מי לא מכיר את דילמת הזוג המפורסם מ”חתונמי”, טל ורון, שמייצגים לא מעט זוגות בישראל המתחבטים בין מגורים במרכז למעבר לישוב פריפריאלי. טל, “עכברת עיר” מושבעת שגדלה ברמת השרון, רוצה לפתח זוגיות אך מתקשה לראות כיצד תעתיק את חייה ותתנתק ממשפחתה לטובת מגורים בשדרות, עיר מגוריו של רון. הבעל ששודך לה בתכנית, לעומת זאת, הינו חובב מושבע של מרחבי הדרום, אינו מסוגל לעמוד בפקקים ולו לרגע ובנוסף לכל הוא גם עובד בכיר במפעל בדרום, מה שמקשה על השניים עוד יותר את ההחלטה.
גם טל ורון, שלצורך 42 ימי הניסוי בתור זוג נשוי עברו להתגורר “במקום טוב באמצע”, אשקלון, יודעים שידרשו בסוף להחלטה. וכך גם זוגות בישראל, שמוצאים עצמם מתמודדים עם השאלה עתיקת היומין של פריפריה מול מרכז. אותם זוגות שואלים את עצמם: מה טוב עבורנו, מה רע, ובעיקר: מה המטרה?
עם זאת, בשנים האחרונות יש מספר גורמים ש"דוחפים" זוגות להחליט להעתיק את מגוריהם לפריפריה. המרכזיים שבהם: יוקר דיור שאינו יודע גבול, התגברות הצפיפות בערי המרכז ועימה גם פקקים אינסופיים, היעדר פתרונות תחבורה הולמים ואם לא די בכך- העלייה הרציפה של הריבית במשק ייקרה באופן משמעותי את החזרי המשכנתא ודרשה מאותם זוגות להגיע להחלטות.
להיכן עברו אותם משפחות שקצה נפשם בעלויות המחייה והדיור או שקרסו תחת נטל המשכנתא? מהם היעדים החדשים המפתים מצפון ועד דרום, והאם הפריפריה עומדת להפוך למרכז החדש? יצאנו לבדוק.
מי מפחד מפריפריה?
בקנה מידה של ארה"ב ומדינות נוספות, מבחינה גיאוגרפית אין הצדקה למונח "פריפריה" בישראל. המרחק בין מרכז הארץ לפריפריה זהה, לשם ההמחשה, למרחק בין ניו יורק לניו ג׳רזי או בין מרכז לונדון/פריז לפרבר מרוחק שלהן. נזכיר שכל מדינת ישראל היא בגודל של עיר קטנה בסין או יפן. אם כך, מדוע התקשו ממשלות ישראל לדורותיהן לייצר פתרונות מתאימים של חיבור המרחבים למרכז?
אין ספק שהן ניסו. אותם ניסיונות לחבר את הפריפריה למרכז זכו לשמות שונים ומגוונים, החל מ"יהוד הגליל" ו-"הרחבת אזורי ביקוש" ועד "קירוב הפריפריה למרכז" ו-"חיזוק הפריפריה". בניסיון לתת מענה לסוגיה, ב-2005 אף הוקם המשרד לפיתוח הנגב והגליל, כשמטרת-העל הייתה להביא לצמיחה של אזורים אלו מתוך מטרה לפזר את האוכלוסייה ולהגדיל את הביקושים בפריפריה על חשבון מרכז הארץ וגוש דן.
לאחר עשרות שנים של ניסיונות סרק, ניכר כי בשנה האחרונה בשלו התנאים לשינוי; "הסיבה המרכזית היא העלייה החדה במחירי הדיור שהפכה את רכישת הדירות במרכז למטלה כספית שמרבית הזוגות הצעירים לא יכולים לעמוד בה, גם עם משכנתא גבוהה הפרוסה ל-30 שנה״, אומר דדי אזולאי, סמנכ"ל שיווק ומכירות קבוצת בראל.
החל מאפריל 2022 החלה כאמור, גם עלייה הדרגתית בריבית במשק שגרמה לייקור המשכנתאות ודרשה ממשקי בית לגייס הון עצמי גבוה יותר על מנת לעמוד בהחזרים החודשיים. במקביל, הסכמי הגג בשלו ובערי הפריפריה החלו לקום שכונות ענק עם איכות חיים וחיי קהילה פעילים, שמשכו אליהן אוכלוסיות חדשות. זוגות ממרכז הארץ שזכו בתוכניות הממשלתיות ועברו לשכונות החדשות בקרית גת, דימונה או נתיבות, משכו לעיתים חברים ומשפחה אחריהם.
ואכן, לפי נתוני הלמ"ס שפורסמו לאחרונה, בחודשים מרץ עד מאי 2023 29.3% מהדירות החדשות שנמכרו היו במחוז הדרום, ובזמן שבכל הארץ חלה ירידה של כ- 18% במספר העסקאות בהשוואה לרבעון הקודם, הרי שבאזור הדרום העסקאות דווקא עלו ב-5.2%. גם במחוז צפון מספר העסקאות גדל ב- 21.9% לעומת הרבעון הקודם.
רונית אשד לוי, מנכ"לית אפריקה התחדשות עירונית: "מנקודת מבט של יזם הנדל"ן, המושגים 'פריפריה' ו'מרכז' הינם נחלת העבר. הפיתוח המואץ של מערכות התחבורה במדינתו הקומפקטית, ועליית מחירי הדיור במרכז הארץ, העלו את הביקוש בקרב הציבור לדיור בכל קצוות המדינה".
"אווירת מושב בתוך העיר"
בני הזוג עמית ועמרי שליט עברו מאשקלון לגבעת אלונים שבקרית אתא. "אני במקור מאשדוד ועמית ממצפה עדי", מספר עמרי.
"בתחילת חיינו המשותפים קנינו דירה באשקלון וגרנו בה אך בהמשך החלטנו לעבור לגור קרוב להורים של עמית וחיפשנו מקום שקט, פסטורלי ועם נוף. כך הגענו לגבעת אלונים. רכשנו דירת חמישה חדרים בבניין בוטיק של חברת 'שרביב' ובקרוב מאוד נשפר מגורים ונעבור לדו משפחתי".
לבני הזוג שלושה ילדים ונושא החינוך וחיי הקהילה, כמובן, היווה אצלם שיקול עיקרי בהחלטה. "החיים כאן בגבעה מדהימים, יש חיי קהילה מאוד עשירים, אוכלוסיה מצוינת, חינוך טוב. זו שכונה חדשה עם אופי של השכונות של פעם, כולם מכירים את כולם, הילדים משחקים בחוץ והאווירה היא של מושב קטן בתוך עיר. כשרצינו לשדרג דיור, היה ברור לנו שנישאר בשכונה".
אייל יריב, סמנכ"ל הכספים בחברת שרביב: "רוב הרוכשים בפרויקט גבעת אלונים מגיעים מהסביבה הקרובה יחסית – קריות, חיפה, יקנעם, אבל ישנם גם כאלה שמגיעים מרחוק ומחפשים מגורים בצפון במקום כפרי מצד אחד ומצד שני מאוד נוח ונגיש לכל השירותים הקהילתיים שהם צריכים ולמוקדי תעסוקה. כ- 40% מרוכשי הדירות בפרויקט הגיעו בשיטת 'חבר מביא חבר' וכ- 35% ממשפרי הדיור הם כאלה ששיפרו דיור בתוך השכונה".
הי דרומה לאילת
העיר אילת מציעה כיום פתרונות מצוינים מבחינת דיור, תעסוקה וכמובן בילוי ופנאי לתושבים מכל רחבי הארץ שבוחנים רילוקיישן עקב יוקר המחיה. מחירי הדירות בעיר נמוכים בעשרות אחוזים מאלה שבמרכז הארץ, ועדיין הדירות איכותיות ולא נופלות מסטנדרט הבנייה במרכז. באילת התושבים נהנים כמובן מפטור ממע"מ כאזור סחר חופשי, ומהטבות במיסוי כמו למשל זיכוי ממס בשיעור של 10% על הכנסה שצמחה או הופקה באילת.
לאחרונה יצאה עיריית אילת בקמפיין הקורא לצעירים לעבור לגור בעיר וליהנות מדמי שכירות נמוכים, עמדות עבודה בחינם וקהילה עסקית תומכת בבית לעסקים, במרכז צעירים וב-HUB אילת ליזמות שמפעילה העירייה עבור עובדים שיכולים לעבוד מרחוק.
"אילת מציעה איכות חיים הרחק מהעומס, הצפיפות והפקקים, מגורים בשילוב תחושת חופש ונופש כל השנה", מספרת יפה סדן, סמנכ"לית השיווק והמכירות בקבוצת יוסי אברהמי, ל"נדל"ן היום". העיר עוברת מהפכה נדל"נית הכוללת בניית שכונות מגורים חדשות, התחדשות עירונית מקיפה בשכונות הוותיקות ופיתוח של אזורי תעסוקה ותעשייה, מלונאות ומסחר".
אהבה ושמה ערבה
בשנים האחרונות מסתמנת מגמה מתמשכת של ביקוש הולך וגובר למגורים ביישובי הערבה התיכונה.
הצעירים נמשכים אחר הטבע, השקט והקהילה הקטנה והמחבקת, זאת לצד מערכת חינוך המקנה ערכים לילדים. לרוב, המשפחות זוכות לליווי צמוד ותמיכה בשלבי המעבר של הצוות הדמוגרפי במועצה ושל מתנדבים מהישוב.
בשנה החולפת הוכפל מספר המשפחות שנקלטו בערבה התיכונה ביחס לשנה שעברה, כאשר בין קיץ 2022 לקיץ 2023 נקלטו 60 משפחות לעומת 30 משפחות באותה תקופה אשתקד. קצב שיווק המגרשים הולך וגדל, וכבר מעל 70% מהמגרשים בהרחבות שווקו ביישובי הערבה. עיסוקם העיקרי של הנקלטים הוא בתחומים חופשיים, תיירות, יזמות, הייטק, הוראה, אמנות, טיפולים, קולינריה וכן השתלבות בעבודות חקלאיות במושבי הערבה.
במקביל לקליטת המתיישבים, במועצה אזורית הערבה התיכונה פועלים לפיתוח מקומות תעסוקה שיאפשרו פרנסה למשפחות הצעירות. באזור תעשייה ספיר, למשל, הוקמו ארבעה מפעלים חדשים מתחום התעשייה הביטחונית, ביוטכנולוגיה ופארמה.
בתוך כך, לאחרונה הוקם ישוב חדש בערבה, "עיר אובות", המיועד בשלב זה לכ-500 משפחות. כיום ישנה היערכות לקליטת גרעין המתיישבים הראשון, שימנה כ-50 משפחות, במחנה זמני. רוב המתיישבים עברו בחודשים האחרונים להתגורר ביישובי הערבה התיכונה בשכירות, ועתידים לעבור ליישוב החדש לקראת סוף שנת 2023.
מהו סוד הקסם של הערבה? החלטנו לשמוע ממקור ראשון, מפי זוגות שעשו את הצעד.
מהו סוד הקסם של הערבה? החלטנו לשמוע ממקור ראשון, מפי זוגות שעשו את הצעד.
"נסענו לחופשה והתאהבנו"
משפחת צוקרמן עברה לפני חצי שנה מראשון לציון לעין יהב בערבה התיכונה. אב המשפחה, בוריס (44), עבד לפני המעבר כארכיטקט בטיחות ב"ג'נרל מוטורס" בהרצליה פיתוח, וכעת ממשיך לעבוד שם במתכונת היברידית. גלוריה אשתו עבדה עד המעבר כסייעת בגני ילדים.
בוריס מעיד כי בתור רוכב אופניים שהשתתף בתחרויות רבות הוא בילה זמן רב לאורכה ולרוחבה של המדינה. ברכיבותיו בדרום, בייחוד באזור הערבה התיכונה, המדבר קסם לו. בתיאוריו, המקום נראה לו כפראי מצד אחד, ורגוע ושלו מצד שני. לפני כשנה החליט בוריס לקחת את המשפחה, אשתו גלוריה ושני ילדיו, לחופשה בעין יהב במטרה לגרום להם להתאהב גם כן במקום. בהתחלה בני המשפחה קצת נבהלו מהחום ששרר, אך מהר מאוד התלהבה גם גלוריה מהמקום והזוג החליט לא לחכות אפילו עד סוף שנת הלימודים של הילדים. ארבעה חודשים לאחר מכן, כאשר מצאו בית במושב עין יהב, מיהרו לעבור.
השניים מעידים שמשהו באינטואיציה שלהם ובקהילה החזקה בעין יהב משך אותם. המרכז נהיה להם צפוף, אינטנסיבי מדי והם חיפשו את המקום השקט שלהם. בעין יהב הם התחברו לאנשים ולשכנים, גם בנם דוריאן התחבר מהר לילדים ביישוב, שקיבלו אותו יפה. מירקלה, הבת הבכורה, התקשתה בהתחלה להיפרד מבית הספר והחוגים שלה במרכז, אך הצליחה ליצור חברויות חדשות ולהסתגל לשינויים. בוריס מתאר את השינוי שעבר על ילדיהם, שלטענתו הפכו ל"פחות חומריים, יותר יוצאים לשחק בחוץ ויותר מתחברים לטבע".
גם הם כהורים משתדלים לקחת אותם לטיולים רבים בערבה ובאזור. בוריס מדגיש שאינו חש כי הוא מקריב הרבה בכך שנאלץ לנסוע למרכז מדי שבוע, אלא להפך, הוא מעדיף לגור בערבה התיכונה ולנסוע הלוך-חזור, מאשר לחזור למרכז ולחיים הקודמים שלהם.
"הכל יותר פשוט, אין דיסטנס בין אנשים"
משפחת אברג'יל, חי (40), יוני (39) ושלושת ילדיהם, עברו גם הם לעין יהב מרחובות לפני כשנה. יוני וחי הם עצמאים שעובדים מהבית. יוני בעלת מגוון עיסוקים- מנטורית, מרצה, בונת אתרים ועוסקת בשיווק דיגיטלי וגם ממובילי מטה המאבק לסיום הרחבת כביש 90 הקטלני, נושא הקרוב לליבה לאחר שאחיה נהרג בתאונת דרכים. חי הוא מעצב גרפי וארט דיירקטור שמתמחה בעיצוב ופיתוח של אתרי אינטרנט. השניים אף עוסקים בדפוס על מגוון מוצרים כמו בלוק עץ, ספלים, חולצות ועוד.
יוני מספרת כי ההחלטה לעבור לעין יהב הייתה משותפת, לשניהם היה חלום לעבור למקום מנותק ובאחת הנסיעות שלהם לאילת, בעצירה קצרה בעין יהב, הם נכנסו והתאהבו. ההחלטה לעבור דווקא לעין יהב נבעה גם מכך שהיישוב מונה הרבה תושבים יחסית, והם רצו שיהיה לילדים מגוון של הון אנושי. מהרגע שהחליטו על המעבר ועד שקיבלו אותם בוועדת קבלה חלפה רק חצי שנה. ביום שהודיעו להם שהתקבלו, עברו אחרי שבועיים בלבד.
יוני מדגישה את מערכת החינוך שהם מאוד מרוצים ממנה ביחס למערכת החינוך בעיר. "הכל יותר פשוט, אין דיסטנס בין האנשים, יש פחות לחץ וזה משפיע על הלך הרוח", היא מספרת.
מאז שהם עברו ליישוב, הספיקה יוני לארח בביתם כבר שתי מימונות, והיא מקווה שהדבר יהפוך למסורת. "הדבר הקסום הוא שלוקח זמן עד שמרגישים שייכים למקום, אך לבסוף ההמתנה משתלמת", מספרת יוני. כיום הם מרגישים שעשו את ההחלטה הנכונה עבורם, לאחר שמצאו בית "שפותח אפשרויות בלתי נגמרות ונותן מקום ליצירתיות", כך לדבריהם.
מחולון לבאר שבע
בר וקרן, זוג צעיר שעתיד להתחתן בקרוב, רכש לאחרונה דירת חמישה חדרים ב"שכונת הפארק" בבאר שבע. הזוג מתגורר כעת בחולון, וזה בהחלט מעבר לעולם אחר. "החלטנו לעבור מהמרכז לבאר שבע מכמה סיבות. ראשית, שנינו צפויים לעבוד בבאר שבע. שנית, על מנת להתקרב למשפחה של קרן שגרה בדימונה. ושלישית, מחיר הדירה היה משהו שיכולנו להרשות לעצמנו. אהבנו את השכונה בגלל התכנון שלה, מושלם עבור משפחות צעירות וכולל הרבה שטחים ירוקים, אגם גדול, ספורטק ונגישות מעולה לכביש 40".
ורד צרפתי, מנכ"לית משותפת בחברת צרפתי שמעון שבונה את הפרויקט "צרפתי בפארק" בו רכשו בר וקרן את דירתם, מספרת: "באר שבע עוברת כיום תנופת בנייה ופיתוח לקראת הפיכתה למטרופולין של הדרום, שבאה לידי ביטוי בהקמת שכונות חדשות המותאמות למשפחות כמו נאות הדרים ושכונת הפארק.
שכונות אלה מתאפיינות בתכנון מרחב ציבורי קהילתי ונגיש, הכולל ריאות ירוקות, מוסדות חינוך, פנאי, תרבות וקהילה, והכל במרחק נגיעה".
באר שבע היא אחת הערים המבוקשות כיום למטרות מגורים והשקעה. לפי הלמ"ס, מחירי הדירות בעיר עלו בכ-30% ומנגד ישנו גידול משמעותי בביקושים. הנגישות לעיר השתפרה משמעותית הודות לקו הרכבת הישיר מתל אביב לבאר שבע, וגם האוניברסיטה מהווה אבן שואבת לסטודנטים מכל הארץ, שחלקם נשארים לגור בעיר גם בסיום לימודיהם.
"רצינו להתקרב לים": ממודיעין לגליל המערבי
דני ודינה, זוג בשנות ה-60 לחייהם, עברו לאחרונה להתגורר בשכונת אכזיב בגליל המערבי. לדברי דינה, "החלום שלי מאז ומתמיד היה לגור מטר מהים. התגוררנו ב- 25 השנים האחרונות ביישוב רעות שליד מודיעין ועברנו לאכזיב כי רצינו לגור בשכונה חדשה, קרובה לים ולטבע. יכולנו להרשות לעצמנו לקנות פנטהאוז שמשקיף לים, מספיק רחב כך שאפשר לארח את המשפחה בכיף. אנחנו מאושרים מההחלטה לעבור לכאן, זו ההחלטה הכי טובה וראויה שעשינו בחיים".
החברות צמח המרמן ואלקטרה מגורים בונות את "שכונת הים אכזיב" בגליל המערבי, הממוקמת בצפון נהריה במרחק של כ-200 מטר מחוף הים הפראי של אכזיב ומשמורת הטבע. השכונה משתרעת על פני 300 דונם ותכלול כ-30 בניינים. אלירן חזז, מנהל המכירות של הפרויקט, מספר: "יש הרבה סיבות טובות בגללן אנשים עוברים לכאן, בראש ובראשונה בשל הקרבה לחוף הים היפה של אכזיב, אך סיבה נוספת שאנו נתקלים בה הרבה בשנה האחרונה היא היא עליית מחירי הדיור. כמובן שגם פה בפרויקט הדירות התייקרו, ועדיין המחירים כאן נגישים יותר".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו