האג'נדה החברתית של ענף הבנייה

האבסורד זועק לשמיים: כיצד ייתכן שבישראל יש דרי רחוב רבים כל כך, ובה בעת פועלי בניין זרים המרוויחים סכומים מכובדים? מדוע לא מגייסים מובטלים אזרחי המדינה לענף הבנייה, עם כל ההטבות שיש, ולא מכשירים דרי רחוב לעסוק בעבודות שיפוץ שיאפשרו להם להתפרנס בכבוד? כעת, נראה שסוף-סוף מישהו החליט לפעול בכיוון הנכון.

התלות של הענף אך ורק בעובדים פלסטינים וזרים מחייבת את המדינה לייצר גם אפיקים של כוח אדם מקומי שאיננו תלוי בסגרים או במצב ביטחוני ביציאתו לעבודה. בהתאם לכך, בתוכנית העבודה לשנת 2024 כבר משולבות אוכלוסיות מאותגרות נוספות ורק לאחרונה נפתחה הכשרה לדרי רחוב מהקצה התחתון של הגרף החברתי בתל אביב בשיתוף עמותת "אכפת". ההכשרה מאפשרת להם להשתלב בעולם השיפוצים ולקבל הכשרה וליווי כ"הנדי מן".

 מאות עובדים כבר גויסו

"כשהייתי ברחוב לא האמנתי אפילו לעצמי, הייתי עסוק רק בלשרוד", מספר איגור (שם בדוי), איגור (שם בדוי), המתגורר ברחוב מקבץ נדבות בצמתים, "זה שבאים ומלמדים אותנו בנייה ושיפוצים יכול להוציא את החיים שלי מהבוץ".

עוד בשנת העבודה הנוכחית תחל גם האקדמיה שורת הכשרות נוספות עם לוחמי צה"ל הלוקים בפוסט טראומה שעבור חלק מהם העבודה עם הידיים היא גם גורם טיפולי המאפשר לחזור ולחוש מסוגלות.

בסך הכל תשקיע המדינה עד סוף השנה בהכשרות מקצועיות כ־50 מיליון שקלים. לקראת החגים פרסם משרד הכלכלה קול קורא המיועד להכשרות מקצועיות במגוון מסלולים.
"האקדמיה לבנייה" מיסוד הקרן לעידוד ופיתוח הבנייה בישראל, מסתערת בכל בכוח להכניס עוד אוכלוסיות מודרות למעגל התעסוקה בבניין. מנעד התפקידים בענף הבנייה הוא רחב - החל מתפקידי ניהול ששכר נאה בצידם ועד למקצועות תומכים, מקצועות טכניים ומקצועות "רטובים".

מדובר בעשרות אלפי עובדים הנדרשים למשק. דוד יהלומי, מנכ"ל הקרן, הנחה את צוות האקדמיה להגדיל את היצע ההכשרות המקצועיות בענף הבניין כשברקע החוסרים המשמעותיים של עובדים.
מותג "האקדמיה למקצועות הבנייה" שיסדה הקרן לפני יותר משנה, מקבל תמיכה אדירה גם בממשלה הנוכחית וגייס עד כה מאות עובדים, בעיקר מאוכלוסיות המודרות משוק העבודה.

החזון של נשיא התאחדות בוני הארץ, ראול סרוגו, של יו"ר הסתדרות עובדי הבניין, יצחק מויאל ושל יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים, ערן סיב, הולך וגדל בהיקפי ההכשרה ובסוגי האוכלוסיה: חרדים, מיעוטים, אוכלוסיות רווחה ובקרוב, כאמור, גם פצועי צה"ל בתהליך שיקום, ממלאים את כיתות הלימוד כשהייחוד הוא מנגנון ההשמה בקצה והשילוב בעולם העבודה.

 לפרוץ את מעגל העוני

שתי אוכלוסיות המשפיעות על הפריון הלאומי מקבלות דגש מיוחד - החרדים ואוכלוסיית המיעוטים. כבר כאשר התקבלה ישראל למדינות ה-OECD בלטו המדדים של אוכלוסיות אלו בשיעורי העוני, והמדינה פועלת נמרצות כדי לשפרם. 60% מכלל אוכלוסיית העוני בישראלי נמנו על שתי קבוצות אלו, וזאת על אף שהן מונות 28% בלבד מהאוכלוסייה הישראלית בכללה. מאז אמנם השתפר מצבם של אוכלוסיות אלו באחוזים קטנים אך הדרך עוד ארוכה.

לאחרונה ביקר שר הבינוי והשיכון, הרב יצחק גולדקנופף, באחת מכיתות הלימוד של החרדים באקדמיה והתרשם מאוד. בביקור מסר כי משרד הבינוי והשיכון יהפוך שותף משמעותי למיזם.

ואכן, האקדמיה נמצאת בתהליכים מתקדמים לחתימת מיזם משותף מול משרד השיכון, זאת בנוסף לתקציב ההכשרות של הקרן והעבודה מול משרד הכלכלה וזרוע העבודה. גם באוכלוסיית המיעוטים גויסו והוכשרו כבר עשרות עובדים בעלי תעודות זהות כחולות.
התפיסה של ראשי האקדמיה – סרוגו, מויאל, סיב ויהלומי - היא חברתית, לצד העולם המקצועי שהם מביאים איתם מענף הבניין.

מי שמלווה אותם בתהליכי העבודה הוא חגי רזניק, ראש מכון ריפמן, שכיהן בעבר כמנכ"ל משרד הבינוי והשיכון וידוע בתפיסותיו החברתיות בענף. רזניק גם מונה לאחרונה על ידי שר הביטחון יואב גלנט לתפקיד יו"ר דירקטוריון הקרן לחיילים משוחררים במשרד הביטחון.