פארק עתידים בתל אביב - אחד מפארקי העסקים הוותיקים בישראל - ממוקם בצפון מזרח העיר, משתרע על פני כ-80 דונמים ומאכלס כ-100 חברות מובילות במשק הישראלי בתחומים שונים, דוגמת הייטק, פיננסים, בריאות, תחבורה ולייף סטייל. בין השמות הבולטים ניתן למצוא את חברת קומדע, כלל ביטוח ופיננסים, הנהלת טסלה, בית החולים רפאל ואבוט. בפארק ממוקמות גם מעבדת החדשנות של רנו-ניסאן-מיצובישי, חברת ניהול ציי הרכב הבינלאומית רוזמן הנדסה וחברות חדשניות מתחום התחבורה, המפתחות חידושים פורצי דרך.
לפני פחות משנה מונה אייל גרין לשמש כמנכ"ל הפארק. גרין הוא בוגר שני תארים בהנדסה, איש חיל האוויר, ואת הקריירה המקצועית שלו החל כמהנדס צעיר ברפא"ל. לאחר מכן כיהן בשורה של תפקידים בחברות שונות, לרבות חברות הייטק. ב-15 השנים האחרונות עוסק גרין בתחום הנדל"ן המניב, ובין היתר שימש כמנכ"ל חברת נתון תפעול ואחזקה, והיה סמנכ"ל שיווק ונכסים באמפא נדל"ן שמתמחה בייזום פרוקטים.
מה החזון לפארק העסקים?
"האני מאמין שלי הוא פארק שחי ונושם קהילה, השילוב של חיבור הקהילה לעסקים, לצד נגישות תחבורתית מצוינת - זאת הנוסחה להצלחתו של פארק עתידים תל אביב. לאחרונה, התירה הוועדה המקומית תל אביב להרחיב את השימושים בפארק וזה מאפשר לנו להפוך אותו גם למתחם בילוי, תרבות ופנאי. אנחנו בונים רופ-טופ (גג פתוח לאירועים) על אחד הגגות של הבניינים, שישמש גם ביום וגם בלילה לרגעים של הפוגה מהעבודה.
"בנוסף, אחרי שמועדון הזאפה עבר מרמת החייל ל'מידטאון' לפני כמה חודשים, נכנסנו למו"מ עם גוף מקביל לזאפה במטרה לפתוח מקום להופעות, בילויים, סטנדאפ ואירועים. לאחרונה התחלנו להפעיל בפארק חוג ריקודי עם ללא עלות המיועד גם לעובדי הפארק וגם לתושבים המתגוררים בסמיכות לפארק".
"הייתה פה גדר מנטאלית"
גרין מגלה עוד כי בכוונתו לשלב בפעילות התרבותית בפארק הצגות לילדים, תיאטרון בובות ועוד, לצד קולינריה משובחת. "אנחנו גם במשא ומתן להכניס לכאן מכללה גדולה עבור 400-300 סטודנטים. במקביל אנחנו עובדים על חיזוק הנגישות התחבורתית. עיריית תל אביב שוקלת להרחיב את רשת שבילי האופניים עד פארק עתידים תל אביב במטרה להקל ולעודד את העובדים והמבקרים להגיע באופניים ובקורקינטים, זאת בנוסף לתחנת הרכבת הקלה שתמוקם ממש בכניסה לפארק.
"בעירייה יש גם תוכנית לחיזוק הציר מרחוב הברזל ועד לפארק עתידים תל אביב ותוכניות תגבור מערכת השאטלים (הסעות החינם) של הפארק לעובדים המגיעים מתחנות הרכבת תל אביב ובני ברק"
אילו שינויים כבר הצלחת להכניס בפארק?
"הפארק היה סגור מהרבה בחינות - פחות מקושר, לא זמין ללקוחות ולחברות. הייתה תפיסה שכדאי להכניס רק חברות מתחום מסוים ולא לפתוח אותו לקהילה. הרבה שאלו אותי אם אין גדר. אין, ולא הייתה גדר. הייתה גדר מנטלית, לא ידעו שאפשר להיכנס לפארק. אני פתוח לכל הלקוחות, לחברות, אם זה מתאים לתמהיל - אני לא אומר לא".
חדשנות בכל פינה
פארק עתידים תל אביב, כאמור, הינו אחד הפארקים הוותיקים בישראל וברוח הזמן הוא עומד בפתחו של תהליך התחדשות משמעותי. גרין: "בקרוב מאד תחלנה בפארק עבודות חפירה ודיפון של מגדל חדש מעורב שימושים, שיתנשא לגובה של 30 קומות ובשטח של 61,500 מ"ר, שיכלול משרדים בשטח של 48,000 מ"ר, מלון עם 159 חדרים, אולם ושטחי מסחר וכן חניון תת קרקעי. את המגדל תכנן אדריכל העל משה צור. במקביל, אנחנו נכנסים בחודשים הקרובים לעבודות של שדרוג משמעותי של שני בניינים בפארק. אני מתכוון גם להכניס קמעונאות, רשת ה'סטוק' עתידה לפתוח אצלנו סניף גדול".
מה היתרונות שלכם והערך המוסף שאתם מעניקים לחברות?
"בפארק עתידים תל אביב החברות מרוויחות את היתרונות של תל אביב במחירים שהם פחות מחצי ממה שמבקשים במרכז העיר: 80 שקלים למ"ר, לעומת 200 למ"ר במרכז העיר. בתוך הפארק יש גם תמהיל של בניינים במחיר 65-67 שקל מ"ר. ויש של 85 שקל למ"ר לשכר דירה. יש מנעד מאוד רחב לכן יש תחרותיות גדולה, ניתן למצוא הכול. כמו כן יש לנו גב כלכלי חזק, הבעלים של הפארק הם אוניברסיטת תל אביב ועיריית תל אביב".
סגמנט נוסף משמעותי אצלכם בפארק הוא נושא החדשנות והטכנולוגיה - נושאים שאתם שמים עליהם דגש.
"נכון מאד, פרט לחברות ההייטק הממוקמות בפארק, פועלת גם מעבדת החדשנות לסטארטאפים לעיר חכמה סיטיזון, המשמשת כשדה הניסוי החי הראשון בישראל. מדובר במיזם שקם מתוך שותפות בין עיריית תל אביב-יפו, אוניברסיטת תל אביב ופארק עתידים תל אביב, במטרה לקדם פתרונות טכנולוגיים לאתגרים עירוניים. סיטיזון מפעילה תוכנית חדשנות הפתוחה לחברות סטארטאפ, במסגרתה היזמים זוכים להתפתח בסביבה אידיאלית להצלחה - בליבו של הפארק.
"הסאטרטאפים זוכים במשרד מאובזר ומסובסד בלב המעבדה, 'מנטורינג' וליווי מומחים ממגוון תחומים - בין היתר גם בעיצוב וביצירת המוצר - בהם מנהלים בכירים מעיריית תל אביב-יפו, חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, נציגים מחברות ענק רב לאומיות דוגמת רנו-ניסאן-מיצובישי, וDell- technologies ויונדאי, המלווים את היזמים לאורך שנה שלמה.
"למי שמשתתף במיזם יש גישה לשדה הניסויים החי התל אביבי לטכנולוגיות עירוניות, המאפשר פיתוח של המוצרים על בסיס נתונים וחיישנים של עיר אמיתית. תוכנית סיטיזון חושפת את הסטארטאפים לרשויות מקומיות נוספות ברחבי ישראל, ולערים נוספות ברחבי העולם, עימן הקימה את שיתופי הפעולה של ה-Smart City International Alliance. חברות סטארטאפ בוגרות התוכנית זוכות לעדיפות בהצטרפות למתחם עתידים קונקט - חללי עבודה משותפים להשכרה בסמיכות למתחם סיטיזון ובליווי שירותי המתחם. לאחרונה הגיעה לביקור בפארק משלחת מהרשות לחדשנות בהובלת מנכ"ל הרשות, דרור בין, במטרה לבחון שיתופי פעולה.
"גם ראש עיריית בייג'ינג, יין יונג, הגיע אלינו ביוזמת אליאב בליזובקאסט, מנהל הקשרים הבינלאומיים בעיריית תל אביב, כדי לבדוק אפשרות להטמיע טכנולוגיות שפותחו במעבדת החדשנות שלנו בבירת סין. אנחנו גם מצטרפים לפרויקטים משמעותיים בהובלת אוניברסיטת תל אביב - כך, למשל, ניקח חלק בפרויקט הסביבתי פורץ הדרך של האוניברסיטה, במסגרתו כל צריכת החשמל שלו תגיע ממקורות אנרגיה ירוקים".
"התחרות משרתת אותנו"
גרין אומר כי המשבר בענף ההייטק שמדאיג רבים בתחום הנדל"ן, אינו משפיע לפי שעה על פארק עתידים תל אביב. "הפארק שלי חווה עלייה בביקושים גם במשרדים וגם במסחר. אני מקבל המון פניות וההתעניינות רבה, בין היתר כי הפארק צמוד לתחנת הקו הירוק של הרכבת הקלה. חברות מחפשות קירבה למערכות היסע ההמונים ובנוסף אנחנו פותחים את ציר הנופש, שמחבר את פארק עתידים לצומת מורשה. הציר הזה ייכנס היישר לתוך הפארק, והוא במסגרת התוכנית לשנה הבאה.
"דווקא בגלל המשבר, בעלי החברות מחפשים מחירים תחרותיים וגמישות בתמהיל המשרדים וזה משרת אותנו. בנוסף, לנוכח מצוקת החנייה שרק מחריפה בתל אביב, אנחנו מציעים 4,000 מקומות חנייה. העובדים מגיעים מכל מיני מקומות - ראשון לציון, חולון, בת ים והרצליה - ויש לנו שאטלים מתחנת האוניברסיטה ומתחנת רכבת בני ברק - בבוקר משש ועד תשע וחצי, ומשלוש וחצי אחה"צ עד שש וחצי בערב, ללא תשלום. אנחנו בוחנים גם שאטלים אוטונומיים".
לסיכום, איך אתה רואה את הפארק בעוד כחמש שנים מהיום?
"פארק עתידים תל אביב ימשיך לשמש בית לחברות המובילות במשק הישראלי ובשנים הקרובות נראה פארק שוקק חיים, שפעיל עד שעות הלילה המאוחרות, לא רק פארק שבאים אליו בבוקר לעבודה ובערב כשחוזרים הביתה אין בו פעילות. אנחנו נראה מתחם שגם העובדים וגם התושבים שמתגוררים בסמיכות לנו, יוכלו לשבת בבתי קפה ובמסעדות, לעשות קניות ולבלות. זה עירוב שימושים קלאסי על כל המשתמע".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו