בשנת 1951 הוקם מחנה עובדים לפועלים שעסקו בסלילת הדרך לאילת. לימים, הפך המחנה למצפה רמון. היה זה מקום שכוח-אל ולא היה משהו שימשוך אוכלוסייה למקום.
״בנינו שם כ-4,000 מ"ר לתעשייה", מתאר מהנדס בניין לשעבר בחברת מבנה, "זו ציונות במיטבה. בהמשך פיתחנו גם את כרמיאל, חצור, באר שבע ואילת. ברור שהרגשנו תחושת חלוציות שאנו בונים אזורי תעשייה מפותחים מכלום. אני זוכר שהייתי מגיע למקומות שנראו כמו שממה, והתחלנו לבנות ולטפל, ובסוף הקמנו ממש גן עדן. אם תלכו לשוהם, למשל, היום זו מועצה מקומית מאד מפותחת, אבל אני זוכר את המקום כגבעת טרשים".
היסטוריה מובילה אל העתיד. מאז הקמתה, בשנת 1961, צעדו המדינה, החברה והתעשייה זו לצד זו, וככל שהחברה הרחיבה את פעילותה, צמחה במקביל התעשייה בישראל, כך שבמרוץ השנים שקדה החברה למלא כל הזמן אחר צרכי התעשייה.
קבוצת "מבנה", שנקראה בשנותיה הראשונות "מבני תעשייה", הוקמה כחברה ממשלתית, על מנת למלא צורך בסיסי שביקשה המדינה להשיג - ״לחדש ולפתח את עיירות הפיתוח באמצעות הקמה והשכרת מבני תעשייה שיספקו מקומות תעסוקה לבעלי מלאכה".
על מנת להגשים את החזון, זכתה החברה בראשית ימיה למימון בסך מיליוני שקלים ממשרדי הממשלה. המדינה נקטה במדיניות ממשלתית ו'מבני תעשיה' מאז ומעולם הייתה הזרוע המבצעת שלה על הצד המקצועי ביותר.
"מבנה סייעה בידי הממשלה לפזר את האוכלוסייה ברחבי הארץ, ולייצר מקומות תעסוקה לתושביה. חלקם הגדול עולים חדשים וכך היתה שותפה לציונות",
מסבירה יעל פרי, סמנכ״לית השיווק של החברה. "התפיסה הכלכלית הייתה שנדרש לפתח אזורי תעשייה בשדרות, אופקים, במצפה רמון ובאילת, בתואנה שהממשלה יכולה לעשות זאת טוב יותר ומהר יותר מאשר המגזר העסקי, מבלי להסתכל רק על התועלת הכלכלית הנקודתית. אחרי מלחמת ששת הימים התעוררה התיישבות באזור יהודה, שומרון וחבל עזה, ו'מבני תעשיה', בהתאם למדיניות הממשלתית, החלה לבנות מתחמי תעשיה בקריית ארבע, בקרני שומרון ובאזור התעשייה ארז. איפה שהמדינה נקטה במדיניות ממשלתית, 'מבני תעשיה' הייתה שם כזרוע המבצעת שלה".
בתחילת שנות ה-90 החלו גלי עלייה מרוסיה שהלכו והתעצמו, והמדינה הייתה צריכה למצוא פתרונות מהירים לקלוט אותם. אריק שרון, שר הבינוי והשיכון דאז, רתם את חברת 'מבנה' בגלל יכולותיה הביצועיות. "הממשלה השקיעה סכומי עתק והקימה אזורי תעשייה, ובכך סיפקה לתושבים החדשים שנקלטו והתגוררו במקום גם מקומות תעסוקה", ממשיכה פרי.
בשלב מסוים, הגיעה הממשלה למסקנה שהיא לא צריכה להתעסק עוד בבנייה, אלא בהתוויית חזון והעברת העשייה לשוק העסקי. מכאן הגיעה ההבנה להפריט את 'מבני תעשייה', ואכן פעילות החברה כממשלתית הופסקה, וב-1988 נמכרו 25% ממניות החברה והיא הפכה להיות ציבורית. ב-1993 בוצע מכרז ו'מבני תעשיה' נמכרה לאיש העסקים אליעזר פישמן, ששינה את כל הגישה ונקט בגישה מסחרית, רווחית נטו.
"נוגעים בכל סגמנט"
פישמן החליט באותם ימים לפרוץ גבולות ולהשקיע מעבר לים, ובשנות האלפיים המוקדמות החלה החברה להשקיע במדינות כמו גרמניה, ארה"ב, צפון אמריקה, הודו ואירופה, כך שכמעט מחצית מנכסי החברה הושקעו בחו"ל. בהדרגה, אותן השקעות נמצאו הפסדיות ושווי הנכסים כבר לא כיסה את החובות שהצטברו לבעלי האג"ח והבנקים. מאז 2009 החלה החברה, עדיין בשליטתו של פישמן, למכור נכסים באירופה כדי להשלים את החובות. לאט ובהדרגה נושל פישמן מתפקידו.
קבוצת "מבנה נדל"ן" נוצרה ממיזוג שהוביל מנכ"ל החברה דאז, דוד זבידה במהלך 2014 משלוש החברות שהרכיבו אותה: 'מבני תעשיה', 'דרבן השקעות' וחברת 'כלכלית ירושלים' (חברה ממשלתית שהוקמה ב-1948 ועסקה בפיתוח אזור ירושלים והסביבה, שאותה רכש פישמן ב-1989).
חברת "מבנה", או "כלכלית ירושלים" של שלהי 2016, נאבקה בכל הכוח להרים את הראש ולייצב את מצבה הפיננסי שהלך והידרדר בעיקר בשל המשבר הכלכלי ברוסיה ובאוקראינה - שם רוכז חלק עיקרי מפעילות החברה. רק שנה קודם לכן (2015) מניית החברה הציגה תשואה שלילית של כ-30 אחוזים, ושלוש שנים קודם לכן איבדה כ-70 אחוזים מערכה, הקבוצה הייתה על סף הסדר חוב.
כיום, שבע שנים אחרי, החברה מובילה בתחום הנכסים המניבים ומחזיקה בפעילות כמעט בכל סגמנט אפשרי, החל ממשרדים, מסחר, מגורים, לוגיסטיקה ותעשייה ובשנתיים האחרונות נכנסה הקבוצה גם לענף הדיור להשכרה והאנרגיה. "קבוצת מבנה משמשת כבית ללמעלה מ-2,800 שוכרים בכל רחבי הארץ ומאפשרת להם להתרחב יחד איתה", אומרת יעל פרי סמנכ"לית השיווק של הקבוצה.
'מבנה' פרוסה מהדרום עד לצפון, ובעלת היקף הנכסים הגדול בישראל, בנוסף פועלת הקבוצה בכל תחומי הנדל"ן השונים - החל מייזום, רכישה, הקמה וניהול מבנים המיועדים למטרות מסחר ותעשייה, משרדים ומגורים. בשנים האחרונות נכנסה החברה ביתר שאת לתחום המגורים להשכרה על-ידי מספר עסקאות משמעותיות, ביניהן רכישת יחידות דיור רבות באזורים שונים בארץ ורכישת מבנה מעונות הסטודנטים בקרית אונו.
החברה, שמחזיקה בניסיון עשיר בנדל"ן בישראל, עוסקת גם בבנייה ירוקה ובאנרגיה סולארית על גגות של מבנים ושטחים ירוקים, לצד מציאת פתרונות טכנולוגיים נוספים.
מבנה – מצפון עד דרום
בימים אלה "מבנה" יוזמת, בונה ומשווקת עשרות פרויקטים בהיקף של למעלה מ-500 אלף מ"ר במיקומים אסטרטגיים:
מתחם "MIVNE הסוללים" בתל אביב.
הפרויקט הגדול ביותר שנבנה במזרח העיר וממוקם באזור דרך השלום סמוך לתחנת הרכבת. הפרויקט יתפרש על כ-24 דונם ויכלול שני מגדלי מגורים בני 35 קומות, 360 יח"ד ושני מגדלי משרדים בשטח כולל של כ-70,000 מ"ר; הפרויקט מוצע לשיווק בימים אלו.
מגדל "MIVNE הרצליה".
פרויקט דגל ראשון מסוגו בעיר בהיקף של כ-24 אלף מ"ר בנוי. המגדל נבנה בהתאם לסטנדרט האדריכלי החדשני ביותר, לא מתפשר על ערכים סביבתיים, יחד עם תכנון מוקפד ורמת גימור יוקרתית ויאפשר עירוב שימושים, לתעסוקה, מסחר, מגורים ושטח ציבורי, עם קו מתאר ייחודי הנצפה מרחוק ונוף עוצר נשימה. מיקומו של המגדל בסמוך לעורקי תחבורה מרכזיים בצומת הסירה המאפשר אליו נגישות גבוהה.
"MIVNE" חולון.
מגדל משרדים ראשון של כ-17 אלף מ"ר באזור התעשייה והעסקים המתפתח בעיר שהחל להתאכלס בימים אלו.
"MIVNE" כפר סבא.
מגדל ייחודי וחדשני בשטח כולל של כ-25 אלף מ"ר, עם מעליות שאטל מיוחדות שמובילות ל-SKY LOBBY הצופה לנוף פנורמי מרהיב, מרפסות במגוון גדלים. המגדל ממוקם בלב ליבו של משולש הערים הנחשב ביותר בערי השרון, בצומת רעננה-כפר סבא בצמוד לכבישים 531,4, וכביש 6 ויהיה הגבוה ביותר בעיר עם 28 קומות הצופות לנוף פתוח.
פארק המדע והייטק בחיפה (פארק מדעי החיים).
ממוקם אסטרטגית במבואות הדרומיים של העיר חיפה, בסמוך לאצטדיון סמי עופר ובקרבה למתחם ההייטק המוכר, מת"ם. הפארק משתרע על שטח של כ-31 דונמים, שעליו עתידים לקום ארבעה בניינים נוספים, חדשניים ומרהיבים שיצטרפו לבניין הקיים שאוכלס במלואו בשלב א' של הפרויקט. תכנון הפארק, מאפייניו ועיקר ייעודו, מותאמים לתחומי ההייטק, הרפואה ומדעי החיים ושטחם הכולל של חמשת הבניינים הוא כ־85 אלף מ"ר. בצמידות לשטחי הפארק נמצאות גם קרקעות נוספות בבעלות הקבוצה המיועדות למגורים.
פרויקט מתחם האלף ראשל"צ.
פרויקט משותף של קבוצת "מבנה" עם חברת אלקטרה על מגרש המשתרע בשטח של כ-10 דונם. בהתאם לתכנון העתידי, יוקם פרויקט להשכרה בהיקף של כ-230 יחידות למעונות סטודנטים בתוספת של 200 יחידות דיור נוספות להשכרה, כ-5,300 מ"ר לשימושים נלווים ושטחים משותפים, כ-7,100 מ"ר למשרדים וכ-3,600 מ"ר למסחר. הפרויקט נמצא בשלבי תכנון מתקדמים.
פרויקט מבנה אור יהודה.
ממוקם באזור התעשייה 'יהלום' המבוקש באור יהודה ועתיד לכלול 3 בנייני משרדים ומסחר בשטח כולל של כ-53,000 מ"ר.
רכישת קרקעות לייזום.
בשנה האחרונה השלימה הקבוצה רכישה של מספר קרקעות בהיקף של מאות דונמים לייזום, בייעוד לצרכי תעשייה ולוגיסטיקה. העסקאות יצאו לפועל באזורים דוגמת הכפר השיתופי 'יד חנה', הממוקם סמוך לישוב בת חפר בשטח של כ-100 דונם ועוד כ-35 דונם במושב גני טל שבאזור נחל שורק.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו