"אם אינך יודע לאן אתה רוצה ללכת, זה לא משנה באיזו דרך תבחר" // אליס בארץ הפלאות, לואיס קרול ענף הנדל"ן מציג: אפוקליפסה עכשיו

ישראל בדרך להפוך למדינה הצפופה והיקרה בעולם; אנחנו מתקדמים במהירות האור לעבר עלייה שנתית דו ספרתית במחירי הדירות – עם חודש עשירי ברציפות של עליית מחירים.

ועדיין – נראה כי אף אחד בממשלה לא מתכוון לקחת על זה אחריות, בטח ובטח לא זה שאמור לקחת את האחריות, אם תהיתם. "עליית המחירים זה לא בגללנו. אתם צריכים לשאול את בנק ישראל או משרד האוצר. אם מחירי הדיור עולים, זה לא שייך אלינו";

מי המצוטט? ניחשתם נכון. המשפט הזה, שיכול לגרום למתים להתהפך בקברם ולמרוט שערות מעצבים – נאמר על ידי שר הבינוי והשיכון שלכם, יצחק גולדקנופף, בראיון שנתן לאחרונה למקור ראשון. מתפלאים? אין לכם על מה.

שר הבינוי והשיכון, יצחק גולדקנופף: "עליית מחירי הדיור היא לא בגללנו, אתם צריכים לשאול את בנק ישראל או משרד האוצר"

יש כאוס אדיר בשוק הדיור, הבנייה והתשתיות; מי ישפץ, ישתם ויעבוד בתום המלחמה? המעטים שיצליחו לשרוד. מה יקרה למחירי הדיור והשכירויות? לאן צועדת המדינה? אפוקליפסה עכשיו. כל משפחה תשלם מכיסה את מחיר המלחמה, המוערך בכ-10 אלף שקל בשנה לכל בית אב בישראל – כולל כמובן העלאת המע"מ באחוז ביום הראשון של 2025, העלאת דמי הביטוח הלאומי, הקפאת מדרגות מס הכנסה ועוד ועוד ועוד; יהיה לזה מחיר כבד, לא רק ביוקר המחיה, אלא גם בניפוץ חלום הבעלות על ארבעה קירות למשפחות הצעירות שנותנות את הלב, הגוף והנשמה למדינה. הם בדיוק בגיל לרכישת דירה ראשונה בסיוע המדינה, עם תכניות דיור בר השגה; עם הממשלה הנוכחית, לצערנו, יהיה נכון יותר לומר 'דיור משולל השגה'.

מי יבנה את המדינה?

למעלה מ-12 אלף פצועים יש ממלחמת חרבות ברזל. האם מגיע להם לקבל סיוע במגורים בהנחה מהמדינה בעקבות ההקרבה שעשו? בהחלט. האם יש מחשבות על כך? לצערנו, לא.

מול אתגרי השיקום והנזקים העצומים שגרמה חיזבאללה, נשאלת השאלה: אם נאבד את הקבלנים, מה יקרה כאן? מי יבנה ומי יעשה את העבודה? "הממשלה הזניחה את הענף, ואין תוכניות או החלטות. למעשה, יש כאן התעלמות מוחלטת מהחסמים איתם מתמודדים העוסקים בתחום. איבדנו חודשים של עשייה, חברות נקלעו למצוקה ורבות אחרות צפויות לעתיד דומה. יש צורך בתמיכה וסיוע לחברות הבינוניות והקטנות כדי לשרוד", אומר רוני בריק, נשיא הכבוד של התאחדות הקבלנים בוני הארץ.

רוני בריק, נשיא הכבוד של התאחדות הקבלנים בוני הארץ: "הממשלה הזניחה את הענף עם אפס תוכניות, אפס החלטות"

נעבור למספרים: כאשר מדברים על "הקטר המוביל במשק", יש להבין את המשמעות. ההשקעות הריאליות בבנייה מהוות 13% מהתמ"ג, כאשר 52% מההשקעות הן בבניית מגורים, 30% בבנייה לא למגורים ו-18% בתשתיות. כך נראה מנוע צמיחה! על פי כלכלני התאחדות הקבלנים בוני הארץ, בתקופה של תשעה חודשים מפרוץ המלחמה ועד אמצע השנה, ירידת הפעילות היצרנית בענף גרמה לאובדן של 4.4% בתוצר, יחסית לתוואי המגמה שהיה לפני המלחמה. ולמרות כל זאת, יש במערכת הבנקאית מקורות מימון פנויים שאינם מנוצלים כדי לתמוך בענף. חשוב לציין, כי יתרות המט"ח של ישראל עלו בחודש ספטמבר בכ-3 מיליארד שקל והן קרובות מאוד ל-43% מהתוצר. הישג מרשים לבנק ישראל.

בתחום הנדל"ן המצב מדאיג ביותר: יש ירידה ניכרת בהתחלות הבנייה, שככל הנראה יעמדו על מתחת ל-60,000 יחידות דיור השנה, עם ירידה בגמר הבנייה, לעומת 100,000 יחידות דיור בשנות ה-90. אין סיבה שלא נוכל לבנות כמות כזו גם כיום. התארכות משך זמן הבנייה למגורים עומדת על 35 חודשים, בהשוואה ל-29 חודשים בשנת 2019, ול-18 חודשים בתקופת "הבולדוזר" אריאל שרון בשנות ה-90 שהזכרנו לעיל.

יגאל דמרי, בעלים י.ח דמרי: "להוציא היתר בנייה מהעיריות לוקח לי יותר זמן מאשר לבנות את הפרויקט"

יגאל דמרי, בעלים י.ח דמרי, מציע: "יש להוציא הוראה ברורה שקובעת כי כל בקשה להיתר תתקבל תוך 12 חודשים מיום הגשתה. זה יפתור רק חלק מהבעיות. זה לא הגיוני שהוצאת היתר בנייה מהעיריות לוקחת לי יותר זמן מאשר הבנייה עצמה. תבינו את המשמעות של העיכובים בבירוקרטיה".

עוד דוגמה מהשטח: אילן בדני, בעלים של חברה לפיתוח, הוא רק נקודה קטנה על המפה, אך הוא בהחלט מייצג מצוקותיהם של כלל קבלני התשתיות והבנייה בישראל. "אין לנו עובדים, ולגייס עובדים זרים זה הרבה יותר מורכב ממה שחושבים", מספר בדני, "בעירייה לא שילמו לי על פרויקט שאני מבצע עבורם כי אני לא עומד בזמנים. נכון להיום, אני משלם יותר ממה שאני מקבל, ואני יודע שבחלק מהפרויקטים אני בהפסד, אך אני לא יכול להפסיק כי זה יפגע במוניטין שלי בענף, זה כתם. אני נאלץ לקחת הלוואות וכרגע שורד בקושי".

אובדן שליטה מוחלט

המצב בשוק הדיור והתשתיות בישראל מצביע על מחדלים חמורים מצידה של המדינה, שאיבדה כל שליטה על הנושא. מלחמות האין ברירה בלבנון ועזה דחקו את המאבק במחירי הדיור לשוליים – וכל כל מה שנותר לזוגות הצעירים שחוסכים שנים על גבי שנים כדי להגיע להון עצמי, המילואימניקים והמילואימניקיות שבחזית, זה להמשיך לחלום.

גם תכנית "דירה בהנחה" המבורכת, הגרסה המשודרגת של קודמתה "המחיר למשתכן", מציגה מספרים מגוחכים. לדוגמה, להגרלה שהתקיימה ביולי האחרון נרשמו 101,673 משקי בית – אלו, התחרו על 4,633 יחידות דיור שהוצעו בהנחה משמעותית ב-19 יישובים ברחבי הארץ. זה דומה יותר לזכייה בלוטו מאשר לפתרון ממשי למצוקת הדיור. כך זה גם בכל תכנית ממשלתית אחרת, נושא הדיור בימים אלו הוא לא יותר מקוריוז.

הכל מסתכם, כמו תמיד, בהיצע וביקוש. אז למה לא בונים יותר? השר גולדקנופף טוען שאין אפשרות לבנות יותר דירות מאלו הנבנות בעת הזו, בשל מחסור בעובדים זרים. ועד שאלו יגיעו? הזוגות הצעירים, רוכשי הדירות, הם אלו שישלמו את המחיר.

ומה עם אלו שהצליחו לרכוש דירה ומחכים לה כמו אוויר לנשימה, בזמן שהם משלמים שכירות? כמעט ואין דירה שנמסרת בזמן, והתביעות נגד חברות הבנייה שמאחרות הולכות ומתרבות. אמנם המלחמה היא בהחלט תירוץ מקובל כדי להתנער מתשלום פיצוי עקב כח עליון, אך בתי המשפט וחוק המכר כבר קבעו כי מלחמה אינה פוטרת יזמים מהתחייבויותיהם, בזמן שתשלומי המשכנתה והשכירות ממשיכים ליפול על האדם הפשוט. מנגד, הקבלנים מסרבים לפצות את הלקוחות על איחורים במסירת הדירות, כפי שציין נשיא התאחדות הקבלנים בונה הארץ, ראול סרוגו. ושוב, גם במקרה הזה, מי שישלם את המחיר הוא הזוגות הצעירים, רוכשי הדירות.

ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ: "רק עשירים יוכלו לקנות דירות, והקבלנים פשוט יבנו פחות"

גם מבצעים כמו 20/80 מגבירים את הסיכון הן עבור הרוכשים, שבונים על כסף עתידי שנמצא בסימן שאלה, הן לחברות הבנייה שמינפו את עצמם לדעת והן לבנקים, שבעצם סיפקו את אותן הלוואות. בנק ישראל כבר זיהה עלייה בסיכון בשוק הנדל"ן וזימן את הבנקים לפגישה חריגה בנושא.

כ-70 אלף דירות לא מכורות שנמצאות בידי קבלנים (ראו הרחבה בכתבת המוסף על שיאי הנדל"ן של 2024), נטילת משכנתאות בגובה של כ-600 מיליארד שקל ונתון מדאיג לפיו תיק האשראי של הבנקים ליזמים וקבלנים הכפיל את עצמו לכמעט 300 מיליארד שקל – מעמידים את המשק בסכנה של ממש. קזינו כחול-לבן, כבר אמרנו בעבר.

מי יממן גבורות ישראל?
מימון הענף נמצא בראש סדר העדיפויות הלאומי. זו גם הסיבה שבנק ישראל זימן כאמור את ראשי הבנקים לשיחה כדי להתריע בפני מבצעי 20/80.

אורי יוניסי, ראש חטיבת המשכנתאות בבנק לאומי, מסביר את התפנית שחלה בשנה האחרונה בשוק הדיור: "לאחר פרק זמן של כשנה שבו השוק קפא על שמריו בעקבות עלייה דרמטית בשיעורי הריבית, החל מינואר 2024 אנו עדים לעלייה הדרגתית בקצב הרכישות בשוק הדירות החדשות והמשומשות, מצד צעירים, משקיעים ותושבי חוץ. הסיבות לכך הן מגוונות.

אורי יוניסי, ראש חטיבת המשכנתאות בבנק לאומי: "בשנה האחרונה חלה תפנית בשוק הדיור, אחרי פרק זמן שבו השוק קפא על שמריו"

ראשית, בתרבות הישראלית קיימת שאיפה עמוקה להיות בעלי דירה, ולכן רוכשים פוטנציאליים מקדישים מאמצים רבים כדי לממש את חלום הדירה שלהם. כתוצאה מכך, אנו רואים חזרה לשוק ורכישה מחודשת של דירות; שנית, בעקבות המלחמה, המחסור בדירות מתעצם בשל חוסר בעובדים, בעיות בשרשרת האספקה ובייבוא ממדינות שונות ברחבי העולם; בנוסף, האנטישמיות הגואה בעולם הביאה לזינוק משמעותי בביקושים מצד תושבי חוץ. בעבר, ביקושים אלה הגיעו בעיקר מעולים חדשים ממדינות חבר העמים, כמו רוסיה ואוקראינה, וכיום אנו עדים לביקושים ממדינות מערב אירופה וארה"ב; כל אלה, משפיעים על ההחלטות של רוכשים פוטנציאליים לגבי רכישת דירה, שכן בעיני רבים הם יובילו לעליית מחירים בתקופה הקרובה; בנוגע לשוק הדירות החדשות, אנו רואים את הקבלנים יוצאים עם מבצעים שונים וחזרה של משקיעים לשוק. יתרה מכך, המשקיעים מחפשים דירות בעיקר בדרום הארץ, שם המחירים עדיין נוחים וניתן להשיג תשואות גבוהות, הן בשכירות והן בעליית מחירי הנכסים. גם שוק היד השנייה מתעורר בששת החודשים האחרונים, ולכן אנו רואים עלייה של עשרות אחוזים בהיקף העסקאות, הן בשוק היד הראשונה והן בשוק היד השנייה, בהשוואה לתקופה מקבילה אשתקד".

"כל המגמות הללו משפיעות באופן ישיר על שוק המשכנתאות, שהגיע לקצב של כ-100 מיליארד שקל בשנה", ממשיך יוניסי. "אם נבחן את השנה החולפת, עברנו בה תהפוכות רבות – שיא באינפלציה, שיעורי ריבית גבוהים, משבר פוליטי ומלחמה בכמה חזיתות. אם לאחר שנה מורכבת כזו אנחנו עדיין רואים שהשוק פעיל וצומח, אני סבור שזה מסמן את הכיוון גם לשנה הקרובה".

בסיכומו של דבר, אומר יוניסי: "הדרך היחידה לטפל בתחום הדיור בישראל היא להבין שיש מצב של חוסר שווי משקל. אנחנו לא נמצאים בנקודת איזון, ולכן כל הזמן קיימים פערים. יש להגדיר את המצב כ'משברי', כשהמדינה חייבת לטפל בו בהקדם על מנת לתת מענה לדורות הצעירים שיוכלו לרכוש דירות. המטרה היא להפגיש בין נתוני ההיצע והביקוש ולהכניס את השוק הזה לנקודת איזון".

 הסיבה לאיחורים במסירה

אין מספיק ידיים עובדות שיבנו את הדירות – וזו הסיבה האמיתית לאיחורים במסירה. כולם יודעים את זה, רק שלאיש בממשלה לא אכפת. גם הפועלים שכבר הובאו מהודו או סרילנקה לאחר תהליך בירוקרטי ארוך ומייגע, הם לא יותר מדייגים, מנקי רחובות או סתם עוברי אורח שהצליחו להשתחל לרשימה. "ביקשתי מפועל הודי להתקין משהו, מצאתי אותו עם פטיש מכה בלי הבחנה והורס את מסגרת האלומיניום. כשלקחתי אותו לשיחה בארבע עיניים, הוא אמר שמעולם לא עבד בבניין", מספר קבלן מוכר שבונה בתל אביב. נזכיר, הפועל הזה הובא לארץ עם אלפים אחרים, אחרי מיון קפדני. מה הסוף של הסיפור הזה? במשרד הכלכלה הרימו ידיים – 5,000 עובדים כמוהו הועברו מענף הבניין לעבודות סבלות בתעשייה, אחרי שהתברר גודל המחדל, ובינתיים הדפיציט בענף הבנייה גדל.

ובכלל, מחירי העבודה בענף הבנייה בישראל חוו עלייה משמעותית מאז השבעה באוקטובר. מסגר שפעם לקח 500 שקל ליום, כיום עולה כ-1,600 שקל ליום; עובדים מולדבים, שבעבר דרשו 500 שקל ביום, גובים כיום פי שניים; בשוק העבודה בתחום הרצפות, המצב קשה במיוחד – אין כמעט רצפים זמינים, ואם נמצא המחירים הזויים; עובדים סינים מנוסים מצליחים להשיג שכר של 30,000 עד 50,000 שקל בחודש, בעוד שמשכורת ממוצעת לפועל רגיל מגיעה כיום ל-17,000 שקל, בהשוואה ל-7,000 שקל לפני המלחמה. העלויות הללו, בסופו של דבר, מתגלגלות לרוכשי הדירות.

דוד יהלומי, מנכ"ל הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל, מציין כי "המדינה נמצאת בקונספציה שגויה לגבי ענף הבנייה. משנה לשנה, הממשלות עושות את אותו הדבר ולא משיגות תוצאות, אז מדוע מתפלאים שמחירי הדירות עולים והליכי הבנייה מתארכים? הממשלה חייבת לשנות גישה. יש לבסס את הענף על כוח אדם מקומי. אמנם תמיד נזדקק לעובדים זרים, וכשיגיע הזמן גם הפלסטינים יחזרו, אך טוב יהיה אם נבסס את הענף יותר על עובדים ישראלים. הכשרנו בקרן 2,000 ישראלים לעבודות בנייה, ולמעלה מ-80% מהם כבר מצאו עבודה בעבודות רטובות. לקראת סוף השנה, אנו מתכננים להכשיר 2,000 עובדים ישראלים נוספים, ובכוונתנו להגיש לאוצר תוכנית להכשרת מעל ל-10,000 עובדים ישראלים, דבר שיכול לסייע לנו להתמודד עם משברים, כמו זה הנוכחי."

דוד יהלומי, מנכ"ל הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל: "בכל שנה עושים את אותו הדבר ולא מקבלים תוצאות, אז מדוע מתפלאים שמחירי הדירות עולים?"

לאחרונה אושרה תוכנית חדשה המציעה מענקים לישראלים שיבחרו לעבוד בענף הבנייה. מדובר במענק של עד 14,000 שקל לחצי שנת העבודה הראשונה. עובד שהחל את עבודתו בענף הבנייה מאז חודש יוני האחרון וימשיך עד סוף שנת 2024, יהיה זכאי, בנוסף לשכר החודשי, למענק בסך 2,000 שקל עבור כל אחד מארבעת חודשי העבודה הראשונים, וכן למענק של 3,000 שקל עבור החודשים החמישי והשישי. במקרה של עובדים בתחום העבודה "הרטובה", המענקים אף יוגדלו ב-50%.

משחקים בפרנסה של משפחות ישראליות
במקום לקדם עבודה כחול-לבן בימים קשים אלו, הממשלה משחקת בפרנסתן של משפחות ישראליות. נכון להיום, הוגשו למשרד השיכון למעלה מ-30 הצעות על ידי חברות בנייה זרות, במסגרת מכרז ממשלתי לביצוע עבודות בנייה למגורים בישראל. אך האם זו באמת התשובה? חברות בנייה ישראליות מתמוטטות, ובמקום לסייע להן מייבאים כוח עבודה מחו"ל?! קשה להבין.

"אם לא יהיו קבלני ביצוע כחול-לבן בישראל, אין לנו זכות קיום במדינה. אנחנו קבלני הביצוע שמזיזים את השכונות ואת הכבישים, אך נערי האוצר לא מבינים את זה", מדגיש דוד אולניק, הבעלים של חברת אולניק להובלה, עבודות עפר וכבישים.

נתוני BDI מחודש מאי האחרון, מצביעים על כך ש-350 חברות בתחום התשתיות והבנייה החוזית נקלעו לקשיים כלכליים וחדלות פירעון. נתון מעודכן יותר מהחודש האחרון מראה שהמספר הזה עלה ליותר מ-650. נזכיר כי ענף הבנייה נחשב למשק לשעת חירום (מל"ח) ולכן ציוד קבלני התשתית "גויס למלחמה" החל מהשבעה באוקטובר ועד היום.

הבעיה הגדולה היא שיש חוסר תאום משווע בין משרדי הממשלה. חלקם נותנים הנחיות שונות, ולעיתים סותרות. בקיצור, יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה. לדוגמה, נתיבי ישראל הוציאו מכתב על מתן שיפוי, וזה מבורך, אבל רכבת ישראל מנגד לא פעלה באותו הכיוון.

בתגובה, אמר גיל כהן, מנהל בכיר אינטראקציה ותפעול ברכבת ישראל: "אנחנו מבינים את המצב, אך אין לנו הנחיות מסודרות מצד משרד התחבורה. למרות שזמנים נקבעים לנו, אין לנו מקור תקציבי לשיפוי, וגם לא הנחיות ברורות כיצד לנהוג בעניין. חברות הבקרה שלנו פועלות לבחון את הפתרונות שנמצאו בנתיבי ישראל."

צביקה דוד, סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ ויו"ר אגף תשתיות, מוסיף: "אסור לנו לשכוח שענף הבנייה והתשתיות הוא מנוע צמיחה מרכזי במשק הישראלי. השקעה בתשתיות היא חיונית לשיקומם של הדרום והצפון, לצמיחה כלכלית ולחיזוק החברה הישראלית. אם הממשלה לא תשכיל לפעול בכיוון הזה, אנו עלולים לראות פרויקטים שלא יוצאים אל הפועל וקבלנים העומדים בפני קריסה."

ממשלת ישראל נדרשת להתערב באופן מיידי ולספק פתרונות למשבר החמור הפוקד את ענף הבנייה והתשתיות, משבר אשר החריף בעקבות המלחמה ומאיים על יציבות הענף, ובכך עלול להוביל לנזקים כלכליים וחברתיים נרחבים.

למרות המצב הקשה, מזמיני עבודה רבים, ובראשם חברות ממשלתיות ורשויות מקומיות, מסרבים להעניק אורכות ביצוע ומטילים קנסות משמעותיים על הקבלנים, שאינם אחראים למצב הקיים. יתרה מכך, החוזים שנחתמו לפני המלחמה אינם משקפים את העלויות הריאליות של ביצוע עבודות כיום, אשר התייקרו במידה רבה כאמור, בעקבות הכפלת שכר העובדים והעלויות של חומרי הגלם.

כדי למנוע את קריסת ענף הבנייה והתשתיות, הממשלה חייבת לפעול ללא דיחוי במספר מישורים במקביל – הענקת אורכות ביצוע אוטומטיות לפרויקטים ללא קנסות ועיצומים; קביעת מנגנון לעדכון תנאי התשלום בחוזים בהתאם לעליות המחירים; חקיקה שתאפשר שינוי מהותי בתנאי חוזים קיימים; הקמת מטה תשתיות לאומי שירכז את הטיפול בענף, ויבטיח את התגובה המהירה והיעילה ביותר לאתגרים הנוכחיים. צעדים אלו הם הכרחיים לשמירה על יציבות הענף ולמניעת נזקים נוספים שיכולים להשפיע על הכלכלה והחברה בישראל.

הממשלה מחסלת התחדשות בפריפריה

הממשלה, במקום לנצל את ההזדמנות להאיץ את הבנייה ואת ההתחדשות העירונית בפריפריה, נרדמת בשמירה. במכתב חריף שנשלח לראש הממשלה בנימין נתניהו, מביע ראש עיריית שדרות, אלון דוידי, את חששותיו ואומר: "שנה למלחמה, והאוצר החליט לחסל את ההתחדשות העירונית בפריפריה".

מדובר בהתנגדות נחרצת להחלטת משרד האוצר, כפי שנוסחה בטיוטת התוכנית הכלכלית לשנת 2025 – אשר כוללת סעיף המחייב דיירים שקיבלו מענקי סיוע במסגרת פרויקטים של התחדשות עירונית, להחזיר את המענק במעמד מכירת הדירה. לטענת ראש העיר, דרישה זו עשויה לחסל כל אפשרות להמשך פרויקטים כאלה בפריפריה.

ראש עיריית שדרות, אלון דוידי: "שנה למלחמה והאוצר החליט לחסל את ההתחדשות העירונית בפריפריה"

הוא מתאר את ההצעה כ"בעייתית ומנותקת מהמציאות", ומזהיר כי אם טיוטת התוכנית תתקבל במתכונתה הנוכחית, היא תמנע כל קידום של פרויקטים במתחמים מאוכלסים באוכלוסיות מוחלשות, במיוחד בקווי העימות.

דוידי מדגיש כי הצעת האוצר תעמיד את הדיירים בפני התחייבות כספית בלתי סבירה, אשר גובהה אינו ידוע מראש ואינה נמצאת בכיסם של הדיירים, אלא בידיהם של היזמים.

"התקופה הזו, שבה אנו בעיצומה של מלחמה, מחייבת מתן אופק כלכלי לתושבי הפריפריה, ובמיוחד לגורמים הממוקמים בקו העימות", מציין דוידי. "תמיכה בפרויקטים של התחדשות עירונית יכולה לסייע להם ליצור יציבות ושגשוג, ולחזק את תחושת הביטחון והמחויבות של המדינה כלפיהם."

יעקב אטרקצ'י, בעלים ומנכ"ל אאורה ישראל, מוסיף על המשמעות של התחדשות עירונית בפריפריה דווקא בתקופה זו: "כיזם, אני רואה לנגד עיניי אפשרויות בלתי מוגבלות, ואלפי תושבים חדשים שיגיעו לערים המרוחקות מן המרכז כדי ליישב את הארץ ולקיים חיים טובים ובטוחים.

עם מעורבות משמעותית מצד המדינה, ניתן ליישם את החזון הזה, ולהפוך את המקומות ההרוסים של היום לגן העדן של מחר. זו ציונות של ממש. ציונות 2024. מבחינתי, אין שום הבדל בין תל אביב לקריית שמונה. כשאני מביט בפרויקט של התחדשות עירונית בתל אביב, בנתניה, ברמת השרון או בקרית שמונה, אני רואה לנגד עיניי איכות: איכות בבנייה, בעיצוב, סביבה ירוקה קרוב לבית, ומרחב מחייה מודרני שמעניק לדיירים איכות חיים אחרת לגמרי. כדי להחזיר את התושבים לבתיהם בצפון, אנחנו צריכים להתגייס בכוחות מתוגברים – מדינה ויזמים כאחד, על מנת להעניק למפונים חזון ואיכות חיים שלא נופלת מזו של תושבי המרכז. המדינה, מצידה, חייבת להשקיע בתשתיות ובתעסוקה, לצמצם מרחקים ו"להעלים" את המושג פריפריה אחת ולתמיד. עם תשתיות ראויות, כבישים מהירים ורכבת לכל פינה בישראל – זה אפשרי, וזה הכרחי".

יעקב אטרקצ'י, בעלים ומנכ"ל אאורה ישראל: "כיזם, אני רואה לנגד עיניי אפשרויות בלתי מוגבלות, ואלפי תושבים חדשים שיגיעו לערים המרוחקות"

שלום שטרית, בעלי חברת שתית, מאמין גם הוא כי למדינת ישראל נוצרה הזדמנות גדולה לחדש את הצפון. לדבריו, "ישנה דרך יעילה ומהירה לשקם את הצפון ולהפוך את האזורים שנפגעו להזדמנות גדולה עבור מדינת ישראל. ההתחדשות העירונית בצפון יכולה להתמקד בבניית ממ"דים, אזורים מוגנים, וביצוע מיגון נגד רעידות אדמה. מומלץ שהמנהלת תוציא קול קורא ליזמים פרטיים, תוך הצעת מקדמים עסקיים והטבות, כדי לעודד אותם לקחת חלק בפרויקטים הללו. כך, יוכלו היזמים להרים את הכפפה ולבנות בנייה מודרנית, שמדגישה את הצורך בבנייה ממוגנת.העברת הפעילות ליזמים פרטיים תייעל את התהליך ותפחית את העומס על מדינת ישראל. גם בתנועה הקיבוצית והמושבים יש צורך ליישר קו עם המגמות החדשות ולבנות בתים ממוגנים, תוך חיזוקם כנגד רעידות אדמה. פעולה כזו תסייע בשיקום מהיר ומותאם לתקופה, ותשפר את איכות החיים באזור הצפון".

שלום שטרית, בעלי חברת שתית: "ישנה דרך יעילה ומהירה לשקם את הצפון ולהפוך את האזורים שנפגעו להזדמנות גדולה עבור מדינת ישראל"

ילדינו ישלמו את המחיר

בסופו של דבר, מי שישלם את המחיר הכבד על מחסור בדירות יהיו ילדינו, אשר תילקח מהם הזכות הבסיסית ביותר – הזכות לקורת גג במדינה שבה הם חיים, תורמים, מתגייסים לצבא, נלחמים מול האויבים ומסכנים את חייהם, בעוד שהמדינה מפנה להם את עורף.

ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, מסכם את המצב באומרו: "במצב הנוכחי, רק עשירים יוכלו לקנות דירות, והקבלנים פשוט יבנו פחות. זה מצב בלתי מתקבל על הדעת. המדינה חייבת ליצור תנאים כך שהקבלנים יבנו יותר ולא פחות. אם נבנה יותר, המדינה תגדיל את הכנסותיה ממסים, ההיצע יגדל, ואז המחירים יוכלו לרדת."

שר האוצר הצהיר שהמטרה היא להגיע למקסימום גירעון של 4% בשנת 2025, בעוד שבשנה הנוכחית צפוי גירעון של כ-6.8%. "צריך להביא בין 30 ל-40 מיליארד שקל, כי זה יאותת לעולם ולחברות הדירוג שמדינת ישראל חזרה למסלול של כלכלה בריאה. את זה עושים באמצעות צעדי מיסוי", אומר שי אהרונוביץ', מנהל רשות המיסים.

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המיסים: "צריך להביא 40 מיליארד שקל כדי לאותת לעולם ולחברות הדירוג שמדינת ישראל חזרה למסלול של כלכלה בריאה"

עם זאת, הוא מצהיר כי "כרגע אין כוונה להעלות מיסים בתחום הנדל"ן". ישנם רעיונות שונים, כמו הורדת מס הרכישה והעלאת הפטור ממס השכירות. מדובר לא בביטול הפטור על שכירות, אלא בכך שמי שמקבל פטור יצטרך לדווח על כך. ההערכה היא שיש כ-2 מיליארד שקל שמסתתרים כאן. ארגון ה-OECD ציין לפני כשנתיים כי מס הרכישה בישראל מוגזם, אך מצד שני, המס על השכירות הוא נמוך יחסית להשקעות אחרות.

אין ספק שהחזית הראשונה לאחר סיום הירי היא חזרתם של לפחות 85% מהתושבים לבתיהם בצפון ובדרום, לצד שיקום מבנים ותשתיות שנהרסו. המודעות לצורך של המדינה בשיקום אזורי מלחמה קיימת. מיכל פרנק, יועצת בכירה במנהלת "תקומה", אומרת מפורשות: "לצד חזרתם של 85% מהתושבים לבתיהם, אנו ממוקדים בבניית תשתית כלכלית שתהפוך את האזור למרכז צמיחה אזורי, ובתוך כך לפתח גם את שוק הדיור, באמצעות עידוד השקעות בתשתיות, יצירת מקומות עבודה איכותיים, ותמיכה בעסקים קטנים ובינוניים. אנו מבינים שהצלחת שוק הדיור קשורה באופן הדוק לצמיחה כלכלית כוללת ולחוסן הקהילתי. אנו שואפים לא רק להשיב את התושבים לבתיהם, אלא גם לבנות חבל שימשוך אליו אוכלוסייה חדשה וישמור על הקהילות הקיימות, תוך יצירת תשתית מגורים וכלכלה יציבה לאורך זמן." מילים כמו חול? בואו נקווה שלא.

עם זאת, האתגר הגדול טמון בהקלות על ענף הבנייה, אשר כידוע כרוכות בעלויות כספיות. נדמה כי לא צפויים שינויים משמעותיים במצב זה, ועדיין – אנו בתקשורת מתחייבים להמשיך ללחוץ על מה שנכון לטובת הציבור הרחב.

ומה עם המחירים?

אם נבחן לפי נתוני המחוזות, אנו עדים לעליות מחירי הדירות בגבול השיעור הדו-ספרתי, כאשר אזור חיפה רושם עלייה של 10.2%; המרכז 8.8%; הצפון 6.3%; הדרום 5.7%; ירושלים 5.1%; ותל אביב 3.3%.

גם שוק השכירות עובר טלטלה משמעותית. נתוני חודש ספטמבר 2024 מצביעים על המשך מגמת ירידת ההיצע בשוק השכירות בישראל, מגמה שהחלה כבר בחודש אוגוסט ונמשכת גם כעת. בשונה מהמשוואה המוכרת, לצד הירידה החדה בהיצע, נמשכת גם ירידה עקבית במחירי השכירות. מה קורה בשוק השכירות בישראל?

העיר תל אביב חוותה ירידה של 4.1% בהיצע הדירות; ואילו ירושלים רשמה ירידה דרסטית של 13.6%; חיפה חוותה ירידה של 4.7%; ואשקלון רשמה את הירידה הגבוהה ביותר, של 20.1%; נתונים אלו מצביעים על כך שהשוק בערים המרכזיות ממשיך לחוות ירידה, בעיקר באזורים הסמוכים לאזורי עימות.

מבחינת מחירים, בספטמבר ירד ממוצע מחירי השכירות ב-0.6% ביחס לאוגוסט שקדם לו, וב-4.5% לעומת ספטמבר 2023; תל אביב רשמה ירידה של 0.4% באוגוסט וירידה כוללת של 6% בהשוואה לשנה שעברה, מה שמצביע על כך שהעיר טרם התאוששה וממשיכה לחוות פערים מהותיים במחירים.