כתבה הזו מהותית לכל מי שמחפש דירה, גר או עובד בסביבת מטרו עתידית. למעשה, רובנו ככולנו. החיים עם מערכת הסעת המונים מהירה ומנהרתית צפויים להשתנות מהקצה אל הקצה. אמנם שלוש שנים אחרי שהוגש ושלושים שנה אחרי שהיה אמור להיפתח באמת – אך בחודש יולי האחרון נרשמה התקדמות חשובה בפרויקט הגדול בכל הזמנים של מדינת הסטארט אפ: חוק המטרו אושר בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת. רק נזכיר ששרת התחבורה, מירי רגב, סירבה לאשר את תוכנית המטרו עד שלא תאושר הרכבת לקריית שמונה. מה יבוא קודם? הזמן, או המלחמה יגידו. בכל מקרה, הבדיחות שנזרקות לאוויר לגבי הצורך ביכולותיה של חמאס להשלמת מנהרות המטרו בגוש דן עשויות להיראות מציאותיות יותר ככל שהזמן יעבור, אם לא נראה התקדמות ממשית בשטח והתסכול בקרב הציבור ימשיך לגבור.
מדובר לא רק בשיפור איכות החיים, אלא גם בהשפעה חיובית על שווי הנכסים שלנו. מחקרים שנעשו על השפעת המטרו על נכסי מגורים ומשרדים בצפון אמריקה גילו כי נכסים הנמצאים במרחק הליכה מתחנת רכבת, עד 500 מטר, שווים בין 3% ל-40% יותר מנכסים מרוחקים יותר. גם כאשר נלקחו בחשבון מפגעים סביבתיים שמייצרת הרכבת, ערך הדירות והמשרדים עדיין עלה בצורה משמעותית.
אפשר רק לדמיין עתיד שבו נכדינו ירגישו שהמדינה הזו מתפתחת כמו מדינות אחרות בעולם, אלו שאנחנו אוהבים לטוס אליהן, אך לא רק – אפילו טהרן, שהקימה קווי מטרו בזמן קצר בזכות קשרי סחר ענפים עם סין, מתקדמת יותר מתל אביב. עובדה מצערת, אך זה המצב.
300 אלף דירות ו-150 מיליארד שקל על קווי המטרו
הדמיון מתחיל להפוך למציאות. מגדלים לא הגיוניים מתוכננים לקום לאורכם של רחובות ראשיים, שהיום נמלה בקושי יכולה לעבור בהם; גורדי שחקים ייבנו בסמוך למערכות להסעת המונים שמאפשרות לצופף את הבנייה ולערב שימושים, תוך הפחתת הצורך בשימוש ברכב פרטי. בהתאם לכך, גם תקני החנייה בתוכניות פוחתים. ערים רבות משנות את פניהן.
דמיינו רחובות ראשיים במרכזי הערים עם גורדי שחקים – לא רק בתל אביב, אלא גם ברחובות כמו אחוזה ברעננה, ויצמן בכפר סבא, כצנלסון בגבעתיים ואבא הלל ברמת גן, לצד עשרות ערים נוספות. עם זאת, יש גם צדדים פחות חיוביים בנחשול הפיתוח הגדול שידעה המדינה מאז ומעולם: הוא מטביע תוכניות התחדשות עירונית הצמודות לתחנות המטרו העתידיות, אשר נמצאות כרגע בהקפאה זמנית, העלולה להפוך לקבועה.
עלות הקמת רשת המטרו נאמדת בכ-150 מיליארד שקלים. הרשת המלאה תכלול שלושה קווים, אשר יפרשו לאורך 150 ק”מ של מסילות תת-קרקעיות ו-109 תחנות. רשת המטרו תשרת 24 רשויות מקומיות ברחבי גוש דן, עם צפי להניע כשני מיליון נוסעים ביום.
כיום מקודמת תכנית פורצת דרך סביב תחנות המטרו העתידיות בגוש דן, המתווה את מדיניות התכנון האורבני במרחבי התחנות – תמ”א 70. מטרת התכנית היא למנף את הפוטנציאל של מערכת הסעת המונים על ידי העצמת הבינוי סביב התחנות, יצירת מרחבים עירוניים מעורבי שימושים, תוך מתן מענה לצרכי הציבור ויצירת מרחבים מזמינים שיביאו לעידוד ההליכה, רכיבה על אופניים ושימוש במערכת המטרו ובאמצעי תחבורה ציבורית נוספים.
בהתאם למדיניות שמתווה התמ”א, כבר כיום מקודמות כ-300,000 דירות בשלבי תכנון שונים, באמצעות למעלה מ-100 תכניות מפורטות סביב התחנות, כאשר כמחצית מהן באמצעות התחדשות עירונית.
לאורך קו מטרו M1 מקודמות כיום כ-17,000 דירות בלוד, כ-21,000 ברמלה, כ-9,000 בבאר יעקב, כ-14,700 בראשון לציון, כ-5,800 ברחובות, וכ-9,000 בנס ציונה.
בחולון (M1 ו-M3) ופתח תקווה (M2 ו-M3) בהן יעברו שני קווי מטרו – מקודמות כיום מעל 30,000 ו-21,000 דירות בהתאמה, בסמוך לתחנות העתידיות.
בתחום רמת השרון בדרום גלילות, שם מתוכנן מרכז תחבורה משולב הכולל שני קווי מטרו ותחנת רכבת כבדה, מקודמות בותמ”ל 18,500 דירות חדשות. בהרצליה, שגם בה מתוכננים שני קווי מטרו (M1 ו-M3 צפון שטרם אושר) – מקודמות כיום כ-17,000 דירות.
בכפר סבא, מקודמת תכנית להתחדשות והעצמת אזור תעסוקה, שתוביל להוספת זכויות בנייה לכ-2,300 דירות קטנות בעירוב שימושים, כמו גם מאות אלפי מ”ר לתעסוקה בעקבות תמ”א 70.
באור יהודה, נמצא בתהליך קידום מתחם לבנייה חדשה של רמ”י בותמ”ל (פרדס צפוני), שיכלול מעל 1,500 דירות, תעסוקה ומסחר, בצמוד לתחנת מטרו עתידית ולקו הסגול של הרכבת הקלה.
פנטזיה או תוכנית סדורה?
ערן ניצן, יו”ר ועדת תכנון ובנייה במטרופולין תל אביב, אמר לאחרונה: “אנחנו נכנסים ל-20 שנים של שינוי טוטאלי בכל הקשור למטרו, ועדיין אין תשובות להכל. יש כאלו שרואים בזה הזדמנות, אך כולנו נמצאים במעין טלטלה, גם מוסדות התכנון וגם העולם היזמי. בישראל כמו בישראל, כשתמ”א 70 מתקדמת ותכנית המטרו מאושרת בממשלה – אנחנו מדברים על טווח של שנים רבות עד שהדברים יתקדמו בשטח, זה לא שיוצאים לביצוע בשנת 2025”.
לצד האופטימיות הגדולה, ראש עיריית רעננה, חיים ברוידא, מביע דווקא אכזבה וטוען כי “נת”ע פעלה בבריונות בכל הנוגע לקביעת התחנות של המטרו ברעננה”. לדבריו, נת”ע לא התייעצה עם עיריית רעננה בנוגע למיקום הרצוי של התחנות וקבעה זאת בעצמה. לא ברור למה לנהוג כך, כאשר ברור שראש העיר הוא זה שחי ונושם את העיר שלו, ומכיר את צרכיה טוב יותר מכל גורם אחר”. בנת”ע, אגב, מכחישים וטוענים שהכל נעשה בתיאום מול העירייה. עו”ד זיו כספי, מומחה בתחום הנדל”ן, מוסיף על הטענות ואומר כי “דרישת שטחי התעסוקה שמחייבת את היזמים במיזמי המטרו הפכה לנטל, שעשוי לפגוע בכדאיות הכלכלית של הפרויקט. הנטל הזה מרתיע יזמים רבים מלהשקיע בפרויקטים הקשורים למטרו, דבר שעלול להוביל לעיכובים ולחסמים נוספים בפיתוח התשתיות הנדרשות”.
יוסי פרשקובסקי, יו”ר חברת פרשקובסקי, מוסיף כי תכנון והקמת המטרו מהווים טריגר לשינוי התפיסה התכנונית של מוסדות התכנון בכל הנוגע לאישור רבי קומות. “אין מנוס מלאשר מגדלים רבי קומות וגורדי שחקים על קו המטרו”, הוא מדגיש, ואומר כי “אני סבור כי ברירת המחדל צריכה להיות בנייה באמצעות גורדי שחקים, המהווה תכנון מיטיב יותר, עם שטחים פתוחים”.
גם עולם התעסוקה צפוי לשנות את פניו בעקבות מערך הסעות ההמונים המתוכנן. מרכזי תעסוקה חדשים מסתמכים על תוואי המטרו, והיטיב לתאר זאת נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, כאשר התריע לפני שנתיים כי “אי החקיקה מעכבת את ביצוע פרויקט המטרו ויש לכך השלכות לא מבוטלות בכל הנוגע לוודאות של עסקים, משקיעים וגופי התכנון והבנייה באזור המרכז”. ירון אף הציע לבחון דרכים לתגמל חברות ביצוע על עמידה והקדמת לוחות זמנים, מתוך ההכרה בחשיבות הדרמטית של הפרויקט.
מי ששווה להקשיב לדעתו על המטרו ההולך ונבנה בגוש דן הוא המהנדס טום סמית', דירקטור עולמי לנכסים ולמבנים בענקית ההנדסה הבינלאומית WSP, שבנתה את המטרו בקטאר. במהלך ביקורו בישראל, כדי לבחון אפשרויות להשתלבות בפרויקטים מקומיים, הוא אמר: “פרויקטים של מטרו יכולים להיות על הנייר הרבה זמן, ומהרגע שמישהו מתניע ואומר בואו נתחיל לעבוד, זה לוקח 8 עד 10 שנים”. כשנשאל אם הוא מאמין שלישראל יכולה להיות מערכת מטרו בעוד 10 שנים, השיב: “למה לא? בלונדון בדיוק סיימו את קו אליזבת, וזה לקח בערך 10 שנים מנקודת ההתחלה”. סמית' הוסיף כי מה שמעניין סביב המטרו בישראל הוא העובדה כי הרבה מהעבודות מתבצעות לא רק במערכת המטרו עצמה, אלא גם בתוך התחנות ומסביבן, בפיתוח מוכוון תחבורה.
כעת, נשאלת השאלה שכל אחד שואל את עצמו – האם זו פנטזיה? לא ממש. תהליכי התכנון כבר התחילו לעשות היסטוריה.
יוצאים לדרך
אז מה, כמה ואיפה בונים?
ציר המחבר בין תל אביב, רמת גן וגבעתיים
ציר “עליית הנוער, כצנלסון, שד' ירושלים” עובר בין שלוש ערים – תל אביב, גבעתיים ורמת גן, ועתיד להיות מחובר לקו מטרו M2 שיחולל שינוי משמעותי באזור. עם תוספת של 13 אלף דירות ל-8,000 הקיימות, מדובר על תוספת צפויה של כ-35,000 תושבים, מה שישנה את פני האזור באופן דרמטי, או אם נהיה פחות עדינים – בית משוגעים. מי היה יכול לדמיין לפני כן מגדל של 42 קומות באמצע גבעתיים או רמת גן? ואף על פי כן, נראה שאין עיר המשתווה לרמת גן מבחינת חזון לפיתוח והגדלת אוכלוסייה. החזון התחבורתי של רמת גן, לדוגמה, הביא להפקדת תוכנית להכפלת מספר תושבי העיר פי שניים, מ-170 אלף ל-390 אלף, עם תוספת של 83,400 דירות. זאת, נדגיש, הודות החזון התחבורתי.
בגבעתיים, שבה מתוכנן פרויקט ענק של מגדלים (בביצוע חברת אשלי לירן) מעל תחנת המטרו ‘נגה', הוציאה העירייה מסמך מדיניות שקובע כי “התאמת המרקם האורבני הקיים והמתוכנן בשילוב מערכות התחבורה ובתוכן המטרו, תוך הבטחת נגישות מצד אחד והגדלת צפיפות הבינוי מצד שני, הינן אבני יסוד לניצול מיטבי של סביבת תחנות המטרו”. עוד, נכתב במסמך המדיניות כי “תכנון איכותי ומאוזן של מרכיבים אלו יביא לסביבה עירונית מקיימת, אשר תבטיח מרחב אורבני נעים עבור משתמשי הדרך השונים”.
ברמת גן, סמוך לתחנת אבא הלל של הקו האדום של הרכבת הקלה והמטרו העתידי, אושרו לאחרונה תוכניות להתחדשות עירונית שיכללו כ-2,000 דירות, שטחי מסחר ותעסוקה, מבני ציבור ושטחים פתוחים. התוכניות קודמו בהתאם לעקרונות תוכנית המתאר הכוללנית, אשר מגדירה את הפיכת דרך אבא הלל מדרך עורקית, המעבירה תנועה מוטורית – לרחוב עירוני שוקק עם חזיתות מסחריות, המעודד הליכה ורכיבה על אופניים מעל תחנת המטרו.
אחת התכניות על הציר, ביוזמת חברת רוטשטיין, ממוקמת בשכונת הגפן, במתחם הרחובות אבא הלל, התקווה וחרות, על שטח כולל של כ-3.7 דונם. היא כוללת הקמת 202 דירות שיוקמו במגדל המגורים בן 32 קומות, אשר ישלב שטחי ציבור וחזית מסחרית, לצד מבנה מגורים נוסף בן 10 קומות; תוכנית התחדשות עירונית אחרת שאושרה בשכונת הגפן על שטח כולל של כ-9.6 דונם, ביוזמת אפריקה ישראל, מציעה הקמת 467 דירות בשני מגדלים בני 45 קומות עם חזית מסחרית, במפגש הרחובות אבא הלל, רש”י, וארניה.
תוכנית ענק נוספת מתוכננת במתחם המתמיד-ארלוזורוב, על תחנת מטרו עתידית. מדובר בתוכנית להתחדשות עירונית הגדולה ביותר שקודמה עד כה בעיר רמת גן, על שטח כולל של כ-18.8 דונם. היא ממוקמת במתחם הרחובות ארלוזורוב, שפירא והמתמיד, בסמוך למגדל התעסוקה בצומת “עלית” ובקרבה לתחנת הקו האדום של הרכבת הקלה ולאזור הבורסה, וכן גובלת מדרום בגבול המוניציפאלי בין רמת גן לגבעתיים. התוכנית מציעה הקמת מתחם עירוב שימושים עצום, הכולל מגורים, שטחים ציבוריים נרחבים, תעסוקה ומסחר ושני מבנים לשימור; מבחינת מגורים, מציעה התכנית הקמת כ-1,050 דירות ב-3 מגדלי ענק – מגדל בן 60 קומות על רחוב שפירא הכולל 362 דירות; מגדל בן 60 קומות בפינת ארלוזורוב-המתמיד הכולל 350 דירות; ומגדל בן 56 קומות ברחוב המתמיד, בסמוך לבית הספר המוצע, ובו 338 דירות; מתוך כלל יחידות הדיור, כ-420 יוקצו לטובת דירות קטנות, כשמתוכן 105דירות יוצעו כדירות בבעלות אחודה להשכרה לצמיתות.
בין התוכניות השואפות לרנסנס עירוני, אי אפשר להתעלם מהמיזם העצום בגוש דן “המשולש”, שבו עתידים להיבנות שלושה גורדי שחקים בגובה של 60, 72 ו-111 קומות במתחם הבורסה ברמת גן, בסמיכות לתחנות הרכבת הקלה והמטרו. ראש עיריית רמת גן, כרמל שאמה, הודיע לאחרונה על אישור העיצוב של “מתחם המשולש”, שיוקם לקראת סוף העשור (2029). מדובר במתחם עירוב השימושים הגדול בישראל – אשר יכלול כ-85 אלף מ”ר שטחי תעסוקה ומשרדים, כ-400 דירות, כ-350 יחידות מעונות לסטודנטים, וכ-20 אלף מ”ר מבני ציבור ושטחי מסחר. בנוסף, קבוצת ב.ס.ר, בשיתוף החברות ישראל קנדה וכלל ביטוח, מתכננות להקים ב”משולש” את אחד ממתחמי הדגל של החברה הממשלתית ‘דירה להשכיר', לשכירות ארוכת טווח.
תל אביב ציר איילון – יגאל אלון
נראה כי אזור איילון עובר בשנים האחרונות מהפכה משמעותית, עם תכניות לבניית מגדלים רבי קומות שישפיעו על התמונה העירונית והנוף האורבני; בימים אלו מקודמים במקטע המרכזי שבין דרך השלום לרחוב ארלוזורוב בין 15 ל-20 מגדלים בשטח כולל של כ-900 אלף מ”ר. אם לא די בצפיפות הבנייה לגובה בצד של עזריאלי, עם מגדל הספירלה החדש בן 91 הקומות, התוכניות החדשות מוסיפות עוד למעלה מעשרה מגדלים באזור. הוועדה המקומית תל אביב אישרה לדוגמה, לאחר דחיית הערר, את הפרויקט המשמעותי של מבנה נדל”ן, הכולל שלושה מגדלים בני 47 קומות בצומת יגאל אלון ובדרך השלום. זאת, נזכיר, לאחר דחיית ערר נוסף נגד “מתחם טרה” של משפחת ורטהיים, ואישור תכנית ענק נוספת הכוללת ארבעה מגדלים בני 40 עד 65 קומות מול מגדלי עזריאלי.
התכנית של מבנה נדל”ן מתבססת על שתי תחנות מטרו עתידיות שיוקמו בצומת יגאל אלון ובדרך השלום, תחנת רכבת השלום, נתיב תחבורה ציבורית (נת”צ) לאורך רחוב יגאל אלון וכן שבילי אופניים. כמו כן, הוועדה קבעה הנחיות להקמת חיבור תת-קרקעי לתחנת המטרו.
ועדת הערר המחוזית בתל אביב פרסמה את החלטתה לדחות את העררים נגד תוכניתה של חברת מבנה נדל”ן לשינוי ייעוד של מרכז שמי בר ומבנה EY שבבעלותה. התוכנית כוללת הקמת קומפלקס משרדים ומסחר בשטח של כ-125,000 מ”ר, שיתפרש על פני שני מגדלים בני 47 קומות, וכ-400 דירות מגורים. הפרויקט ממוקם סמוך לתחנת המטרו ‘יצחק שדה' העתידית, והוא מהווה המשך לפיתוח מרכז העסקים שעל ציר יגאל אלון.
התוכנית כוללת תועלות ציבוריות רבות, בין היתר שימור מבנה היסטורי ‘המשביר המרכזי', פיתוח שטחים ציבוריים רבים ועוד. מדובר בפרויקט שני של החברה בציר יגאל אלון, כאשר בשנה הבאה צפויה להסתיים הקמת פרויקט “הסוללים”. עם קידום שני פרויקטים אלו מבנה נדל”ן מבצעת קפיצת מדרגה משמעותית בנוכחותה בשוק משרדי קלאס A בתל אביב. עוזי לוי, מנכ”ל מבנה, מציין: “מבנה ממשיכה במימוש האסטרטגיה העסקית שלה כפי שאושרה על ידי דירקטוריון החברה – השבחת נכסים קיימים של החברה וגיוון תיק הנכסים שלה. תוכנית מבנה יגאל אלון תהיה אייקון בקו הרקיע של תל אביב. התוכנית הסמוכה לקו מטרו מציעה איכות חיים לתושבים ולעובדים במתחם. דחיית העררים ואישורה של התכנית מאפשרים לחברה להתקדם לעיצוב אדריכלי של הבניין, להוצאת היתר ולבנייה עצמה. ראוי לציין את שיתוף הפעולה עם עיריית תל אביב, יצירת מרחב ציבורי ראוי ואיכותי משפר את התוכנית והינו חלק אינטגרלי מהפיתוח שלה”. את התכנית הובילו סמנכ”ל ההנדסה היוצא של החברה יורם גת, עורך הדין שמואל לכנר ממשרד נשיץ-ברנדס-אמיר, והאדריכל דני קייזר.
לא רחוק משם, בעבר המזרחי של ציר יגאל אלון ממזרח לנתיבי איילון, נבנה פרויקט מרשים נוסף – EAST& TLV של החברות רבוע כחול נדל”ן, קבוצת סופרין, קבוצת וייס GF נדל”ן ובולטהאופ השקעות. הפרויקט, הכולל בנייה של 201 דירות חדשות, משלב מגורים, תעסוקה ומסחר בהיקף של כ-68 אלף מ”ר בנוי. היקף הכנסותיו מוערך בכ-1.4 מיליארד שקל. המתחם יכלול שני מגדלים שיתנשאו לגובה ל-40 ו-33 קומות. צחי סופרין, בעל השליטה וסגן יו”ר בקבוצת סופרין: “הקרבה לתוואי הרכבת הקלה והמטרו הופכים את המיקום לאטרקטיבי עבור כל סוגי האוכלוסייה. לצעירים שמחפשים להישאר בעיר במחירים שפויים, למשפרי דיור, משקיעים ולאנשים המחפשים לגור בקרבת הרכבת או בסמיכות למקום עבודתם”.
מעט דרומית משם, גם כן לאורך ציר איילון, מוקם פרויקט ייחודי נוסף בכניסה מרכזית לעיר – בצמוד למחלף לה גוארדיה, בסמוך לתחנות רכבת ורכבת קלה, ובעתיד גם בסמיכות למערכת המטרו המתפתחת, מה שמבטיח נגישות תחבורתית רבה; מדובר בפרויקט “ויתניה תל אביב”, המשלב מגדלי משרדים, מגורים, שטחי ציבור ומסחר –במתחם אחד, רחב ידיים, הנבנה על שטח של כ-12 דונם. הפרויקט כולל שלושה מגדלים המתנשאים כל אחד לגובה של 42 קומות, בניין נוסף בן 3 קומות שישמש אולמות תצוגה למותגי הרכב BMW ו-Mini Cooper ובניין מרקמי נוסף עבור שטחי ציבור. לנוחותם של העובדים במקום ודיירי הפרויקט, נבנה תחתיו חניון תת-קרקעי בן 8 קומות, שיכיל כ-1,350 מקומות חנייה, דבר המבטיח גישה נוחה וביטחון למשתמשי המתחם. שטחו הכולל של הפרויקט עומד על כ-150,000 מ”ר. המגדל השלישי בפרויקט, מייצג את המגמה העכשווית של עירוב שימושים, כאשר הקומות התחתונות משמשות למסחר ולמשרדים, בעוד ש-19 הקומות העליונות יכללו 130 דירות מגורים בסטנדרט גבוה, המיועדות למי שמחפשים שילוב ייחודי של נוחות ומגורים אורבניים, לצד קרבה מיטבית למקומות עבודה, שירותים חיוניים ואזורי בילוי.
שרית סבן שליט, מנהלת חטיבת המגורים בויתניה, משתפת כי “הבחירה להקים פרויקט מעורב שימושים נובעת מההבנה שרבים מחפשים אפשרות לשלב בין עבודה, מגורים ופנאי באותו מתחם, ולצד זאת לצמצם את התלות בשימוש ברכב הפרטי במרקם החיים היומיומי. השילוב של מגורים, מסחר ומשרדים באותו פרויקט יוצר סינרגיה התורמת לכולם, הדיירים נהנים מקרבה למקום העבודה ולשירותים חיוניים, והעסקים זוכים לגישה מיידית לקהל לקוחות מגוון. בנוסף, השילוב של כל האלמנטים הללו במתחם אחד, תורם לתחושת קהילה המושכת אליה אוכלוסייה איכותית ומעודדת פעילות עירונית לאורך כל שעות היממה. זהו פתרון אידיאלי עבור מי שמבקש לגור ולעבוד בלב עיר שוקקת חיים כמו תל אביב, מבלי לוותר על נוחות ואיכות חיים”.
רגע לפני שממשיכים, עוד פרויקט ענק בתל אביב: מי מאיתנו לא זוכר את המקום הנגיש אי פעם בהיסטוריה – התחנה המרכזית הישנה בתל אביב? עכשיו עצמו עיניים ותגלו קסם, עם תחנות רכבת, קווי אוטובוס סמוכים ותוכנית חדשנית להקמת מתחם רב-תכליתי, אשר עתידה לשנות את פני האזור שבו ממוקמת עד היום התחנה, בשכונת נווה שאנן. יזמיות שיכון ובינוי ולוינשטין נערכות להקמת פרויקט שאפתני המשלב מגורים, תעסוקה ומסחר, ויכלול את המשכן החדש של להקת בת שבע. במסגרת הפרויקט, יוקמו כ-1,333 דירות, מתוכן 600 בשלב הראשון. המתחם יכלול 150 אלף מ”ר של שטחים מסחריים ומשרדיים, כאשר 60 אלף מ”ר מהם צפויים לקום כבר בשלב הראשון. כמענה למצוקת הדיור בעיר, 138 דירות יוקצו להשכרה ארוכת טווח.
הפרויקט מהווה נדבך מרכזי בחזון העירוני להפיכת האזור למוקד מטרופוליני משגשג המשלב עסקים ומגורים. התכנון החדשני מקדם נגישות תחבורתית באמצעות חיבור לרכבת הקלה ולרכבת ישראל, לצד רשת שבילי אופניים ומדרכות רחבות להולכי רגל. המתחם תוכנן לספק מענה מגוון לאוכלוסיות שונות – מזוגות צעירים ועד הגיל השלישי, תוך שילוב מרחבי פנאי, תרבות וגסטרונומיה.
תל אביב הצפון הישן, ציר אבן גבירול
אחד הרחובות המשמעותיים בתל אביב, אבן גבירול, עומד לשנות את פניו ולהפוך לאחד הרחובות היוקרתיים בעיר, בסגנון השדרה החמישית בניו יורק. התוכנית כוללת הקמת תחנות מטרו וחיבור לקו הירוק של הרכבת הקלה. זאת, כשבמקביל אבן גבירול עומד להפוך לרחוב הראשון בהיסטוריה שאחרי 70 שנה יתחבר לעיר אחרת, הרצליה בואכה שדה דב. התוכנית לחידוש הרחוב, שתתפרש על שטח כולל של 198 דונם, כוללת תוספת של 2,500 דירות. לפחות 50% מהבנייה החדשה תהיה למגורים, עם תמהיל דירות מגוון, כאשר 20% מהדירות יהיו קטנות, עד 50 מ”ר. התוכנית מבוססת על מודל עירוב שימושים, ובמסגרתה יוקמו מרפאות, מעונות יום, גני ילדים, סדנאות פעילות וחדרי כושר, לצד שטחים ייעודיים למלונאות. היא מחייבת חזית מסחרית כלפי הרחוב, עם קומת תעסוקה ומסחר מעליה. בנוסף, יקבעו הוראות לחידוש כיכר הקסטל בצומת הרחובות פנקס ונורדאו.
כבר כיום, רחוב אבן גבירול נמצא בעליית מחירים תלולה ורציפה, ובשנים האחרונות הפך לאחד הרחובות היקרים בעיר, כאשר מחירי עסקאות הנדל”ן האחרונות בו מגיעים ל-95 אלף שקלים למ”ר וצפונה. ברחוב מוקמים כבר פרויקטים יוקרתיים, כגון DUO של אפריקה ישראל, מגדל INFINITY TOWER של קבוצת חג'ג', ומגדל היוקרה H-Infinity.
עם זאת, תושבי צפון רחוב אבן גבירול מתלוננים כי על אף עליית הערך והשבחת הנכסים, בלבול והיעדר מדיניות של העירייה מונעים מהם להגן על רכושם מפני סכנות כמו מי תהום, רעידות אדמה והתפוררות מבנים.
הצפון הישן של תל אביב, ובראשו רחוב יהודה מכבי, נחשב לאחד האזורים המבוקשים במפת ההתחדשות העירונית. עד לפני שני עשורים, הרחוב היה רווי במשפחות צעירות עם ילדים, ואילו בשנים האחרונות חלה עלייה ביוקרתו והוא הפך לטרנדי ונחשק, בעיקר בקרב סלבריטאים ובעלי אמצעים. לדוגמה, בשנת 2006 נמכרו דירות ישנות ברחוב בכ-14 אלף שקלים למ”ר, ואילו כיום דירות יוקרה מתומחרות בכ-67 אלף שקלים למ”ר – זינוק של כמעט 400% בתוך 17 שנים. כך לדוגמה, לאחרונה נהרסו שלושה בניינים ישנים בצומת יהודה מכבי-ויצמן בתל אביב, ובמקומם תבנה חברת “קונטמפו החזקות” שני מבנים אייקוניים שיכללו 64 דירות, בהן דירות גן ופנטהאוזים. הפרויקט יוקם בצמוד לתחנת נורדאו של הקו הירוק של הרכבת הקלה ולמטרו העתידי, עם נגישות גבוהה לנתיבי תחבורה ציבורית ולמוסדות חינוך.
בת ים רובע העסקים
גם בלב רובע העסקים של בת ים המצב דומה. בהיבט התחבורתי, התוכנית ממוקמת במרחק של כ-350 מטרים משתי תחנות של הקו האדום של הרכבת הקלה, וכ-650 מטרים מתחנת מטרו עתידית בשם “הקוממיות”. הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה בתל אביב כבר הפקידה שתי תוכניות בבת ים: אחת ברובע העסקים ואחת ברחוב כצנלסון, הכוללות 1,025 דירות, שטחי מסחר ותעסוקה, ומבני ציבור.
התוכנית כוללת הקמת מגדל מגורים בן 38 קומות, שבו 335 דירות, אשר יכלול גם קומת מסחר. מתוך כלל יחידות הדיור, כ-105 יחידות יוקצו לדירות קטנות בשטח כולל של עד 65 מ”ר, ו-125 יחידות יוקצו לטובת דיור בר השגה. בנוסף, יוקם מגדל תעסוקה בן 47 קומות, שישלב בקומות התחתונות שטחי תעסוקה וקומת קרקע מסחרית. כמו כן, התוכנית מקצה שטח של כ-2 דונם למבני ציבור וקובעת הקמת רחוב חדש בחלק המערבי שלה, שיהווה חלק משדרה מרכזית חדשה המקשרת בין שטחי ציבור משמעותיים בצפון ובדרום רובע העסקים. סה”כ, התוכנית כוללת כ-50,000 מ”ר עבור שטחי תעסוקה וכ-10,000 מ”ר עבור מבני ציבור.
תוכנית נוספת בלב המרכז המתחדש של העיר מתבצעת בסמוך לקניון בת ים ולמתחמים הנמצאים בבנייה על רחוב כצנלסון ויוספטל, בקרבת תחנת הקו האדום “יוספטל” ותחנת מטרו עתידית. כיום, קיימות במתחם 208 דירות בחמישה מבני רכבת בני 4 קומות, שיפונו לטובת הפרויקט החדש. על שטח של 13 דונם, יוקם מתחם ענק ביוזמת חברת “תדהר”, שיכלול 690 דירות בארבעה בניינים בני 10-46 קומות. שני המבנים על רחוב כצנלסון יהיו בני 10-27 קומות וישלבו מגורים, תעסוקה וקומת מסחר. מאחוריהם, יוקמו שני מגדלי מגורים נוספים בני 46 קומות, שישלבו מגורים ומבני ציבור. מתוך כלל יחידות הדיור, 138 יחידות יוקצו לדירות קטנות בשטח של עד 55 מ”ר, ועוד 138 יחידות יוקצו לדירות בשטח של עד 80 מ”ר.
בבת ים, הוועדה החליטה להפקיד תוכנית להתחדשות עירונית, ביוזמת הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ועיריית בת ים. התוכנית ממוקמת בדרום-מערב העיר וכוללת 1,711 דירות במבני מגורים בני 6-45 קומות. במתחם מתוכנן לעבור קו מטרו M3, כאשר תמוקם בו תחנה תת-קרקעית עם 5 כניסות.
בקעת אונו מתחברת למטרו
נכון להיום, קרוב ל-80% מכוח העבודה בבקעת אונו מועסק מחוץ לעיר, בעיקר בתל אביב, פתח תקווה ורמת גן. הנסיעה לעבודה מתבצעת בדרך כלל ברכב פרטי, ולעיתים היא כרוכה בשעות רבות של פקקים. עם החיבור של בקעת אונו למערך הסעות ההמונים, צפויה העיר לקלוט תושבים רבים חדשים.
הקו הסגול של הרכבת הקלה, אשר צפוי להתחיל לפעול בשנת 2026, יחבר בין קריית אונו, יהוד, אור יהודה וגבעת שמואל למרכז תל אביב, דרך אוניברסיטת בר אילן, בית החולים שיבא ושוק הכרמל.
נסיעה מצומת מסובים בתל אביב מזרחה מהווה עדות לשינוי האדיר שמתחולל באזור. בשנים הקרובות, עתידים להיבנות אלפי דירות ומאות אלפי מטרים רבועים של שטחי תעסוקה, החל משטחי נווה איילון ועד צומת סביון שבין אור יהודה לקריית אונו, וכן בשטחים הצמודים לקריית הסביונים, גני יהודה ומגשימים שליד יהוד-מונוסון. מדובר בעתודת הבנייה הגדולה ביותר בגוש דן, המבטיחה פיתוח משמעותי בשנים הקרובות.
תושבי גבעת שמואל ייהנו מהשירות של קו המטרו M2, אשר יתחבר בין חולון לפתח תקווה. ביהוד, מונוסון, קריית אונו ואור יהודה יעבור קו M3, שיחבר את הרצליה לנתב”ג ובת ים.
לצערנו, הקו הסגול העילי צפוי להתחיל לפעול רק בשנת 2027, והוא מיועד לשרת כ-60 מיליון נוסעים בשנה. קצהו האחד יהיה במסוף הרכבת בארלוזורוב בתל אביב, והוא יעבור בעיר ללא הפסקה בין הרחובות בן יהודה, אלנבי, דרך ההגנה ודרך השלום. לאחר מכן, ימשיך הקו לרמת גן, דרך אלוף שדה, עד המרכז הרפואי שיבא. שם הקו מתפצל: חלקו ימשיך צפונה אל אוניברסיטת בר אילן ועד מסוף גבעת שמואל, וחלקו ימשיך מזרחה, דרך אור יהודה ויהוד מונוסון, לכל אורכו של תוואי כביש 461 הקיים.
קו המטרו M3 מתוכנן לעבור בקריית אונו בשתי תחנות: תחנה אחת ברחוב שלמה המלך, בין בן-גוריון לרחוב צה”ל; ותחנה שנייה ברחוב לוי אשכול, בין וולך לרחוב ירושלים; תחנה שלישית תוקם ברחוב העצמאות בפתח תקווה, שתשרת את כל תושבי אזור בקעת אונו. המועד המשוער להפעלת הקו הוא בשנת 2023.
נזכיר כי בקריית אונו החל תהליך פינוי-בינוי ברחוב לוי אשכול. למרבה האבסורד, ורק בדיעבד התגלה כי תחנת מטרו תמוקם שם; הבנייה אושרה בסופו של בדבר בדרך של פשרה.
כמו כן, עירוב שימושים הוא מגמה ומובילה כיום בתכנון האורבני – ומתחם GS-CITY בגבעת שמואל, אותו מובילה קבוצת יובלים, מהווה דוגמה מובהקת לכך, בשילוב שתי הצטלבויות על קו המטרו, שיתרחשו בעיר הזו. הפרויקט, שאושר בשנת 2022 ונמצא בשלביו האחרונים של תהליך קבלת היתרי הבנייה, מציע שילוב של מגורים להשכרה, משרדים ומסחר, והוא חלק מהפיתוח של אזור התעסוקה החדש בעיר. במסגרת תוכנית המתאר העירונית, צפויים להיבנות במהלך שני העשורים הקרובים שטחי תעסוקה ומסחר בהיקף של כ-930 אלף מ”ר.
הפרויקט של קבוצת יובלים, ששיווקו יחל בחודש הקרוב, כולל שלושה בניינים בגובה של 7 עד 11 קומות, עם 21 חנויות בשטח כולל של 2,500 מ”ר וכ-25,000 מ”ר של משרדים בעיצוב מודולרי. בנוסף, בבניין בוטיק ייבנו 84 דירות קטנות בשטח של כ-55 מ”ר, המיועדות להשכרה ארוכת טווח ומתאימות לזוגות צעירים, סטודנטים ומשפחות קטנות. יוזמה זו מתאפשרת הודות למדיניות החדשה של הוועדה המקומית, המאפשרת ליזמים שבונים שטחי מסחר ותעסוקה להוסיף דירות לפרויקט, ובכך להאיץ את פיתוח האזור החדשני של גבעת שמואל.
לדברי דפנה לוי, מנהלת הפרויקטים של קבוצת יובלים: “אחד היתרונות המרכזיים של פרויקט GS-CITY הוא הנגישות הגבוהה שלו לצירי התחבורה הציבורית, עם קרבה לקו הסגול של הרכבת הקלה ובמרחק קצר מתחנת הקו האדום. התכנון שם דגש על יצירת סביבת עבודה וחיים מודרנית, כולל מרפסת מיינדפולנס בשטח של 250 מ”ר בין הבניינים לשימוש עובדי המשרדים, גינות, שביל אופניים ושלושה מפלסי חנייה”.
גם אור יהודה עומדת לקראת שינויים משמעותיים בשנים הקרובות, כאשר לא פחות מ-15 מתחמים של התחדשות עירונית נמצאים בשלבי קידום שונים. חלקם ממוקמים לאורך ציר 461, שעליו צפוי להיסלל תוואי הקו הסגול, במקביל לבניית שלוש שכונות חדשות וגדולות בסביבה.
בו בזמן, מתחם ה-O Park באור יהודה, אזור תעסוקה עצום, יוצא לדרך עם הבטחה לבניית תחנת מטרו שתשרת את הבאים אליו והיוצאים ממנו. שלב א' בשיווק המתחם החל, והוא כולל מיליון מ”ר של שטחי מסחר, תעסוקה ופנאי. המתחם גובל בשכונת רמת פנקס ובדרך 461 מצפון, נחל איילון מדרום, והדופן העירונית הבנויה של אור יהודה ממזרח ומצפון, והשטח המוצע לבנייה ממערב – צומת מסובים. ראש עיריית אור יהודה, ליאת שוחט, מסבירה כי הקו הסגול והמטרו צפויים להעניק דחיפה משמעותית לתוכניות ההתחדשות העירונית, בעיקר במובן הכדאיות הכלכלית.
ביהוד מונוסון, חידוש רחוב ויצמן מתנהל במסלול דומה. כיום, נמצאים בתחום התוכנית 15 בנייני רכבת בני 3-4 קומות, הכוללים 330 דירות במצב תחזוקתי ירוד, שיפונו לטובת הפרויקט החדש. במסגרת הפרויקט, יוקמו 1,154 דירות ב-14 מבנים בגובה של 9 עד 17 קומות, מתוכן 230 יחידות יוקצו לדירות קטנות. בנוסף ליחידות הדיור, התוכנית מקצה 25,000 מ”ר עבור שטחי ציבור וחמישה דונם עבור גינות ופארקים שכונתיים.
פתח תקווה מתחדשת למרכז תעבורתי
העיר פתח תקווה נערכת למהפכת ענק – כאשר מתוכננות לקום בה שמונה תחנות מטרו (!) שיספקו שירות לתושבי העיר. תוואי המטרו יעבור לאורך הרחובות העצמאות, בן גוריון, ארלוזורוב, ההסתדרות, וולפסון, וכן ברחוב הראשי בשכונת סירקין המתוכננת. התוואי ישרת את מרכז העיר פתח תקווה, שכונת סירקין העתידית ואת אזור התעשייה סגולה, שממשיך להתפתח. תחנת כפר גנים, הממוקמת על ציר תחבורה ראשי, מהווה מפגש עם קו המטרו M3 והקו הסגול. התחנה תשרת את השכונות הדרום-מערביות של העיר. תחנה נוספת בעיר, תחנת ארלוזורוב, תתמקד בשירות שכונות מרכז העיר ותשולב בשכונת רמת ורבר, שמתוכננת להיות מוקד התחדשות עירונית משמעותי.
תוכנית מתחם סירקין פתח תקווה, הידועה גם כ”מטרו מזרח”, היא אחת משלוש תוכניות התחדשות רחבות היקף המתוכננות סביב תחנת המטרו בעיר. התוכנית כוללת הקמת 14,000 דירות, והיא מקודמת על ידי עיריית פתח תקווה והרשות הממשלתית להתחדשות עירונית.
לדברי עוז קטה, משנה למנכ”ל חברת קטה גרופ: “השנה האחרונה הייתה מאתגרת, אך הצלחנו לעמוד ביעדים שלנו ולבצע התקדמות משמעותית בפרויקטים, בעיקר בפתח תקווה. נתוני החציון מדגימים את ההצלחה שלנו, עם מכירות בהיקף של 750 מיליון שקל ו-250 דירות מתחילת השנה ב-20 פרויקטים של החברה במרכז הארץ – הישג משמעותי עבורנו”.
הוד השרון מתחם “לב העיר”
הזרוע המזרחית של קו M1 מתחילה באזור תעשייה כפר סבא, עוברת דרך רחוב ויצמן ורחוב טשרניחובסקי, ומתחברת לדרך רמתיים, כאשר הרכבת תעצור בתחנות הבאות: תחנה M50 בצומת הבנים - דרך רמתיים; תחנה M49 ברחוב ז'בוטינסקי; תחנה M48 בכפר הדר; ותחנות M47 ו-M46 במתחם תע”ש. המטרו יוצא מהוד השרון לכיוון דרום או צפונה לרעננה והרצליה (הזרוע המערבית).
התכנית להוספת מעל 800 דירות בבניינים בגובה 15-20 קומות ממוקמת בצומת הרחובות סוקולוב, ויצמן וביאליק, ומשתרעת על פני 22 דונם. בתכנית יש דגש על דירות קטנות, אשר יתאימו לצרכי האוכלוסייה המקומית. בנוסף, התכנית כוללת 23,000 מ”ר שטחי תעסוקה ומלונאות, 5,000 מ”ר שטחי מסחר ו-5,000 מ”ר שטחי ציבור.
ראשון לציון נחלת עלית: 4,300 דירות
לתושבי ראשון לציון יש למה לצפות. הודות למטרו, נסיעה מראשון לציון לתל אביב תארך כ-15 דקות (בלי פקקים, כבר הזכרנו?); קו המטרו M1 בעיר עובר דרך לא פחות משמונה תחנות: בנות חיל, ראשון לציון מרכז, הראשונים, שדרות הציונות, יוסף בורג, הרצוג, אסף הרופא וצריפין.
אם נעשה את הדרך ההפוכה, מתל אביב לראשון לציון, נגיע תוך כ-15 דקות לפרויקט מרהיב ותקדימי המכונה “האדסון יארדס הישראלי”. מדובר בתכנית פורצת דרך שאושרה במועצה הארצית לתכנון ובנייה, אשר במסגרתה תוקם שכונת מגורים מעל דיפו המטרו, כלומר מעל מתחם התפעול של קו מטרו M1 בשטח של כ-400 דונם במתחם ראשונים בדרום מזרח העיר.
במתחם המתוכנן יבנו כ-2,700 דירות, לצד שטחים ייעודיים למסחר ותעסוקה, מבני ציבור ושטחים פתוחים. בעולם קיימות מספר דוגמאות למתחמים דומים, כאשר המפורסם שבהם הוא זה שהעניק לפרויקט את שמו, ה”האדסון יארדס” בניו יורק.
בנוסף, יש כוונה ליישם מודל זה גם בירושלים, מעל “דיפו 25” של הרכבת הקלה, אך השימושים המיועדים מעליו יהיו מוגבלים למבני ממשלה בלבד.
באר יעקב מערב
בעיר המתפתחת באר יעקב מתוכננות לקום כ-2,200 דירות לאורך קו המטרו M1; זה המקום גם לציין את פינוי מחנות צה”ל במתחם צריפין, אשר הפך לאזור נדל”ני מבוקש בין היתר בזכות המטרו המתוכנן שם. באזור המחנה צפויים להתפנות מיליוני מ”ר, שישמשו לטובת תעסוקה ומגורים.
התוכנית ממוקמת במערב העיר באר יעקב, מצפון לכביש 431, בשטחים שבבעלות המדינה ובעלים פרטיים. היא ממשיכה את הרצף העירוני של באר יעקב ונמצאת סמוך למרקם הבנוי של ראשון לציון.
כך לדוגמה, מתוכנן מתחם תעסוקה שלם בצריפין, בשטחי באר יעקב, הנשען גם על המטרו העתידית. המתחם של אילה אגם יכלול שני מגדלים בני 17 קומות כל אחד, ולמעלה מ-38,000 מ”ר של שטחי משרדים לרכישה או השכרה. לדברי תא”ל במיל' איתן לוי, בעלי חברת יזמות הנדל”ן אילה אגם: “העיר הצעירה ניצבת בפני קפיצת מדרגה משמעותית ואין בה כיום היצע משרדים הולם, ביחס לגידול המהיר באוכלוסייה ולנגישות התחבורתית המצוינת שתיבנה כאן. הפרויקט בצריפין מציע אלטרנטיבה איכותית למתחמים הגדולים והיקרים בלב גוש דן”.
רעננה מערב העיר
קו מטרו M1 ישרת את תושבי רעננה בין ארבע התחנות: התדהר, עקיבא, רעננה מרכז, תחנת רכבת רעננה מערב.
על פי התכנון, באזור התעסוקה הצפוני ברעננה יבנו שתי תחנות מטרו ומסוף אוטובוסים, ואף תתבצע הרחבה של כביש 4, שממוקם בסמוך לאזור התעסוקה, שתכלול תוספת נתיבי תחבורה ציבורית ותחנות אוטובוס. בהמשך לכך, לאחרונה אישרה הוועדה המקומית להפקדה שלוש תכניות עתירות שטחים באזור התעסוקה הצפוני, המציעות תוספת זכויות לשימושים מעורבים של תעסוקה, מסחר, מלונאות ומבני ציבור, בהיקף כולל של כ-175,000 מ”ר על קרקע. בנוסף אושרו 2,000 חניות בחניונים תת-קרקעיים.
הרצליה רובע ההייטק של ישראל
הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה תל אביב אישרה את תכנית המתאר להתחדשות אזור התעסוקה המערבי של הרצליה, הידוע גם בשם המחייב “רובע ההיי טק של ישראל”. חידוש הרובע כולל פיתוח של כשלושה מיליון מ”ר, אשר ישמשו לטובת מגורים, תעסוקה, מסחר, מלונאות ותעשייה.
בזכות הקרבה למטרו, הוועדה הכפילה את היקף המגורים המתוכנן מהכמות המקורית של 3,000 דירות ל-6,000 דירות. מרבית היחידות יהיו קטנות, בגודל של 60 עד 80 מ”ר, בנוסף ל-750 דירות מוגן.
חולון מערב העיר, על דופן כביש איילון
הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה תל אביב החליטה להפקיד תוכנית ענק להתחדשות עירונית בעיר חולון. מדובר בתוכנית להתחדשות עירונית בהיקף בנייה משמעותי, בהתאם לעקרונות תוכנית המתאר הארצית למרחב תחנות המטרו (תמ”א 70). התוכנית משתרעת על שטח של כ-68 דונם. בתחומה עתידים להצטלב שני קווי מטרו, ותוקם תחנה תת קרקעית משותפת.
התוכנית כוללת הקמת 1,340 דירות ב-7 מגדלים בני 30-65 קומות, אשר ישלבו מגורים, שטחי מסחר ותעסוקה, שטחי ציבור ו-3 מבני מגורים בגובה 9 קומות. בנוסף, בסמוך לנתיבי איילון, התוכנית כוללת הקמת מגדל בן 30 קומות בשימוש ציבורי, המיועד בין השאר למשרדי ממשלה.
כמו כן, המטרו ישנה גם את פניו של אזור התעשייה הוותיק של חולון: מגדלים בני 25 קומות שישלבו מגורים, מסחר ותעסוקה, ומבני ציבור בסמוך לתחנות המטרו.
רמלה מובילה עם 21,000 דירות על המטרו
קו מטרו M1 ישרת את תושבי רמלה בין ארבע תחנות: משה שרת, ויצמן, רמלה מרכז, תל חי. רמלה עוברת בשנים האחרונות תהליכי התחדשות עירונית נרחבים, בין היתר באמצעות פרויקטים של פינוי-בינוי, תמ”א 38 ותוכנית התחדשות בניינית נרחבת שאושרה לאחרונה על ידי הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ועיריית רמלה, ותאפשר הקמת כ-3,700 דירות חדשות ברחבי העיר. יחד עם התוכנית הבניינית ותוכניות פינוי-בינוי שמקודמות על ידי המינהלת להתחדשות עירונית בעיר, צפויה רמלה להתחדש עם אלפי דירות חדשות בשנים הקרובות.
חברת קונטמפו נדל”ן מתכננת ברמלה את פרויקט “מגדל המים”, תוכנית פינוי-בינוי בהיקף של כ-350 יח”ד ו-2,500 מ”ר מסחר ותעסוקה בשלושה מגדלים בסמוך למגדל המים, מסמלי העיר. הדגש בפרויקט, שבתכנון “גיורא גור אדריכלים”, הוא על התחדשות מתחמית רחבת היקף, אשר מקודמת על ידי המינהלת להתחדשות עירונית בעיר. במסגרת התוכנית, בתמורה לפינוי של כ-700 דירות ישנות הממוקמות על שטח של עשרות דונמים – תוקם שכונה חדשה עם אלפי יח”ד חדשות, שטחי מסחר ותעסוקה ומבני ציבור.
לוד תכניות בנייה משמעותיות בעיר
קו מטרו M1 ישרת את תושבי רמלה בין ארבע תחנות: משה שרת, ויצמן, רמלה מרכז, תל חי. לוד מרכז, כיכר הפלמ”ח, המחקר, לוד צפון.
אחת התכניות המרכזיות בלוד היא תוכנית הרובע הצפוני, אשר מקדמת הקמת רובע עירוני משמעותי המשלב שימושים מגוונים. התכנון כולל שכונת מגורים חדשה עם 5,400 דירות, לצד שטחים לתעסוקה, מסחר ומלונאות בהיקף של כ-2.6 מיליון מ”ר. קו המטרו M1 מתכנן לחבר את הרובע למרכז העיר, עם שלוש תחנות מטרו שיתפרסו לאורך הקו.
תוכנית עתידית נוספת היא תכנית דרום העיר לוד, המתמקדת בהגדלת היקף יחידות הדיור ושטחי תעסוקה, עם פינוי מפעל “דלקול” והקמת שכונת מגורים חדשה בשטחו. השכונה תיבנה בקרבה לתחנות המטרו “תל חי” ולקו המטרו. התוכנית כוללת הריסת כ-865 דירות קיימות ובניית כ-6,000 יחידות חדשות בבנייה מרקמית ובמגדלים של עד 30 קומות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו