בשיתוף תדהר ויובלים
משבר האקלים הפך מזמן חלק מהשיח המרכזי, ובמסגרת הניסיונות לצמצם את נזקיו ולאפשר איכות חיים גבוהה – יחד עם שמירה על הסביבה - נרתם גם ענף הנדל"ן למאמצים ומעדכן את אופי התכנון והבנייה. בישראל הונהג תו תקן לבנייה ירוקה (5281), הקובע שעל כל בניין חדש לעמוד בדרישות מינימום בכל אחד מתשעת התחומים והמרכיבים הרלוונטים: אנרגיה, קרקע, מים, חומרים, בריאות ורווחה, פסולת, תחבורה, ניהול אתר הבנייה וחדשנות. רק לאחר שחברת הבנייה עמדה בכל הסעיפים, היא יכולה להכריז רשמית שמדובר בבנייה ירוקה. ב־2013 אימץ פורום 15 הערים העצמאיות את תו התקן, ובמרץ 2021 נכנס התקן לתוקף כחלק מחוק התכנון והבנייה. נקבע כי כל בניין בישראל שבו יותר משש דירות, בניין מסחר ומשרדים הכולל יותר מאלף מ"ר, מוסד חינוך וכדומה, יהיו מחויבים לעמוד בו. העבודה לפי תו התקן החדש והמחויבות לדרישות הרגולטוריות אילצו את חברות הבנייה לבצע התאמות שלא תמיד התקבלו בברכה, היות והשינוי כרוך בעלויות תכנון ובנייה גבוהות ובהיערכות מתאימה. קבוצות תדהר ויובלים, מתוך הבנת היתרונות שבבניית סביבה ובניינים מקיימים עבור הדיירים, אימצו בחום את התקן. נדל"ן מיטיב עם סביבתו "תדהר - כמי שנחשבת לאחת מפורצות הדרך בתחום - חרתה על דגלה את נושא הקיימות מתוך אחריות לסביבה והבנת המחויבות של העוסקים בענף לעשות כל שביכולתם, בכלים העומדים לרשותם, כדי למנוע את החמרתו של משבר האקלים", אומרת ענת צ'רבינסקי, סמנכ"לית ואדריכלית ראשית בקבוצת תדהר, "כמי שעוסקים באחד מהענפים המזהמים ביותר, הדאגה לסביבה ולדורות הבאים עומדת לנגד עינינו ואנו מוצאים דרכים להפחית את הנזקים הסביבתיים. אנרגיה והתייעלות אנרגטית עומדות כיום במרכז השיח, ובתדהר אנחנו מעניקים לכך חשיבות עליונה". "בפרויקטים שאנחנו מקדמים אנו בודקים כיצד ניתן להפחית את כמות הפסולת, באילו חומרים אנו משתמשים ואיך אנחנו משפרים את מדדי היעילות האנרגטית במהלך תפעול המבנה, כך שיפחיתו את תביעת הרגל האקולוגית והפחמנית בתהליך. אנחנו פועלים מדי יום לניצול המהפכה הטכנולוגית לטובתנו גם בהיבטי קיימות. בנושאי רגולציה, כחלק מתפיסת העולם שלנו, אנחנו מרחיבים את היריעה מעבר לדרוש בתקן כיום, והשאיפה היא לעמוד דווקא בדרישות המקסימליות ולא המינימליות". הדאגה לנושא הקיימות באה לידי ביטוי בשלל נושאים, החל משלב בחינת הפרויקט: מיקומו, קישוריות למרקמים עירוניים, נגישות מקסימלית המעודדת תנועת הולכי רגל וגישה מקסימלית לתחבורה ציבורית. כמו כן נלקחים בחשבון מיקום המבנים, הפנייתם לאור טבעי, הצללות ומערך שימושים מעורבים של מגורים, תעסוקה, מסחר ושירותים ציבוריים, אשר מהווים את הבסיס ליצירת מרחב מחייה שוקק חיים, שבו האנשים ימצאו הכל בהישג ידם ובקרבתם. תחום הבריאות - ראשון במעלה ב"כוכב הצפון" באשדוד, פרויקט חדש של קבוצות תדהר ויובלים, בעל נגישות מקסימלית, בנקודה אסטרטגית בעיר, ניתן דגש לבנייה הירוקה ולקיימות. בפרויקט מוקמים ארבעה מגדלי מגורים בסטנדרט בנייה משודרג ומוקפד הכוללים חללים פרטיים לרווחת הדיירים כמו מועדוני דיירים, חלל עבודה שיתופי, מתחם פעילות לקטנטנים, חדר כושר ומרחב כייפי לנוער, לצד מתחמי מסחר, תעסוקה, בית כנסת וגני ילדים. כל אלו יצרו מערך מגוון של שימושים לנוחיות הדיירים, שכמעט לא יצטרכו לנסוע למקומות אחרים בעיר לצרכים יומיומיים. זאת, בנוסף לקרבה לסטאר סנטר, המאפשר קניות ובילוי מבלי להזיז את הרכב. הפרויקט, על חלקיו השונים, מוכוון בחסכון אנרגטי ובנייה נכונה ועמידה מורחבת בתקן הישראלי ומתייחס הן לסביבת הפרויקט והן למבנים עצמם. התקן משפר את כל ההיבטים שגורמים לבניין להיות חסכוני באנרגיה ובמים, ומועיל לסביבתו. הוא משפר את ההיבט התרמי של הבידוד, את צריכת האנרגיה בבניין כדי להגיע לרמת איקלום טובה - קירור, חימום ותאורה - באופן החסכוני והיעיל ביותר. פרויקט "כוכב הצפון" יעמוד ברף 3 כוכבי בנייה ירוקה אשר מהווים קפיצה משמעותית מהמינימום הנדרש היום של כוכב אחד כחובה בתקנות. הוא תוכנן בדירוג אנרגטי A+ (הגבוה ביותר) ומספק נוחות טרמית גבוהה בכל חללי יחידות הדיור, לחסכון בתצרוכת אנרגיה לקירור וחימום חללים דירתיים. גל קטנר - מוביל תחום קיימות במחלקת ניהול תכנון בתדהר, מוסיף: "פעלנו בפרויקט 'כוכב הצפון' בכמה מישורים - ראשית, התייעלות אנרגטית שבאה לידי ביטוי בחיסכון מירבי בתצרוכת חשמל, ובאמצעות הצבת רגשים וטיימרים להפחתות צריכה בשטחים משותפים. כמו כן הוטמעו אמצעי מדידה ובקרה אשר ישדרו באופן שוטף נתוני תצרוכת אנרגיה לחברת הניהול בפרויקט כעזר לקבלת החלטות לצמצום צריכת אנרגיה בחללים המשותפים. "בנוסף, בתחום המים הוטמעו מערכות לשמירה על איכות מי השתייה - מהובלתם על ידי צינורות ייעודיים ומערכות נקיות ממזהמים (תקן 5425), דרך הטמעת מערכות לניטור ואיתור דליפות ולטיפול באבנית ועד להתקנת חסכמים ומיכלי הדחה מפוצלים בכל מערך האינסטלציה". בהיקף הפרויקט, מספר קטנר, הוקדשו שטחים פתוחים לרווחת המשתמשים הכוללים אמצעים להפחתת אי החום העירוני, טיפול בזיהום אור לילי, שימור עצים קיימים ונטיעות משמעותיות חדשות, תכנון תומך חיי רחוב ושמירה על המרקם הסביבתי - החי והצומח - שבסביבת המגורים. "חומרי הבנייה בפרויקט יהיו ברובם בעלי תו ירוק, חומרים ממוחזרים, בעלי הערכת מחזור חיים וחומרים המיוצרים ומשונעים בישראל", מדגיש קטנר, "התחום החשוב ביותר עבורנו הינו תחום הבריאות לדיירים שלנו. ישנה הקפדה יתרה בתכנון המבנים אשר בהם ישולבו רק חומרים ללא פליטות מזהמים רדיו-אקטיביות, חומרים עם הגנה למניעת הצטברויות עובש, מיגון מפני קרינה אלקטרומגנטית באזורי שהייה, איכות אקוסטית משופרת בכל המכלולים במבנים, הגבלת רמות הארה מסנוורות עם אחידות רציפה ונעימה במעבר בין אזורים, בקרת האוויר הצח הנכנס למבנים ולחללים הפנימיים ועוד. "אנו מקפידים במהלך הבנייה על אמצעי הפרדת פסולת בניין ואריזות למחזור, הפרדת פסולת תפעולית, מיחזור 100% של עודפי עפר מהחפירה ומזעור השפעות אתר הבנייה על הסביבה הישירה והעקיפה של הפרויקט. אנו גאים להוביל את השוק בתחום ולייצר סביבות מחייה בריאות יותר ופחות מזיקות לסביבה". מגייסים את כולם טל מילס, מנכ"לית המועצה הישראלית לבנייה ירוקה: "המהלך של אכיפת תו התקן לבנייה ירוקה החל במרץ האחרון והוא נדרש כדי לעשות יישור קו בין כל הרשויות. בניגוד לפורום ה־15 שאימץ את התקן מזמן, שאר הרשויות לא עשו זאת ולא הכירו את הנושא מספיק. כיום אנחנו, יחד עם המשרד להגנת הסביבה ובשיתוף עם התאחדות הקבלנים בוני הארץ, עושים הכל כדי להגיע לכל הרשויות המקומיות ואל היזמים, במטרה להסביר ולהטמיע את חשיבות הבנייה הירוקה, וכדי שלא ייתפסו לא מוכנים כאשר הם מגישים את האישורים לבנייה". "ברגע שהתחילו לאכוף את תו התקן, אפשר לעבוד על מצוינות בבנייה ירוקה. כוכב אחד זה חשוב מאוד אבל לא מספיק, ועל כל הגורמים לקחת את הנושא צעד קדימה. פורום ה־15 מבין את זה וכבר הכין מתווה לבניית 2 ו־3 כוכבים. בסופו של דבר בנייה ירוקה בריאה יותר וחסכונית יותר. היא פוגשת את כולנו בחיי היום יום בכל דבר, את הילדים שלנו בכל רגע שהם חיים בבית, ואת המבוגרים בכל פעם שמשלמים חשבונות. חשוב שכל אנשי המקצוע יטמיעו את זה כי מבחינתנו אין אופציה אחרת". לפרטים נוספים לחצו כאן >>בשיתוף תדהר ויובלים
