המשבר בכוח האדם: הפתרון מתחיל בתוכנו

"תמיד אהבתי לבנות ולתקן דברים, ברוך השם יש לי ידיים טובות", מספר שמואל (30), אב לארבעה שהשתתף ביום הפתוח ללימודי מקצועות הבנייה, "בחצי השנה האחרונה התחלתי לחשוב יחד עם אשתי על הצורך להגדיל את פרנסת המשפחה ואחרי שהתייעצתי עם הרב שלי החלטתי לחפש תחום עבודה שיתאים לי".

כשהתחילה המלחמה, שמע שמואל שיש צורך באנשים שיעבדו בבניין: "אני לא מכיר הרבה אנשים מהציבור החרדי שעובדים בתחומים הללו. אבל בגלל שתמיד הייתה לי משיכה לצד הטכני אני נותן לזה צ'אנס ומקווה להצליח. אם זה מתאים לי מבחינה דתית ומבחינה אישית, אוכל - מלבד הפרנסה - גם להתפתח בתחום הזה".

גם עמר, תושב הפזורה הבדואית, לקח חלק בהכשרת "האקדמיה למקצועות הבנייה" מייסוד הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה. "השתלבתי בשוק העבודה אחרי הרבה שנים בעיקר בזכות הזדמנות שניתנה לי. אצלנו בחברה הבדואית לעבוד בבניין ובחקלאות זו פרנסה עם הרבה כבוד".

"כוח עבודה חיוני"

הצורך בידיים עובדות מורגש היטב בענף הבנייה מאז תחילת המלחמה. הסגר המתמשך על השטחים ונטישת העובדים הזרים הובילו למחסור חריף בעשרות אלפי עובדים והקבלנים מוצאים עצמם במצוקה אמיתית.

במערכת המדינית, כך נודע ל"נדל"ן היום", הביעו השבוע חשש ממשבר מול הממשל הסיני עם החרפת המלחמה, בין היתר נוכח הודעת דובר משרד החוץ הסיני בנוגע למלחמה שהייתה לקונית כתמיד ודיברה על הצורך ברגיעה של "כל הצדדים". היא גינתה "פעולות שפוגעות באזרחים" אך לא הזכירה את חמאס בשמו.

כבר עכשיו מעוכבת הבאת פועלים סינים נוספים ולצד זאת גובר החשש כי 12 אלף הפועלים הסינים בישראל, שהפכו לכוח העבודה המרכזי ב־11,500 אתרי הבנייה, יחזרו לארצם בשל המצב. "הסינים חיוניים לבנייה", מבהיר אלדד ניצן, יו"ר תאגידי כח האדם לבנייה, "אך יש חשש שלא יגיעו ועלינו להיערך להסכמים מהירים ופרטניים. נדרש שוק נדל"ן חזק בעיקר עכשיו, לשיקום ולתקופה שלאחר המלחמה". 

תחולת ההסכמים הבין-מדינתיים היא בעייתית ומסורבלת, בעיקר כשהצורך בעובדים דחוף כל כך, ובשלב זה מערימה רשות האוכלוסין קשיים על הסדרים מחוץ למסגרת אשר יוכלו לזרז את התהליך. יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה), שהתראיין בתוכנית הנדל"ן של ישראל ברדיו תל אביב בשבוע שעבר, הביע תמיהה על חילוקי הדעות מול רשות האוכלוסין. בינתיים, נחתמים בימים אלו הסכמים עם הודו ועם סרילנקה להבאת פועלי בניין.

במקביל, הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה, בהובלת המנכ"ל דוד יהלומי ובדחיפה של כלל ראשי הענף - בהם נשיא התאחדות בוני הארץ, ראול סרוגו, יו"ר הסתדרות עובדי הבניין, יצחק מויאל, ויו"ר התאחדות קבלני השיפוצים, ערן סיב - דוחפת להגדלת מכסת העובדים הזרים, אבל גם לכך שהמדינה תבין כי עליה לממן הכשרות לעובדים ישראלים כנדרש ולא טיפין טיפין כבשגרה. צוות מיוחד הכין עוד קודם למלחמה תוכנית ארוכת טווח ומקיפה להכשרת עובדים ישראלים, ומימושה נחוץ כעת יותר מתמיד. בגיבוש התוכנית סייע ראש מכון ריפמן לפיתוח הנגב ומנכ"ל משרד הבינוי והשיכון לשעבר, חגי רזניק.

הקבלנים מחכים לעובדים

בשטח כבר יש הצלחות רבות בזכות היוזמות הללו, דוגמת הקורסים לבדואים וערבים ישראלים של "ריאן" - מרכזי תעסוקה שהם גוף סמך של משרד העבודה, או בהכשרת עובדים מהמגזר החרדי, שמוביל מרכז "כיוון" בירושלים הפועל מטעם הרשות העירונית לתעסוקה ומשרד העבודה. הארגונים האלו מביאים קול מרענן אך על ראשי המדינה להבין כי מדובר כאן ברעידת אדמה תעסוקתית ולפעול גם בכלים אחרים.

הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה גם מקדמת קורסים של מנהלי עבודה לחרדים.

מרכז "כיוון" וארגון "קמח" לתעסוקת חרדים, מתמקדים בחשיפה לימים פתוחים ומערכי פרסום לאוכלוסיה החרדית. סמנכ"ל "קמח", עו"ד אברהם יוסטמן: "לאורך השנים החרדים פחות התעניינו במקצועות ה'רטובים' של עולם הבנייה. לאור המצב קיבלנו פניות רבות מהשטח וקבלנים רבים מוכנים לקלוט עובדים שסיימו את הקורס. משרד העבודה יזם את הקורס המקוצר במטרה להקל על השתלבות מהירה ואנו מקווים שנוכל לתרום את חלקנו".

שמואל: "אני לא מכיר הרבה אנשים מהציבור החרדי שעובדים בתחום הבניין, אבל בגלל שתמיד הייתה לי משיכה לצד הטכני אני נותן לזה צ'אנס ומקווה להצליח. אם זה מתאים מבחינה דתית ומבחינה אישית, אוכל - מלבד הפרנסה - גם להתפתח בתחום"

מוסא קריני, מנהל "ריאן", מוסיף: "יחד עם הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה ורכזת קשרי המעסיקים שלנו, שירן מוסקוביץ, אנו נרתמים ליצור מהפך תעסוקתי בענף. החברה הבדואית מאוד רוצה לקחת חלק בעולם העבודה המתפתח, וכמו שגילינו סולידריות במערכה המשותפת נהיה שותפים גם בבניין הנגב והמדינה שלנו".

ומה הלאה, אחרי שתתמלא מכסת הפועלים החסרים? היקפי הבנייה יגדלו לממדים שלא הכרנו, נוכח הצורך המשמעותי בבניית בסיסים צבאיים שיגבירו את הביטחון; בתכנון ובנייה של הישובים שנהרסו; וכמובן הדרישה להגדלת היצע הדירות שגם לפני המלחמה היה בפער גדול לעומת כמות הביקושים.

"כל זה יצריך כוח אדם עצום", מסכם מנכ"ל נתיבי הקמה, יגאל צ'ודנר, "הכל ימומן על ידי יזמים ובסופו של דבר על ידי הציבור, אך אם הממשלה לא תדאג לארגן את זה, להגיע להסכמים עם מדינות וגם לפשט תהליכים, יש סיכוי סביר שנגיע למצב בוש היזמים לא יוכלו לכבד הסכמים. וזה באמת יהיה אסון".