויות לכאורה: העתקת התושבים למקומות שמשתנים תדיר, ממלזיה, אינדונזיה דרך מצרים וירדן, ועד מדינות בארצות הברית ואירופה, שיסכימו לקבל אותם. לפי חזונו, הרצועה תעבור לשלטון אמריקאי בלי אף חייל ובלי שממשלת ארצות הברית תשקיע דולר. זה נשמע כמו סצנה מסרט מדע בדיוני שובר קופות, חסרים רק חוצנים.

אבל זה עשוי להיות אפשרי, לפחות בתיאוריה. די אם נזכיר את השם לי קואן יו, ראש ממשלת סינגפור מ-1959 ועד 1990, אשר במערב הוגדר כ"מנהיג דיקמוקרטי". בזמן קצר יחסית, הוא הפך את עיר המדינה ממוקד של פשע ועוני לנמר האסייתי, והתושבים הרוויחו בגדול.

הפוטנציאל של רצועת החוף של עזה, כרצועה תיירותית שכוללת בתי מלון, בתי הימורים, מסעדות ואתרי בילוי ופנאי באגן המזרחי של הים התיכון, יכול לתרום לכלכלה המצרית והישראלית כאחד.

ההזדמנויות בעזה כוללות: בנייה רוויה - פרויקטים של מגדלי מגורים מודרניים, עם דגש על יעילות אנרגטית ונגישות תחבורתית; מרכזים מסחריים - פיתוח אזורי מסחר ותעסוקה שימשכו אליהם משקיעים בין-לאומיים ומקומיים; תיירות ימית - חופי עזה, בעלי פוטנציאל תיירותי גבוה, עשויים להפוך ליעד חם להשקעות בנדל"ן תיירותי, כולל מלונות ואתרי נופש. “כאיש מקצוע, טראמפ מבין שלא נצטרך מרתפים בבנייה, הכל קיים, גם המטרו כבר נחפר", הוסיף בחצי חיוך עפר זיו, מהנדס בכיר ומנכ"ל חברת ויתניה.

עפר זיו, מנכ"ל ויתניה: "כאיש מקצוע, טראמפ מבין שלא נצטרך מרתפים בבנייה, הכל כבר קיים, גם המטרו כבר נחפר"

רגע לפני שאתם שוללים את האפשרות לקיומה של התוכנית, נזכיר דבר אחד – לפני ההצהרה של טראמפ, אף מדינה ערבית לא רצתה להתעסק עם עזה. אף מדינה בעולם לא חשבה להשקיע בעזה. כעת, על פי ערוץ אל-ערביה הסעודי, התוכנית המצרית שקמה כקונטרה לתוכנית הפינוי-בינוי של טראמפ נדגיש (ונרמוז לגאונותו של הנשיא האמריקני) – שואפת לשתף 24 חברות ממדינות שונות בשיקום עזה, שיתבצע בשני שלבים; בשלב הראשון, שיימשך חצי שנה, יפונו ההריסות ברחבי הרצועה, תוך העברת תושבי הרצועה

ל"מתחמים בטוחים" -למגורים באוהלים ובמבנים יבילים. בשלב השני, העתיד להימשך 18 חודשים, תשוקם הרצועה וייבנו יחידות דיור לתושבי הרצועה. מצרים, מצידה, מציעה להתחיל בעבודות לאחר כינוס פסגת הליגה הערבית מחר.

סודות מחדר הפינוי-בינוי

בואו נחזור לתוכנית טראמפ. חישבו על זה רגע: טראמפ לא "המציא את אמריקה". פינוי ובינוי בעזה הוא עסק מוכר, מסתבר, עם אותם עקרונות בדיוק; הצורך להרוס ולבנות מחדש באיכות גבוהה. הקרקע כבר קיימת ולא עולה כסף. במהלך הבנייה, הדיירים מקבלים דיור חילופי, ולאחר סיום הביצוע הם חוזרים לביתם המשודרג; זה קיים כבר שנים, וייתכן מאוד שגם טראמפ עשה שימוש בתמ"א באחד הגלגולים הקודמים שלו.

“במקום בנק מלווה, כשהקרקע היא בשעבוד", מבהיר את הנקודה המהנדס הבכיר ישראל דוד, מ"מ יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות, “כאן סבא טראמפ דואג לכל הכסף בלי ערבויות. פשוט. לא כל כך מסובך. זה עוד מימי הקומוניסטים. בפשטות, אכן פינוי בינוי".

גם ח"כ לשעבר, אל"מ (מיל') מיכאל רצון, יו"ר חברת אב-גד, ממחיש את הפינוי-בינוי הגדול בהיסטוריה העולמית: “כמו בכל פרויקט, פינוי-בינוי מתחיל ברצון הדיירים להתאחד ולפעול במשותף כדי לשפר את איכות חייהם ולהשביח את הנכס בו הם מתגוררים. הפרויקט צריך שיהיה לו בסיס כלכלי איתן ותשואה סבירה של רווח, אחרת לא יזכה למימון. חשוב שיהיה יזם שיאמין בפרויקט וירצה לבצעו. גם במקרה הזה, של פרויקט הפינוי-בינוי של רצועת עזה, יש לבחון את אותן אמות מידה – מרבית תושבי הרצועה בוודאי מעוניינים לשפר את איכות חייהם ושל ילדיהם במקום לחיות בסביבה דלה ורעועה שהחמאס כפה עליהם.

מיכאל רצון, יו"ר חברת אב-גד: "מרבית תושבי הרצועה בוודאי מעוניינים לשפר את איכות חייהם ושל ילדיהם"

ההזדמנות להגר למדינות מפותחות יותר מרצועת עזה, קרובות או רחוקות, היא הזדמנות שעשויה לא לחזור. אפשר לדמות זאת להגירת אזרחים מצפון אפריקה למדינות אירופה לאחר ‘האביב הערבי'. ארצות הברית והנשיא טראמפ, ‘היזמים' במקרה הזה, הם ה'חולמים' שרואים את הפוטנציאל שבעסקה. כיזמים, אנו מחויבים להיות תמיד אופטימיים ולראות את ההזדמנות וסיכויי ההצלחה".

בסופו של התהליך, המצריים והישראלים, יחד עם היזם האמריקאי, הם שייהנו מהפירות שיצמיח הפרויקט של התחדשות הרצועה, שיתפתח על חורבות הקיים. בנסיבות מסוימות, גם הרשות הפלסטינית עשויה ליהנות מהפירות של העסקה, ובכך ייווצר מעגל קסמים של WIN-WIN – המנוע לכל עסקה מוצלחת.

כסף הוא לא הבעיה

טראמפ כנראה מבין משהו שרבים לא קלטו: את מחנה הפליטים הגדול בעולם, רצועת עזה, לא ניתן יהיה לשקם בדרכים קונבנציונליות לאחר מה שקרה בשבעה באוקטובר. צילומי לווין מצביעים על כך שכ־70% מבנייני הדיור ברצועה נהרסו, כלומר יותר מ־170,000 מבנים, וכן מאות מבני ציבור כגון מתקני חינוך ורפואה. שיקום מערכת הבריאות ידרוש השקעה של כ־15 מיליארד דולר, והנזקים לתשתית ברצועה מוערכים בכ־20 מיליארד דולר. 68% מרשת הכבישים נהרסו, ואספקת המים עומדת על כרבע ממה שהייתה לפני המלחמה.

כסף הוא לא בעיה במקרה הזה; הבעיה היא גאו-פוליטית. בינתיים, כל העולם מתנגד בחריפות. סעודיה, למשל, הכריזה לפני כארבע שנים על פרויקט "The Line", גורדי שחקים בגובה של אלפי רגל, המתפרסים לאורך של עשרה מייל, כעיר חכמה בשם "ניאום". בעוד מספר פועלי הבנייה בישראל הוא 100,000 במקרה הטוב, להשלמת העיר נדרשים פי 2 יותר. עלותה של העיר נאמדת ב-2 טריליון דולר – פי שניים או שלושה מהעלות של שיקום עזה.

בשיחה טלפונית בין יורש העצר מוחמד בן סלמן לנשיא טראמפ, הוא הביע את רצון הממלכה להרחיב את ההשקעות ואת קשרי הסחר שלה עם ארה"ב בארבע השנים הקרובות ב-600 מיליארד דולר, סכום שאמור אף לגדול אם ייווצרו הזדמנויות נוספות. בנוסף, יש לקחת בחשבון את ההשקעות של האמירויות, כאשר משפחת אל נהיאן מאבו-דאבי מחזיקה בהון של 305 מיליארד דולר, ולפי בלומברג, תפסה את הטייטל של המשפחה העשירה בעולם מיורשי וולמארט, בני משפחת וולטון, אחרי 5 שנים; לא נשכח גם את הסינים, ששולטים על תשתיות רבות באפריקה, כולל הנמל הימי שלנו, ולהוטים ולהגדיל את ההשקעות באזור בהיקפים של מיליארדים, ואת הקטארים כמובן, שכבר הורגלו בהעברת מזוודות כסף.

מודלים כלכליים שונים יכולים להתפתח, וחשוב לזכור שהאג'נדה הכלכלית היא זו שמניעה את תוכניותיו של הנשיא האמריקני. אם ארה"ב תשתלט על רצועת עזה, היא תקים בסיס שליטה על הים התיכון והמיצרים שבו, תשתלט על מאגרי הגז באזור ותוכל לגבות מיסים וכספים.

רונית שבירו, עו"ד, מבעלי קבוצת שבירו: "חברות הבנייה הישראליות הן הראשונות שראויות להשתתף בפרויקט, יש פה הזדמנות של פעם באלף שנים"

"כך, היא תחסוך שינוע גדול לאזור בהרבה תחומים ובכך תוודא שאף גורם עוין לא ישתלט על המזרח התיכון", אומרת עו"ד רונית שבירו, מבעלי קבוצת שבירו.

בישראל כבר חולמים על הבינוי

לא קיים גוף, מדינה, תאגיד או חברה שלא רודפים אחרי השקעות טובות ויציבות בעולם.

ערן סיב, יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים: "תנו לנו קבלני השיפוצים לעבוד בעזה, נוכל להתחיל כבר מחר"

אפילו הקבלנים הישראלים בעניין; ערן סיב, יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים, פונה לדוד מאמריקה ומציע שיתוף פעולה עם קבלנים ישראלים כדי להקים מחדש את עזה: "אנחנו מוכנים להתחיל כבר מחר", הוא אומר. גם רונית שבירו לא מסתירה את התלהבותה: “תוכניתו של הנשיא טראמפ היא התגשמות כל החלומות שלא העזנו לחלום. חברות הבנייה הישראליות הן הראשונות שראויות להשתתף בפרויקט, יש פה הזדמנות של פעם באלף שנים. אולי דרך עבודה משותפת של יזמים ישראלים ואמריקאיים עם יזמים מהאזור, נוכל להגיע לשלום"; גם שלום שטרית, מבעלי חברת שתית, מעז לחלום, "עזה כבר לא תחזור להיות מה שהייתה, אחרי ההרס המוחלט. נראה כי תוכנית הפינוי בינוי הגדולה שחלמנו עליה בישראל, תקרה בסוף בעזה. האם היזמות הישראלית תבנה שם מגדלים ומלונאות? אם זה תלוי בטראמפ, בהחלט נראה שכן".

ולא רק בישראל מתלהבים; איש העסקים הרוסי, אנטון בקוב, כבר הכריז על פרויקט פיתוח ברצועת עזה, כאשר הוא שואף לקבל חוזי שיקום משמעותיים. היזם מאמין כי בקרוב תעלה שאלת ביצוע עבודות שיקום בשטח שבו התגוררו יותר מ-2 מיליון תושבים. לפי דבריו, רצועת עזה עשויה להיות יעד מעניין עבור משקיעים, שכן יש צורך בבניית תשתיות חיוניות כמו כבישים חדשים, מערכות תקשורת מתקדמות, מלונות על חוף הים התיכון, וכן בניינים נמוכים ורבי קומות שיספקו דיור לתושבים.

כולנו כבר יודעים כי הבעיה בעזה היא לא הלוקיישן המצוין, בין הסמארט ניישן ישראל לבין מדינה עתיקת יומין עם תרבות עשירה, כמו מצרים. רצועת עזה בהחלט יכולה להפוך למוקד כלכלי ותיירותי מרכזי, כמו סינגפור או דובאי, כפי שמציע חזון 'האי המלאכותי' של ישראל כץ, ואפילו תוכניתו של הטייקון יצחק תשובה מול חופי עזה; הבעיה האמיתית בעזה נובעת מהתושבים עצמם. האנשים שחיים בה. לאף אחת מהמדינות שצוינו לעיל, ובוודאי לא לקטאר, יהיה רצון להשקיע כאן דולר אם עזה תמשיך לשמש כפרוקסי איראני. העבר מלמד כי השקעות אדירות של עשרות מיליארדים נעלמו בין לילה בעקבות הפצצה אחת, והכספים האדירים שהושקעו בהקמת רשת מנהרות טרור מטורפת, שלא הגנה על אף תושב בעזה, לא יינתנו שוב ככל הנראה. מטרו כזה שהוקם למטרת טרור, אם רק היה משמש לצרכים אמיתיים של הנעת תושבים, בדומה למערכות המתקדמות של פריז או לונדון, היה יכול לגרום הרבה מבוכה לישראל. עם זאת, המציאות הקשה של השנאה וההרס בעזה, היא זו שגורמת לתושבים להתמודד עם חורבן מוחלט.

צחי אבו, בעלי קבוצת אבו יחיאל, מסביר את הדברים הנ"ל בצורה מרתקת: “במהלך שנה וחצי האחרונות, כוחות צה"ל וממשלת ישראל פעלו במרץ עד שהפכו ושברו כל אבן בעזה, עד כדי כך שכמעט ולא נותר בניין אחד שלם. אולם, יש דבר אחד שלא הצלחנו לשבור – את רוח החמאס. נכון, טראמפ באמירתו הנוכחית עשוי להעניק רוח גבית למדינת ישראל במאבקה לשבור את הרוח הרעה הזו. עם זאת, אני מתקשה להאמין שיהיה עזתי שיסכים לוותר על אדמתו מרצון, גם אם אדמתו בוערת סביבו".

צחי אבו, בעלי קבוצת אבו יחיאל: "אני מתקשה להאמין שיהיה עזתי שיסכים לוותר על אדמתו מרצון, גם אם אדמתו בוערת סביבו"

ההשפעה על ישראל

בניית עזה אינה “עוד" השקעה; פינוי ההריסות לבדו עשוי להימשך עשור, ויש לקחת בחשבון את הנזק שכבר נגרם לאקוויפר החוף של ישראל, כמו גם את הצורך בבניית נמל חדש לשינוע חומרי הגלם. אי אפשר להסתפק במקרה הזה באשדוד או קפריסין. נדרשים אנשים שיבואו לעבוד לילות כימים כדי להקים מחדש את העיר העתידית. מצד שני, באיזה עתיד מדובר, אם המקום ייהרס שוב? שום כלכלה לא תשקיע כאן את הסכום הנדרש לשיקום ובנייה מחדש, מעל 80 מיליארד דולר. לפי הערכות האו"ם, שלב פינוי ההריסות בלבד, במשקל של כ-42 מיליון טון, ידרוש כ-1.2 מיליארד דולר.

במידה ואכן תצא לפועל הבנייה המסיבית בעזה, יהיו השלכות גם על מחירי הנדל"ן בישראל. ניקח את שדרות לדוגמה, עיר שנפגעה לא מעט לאורך השנים מקרבתה לרצועה; דירה ממוצעת בעיר עולה כיום כ-1.4 מיליון שקל. אולם, אם האזור יזכה ליציבות, מחירי הנדל"ן עשויים לעלות לטווח של 1.8 עד 2 מיליון שקל תוך מספר שנים, וזאת בזכות הצפי לפריחה הנדל"נית של רצועת עזה, כפי שמסביר ניר שמול, מנכ"ל קבוצת שניר.

קרקע חקלאית בעוטף עזה, שמחירה כיום עומד על 150-200 אלף שקל לדונם, יכולה להכפיל את שוויה אם יוקמו פרויקטים אזוריים משותפים עם רצועת עזה, כגון מפעלים עתירי טכנולוגיות או גידולים חקלאיים. שיתוף פעולה כלכלי עם עזה המשוקמת יכול לעודד הקמת אזורי תעשייה ומסחר משותפים, ובכך להגדיל באופן משמעותי את הביקוש לנכסים מסחריים ותעשייתיים הנשענים על הטכנולוגיות הגבוהות הישראליות באזור גיאוגרפי זה.

ומה יקרה אם התוכנית לא תצא לפועל? בחוות דעת שפרסם, מציין פרופ' קובי מיכאל, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב ובמכון משגב, ופרופ' אורח במרכז הבינלאומי לשיטור וביטחון באוניברסיטת דרום וויילס בבריטניה, כי בהיעדר שיקום יתבררו השלכות בעייתיות ומורכבות, הן כלפי ישראל והן כלפי שחקנים אחרים באזור. “ישראל עשויה למצוא את עצמה מחויבת להעניק סיוע הומניטרי, דבר שיביא לחיכוכים מתמשכים עם מופעי טרור וגרילה. הלחץ הבינלאומי על ישראל יגבר וייתכן שהיא תמצא את עצמה משברית ביחסיה עם מצרים וירדן, כמו גם עם מדינות הסכמי אברהם. מצב זה עשוי אף להוביל למשברים עם הממשל האמריקאי ועם מדינות ידידות אחרות במערב, דבר שיפחית את הסיכוי להתקדמות בתהליך הנורמליזציה עם ערב הסעודית ויכול להשפיע לרעה על יציבות הרשות הפלסטינית ועל רמת החיכוך האלימות בגדה המערבית", הוא מסביר.

פרופ' מיכאל מדגיש גם את החשיבות של שילוב האוכלוסייה המקומית בתהליך השיקום באמצעות הנהגה לגיטימית. לדבריו, האוכלוסייה חייבת להיות חלק מהתהליך ולהשפיע עליו. הניסיון הבינלאומי בשיקום אזורי סכסוך ומדינות כושלות מלמד עד כמה חשוב לשתף את האוכלוסייה המקומית ולהימנע מהנדסת פתרונות שיכפו עליה. “שיתוף פעולה עם האוכלוסייה בתהליך השיקום יכול למנוע התנגדות, לייצר מקורות תעסוקה ומחויבות, ובעיקר לעצב תחושת קהילה ובעלות על התהליך ותוצאותיו", הוא מסכם.

אבי זיתוני, מנכ"ל ובעלים של קבוצת זיתוני: "בשלב זה עדיף להתמקד בשיקום אזור הצפון ועוטף עזה"

אבי זיתוני, מנכ"ל ובעלים של קבוצת זיתוני, מעלה ספקות לגבי היתכנות המיזם, ומדגיש כי עדיף להתמקד בשיקום הצפון ועוטף עזה. לדבריו, “בשלב זה מדובר בהצהרה כללית ללא ניתוח מעמיק של השטח הקיים וללא לוחות זמנים מוגדרים. קשה להתייחס לתוכנית באופן מעשי כאשר חסר פירוט מקיף של התוכנית. פינוי ההריסות לבדו עשוי להימשך שנים רבות, עוד לפני שיתחיל תהליך התכנון והביצוע בפועל. בנוסף, לא ברור מי יהיה אחראי על התכנון הנדל"ני של האזור, מה יהיו ייעודי הקרקע, והאם ינהל זאת גורם אמריקאי, ועדת תכנון ייעודית ישראלית או גורם אחר. רב הנסתר על הגלוי וקשה לאמוד את הסיכויים של התוכנית להתממש. בשלב זה, עדיף להתמקד בשיקום אזור הצפון ועוטף עזה. לאחר השלמת שיקום אזורים אלה, נוכל לבחון את האפשרויות לתכנון ופיתוח בעזה, אם בכלל".

ועדיין, כנראה שרק איש כמו טראמפ יכול להניע פרויקט כזה, שמוגדר כמשימה בלתי אפשרית. הקבלן והיזם יוסי אברהמי מביע הערכה לנשיא: “מוריד לו את הכובע. טראמפ מוכיח פעם נוספת שהוא איש עסקים ללא מתחרים גם כשהוא נשיא, עם רעיונות מקוריים. הוא מציב רף גבוה ומגיע בסוף לאזור שהוא רוצה, מבלי לראות בעיניים"; וזו אכן שיטתו של ג'ראד קושניר: סמן את היעד הכי רחוק, הכי גבוה, הכי יצירתי, את הבלתי אפשרי, ותיסוג לאחור משם עד שתגיע ליעד הטוב ביותר לביצוע, שאיש לא חשב עליו לפניך.

הקבלן והיזם יוסי אברהמי: "טראמפ מוכיח פעם נוספת שהוא איש עסקים ללא מתחרים, גם כשהוא נשיא"

על דבר אחד אין ויכוח: עם תוכנית טראמפ או בלעדיה, עזה לא תוכל להישאר במצבה הנוכחי. אסון הומניטרי אמיתי הוא בלתי נמנע, זו רק שאלה של זמן. כל עוד תושבי עזה לא יבינו זאת בהקדם וייקחו את העניינים לידיהם, ללא פנטזיות על “מבול אל אקצה", החורבן ברצועה ימשיך להתעצם. בסופו של דבר, הכל תלוי בהם.