מגדלים סביב לה, ובתוכה

השבוע הכריזה עיריית ירושלים על מגדל קפוסטין - מצפה הכוכבים הראשון בעיר - כאתר היסטורי לשימור. מדובר במגדל בן 150 שנה שנמצא בעין כרם ומתנשא לגובה של 10 מטרים, והכרזתו כאתר היסטורי מציפה גם ויכוח מתמשך בבירה לגבי בניית מגדלים.

אבל כעיר ששואפת לצעוד עם הזמן, ירושלים צריכה לצמוח לגובה, גם אם יש לעשות זאת תוך התחשבות בשכיות החמדה ההיסטוריות במזרחה ובריאות הירוקות שבמערבה. בנייה לגובה מקובלת בכל עיר שחפצת חיים, התחדשות והתרחבות, לא כל שכן בעיר כמו ירושלים שפוטנציאל ההתרחבות הגיאוגרפי שלה מוגבל, אלא אם כן מדובר על צמיחה אנכית. בבנייה לגובה מנצלים באופן נכון ויעיל יותר שטחי קרקע ומצמצמים מאוד את דחיקת השטחים הפתוחים והרס שכיות חמדה וטבע.

אחד המרכיבים המשמעותיים שיתרמו לאפשרויות הבנייה לגובה בירושלים הם 75 ק"מ של מסילות רכבת קלה בחמישה קווים עיקריים (אדום, ירוק, כחול, סגול ותכלת) שצפויות לשרת בתוך כמה שנים כ־400 אלף נוסעים מדי יום. ירושלים, על אף גילה המופלג, תהפוך לעיר המתקדמת ביותר בישראל מבחינה תחבורתית ותעצים את ההתחדשות שהיא בשנים האחרונות. ראש העיר, משה לאון, אמר בשיחה עם "נדל"ן היום" כי "רשת הרכבות הקלות תיצור חיבור יעיל בין כל חלקי העיר, תצמצם עומסי תנועה, תעודד התחדשות עירונית ופיתוח כלכלי ותיצור עיר נוחה להליכה ולרכיבה על אופניים".

תאוצת בנייה לאורך הצירים

השבוע החלו עבודות ההכנה להקמת הקו הכחול של הרכבת הקלה על ציר דרך חברון, כחלק מתוואי שיכלול 31 ק"מ של מסילות - 2.5 ק"מ מהם תת-קרקעיים - על פני 53 תחנות. הקו הכחול, שחלקים ממנו צפויים להיפתח בחמש השנים הקרובות, יפעל בשלושה מסלולים: גילה - רמות, מלחה - הר הצופים והדסה עין כרם - תלפיות. הקו צפוי לשרת מדי יום כרבע מיליון נוסעים.

במקביל, פרויקט הארכת הקו הפעיל כיום של הרכבת הקלה (הקו האדום) צפוי להסתיים בחודשים הקרובים ויאפשר נסיעה רציפה משכונת נווה יעקב בקצה הצפוני של ירושלים, למרכז הרפואי הדסה עין כרם בקצה הדרום-מערבי של העיר. כמו כן נמצא בעבודה מתקדמת הקו הירוק, שיפעל משכונת גילה בדרום העיר לשכונת הגבעה הצרפתית שבצפונה.

במסגרת המדיניות לעיבוי הבנייה על צירי הרכבת הקלה בעיר, עתידים להיבנות לגובה אלפי יחידות דיור ומיליוני שטחי מסחר ותעסוקה בסמיכות לרשת התחבורתית ברחבי העיר. ואכן, גם בירושלים זיהו מתכנני העיר כי צמיחה לגובה היא צו השעה והגדירו את המקומות והאיזורים שבהם נכון יהיה לעשות כן - בעיקר לאורך צירי הרכבת הקלה, בכניסה לעיר ובאיזורי התעסוקה המרכזיים כגון תלפיות, הר חוצבים ואזורי המגורים המרכזיים במערב ירושלים.

כדי להבין אילו אזורים יהפכו למבוקשים יותר בעקבות מגמת הצמיחה ולקראת פתיחתם של קווים נוספים ברכבת הקלה, ניתחנו צירים מרכזיים בירושלים בסיוע יו"ר לשכת שמאי המקרקעין בישראל לשעבר ומומחה הנדל"ן אוהד דנוס.
ציר אחד הוא ציר הרצל - הנרייטה סאלד, מהכניסה לעיר דרך קריית המלונות, קירוי בגין, ציר הרצל בואכה קריית היובל, ועד צומת אורה. לאורך הציר כבר פועל הקו האדום של הרכבת הקלה ומדיניות התכנון העירונית מאפשרת כ־1200 אחוזי בנייה, ובנייה לגובה של עד 40 קומות. לאורך הציר מתוכננים או נבנים כבר כיום עשרות מגדלים.

בשנים הקרובות גם צפויים לקום כ־20 מגדלים בני 40-18 קומות ברובע הכניסה לירושלים, שיהפכו אותו למרכז עסקים חדש ומוביל בלב המרכז התחבורתי הגדול והמשולב בישראל, הכולל שלושה קווי רכבת קלה, תחנת הרכבת המהירה, תחנת האוטובוסים המרכזית, שבילי אופניים וחניון ציבורי תת-קרקעי עם 1,300 מקומות חניה.

יותר נגישה לתושבים

התמקדנו באחד המגדלים שמושך תשומת לב מיוחדת, זה שעתיד להיבנות על רחוב הנרייטה סאלד במעלה רחוב אפשטיין בקריית היובל. במקום נמצא כיום מבנה מיושן ובו ישיבה, גני ילדים ובתי ספר למגזר החרדי. לתכנון המגדל גויסו אדריכלי העל הבינלאומיים, אדריאן סמית וגורדון גיל, שאחראים על שינוי קו הרקיע העולמי, עם תכנון כמה מהאתרים המפורסמים ביותר בעולם כולל פארק אווניו בניו יורק, שם ביצעו גם עירוב שימושים מושלם, מגדל טראמפ המפורסם בשיקגו וכמובן - הבניין הגבוה בעולם, בורג' חליפה בדובאי.

המתכנן הישראלי המוביל, אבנר ישר, שגם הוא חתום על כמה מהתוכניות של המגדלים הבולטים בישראל (חלקם בירושלים), מציין כי "ירושלים עוברת מהפכת התחדשות. העצמת זכויות הבנייה, האישור והקבלה של בנייה מגדלית לאורך צירי הרכבות, משנים את האופי של העיר לכרך עכשווי, לעיר של היסטוריה ועתיד. השינוי הוא כמובן פיזי, אך לא פחות משמעותי הוא השינוי התודעתי. ירושלים הופכת לעיר מרכזית בחיי הכלכלה, שתמשוך אליה מדע, טכנולוגיה, עסקים ותושבים חדשים. הבחירה לבנות לגובה על צירי התחבורה הציבורית נכונה והגיונית מבחינה אורבאנית.

יואל אבן, מהנדס העיר ירושלים וראש מינהל תכנון ותשתיות בעיריית ירושלים, מספר: "מוקדי התעסוקה הנבנים בימים אלה נמצאים במקומות אסטרטגיים בעיר, בסמוך לצירי הרכבת הקלה, וזאת בנוסף למוקדי תעסוקה שאנו מייצרים בשכונות, עם דגש על עירוב שימושים. מדובר ביותר משני מיליון מ"ר של תעסוקה שיושבת על צמתים תחבורתיים משמעותיים, שהופכים את ירושלים לנגישה עבור תושבי העיר, עבור תושבי המטרופולין ועבור מבקריה".
לסיכום, בירושלים ישן לצד חדש ישכונו. העיר עוסקת בשימור ערכיה האורבניים ההיסטוריים כמו מגדל קפוסטין ומגדל דוד, ובה בעת מקדמת את עתידה בהקמת מגדלים איקוניים לאורך צירי הרכבת הקלה ואיזורי העסקים והמגורים המתפתחים, בעיקר בחלקה המערבי.