בין כיפה, ליבה ומציאות: החרדים פונים לעבודה בענף הבנייה

שתי ציפורים במכה: המגמה של עשרות גברים חרדים שפוקדים את האקדמיה למקצועות הבנייה מאז יצאה לדרך לפני כשנה בלבד – מעודדת ונותנת לנו הרבה סיבות להיות אופטימיים, כשלדברי בכירים באקדמיה, ענף הבנייה זמין ומוכן כבר עכשיו להכשיר ולקלוט אלפי זוגות ידיים ישראליות.

מדובר פה ברווח נקי, מצב שבו כולם מנצחים: החברה החרדית, בה רבים כאמור יוצאים בתקופה זו לשוק העבודה ללא ניסיון מקצועי, החברה הישראלית, שגורלה ועתידה קשורים בקשר ישיר עם הצטרפות החברה החרדית לשוק העבודה, וכן ענף הבנייה שנמצא במחסור של אלפי זוגות ידיים עובדות, שלא לדבר על כח עבודה ישראלי ויציב.

לדברי אחד מבוגרי מסלול ההכשרה האחרון באקדמיה, "בשונה ממה שרוב הציבור החילוני חושב, הציבור החרדי הוא ציבור תורם, גם בשירותי ההצלה ומערכי ההתנדבות, אך לא רק – יותר ויותר גברים חרדים נכנסים וייכנסו לשוק העבודה אם רק תינתן ההזדמנות המתאימה. ההכשרה הנוכחית האפשרת השמה בקצה היא בהחלט הזדמנות כזו. בסוף צריך לפרנס את הילדים".

חרדים בעולם העבודה:

נפתח בנתונים

שיעור החרדים באוכלוסייה בגיל העבודה בישראל הוא 8% - כשעל פי הצפי, בתוך חצי יובל הוא יגיע לשיעור של כ-רבע מהאוכלוסייה.

בין השנים 2003 ועד 2015 חל גידול מתמיד בהשתלבותם של חרדים בשוק עבודה, אך הוא נבלם בתחום תעסוקת הגברים החרדים, בעוד תעסוקת הנשים החרדיות המשיכה לצמוח.

בואכה שנת 2023, רק כ-50% מהגברים החרדים מועסקים, מתוכם שליש בלבד מועסקים במשרה מלאה. הכנסתם הממוצעת קטנה בכ-40% ממקביליהם החילוניים. בקרב הנשים החרדיות, לעומת זאת, לא נרשמה בעיה שכזו, שכן אחוז שיעור התעסוקה עומד על 81%.

מאז 2015 גם זרוע העבודה וגם רשות החדשנות יצאו בקמפיינים ובמיזמים שונים לעידוד תעסוקת חרדים, כולל ניסיונות לשילוב בתעשיית ההייטק וכו' – אך כשקוראים את הנתונים של מרכז המחקר של הכנסת רואים כי בפועל אחוז המועסקים נבלם, וכאשר מנתחים את הגידול באוכלוסייה, אפשר לומר שהוא אף קטן.

מה הסיבות לכך? יש שורה של חסמים, פנימיים וחיצוניים, שעומדים לפני הרצון הטוב – חוסר במיומנויות יסוד ונגישות לשוק העבודה, איסור על השכלה לא תורנית עד גיל 24 כתנאי לקבלת פטור משירות צבאי, נגישות תחבורתית מוגבלת, חוסר הכרות של המעסיקים עם הרגישות התרבותית והעדר פיתוח של כלים מותאמים. מעניין לציין כי לגברים חרדים יש ייצוג יחסית גבוה בענפים מאוד ספציפיים – כמו ענפי המזון, הפרסום וההוצאה לאור. עם זאת, בעולם ההכשרה המקצועית והאקדמאית אין פריצת דרך משמעותית.

התפנית לה חיכינו?

עשרות חרדים עברו לאחרונה הכשרה מקצועית מלאה באקדמיה למקצועות הבנייה עם מנגנון ייחודי של השמה בקצה, במסגרת תכנית ייעודית לחרדים בשיתוף מרכז הבניה הישראלי, ונכנסו לעבודה במשרה מלאה בענף הבניה.

שר הבינוי והשיכון, יצחק גולדקנופף, שערך ביקור מיוחד בכיתת "החרדים" של האקדמיה אשר סיימה את המסלול לאחרונה – הגדיר את המהלך של האקדמיה כמרגש, הודות לכך שהוא מאפשר את קיום מצוות "תורה ועבודה". לדבריו של השר במהלך המפגש, "יש כאן פוטנציאל אדיר, אין לי ספק שמשרד הבינוי והשיכון בראשותי יהיה שותף מרכזי במאמץ של החזרת האוכלוסייה החרדית, והאוכלוסיות המודרות בכלל ממעגל העבודה – לליבת הפרנסה".

בוגרי התכנית התרגשו לשוחח על הכלים שקיבלו. י', ששיתף בסיפורו האישי וביקש להישאר בעילום שם, אמר כי "בשכונה בה גדלתי או שאתה הופך ללומד תורה, דבר שדורש ריכוז רב, או שאתה נפלט ומסתובב ברחוב. אני, שסובל מהפרעות קשב וריכוז, מצאתי את עצמי בצד השני של המשוואה. דרך הודעה הגעתי להכשרה הזו ואני ממש מתרגש שאני כבר משובץ לעבודה בחברה מסודרת עם שכר ותנאים. גם בבית גאים בי. בארון הספרים היהודי ישנן הלכות שאומרות שמי שלא נותן לילד שלו כלים לעבוד, לעיתים מדרדר אותו לפשע. אלו לא סתם אמירות".

גם ראשי האקדמיה סיכמו את המפגש עם השר בחיוך, במיוחד לאחר דבריו של השר. ראול סרוגו, נשיא התאחדות בוני הארץ, אמר רק לאחרונה במפגש מנהלי עבודה – "אנחנו יכולים להיות שותף מצוין של הממשלה בהכשרות ואנו עושים הכל לייצר את הפלטפורמות הנכונות".

"האקדמיה היא מעשה חברתי ממעלה ראשונה", אמר ערן סיב יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים,  ויצחק מויאל, יו"ר הסתדרות עובדי הבניין, הוסיף – "האמירות של שר השיכון מחממות את הלב ואנו נניע את משרדי הממשלה להשקיע בעובדים ובהכשרה מקצועית".

דוד יהלומי, מנכ"ל הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה שמובילה את פרויקט האקדמיה, הגדיל והורה על עבודת מטה ייעודית לחברה החרדית בקרן, בנוסף לעשייה שכבר מקיימת האקדמיה בנושא.

יהלומי דיבר לאחרונה על החשיבות והפוטנציאל הגדול של שילוב חרדים בשוק העבודה בכלל ובענף הבנייה בפרט. הוא הגדיר זאת כמשימה לאומית, שתיתן מענה ברמה החברתית והכלכלית כאחד: "אנחנו מדברים על מחסור של כח אדם מקצועי בהיקף של אלפי משרות, החל ממהנדסים, מנהלי עבודה, עוזרי בטיחות וכלה במקצועות הבנייה הרטובים. מה שאנחנו עושים כאן, בקרן ובאקדמיה, זה לחשוב ולייצר פתרונות יצירתיים שיכניסו לענף הבנייה קהלים מגוונים. ישנן אוכלוסיות רבות במגזר החרדי שמעוניינות להשתלב בשוק העבודה, ובשטח יש מספר עמותות ומכללות אשר פועלות להכשיר חרדים ולשלבם במקצועות הבנייה. אנחנו נמצאים איתן בקשר ובוחנים ביחד שיתופי פעולה והגדלת הפעילות.

אני סבור שממשלת ישראל צריכה לעודד ולהעצים את הפעילות המבורכת הזאת של שילוב חרדים בשוק העבודה".

יש לציין כי פרט לציבור החרדי, האקדמיה מקיימת תכניות לאוכלוסייה הכללית ולנפלטי מעגל העבודה, כמו מיעוטים, חיילים משוחררים, וכן היא מתעתדת בימים אלו להשיק תכניות לדרי רחוב ואוכלוסיות רווחה.

בדרך לשינוי ענף

הבנייה בישראל?

פרויקט האקדמיה למקצועות הבנייה יצא לדרך בשנת 2022 כשראשיו מצפים כי יהפוך להיות מגדל האור של החינוך וההכשרה המקצועית בישראל בכלל, ולהביא אלפי זוגות ידיים מוכשרות וישראליות, החסרות כל כך בענף הבניה.

מטרותיה העיקריות של האקדמיה הן הפעלת הכשרות במגוון רחב מאד של מקצועות הבניה וניהול בניה, קידום מהלך לשיתוף המדינה בהכשרה והשמה של אלפי עובדים חדשים וכן הנעת עבודה ישראלית שחסרה בענף הבניה, בין היתר על ידי שילוב אוכלוסיות מודרות כמו חרדים, מיעוטים, ועוד.

עד כה, כשנה לאחר יציאתה לדרך, רושמת האקדמיה הצלחה גדולה, כאשר מאות תלמידים חדשים עברו את מסלול ההכשרה, בידיעה כי בסופו מחכה להם תפקיד אצל אחד מהמעסיקים הגדולים בענף. כמו כן, רובם שולבו ומועסקים עד היום.

האקדמיה נוסדה בחזונם המשותף של ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים ובוני הארץ, יצחק מויאל, יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והתעשיות הנלוות וערן סיב, יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים. היא פועלת תחת הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה בישראל, בהובלת המנכ"ל דוד יהלומי, ותוך ליווי המקצועי של חגי רזניק, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון לשעבר.