אז הקונגרס הציוני הראשון בארץ הקודש ועד היום: מה לא עבר מרכז הקונגרסים הבינלאומי בעיר הבירה, שנושא את השם המחייב “בנייני האומה”? שנים רבות לפני שראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון, דיבר על הפרחת השממה בנגב – הוא קרא בשנת 1949 להקמת מרכז קונגרסים בינלאומי גדול בירושלים. כבר אז הבין בן גוריון את החשיבות העולמית הגדולה של מרכז כזה בעיר הנצחית ירושלים, הרבה לפני ימיהן הגדולים של לאס וגאס או דובאי, ערי הקונגרסים המרכזיות בעולם כיום.
עד היום, על הקיר בחדר הישיבות תלויה מגילת יסוד שמזכירה את מגילת העצמאות. זו נחתמה ממש בהשראת המגילה ההיא שנחתמה בשנת 1949, להקמת בנייני האומה. חתומים עליה אבות האומה: חיים ויצמן, דוד בן גוריון וראשי היישוב של אז. הבעלים אז היו הסוכנות היהודית, וכיום הבעלים הן עיריית ירושלים וקרן קימת לישראל (קק”ל), שנחשבת לבעלת הקרקע.
בימים אלו מציין מרכז הקונגרסים הבינלאומי, בנייני האומה, 70 שנה במהלכן הפך למרכז הקונגרסים המוביל והגדול בישראל, שאירח את כל גדולי האומה והאומות מאז הקונגרס הציוני הראשון בארץ הקודש, שנערך בשנות ה-50 בפיגומי המבנה. המקום הפך לסמל הכניסה לעיר הבירה, אירח ומארח עד היום את הכנסים, הוועדות והמופעים הבינלאומיים והמקומיים החשובים ביותר – וביניהם את טקסי פרס ישראל הממלכתיים, הוועידות הממלכתיות והתקשורתיות, פסטיבלי הזמר והפזמון, וכמובן בל נשכח – את שתי תחרויות האירוויזיון הבינלאומיות הראשונות (1979, 1999) שהתקיימו בישראל. גם האירוויזיון הבא שיתקיים בארץ ייערך ככל הנראה בבנייני האומה. עדן, שומעת?
ההיסטוריה מרשימה, העתיד עוד יותר
זו רק ההתחלה. בנייני האומה העתידיים צפויים לשנות את פניהם במסגרת תכנית ענק להתחדשות רובע הכניסה של ירושלים. התכנית כוללת תוספת של בתי מלון, בית דיור מוגן, שדרה מסחרית פתוחה, וכאמור תהפוך את בנייני האומה לאחד ממרכזי הקונגרסים הגדולים והמפוארים במזרח התיכון, עם אולם מופעים שעתיד לארח באקוסטיקה מושלמת למעלה מ-6,000 איש.
ההשקעה הכוללת בבנייני האומה המחודשים היא כמיליארד שקל. על 44 דונם, יוקמו 2 מגדלי משרדים בני 40 קומות כ”א, דיור מוגן של 300 חדרים, 35 אלף מ”ר מסחר בשדרה פנימית (דומה לממילא), 3 בתי מלון ברמות שונות עם 800 חדרים, וכמובן, היהלום שבכתר – מרכז קונגרסים ותערוכות ענק של 55 אלף מ”ר, כמעט כפול מ-30 אלף מ”ר של היום.
“למעשה נשלב את האודיטוריום הגדול בישראל, עם 27 אולמות כנסים, מופעים ותערוכות נוספים בגדלים שונים”, מסביר אלכס אלטר, מ״מ מנכ״ל בנייני האומה, “מרכז הקונגרסים המחודש יתחרה עם מרכזי הקונגרסים המובילים באירופה ובמזרח התיכון”.
“הנתונים מדברים בשם עצמם: 80% מתיירות משתתפי הכנסים מבקרים בירושלים. 67% מהם ביקרו בישראל בפעם הראשונה, 25% עם בני זוג. התרומה הכלכלית החזויה של כנסים לירושלים עומדת על חצי מיליארד שקל בשנה. משתתפי כנסים מוציאים 40% יותר מתייר רגיל, ולכן התרומה של בנייני האומה לכלכלה הישראלית ולעיר ירושלים היא כל כך חשובה”, מציין אלטר.
רקפת אילוז, סמנכ"ל שיווק ופיתוח עסקי בבנייני האומה, מספרת שלפני מספר שבועות הוזמנה להשתתף בכנס של תעשיית מקבלי ההחלטות הנוצרית באורלנדו שבפלורידה, ארצות הברית. שם, נאמה בפני כ-1,000 איש על חשיבות התמיכה בישראל ובהחזרת התיירות למדינה, כמו גם על האמון והתמיכה של העולם הנוצרי בנו. הכנס הסתיים כשכל הקהל עמד וקרא להחזרת החטופים במיידי ובשירת התקווה, כך שלא נשארה עין יבשה באולם. בכנס זה גם נפתחה הרשמה לכנס נוסף שיתקיים בשנת 2030 בבנייני האומה, אליו צפויים להגיע כל מקבלי ההחלטות החשובים ביותר מפלח השוק הנוצרי.
עוד, מציינת רקפת, כי "מאז הקורונה שינינו אסטרטגיה והפכנו את המרכז ל-'מרכז קונגרסים יוזם'. הבנו שעל מנת לשרוד חייבים כל יום לקום בהחלטה ובהתמדה שיש ליצור, להמציא וליזום אירועים, כנסים, ועידות, מופעים ופסטיבלים. לא ניתן לסמוך רק על הקיים. כחלק מהיזמויות והפרויקטים, נהנים כיום מפיקים ומארגני כנסים מאפליקציה של מפת אולמות תלת ממדית, המאפשרת להם לתכנן את האירוע כאוות נפשם. בנוסף, הקמנו את 'אולפני האומה', אולפן טלוויזיוני מודולרי ומקצועי, המאובזר בציוד מתקדם שמאפשר לנו לייצר ולצלם שלל תכניות המשודרות בלייב למאות אלפי אנשים ברחבי העולם. כמו כן, הפקנו את UMA, פסטיבל מחול ירושלים, אנו מתכננים להפיק גם פסטיבל יין, ויש רעיונות לפסטיבלים רבים נוספים; יצרנו מותג חדש, 'במת האומה', שחזר לפעול לפני מספר שבועות. מדובר בקונספט תרבותי-קולינרי מקורי שבו מתארחים מיטב האמנים הישראליים. מטרתנו היא לאפשר לקהל הרחב ליהנות ממופע מוזיקלי טוב בשילוב עם חוויה קולינרית טעימה ונעימה. בימים אלו אנו משיקים את מכללת ICCOLLEGGE, שיתוף פעולה ייחודי עם המכללה האקדמית רמת גן. במסגרת הפרויקט, לראשונה ייפתח אצלנו קורס הפקת אירועים וכנסים, כשהמטרה היא להנחיל את הידע והניסיון שלנו לדור ההמשך. אנו רואים ביזמות ובפיתוח העסקי מנוף כלכלי למרכז הקונגרסים".
תפקיד חשוב גם במלחמה
באופן טבעי, מוסד "בנייני האומה", שאירח את גדולי העולם ושימש כמקום עלייה לרגל של אלפי תיירים בכל שנה במשך 70 שנה – לקח חלק פעיל בזירת ההסברה הבינלאומית כבר בתחילת מלחמת חרבות ברזל.
"כבר בתחילת המלחמה הקמנו מיזם בשיתוף עם 'הבלון האדום' להשבת החטופים, שקיבל הד עולמי. האולם הגדול כוסה ב-3,000 בלונים אדומים ועל הכיסאות נתלו שמות החטופים. את הסרטון הפצנו בעולם ואף פנינו לכלל מרכזי הקונגרסים העולמיים שישתתפו איתנו בקריאה להשיב את החטופים הביתה עכשיו", מסבירה רקפת. "אנו רואים בבנייני האומה – את 'הבניין של האומה' מוסד לאומי שמייצג את מדינת ישראל, ולפיכך אנו מחויבים לערכי העם והמדינה, כפי שעשינו עד היום כאשר אירחנו את כל אירועי העם היהודי לדורותיו, ונמשיך לעשות זאת גם בדורות הבאים".
בנוסף לפרויקט המרגש, בנייני האומה אירחו בחודשים האחרונים עשרות אירועי הצדעה לחיילי צה”ל ולכוחות הביטחון וההצלה, כולל אירוע הצדעה לאלפי מתנדבי זק”א, ואירוע הצדעה גדול נוסף של משרד התפוצות למתנדבים ומשפיענים בעולם, שמסייעים לישראל בהסברה בינלאומית.
“ההצלחה שלנו”, מוסיף אלכס אלטר, “היא בתפעול מרכז קונגרסים בינלאומי ברמה הגבוהה ביותר. מידי שנה אנחנו מארחים כאן את הכנסים והוועידות החשובים ביותר במדינה. אנו מאמינים בשירות ובאנשים, ועובדים עם כח אדם מצומצם ואיכותי. יש לנו כ-20 עובדים ומנהלים קבועים, וכל השאר הם עובדי חוץ שמגיעים לאירועים השונים. השינוי האסטרטגי שהובלנו ב-3 השנים האחרונות הביא לעלייה של עשרות אחוזים במחזורי הפעילות וברווחי החברה. למרות ביטולים רבים של כנסים מהעולם בעקבות המלחמה, אנו רואים חזרה של אירועים וכנסים מהארץ ומתחילים לראות התעניינות וניצנים גם לכנסים עתידיים מהעולם”, מסכם אלטר.
מיצג "הבלונים האדומים" באודיטוריום של בנייני האומה, הקורא להשבת החטופים. המיצג צולם והופץ ברחבי העולם, כחלק המאבק הישראלי בזירת ההסברה הבינלאומית, והגיע לחשיפה של מיליוני האנשים. צילום: בנייני האומה
היסטוריה של אומה שלמה
בנייני האומה חוגגים 70. לפניכם כמה מהאירועים המרגשים והבלתי נשכחים שנערכו בבנייני האומה בירושלים החל משנת 1951 ועד היום:
1951, האירוע הראשון בבנייני האומה: הקונגרס הציוני ה-23 שנערך לראשונה בארץ הקודש. מאז, הקונגרס הציוני העולמי מתקיים כל שנה בבנייני האומה.
1958: חוגגים עשור למדינה הקטנה והצעירה, מדינת ישראל, בתערוכה מיוחדת שהתקיימה בבנייני האומה.
1959: מלך הג'אז העולמי של המאה ה-20, לואי ארמסטרונג, הגיע להופיע לראשונה בישראל, באירוע בלתי נשכח שהתקיים בבנייני האומה.
1965: תחילת הרצף השנתי של הפסטיבל האהוב, "הזמר והפזמון", שהתקיים כל שנה, עד שנת 1980, בבנייני האומה.
1967: במהלך מלחמת ששת הימים שימשו בנייני האומה כעמדה קדמית לפיקוד מרכז.
1978: זמר הפולק והרוק הנערץ, פול סיימון, הגיע להופעה בלתי נשכחת בבנייני האומה.
1979: לאחר זכיה היסטורית, ישראל מארחת את האירוויזיון בבנייני האומה בירושלים עם השיר "הללויה" של גלי עטרי ולהקת חלב ודבש, וזוכה בפעם השנייה ברציפות.
1987: משפטו של איוון דמיאניוק ("איוון האיום"), שהואשם בפשעי מלחמה נגד יהודים בשואה, התקיים בבנייני האומה.
1999: לאחר הזכייה השלישית בתולדות המדינה, בנייני האומה מארחים את האירוויזיון בפעם השנייה בישראל.
2000: בנייני האומה מאחרים את כנס הסכרת העולמי – עם 10 אלף משתתפים.
2013: נשיא ארצות הברית באותה שנה, ברק אובמה, מגיע לביקור בישראל ונושא נאום מיוחד לאומה – איך לא? בבנייני האומה.
2013: ועידה לציון יום הולדתו ה-90 של שמעון פרס.
2020: אירוח נשיא צרפת, עמנואל מקרון.
2021: מעבר לדיגיטציה: הקמת מרכז קונגרסים וירטואלי בזמן הקורונה, והשקת מפה תלת ממדית לכל בנייני האומה.
2023: מיצג "הבלונים האדומים" באודיטוריום של בנייני האומה, הקורא להשבת החטופים. המיצג צולם והופץ ברחבי העולם, כחלק המאבק הישראלי בזירת ההסברה הבינלאומית, והגיע לחשיפה של מיליוני האנשים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו