המלחמה של שרת התחבורה מירי רגב על המטרו והרכבת הפרברית מקרית שמונה לאילת עשתה הרבה כותרות, לא רובן היו חיוביות דווקא, אבל דבר אחד טוב בכל זאת יצא מהרעש התקשורתי - קידום תוכנית שמסירה מסדר היום את הצורך ברכב פרטי.
לאחר שבסוף השבוע דווח על חזונו של הנשיא האמריקני, ג'ו ביידן, לחבר את הודו והמזרח התיכון במסדרון רכבות, החלטנו לבחון את כל התוכניות הניצבות בווועדות התיכנון השונות אשר מטרתן להקל על חיינו כאזרחים המשוועים לתחבורה ציבורית. אולי, לקראת שנת 2040, נזכה סוף סוף לרדת מההגה ולהגיע ברכבת לאילת ואפילו לערב הסעודית.
מעזריאלי לעיראק ולבייג׳ינג
את הסבירות של תוכנית ביידן להקמת קו בין אילת וסעודיה אפשר לבחון לאור תוכנית שכבר קידם בנימין נתניהו - "קו המשי החדש", שעליו ידהרו רכבות מבייג׳ינג ללונדון דרך ישראל ביומיים. כחלק מהמסלול יהיה ניתן גם לחבר בין עיראק או ירדן לבין הים התיכון דרך מסוף המעבר בבית שאן ועד נמל חיפה. כדי להוכיח את רצינות כוונותיה, הודיעה ממשלת סין כי היא פותחת בשיחות עם 17 מדינות על תוואי הרכבת שיעבור בשטחן.
קו רכבת אחר אמור לחבר בין בית שאן ובין המועצה האזורית עמק המעיינות. התוכנית היא למסילה כפולה ומחושמלת באורך 15 ק"מ - מתווה המשך למסילת העמק מתחנתה האחרונה בבית שאן ועד למסוף הגבול נהר הירדן (שייח חוסיין), לרכבות נוסעים ומשא. המסילה מתחברת לרצועה המאושרת שתוכננה עבור שתי מסילות, מהן הוקמה בפועל רק מסילה אחת.
בקצה המערבי של התוכנית מוצעת הקמת תחנת נוסעים חדשה, תחנה להעלאת מטענים והורדתם והרחבה למעבר הגבול הקיים והפעיל, אשר מתוכנן להמשיך ולתפקד תוך הגדלה ניכרת של התנועה העוברת בו. התכנון העקרוני מתבסס על המשכיות התנועה לירדן ולעיראק, אף כי התוואי מעבר לגבול יתוכנן ע"י הירדנים במועד שאינו ידוע.
התוכנית עוברת בחלקה על תוואי המסילה העות'מאנית העתיקה, ובחלקה מבטלת ומחליפה אותה.
נת"צ במרכז העיר
רבות דובר בשנים האחרונות על הצורך - כן או לא - בנתיבי תחבורה ציבוריים. ראשית, חשוב להבין שנת"צ בדרך כלל בא לענות על צורך בהנעת מאות כלי תחבורה ציבורית ולא כדי "להוציא עיניים" למי שתקוע בפקק ורואה לצידו מסלולים ריקים. תוכניות המקודמות כיום על ידי מינהל התכנון כוללות בתוכן נתיבים לתחבורה ציבורית, בהן תוכנית המתאר הארצית לתחבורה יבשתית תמ"א 42, אשר קבעה את הצורך בנתיב תחבורה ציבורית בדרכים הבינעירוניות. זאת על מנת לקדם את המעבר לתחבורה ציבורית במקום השימוש ברכב הפרטי.
אחת הדוגמאות לקידום נתיבי תחבורה ציבוריים היא בקריית אונו, שם מעז ראש עיר להביט מעבר לקדנציה הקרובה שלו ועוד בשנת בחירות. ראש העיר, ישראל גל, מתכנן להקים נת"צ שישנה את פני העיר ומציע פתרון ארוך טווח לעומס ולפקקים בחיבור מהיר עם שאטלים חינם לקו הרכבת הקלה האדום שהוא למעשה מטרו עד רחוב אלנבי בת"א.
רחוב שדרות לוי אשכול, הרחוב המרכזי החוצה את קרית אונו, הופך מציר תנועה ראשי שמהווה חלופה לכביש גהה לרחוב עירוני עם חנויות ונת"צ במרכזו, עם שבילי אופניים לצידו, במטרה להכין את העיר להיות הראשונה שתצא מהפקק באמצעות הקו האדום, הסגול והמטרו בעתיד.
משחררים עומס
במטרה לשחרר את צוואר הבקבוק הקיים כיום ברשת המסילות בגוש דן, נהגתה תוכנית תשתית לאומית לשדרוג ותוספת למסילת החוף בקטע שבין תחנת תל-אביב מרכז (סבידור), דרך נתיבי איילון (דרך מס' 20), לאורך קטע מכביש מס' 1 ועד חיבורה למסילה המזרחית בלוד.
התוכנית מייעדת הוספת מסילה רביעית מתחנת סבידור ועד מתחם ת"א דרום, והוספת מסילות שלישית ורביעית ממתחם ת"א דרום ועד לוד, תוך שינויים בהתוויית צירים מסילתיים קיימים וכן שיפורים גיאומטריים מסילתיים (כדוגמת הכניסה ללוד).
תוכנית נוספת היא "כביש 6 של המסילות", המהווה במקביל למסילת החוף את עמוד השדרה הרכבתי המזרחי. מטרת התוכנית היא השלמת רשת מסילות הברזל הארצית ליצירת מערך מסילתי נוסף שישמש עורק תחבורה עיקרי לסחורות ולנוסעים במרחב המזרחי של המדינה, ללא צורך למעבר בגוש דן.
התכנית - הכוללת שבע תחנות חדשות - מציעה מסילה כפולה ומשתרעת לאורך כ־65 ק"מ במזרח שפלת החוף, ממסילת החוף באזור פרדס חנה, דרך חדרה, טירה, כפר-סבא, קרית שדה התעופה בנתב"ג ועד ללוד.
נסיעה קלה צפונה
באיזור גוש דן מתוכנן פיתוח של קווי הרכבת הקלה השונים וסביבותיהם. כך בין היתר אושרו בקו הסגול 8 חבילות תכנון: תל אביב במקטע המערבי, גבעת שמואל, רמת גן, אור יהודה, ויהוד נווה-מונוסון וכן עבודות מוקדמות בצומת הטייסים במקטע המזרחי. בנוסף אושרו שתי הרשאות למבני דרך: הרחבת גשר תנחת "ההגנה" בתל אביב ומעבר הרכבת הקלה מתחת לכביש 40.
בקו הירוק אושרו 11 חבילות תכנון: חולון, ראשון לציון, תל אביב, והרצליה במקטע הצפוני, וכן אושרה הרשאה למבני דרך במעבר תחתי עם רכבת ישראל בפארק יהושע. בנוסף החלה עבודה מול קבלן תכנון וביצוע למקטע התת-קרקעי בתל אביב.
נעבור צפונה: במהלך 2018 אושרה תוכנית לרכבת הקלה ״נופית״ חיפה-נצרת בואכה קרית אתא. התוכנית כוללת תוואי רכבת קלה מהירה באורך 41 ק"מ, מתוכו 30 ק"מ בין-עירוני במהירות של עד 100 קמ"ש. לאורך התוואי משולבות 20 תחנות, 9 חניוני חנה וסע, גשרים, מנהרות ועוד מתקנים.
הרכבת הקלה תחבר בין מטרופולין חיפה לבין נצרת ונוף הגליל, תשרת את תושבי הצפון ותשפר את איכות חייהם על ידי עידוד השימוש בתחבורה ציבורית והקלה בעומסי התנועה.
הרכב יחכה בשפיים
מערכת המטרו היא פרויקט התשתית הגדול ביותר המתוכנן בישראל, והמשמעותי ביותר להסעת המונים במטרופולין תל אביב. עם זאת, הצפי להשלמתו הוא כעשרים שנה קדימה. הפרויקט מורכב משלושה קווים באורך כולל של כ־150 ק"מ ויכלול 109, בהן יעברו כשני מיליון נוסיעם ביום. העלות: 150 מיליארד שקל (לא סופי, כמובן).
קווי המטרו עתידים לחבר את מטרופולין תל אביב - החל מלוד, רמלה ורחובות בדרום ועד רעננה וכפר סבא בצפון, ופתח תקווה במזרח.
על כביש מספר 5 מתכנן מינהל התכנון שלושה מרכזי תחבורה משולבים - מחלף קסם/ראש העין, תקווה/פתח תקווה ומורשה. חניון "חנה וסע" שפיים כולל מתקן תחבורתי משולב אשר יכלול בשיא גודלו מבנה רב קומות לחניה של כ־7,000 כלי רכב פרטיים, מתקנים להפעלת קווי היסעים ("שאטלים"), קווי אוטובוס וחיבור ישיר להולכי רגל לתחנת רכבת עתידית. הפרויקט עתיד לקום בתחום המועצה האזורית חוף השרון.
ועוד בתוכנית: כביש שש יוארך עד מחלף בית העמק, כולל סלילת כביש מהיר באורך של כ־22 ק"מ, הקמת שלושה מחלפים חדשים ושמירת רצועת קרקע מקבילה לכביש להקמת מסילת ברזל עתידית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו